עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?
הקבוצה היום: לוס אנג'לס קליפרס
(ינון בר שירה)
נשארו: ג'יימס הארדן, קוואי לנארד, דריק ג'ונס ג'וניור, איביצה זובאץ, קריס דאן, פטריק בולדין ג'וניור, ניקולס באטום, בוגדן בוגדנוביץ', קובי בראון, קמרון כריסטי, ג'ייסון פרסטון
עזבו: נורמן פאוול (עבר בטרייד משולש למיאמי היט), אמיר קופי (חתם במילווקי באקס)
הגיעו: כריס פול (שיחק בספרס, חתם חוזה) ברוק לופז (שיחק בבאקס חתם חוזה), בראדלי ביל (קיבל ביי אאוט מהסאנס, חתם חוזה), ג’ון קולינס (הגיע מיוטה בטרייד המשולש עם ההיט על פאוול), יאניק קונאן נידרהאוזר (נבחר בבחירה ה30 בדראפט), קובי סנדרס (נבחר בבחירה ה50 בדראפט שהגיעה מהניקס)
מתנדנדים : סטיב באלמר, קוואי לנארד
סתם… לא ממש
חמישייה : ג’יימס הארדן, בראדלי ביל, קוואי לנארד, ג’ון קולינס, איביצה זובאץ
ספסל: (לפי הירארכיה וחלוקת דקות הגיוניות) דריק ג’ונס, כריס פול, קריס דאן, ברוק לופז, בוגדן בוגדנוביץ’,ניקולה באטום, יאניק קונאן נידרהאוזר, קובי בראון, קמרון כריסטי, ג'ייסון פרסטון
המהלכים הגדולים של עונת 2024/25:
אז מה היה לנו שם? עונת 2024-25 היתה עונה מפתיע ומלהיבה עבור הקליפרס. ה"אינטואיט דום", האולם החדש והחדיש שבנה סטיב באלמר, נחנך בהתרגשות רבה והיה נראה בחלק הראשון של העונה שהוא הכוכב האמיתי של הקבוצה הזו. כל שחקן של היריבה נשאל קודם כל איך הוא התמודד עם "הקיר" האימתני שהציג אוהדים "שרופים" שמעודדים בלי הפסקה, למרות שביננו, אלו "אוהדים שרופים" כמו בברביקיו בסגנון אמריקאי, לא משהו שיתחרה בעוצמה של האוהדים בארנה, במנורה או בהיכל טוטו חולון. כך או כך למרות ההיעדרותו של קוואי הקליפרס דווקא הפתיעו מאוד לטובה כשנורמן פאוול נותן עונת קריירה ג'יימס הארדן שיחק כמו רכז אמיתי ואיביצה זובאץ הראה לכולם שהוא סנטר עלית בשני צדי המגרש. קוואי חזר, הקליפרס נראו מצויין ושיחקו מעולה בסיבוב הראשון מול נאגטס, עד שבמשחק 7 ג'יימס הארדן עשה "הארדן", קפא לחלוטין, והוסיף עוד משחק 7 נוראי להיסטוריית הפלייאוף הלא מחמיאה שלו.
קיץ חם
@sagirefael.nba.il הקיץ של לוס אנג'לס קליפרס #NBA #כדורסל #דניאבדיה #timduncan #לברון
הקליפרס התחילו את הקיץ בצורה מרשימה מאוד עם טרייד מעניין על קולינס, ההחתמות של זובאץ וביל והחזרה הנוסטלגית של כריס פול. הכל היה נראה מצויין.
עד שהגיעה פאבלו טורה.
בפודקאסט "פאבלו טורה מגלה Pablo Torre Finds out" נחשפה העסקה התמוהה בין קוואי לחברת אספריישן, חברה "ירוקה" ובדיעבד מושחתת מאוד, שהיתה גם נותנת חסות של הקליפרס. קוואי חתם ב2022 "עסקת פרסום" על סך כולל של 28 מיליון דולר ועוד 20 מיליון דולר במניות תמורתה לא נדרש לעשות כלום. כל זה כשבאלמר משקיע לא הרבה לפני באותה חברה 50 מיליון דולר.
האם מדובר בכביש עוקף תקרת שכר דרכו שילם באלמר לקוואי דרך חברת אספריישן?
נשמע מאוד מסריח אך במקביל קשה מאוד להוכחה.
באלמר מיהר להתריאיין ל-ESPN ולהכחיש נמרצות את הרעיון לפיו שולמו לקוואי כספים מהחברה כאמצעי לעקוף את תקרת השכר.
אך לפאבלו טורה עוד היו כדורים בקנה. כדורים? יותר פצצות. פצצות סירחון. הוא חשף בהמשך תשלום של הבעלים המשני של הקליפרס לאספריישן בתקופה בה החברה היתה על סף פשיטת רגל. השקעה לא הגיונית בעליל אלא אם כן… מדובר בדרך לשלם לקוואי.
בהמשך התגלו תשלומים גבוהים ששולמו לחברה דרך באלמר וקשר שלו לחברה שהמשיך גם אחרי שהחברה היתה בחקירה של גורמים פדרליים.
האם יש כאן מספיק כדי להרשיע את הקליפרס בעבירות חמורות של שבירת תקרת השכר, להשעות את באלמר, לבטל את החוזה של קוואי ולקחת מספר גבוה של בחירות דראפט? יכול להיות מאוד שכן.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
כדי להבין איך ואם עננת החשדות הכבדים יכולה להטיל צל כבד על העונה הקרובה חייבים קודם כל לתהות- עד כמה הליגה תהיה מוכנה להתפשר עם הקליפרס על עונש מופחת במציאות בה סביר להניח שלא נמצא מסמך רשמי בו הם מודים בכל החשדות וכותבים במפורש שהם עוברים על תקרת השכר (כמו במקרה ג'ו סמית במינסוטה לפני 20 שנים), אך מלבד זה, יש כמעט כל הוכחה אפשרית.
סביר להניח שהעונש שיבוא, לא ישפיע על הקבוצה השנה באופן ישיר, אך מעניין מאוד לראות איך הוא ישפיע על ההחלטות העתידיות של הקליפרס. האם הם ימהרו לעשות טרייד על בחירות הדראפט של 2030 ו2031 בידיעה שאלו לא ישארו ככל הנראה גם ככה? האם יחפשו קונים לקוואי במציאות בה יש סיכוי שעד העונה הבאה החוזה שלו עם הקליפרס עלול להיות מבוטל? והאם קבוצות ירצו בכלל לקחת נכסים מהקליפרס כשלא בטוח שמדובר בנכסים שאכן יהיו שם באמת.
זה הופך את העונה הקרובה לעונה בה הכאן והעכשיו הוא הפוקוס היחיד, בתקווה שעננת החשדות הכבדים לא תפגע במה שקורה על הפרקט, כמו עסק שפשט את הרגל וממשיך להתנהל בלי לדעת מתי יבוא האיש מההוצאה לפועל וייקח את הספות, המחשבים והאקווריום עם דג הזהב במשרד של נטלי המזכירה.
כל זה כשמסביב יש תחושה משונה כלפי הקבוצה הזו, במקום כעס, רחמים.
אבל אולי דווקא השנה הקבוצה תמצא את הדרך על הפרקט?
קודם כל העומק של הקבוצה מטורף, הארדן בעונה הרגילה יזכיר לכולם שגם אם הוא כבר לא סקורר כמו פעם, הוא רכז על והקשר שלו בפיק אנד רול עם זובאץ יקבל כשחיזוק עם האיום הנוסף של קולינס (בטח ובטח אם הוא ימצא את היד שלו מבחוץ), והיכולת לעשות פיק אנד פופ עם ברוק לופז בדקות שזובאץ על הספסל.
בנוסף לזה, עם כל הביקורת המוצדקת שהיתה על בראדלי ביל בפיניקס, עדיין מדובר בשחקן שהיה מאוד יעיל וממש לא בטוח שהוא שנמוך התקפי על נורמן פאוול.
להפך, אם פאוול יתן רק קצת פחות מעונת השיא שנתן עונה שעברה, אפשר בהחלט לצפות מבראדלי ביל שייתן יותר מזה בהתקפה והגנתית, עד כמה שהדימוי של בראדלי ביל רע, הוא משמעותית עדיף על פאוול.
באשר לקוואי, הוא אמנם סימן ששאלה בכל המסביב אך עדיין ברגעים רבים בעונה הקודמת בוא הוכיח שכשהוא משחק הוא סימן קריאה ויחד עם העומק שיש והיכולת לרווח את המשחק יהיה לו מרחב הרבה יותר גדול לעבוד
וכן, אי אפשר לשכוח את החזרה הביתה לאיש שיותר מכל סימל את עידן ה"לוב סיטי" כריס פול. פול לא עזב את יוסטון של הארדן בתנאים טובים ולא בטוח שיהיה להם כל כך נעים ביחד בחדר ההלבשה, אבל עדיין, כרכז מחליף אפשר לסמוך עליו שהוא ימשיך לשמור על הקבוצה יעילה מאוד בעונה הרגילה, גם כשהארדן על הספסל. מתי יהיה זה פול במקום הארדן ומתי קריס דאן? הכל תלוי בשיקולי הגנה התקפה, אבל בקבוצה כזו מבוגרת ובעונה כל כך ארוכה, סגל כה עמוק, הוא חשוב ביותר. קולינס נפצע? מה הבעיה, יש דריק ג'ונס, אין זובאץ? יש לופז. אין קוואי? אז זמן להארדן שואו.
יש לקליפרס של השנה את הגמישות והיכולת לשחק גבוה מאוד או להיות בהרכבים נמוכים, לשמור בהגנת חילופים, ללכת לדרופים או להתמקד בטראפים על מובילי הכדור- כי כשיש כזה עומק זה מאפשר הרבה יותר גמישות טקטית ויכולת לעצב את הזהות של הקבוצה בהתאם לצורך על הפרקט.
כל זה כשעל הקווים יש את הצוות המקצועי האיכותי כל כך של טיי לו עם ג'ף ואן גאנדי. השילוב של היצירתיות של לו והקשר העמוק לשחקנים יחד עם הייסודיות של ואן גאנדי מבטיחה שאם יש נקודות חולשה הם ימצאו פתרונות.
ואן גאנדי הכין לקראת העונה הזו חולצה לשחקנים על חשיבות החזרה להגנה עם הכיתוב Get the FUCK back, כשFuck הם בעצם ראשי תיבות של "יציבות על הפרקט, יציבות, תקשורת מחוייבות ו…תדעו, הפסדנו כי לא חזרנו להגנה מול הנאגטס."
הם יזהו השנה את נקודות החולשה ויש להם מספיק שחקנים כדי לייצר סוגי הרכבים שונים עם דגשים שונים על מנת לחפות על כל בעיה שנוצרת מול סגל כזה או אחר.
אולי הפעם זה יתחבר, אולי אפילו לאליפות?
לא בטוח שאפשר לסמוך על הקבוצה הזו בפלייאוף, אם מישהו היה חושד באמת שיש להם סיכוי לאליפות מתישהו, הכעס היה עצום הרבה יותר. רק תארו לכם אליפות של הקליפרס, משטרת הכוכביות של הטוויטר היתה מכתירה את האלופה האמיתית של אותה עונה, בכל מקום הם היו מתקבלים כמו ה"אסטרוז" בבייסבול, בבוז ושנאה.
רק מאחר והם לא זכו עם קוואי לשום הישג משמעותי, למרבית אוהדי הקבוצות אין טינה עמוקה ומהותית למעשיהם.
אך אם, מאיזשהי סיבה, החבורה המבוגרת והעייפה בקליפרס תיראה מספיק טוב כדי להיחשב באמת קונטנדרית, האיבה תגיעה.
איך תגיב קבוצה אם תפסיד בפלייאוף לקוואי הרמאי? איך יגיבו אוהדים אם הליגה "תחליק" לקליפרס ופתאום, דווקא השנה, הם ילכו עד הסוף, זה עלול לסכן את כל האמינות של חוקי הליגה הזאת?
כי סטיב באלמר, נראה אמנם חביב חמוד ובלתי מזיק, בטח לעומת דונלד סטרלינג הגזען שכולם אהבו לשנוא, אבל אם המועדון הלוזרי יחליט דווקא השנה להתחיל לנצח, זה עלול דווקא להיות הקטליזטור לאלו שירצו לראות "דם" ולראות גם את באלמר וגם את קוואי מגורשים בבושת פנים מהעיר (קוואי יגורש וכמובן יחתום תוך דקה וחצי בחוזה מינימום בצד השני של הכביש אצל הלייקרס).
תחזית: ואחרי כל מה שכתבתי כאן למעלה, אני לא באמת חושב שתסריט ההצלחה הקליפרסי העונה ריאלי
מהמר עונה רגילה טובה של 50-32 תוביל למקום השלישי במערב והפסד במשחק 7 של הסיבוב הראשון לקבוצה שתסיים שישי (גולדן סטייט? שוב?)
