טור שינסה לסכם נקודות מעניינות ולהאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן רק שיטת מספור.

כל הנתונים נכונים לחמישי 12.12.19

 

PG ג'ונתן אייזק לחמישיית ההגנה

לפני דראפט 2017 ג'ונתן אייזק סיקרן מאוד סקאוטים עוד במכללות, וזכור לי משפט שנאמר: "תירגע, הוא לא דוראנט." אז נכון הוא 2.11 (שכפי שהתברר זה גבוה מקווין דוראנט ש"רק" 2.09) ועם ווינגספאן 2.16 הוא בהחלט בעל פוטנציאל מרשים. ואם בתחום הקליעות הוא לא ממש מתקרב ליכולת של סופרסטאר או לפחות מהווה איום משמעותי, לפחות בתחום ההגנתי הוא ממש מתבלט.

לפי בסקטבול רפרנס הוא משחק 61% מהזמן בעמדת הסמול פורוורד, כלומר בעיקר בפרימטר. גם הגנתית. מה שהופך חלק מההישגים הללו למרשימים יותר

דווקא בתקופה בה שולחים המון פורוורדים הגנתיים מהפרימטר פנימה, אייזק ששוקל כמו גארד מתקשה יותר במשימות הללו. לא מעט נאמר, גם על ידי כותב שורות אלה, שהוא צריך לשחק ב-4, אך עושה רושם העונה שדווקא כשהוא בחוץ, הוא משחק טוב, בין אם בניצול יתרונותיו הפיזיים ובין אם כי אינו צריך להתמודד בקרבות חפירות פיזיים.

אבל זה החלק הבעייתי. אייזק עם המון פוטנציאל ומבחינת הבנה הוא לגמרי שם. מה שחסר לו זה הכח הפיזי הזה, מסת השריר, כדי להיות שחקן הגנה ורסטילי לחלוטין. כיום בעידן שמתבסס על חילופים בהגנה, ככל ששחקן יותר ורסטילי ומסוגל לשמור על יותר עמדות זה טוב יותר לקבוצתו. אייזק יכול לשמור על גארדים. מספיק זריז ארוך וחכם. הוא גם יכול, לשמור על ביגמנים, בעיקר כאלה שלא ביג ממש, כל עוד לא נכנסים לחיכוכים פיזיים. על חלק משחקני ה-4 הוא שמר די טוב וראוי לציין בתחום הזה שכשהוא שמר על יאניס אדטוקומבו הוא עשה עליו עבודה טובה בגבולות האפשר. מנגד פסקל סיאקם חיסל אותו במשחק השני כאילו היה מים.

זו בעקרון האמביוולנטיות לגביו: אייזק נמצא למעלה בכל קטגוריה הגנתית בין אם זה DRPM ,DWS או DPIPM (שאני אוהב יותר מבין השלושה הנ"ל), וכשמסתכלים עליו רואים מצד אחד שומר מצויין, ומצד שני הוא עדיין יכול הרבה יותר. יש לו עוד המון לאן להשתפר. וזה מבלי להתייחס לצד ההתקפי שם יש המון מה לשפר.
הוא בהחלט בכיוון וכשממש יצליח לממש את הפוטנציאל, יהיה ממש מפחיד.

 

 

SG  רוקיז

ולחלק האהוב דירוג הרוקיז, ואיך הם נראים בינתיים על הגרף?

נשאלתי אגב על איך החישוב שלהם עובד אז אענה שהניקוד שלהם מתבסס על BPM כלומר פלוס מינוס שמתבסס על בוקס סקור בעיקר, אז יש משקל גבוה לקטגוריות הבוקס סקור העיקריות. קחו בחשבון.

 

אזכיר את הקריטריונים שלי:
1. ממוצע עונתי של 20 דקות למשחק
2. ממוצע של 10 נקודות למשחק ובנוסף יכולת נוספת ברמה עלית, או לפחות 15 נקודות למשחק.

 

ובמקום הראשון…

 

1 ג'ה מוראנט

18.7 נקודות 42% לשלוש 3.2 ריבאונדים 6.4 אסיסטים 1.3 חטיפות 3.3 איבודים ב-29 דקות למשחק

טוב זה די קל, מוביל את הרוקיז בנקודות ובאסיסטים, עושה מהלכים מדהימים, מקום 11 בליגה בנקודות בפיקנרול כמוביל כדור ושוב אחראי לאחד הסלים המרשימים השבוע. אבל כתבתי את זה מהטור הראשון כמעט שהוא צריך ללמוד לנחות כראוי. הוא נעדר שבוע אחרי שהתרסק לתוך צלם וגם השבוע בהטבעה המטורפת שלו נחת בצורה מפחידה. הוא הולך להיות סופרסטאר אין ספק בכלל. בתנאי שישאר בריא. וכדי שישאר בריא הוא צריך מעט קצת להירגע.

2. קנדריק נאן

16.2 נקודות 2.6 ריבאונדים 3.6 אסיסטים 1.1 חטיפות 2 איבודים ב-30.7 דקות למשחק

השבוע היה חלק מההיסטוריה של ההיט כשהיה אחד מ-4 השחקנים עם 30+ נקודות. אחד הבולטים בליגה בנקודות ב-DHO ואחד המובילים בליגה בנקודות במעבר בחסימה. אני יודע שדירוגים אחרים שמים אותו נמוך יותר. העובדה שהוא שחקן חמישייה בקבוצת צמרת נותנת לו המון נקודות זכות.

https://twitter.com/NBA/status/1205644680756703232

 

3. אריק פסקל

16.1 נקודות 5 ריבאונדים 1.7 אסיסטים 1.6 איבודים ב-30.9 דקות למשחק

היה לו רצף משחקים עם נתונים סטטיסטיים מרשימים. היו מי שכבר חשבו שיהיה רוקי העונה, זה לא עזר יותר מדי לווריירס לנצח אבל אין ספק שמשהו חיובי יצא מהעונה הזו זה לגלות את פסקל ולפתח אותו. (זה ושכנראה יקבלו בחירה גבוהה בדראפט הקרוב) משהו מוזר לגביו: בזריקות מיד ריינג' ארוכות, מה שהכי לא אוהבים כי זה מטר מהשלוש, הוא 50%! אבל בצעד אחורה מעבר לקשת הוא רק 28%

 

4. רוי האצ'ימורה

14.4 נקודות 6 ריבאונדים 1.7 אסיסטים 0.8 איבודים ב-29.7 דקות למשחק

4 קטלני שבשבועות האחרונים עשה נחת למחזיקיו בפנטאזי (אני יודע) שצריך לשפר את אחוזי השלשות שמחרידים. יכול היה לככב לפני עשור עם אחוזי מיד ריינג' לא רעים בכלל וקליעה טובה בצבע, אבל… דירוגי הגנה שהזכרתי קודם (DRPM וגם DPIPM) נותנים קרדיט כאמור לריבאונד. משקל גבוה מדי במדידה ההגנתית שלהם. האצ'ימורה עם 4.4 ריבאונד הגנתי ועדיין הוא בטופ 3 הכי גרועים בדירוגים האלה. כמה גרוע הגנתית צריך להיות בשביל הישג כזה?

https://twitter.com/BleacherReport/status/1192995297498025984

 

5. פי ג'יי וושינגטון

12.3 נקודות 40.6% מהשלוש 5.3 ריבאונדים 1.8 אסיסטים 1 חטיפות 0.9 חסימות 1.4 איבודים 29.4 דקות למשחק

לא לגמרי בטוח שלא הייתי צריך להחליף בינו ובין האצ'ימורה. שארלוט נראית הרבה פחות רע משחשבו קודם כל אמנם בזכות דבונטה גרהאם, אבל גם לוושינגטון יש חלק לא קטן בזה. קולע טוב מאוד, שומר בינוני שזה סבבה לגמרי עבור רוקי בקבוצה חלשה ומראה פוטנציאל. לא להיות כוכב אלא שחקן חמישיה די טוב

https://twitter.com/ESPNNBA/status/1203138107857686528

 

 

6. טיילר הירו

13.6 נקודות 3.8 ריבאונדים 1.9 אסיסטים 2 איבודים ב-28.5 דקות למשחק

בשבועיים האחרונים מיאמי פעמיים הגיעה להארכה ופעמיים חרכה את היריבות עם נקודות בקלאצ'. בכלל העונה ההיט חזקים בקלאצ', אז נכון שבכל המקרים הרוב זה על באטלר. אבל גם הרוקי שצולף במאני טיים, יש חלק בעניין. אין לו בעיה לקחת זריקות קשות כשצריך, ולקלוע אותן. אחד הגורמים לכך שמיאמי כרגע שניה במזרח

https://twitter.com/TheNBACentral/status/1203857183345127424

 

7. ברנדון קלארק

12 נקודות 5.9 ריבאונדים 1.2 אסיסטים 1 חסימה 1.1 איבודים ב-21.2 דקות מהספסל.

הוא שחקן מרשים ומאוד מדהים. כמעט 6 ריבאונדים ב-21 דקות זה המון, אחוזים מצויינים, 50% לשלוש אבל רק 1.3 זריקות למשחק. הוא שומר על כולם, ממדנואל האוס דרך רודי גיי ועד דווייט הווארד. הוא היה יותר למעלה אם היה שחקן חמישיה ו\או בקבוצה מובילה. בהיעדר שניהם… מה שכן לצפות בממפיס ולחשוב שבשנים הקרובות יש להם אותו, מוראנט, טריי ג'יי ומי שיקחו בדראפט הקרוב.

 

 

8. אר ג'יי בארט

14 נקודות 5.4 ריבאונדים 3.1 אסיסטים 1.2 חטיפות 2.3 איבודים ב-32.2 דקות למשחק

לקראת הדראפט הייתי בטוח שהוא הולך להיות השחקן הכי טוב שיצא ממחזור הדראפט הזה. עם כל הבלגאן שהולך בניקס יכול מאוד להיות שזה לא ממש באשמתו. היה צריך להיות המוביל של הקבוצה, לקבל את המפתחות. איכשהו כשזה חשוב, מרכוס מוריס השחקן הכי טוב ויעיל של הניקס, והוא נעלם. אז המספרים נראים טוב על הנייר. בארט קצת פחות.

9. דיאנדרה האנטר

12.8 נקודות 4 ריבאונדים 1.9 אסיסטים 1.6 איבודים ב-31.8 דקות למשחק

הסיבה היחידה שהוא מדורג מתחת לבארט היא שהוא לא אמור להיות המוביל, ויש עליו פחות לחץ. זורק 5 שלשות למשחק וקולע בדיוק בממוצע הליגה (35.5%) מסייע הגנתית, ועל פניו נראה יעיל. אלא שכשמסתכלים קבוצתית טריי יאנג עדיין נראה לבד בלי עזרה. ולוואקום הזה צריך היה להיכנס מישהו, גם האנטר. והוא עוד לא שם. עוד לא מנסה מספיק. כשישפר את זה ויקח יותר יוזמה, לאטלנטה תהיה חמישיה מצויינת איתו רדיש קולינס וכמובן יאנג

 

 

10. קובי ווייט

11.9 נקודות 3.6 ריבאונדים 2.5 אסיסטים 1.5 איבודים ב-25.1 דקות למשחק

סקורר טוב שסובל המון ממה שהולך בשיקגו. יש לו המון פוטנציאל שלא לגמרי מנוצל נכון ואולי שנה הבאה תחת מאמן אחר יראה באמת מה הוא מסוגל לעשות. בינתיים קיבל מחמאות מטים הארדאווי (הרכז, האבא) שאמר שהוא צופה לו המון הופעות באולסטאר. אז אתן לו לספר עליו

 

להלן השוואות בין הרוקיז יעילות והפרמטרים. כל הנתונים פר 48 דקות

 

 

 

 

SF באם באם

אחת האמירות של סקאוטים היא שהעמדה שלך נקבעת לפי מי שאתה יכול לשמור עליו. המשפט הזה נכון מאוד בעידן זה של ורסטיליות בו כל אחד משחק כמה עמדות. על פי המשפט הזה העמדה של אדבאיו לא ממש ברורה. הוא הגיע לליגה כרים ראנר (רץ מטבעת לטבעת כלומר צד אחד רים פרוטקטור, צד שני רץ לדאנקים) אלא שהוא התפתח מאוד, הוריד משקל הפגין יכולת זריזות וכושר מרשימים. מוקדם יותר העונה מיאמי שיחקו נגד יוסטון ואריק ספולסטרה הציב את אדבאיו לשמור על… ראסל ווסטברוק. והמדהים הוא, שהוא עשה את זה לא רע. אמנם עזר שווסטברוק לא קולע טוב מבחוץ, אבל אדבאיו נשאר איתו די טוב, ושמר עליו גם במשחק השני של שתי הקבוצות (מאזן 1-1 בשני המשחקים). סה"כ ווסטברוק כשנשמר על ידי אדבאיו ב-31 פוזשנים: 12 נקודות ב-38% מהשדה (לעומת 42% עונתי).

אמנם זו אנומליה ומבט במאצ'אפים של אדבאיו מראה שהוא בעיקר מוצב על שחקני 4-5, אבל גם שחקני כנף ועושה זאת לא רע.  הוא אמנם התברר כרק 2.06 בלי נעליים ופחות גבוה, אך מוטת הידיים והמהירות מפצים ומסייעים והוא יכול לשמור על כולם. מה גם שאם כולם התכווצו היחסים נשמרו. (ויכול להסביר למה היו בטוחים שדוראנט ואייזק 7 פוט. פשוט גם השקנים שעמדו לידם בתמונות לא 7 פוט).

אדבאיו עם יכולת טובה וללא ספק השחקן השני הכי חשוב במיאמי העונה, וגורם מכריע במה שהביא אותה למקום השני במזרח. הוא אחד הגבוהים היעילים בליגה בפיקנרול וללא ספק המועמד שלי לתואר השחקן המשתפר של העונה (אני לא מאמין בלתת לשחקני שנה שניה, עם כל הכבוד לדונצ'יץ' ודבונטה גרהאם).

אנצל פה כדי לספר למי שלא מכיר: כשהיה קטן בגיל שרק זוחלים אבל כבר עושים נזקים הפך בבית שולחן קפה שהיה בסלון. אימו בדיוק צפתה ב"פלינסטונס" והעניקה לו את הכינוי "באם באם" על שם התינוק הטלוויזיוני. אדבאיו בריאיון אמר שרק אימו עדיין קוראת לו בשמו האמיתי, אדריס.

האם ימשיך להיות מאיים והרסני (עבור היריבות) כמו דמותו הטלוויזיונית? בינתיים הוא אחראי לכך שההיט מהנים לצפייה. נראה לאן יצליחו הוא ובאטלר להוביל אותם.

 

 

PF   וויל בארטון

וויל בארטון הגיע וובשנותיו הראשונות היה סוג של 3&D גם אם לא לגמרי יציב. כשהגיע לדנבר היה סטופר הגנתי, אלא ששנה שעברה נפצע והיה בעיקר חור הגנתי, גם אם לפרקים הראה יכולת אישית טובה, ההרכבים איתו סבלו מדירוג הגנתי נמוך. העונה כשכוכב הקבוצה ניקולה יוקיץ' לא הגיע בכושר ראוי, הקבוצה נשארת בצמרת (לפחות לפני מסע החוץ במזרח) בזכות ההגנה הקבוצתית המרשימה. בארטון הוא חלק חשוב מזה, ובעוד החור שכולם דיברו עליו אצל הנאגטס הוא מי ישמור ב-3, הוא הראה בינתיים שהוא מצליח להתמודד לא רע, ואף די טוב, ואחראי לא מעט לכך שהיה קל להשאיר על הספסל שחקנים כמו טורי קרייג.

ב-DRPM הוא מקום ראשון בליגה (עדיין אזכיר שאני לא מת על הדירוג הזה) שגם אם זה הגזמה, עדיין מראה כיוון כללי נכון. הוא שומר הפרימטר הכי טוב של דנבר ומהיעילים בליגה העונה.

בתמונה המצורפת: מתוך CTG ההבדל באחוזי היריבות כללי ומהטווחים השונים כשבארטון על המגרש לעומת כשהוא לא. (ה-EFG של היריבות נמוך בכמעט 5% כשהוא על המגרש)

תוסיפו לזה 40% מעבר לקשת ויכולת מסירה סבירה ויש שחקן חמישייה די טוב שצריך לקבל יותר קרדיט על ההצלחות של דנבר.

 

 

C רצף מפחיד:

מילווקי ברצף נצחונות מדהים. מה שיותר מפחיד זה מי מוביל אותה בכמות שלשות (זריקות וקליעות, גם אם לא באחוזים) במהלך הרצף הזה

זה

השחקן השישי: ג'יי ג'יי בריאה.
זה שדאלאס תחת ריק קרלייל עם ספסל קטלני כבר ידוע. אבל מה שחואן חוזה בריאה עושה שם ועוד אחרי הפציעה שעבר, זה ממש מרשים: