האליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25
הקבוצה היום: אוקלהומה־סיטי ת'אנדר
נשארו: אייזיה ג'ו (חתם מחדש), ארון וויגינס (חתם מחדש), עוסמאן דיינג, שיי גלג'יוס אלכסנדר, לו דורט, צ'ט הולמגרן, קייסון וואלאס, ג'יילן וויליאמס, ג'יילין וויליאמס, קנריץ' וויליאמס
עזבו: ג'וש גידי (טרייד, לשיקאגו), ביסמאק ביומבו (ללא קבוצה), מייק מוסקלה (פרש)
הגיעו: אלכס קארוסו (טרייד, שיקאגו), אייזיה הארטנשטיין (שחקן חופשי, ניו יורק), ניקולה טופיץ' ודילון ג'ונס (דראפט)
מתנדנדים:
חמישייה: שג"א, אלכס קארוסו, ג'יילן וויליאמס, צ'ט הולמגרן, אייזיה הארטנשטיין
ספסל: לו דורט, אייזיה ג'ו, ארון וויגינס, קייסון וואלאס, ניקולה טופיץ', דילון ג'ונס, קנריץ' וויליאמס, ג'יילין וויליאמס
המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:
אז מה היה לנו שם?
אחרי עונה בה שיי גילג'וס אלכסנדר פרץ לקדמת הבמה להיות אחד השחקנים הטובים, והת'אנדר היו קבוצת סף פלייאוף, אוקלהומה סיטי הגיעה לעונת 23-24 כקבוצה ששוב הכתה את התחזיות, אלא שהפעם אמרו שתהיה קבוצת תחתית פלייאוף. הרי עיקר השינוי הוא צ'ט הולמגרן שכן כשיר, ומה כבר יהיה השיפור הפנימי של שאר השחקנים?
ובכן,כן הת'אנדר בהחלט היכו את התחזיות. הם פתחו בסערה את העונה כשג'וש גידי מגלה פתאום שהוא יכול לקלוע, ג'יילן וויליאמס בעונתו השניה נראה כמו כוכב בהתהוות, וצ'ט הולמגרן עם עונת רוקי מרשימה שנעלמה קצת, רק כי בטקסס היה איזה רוקי עם עונה הרבה יותר מרשימה. אם כי בחודשים הראשונים עוד היה נדמה שדווקא מגיע לצ'ט פרס הרוקי, ואז וומבי העלה הילוך וההישגים המרשימים של צ'ט בעונתו הראשונה נעלמו באבק.
אוקלהומה סיטי הייתה חלק מהחוד שהוביל את המערבה בעונה הסדירה, אם כי עדיין בלטו 2 חסרונות שגרמו לפרשנים השונים לא להאמין בהם: חוסר ניסיון, ורכות בצבע.
בפלייאוף הם נפגשו בסיבוב הראשון עם הפליקנס נטולי זאיון וויליאמסון, וכשבצד השני הגוף הכי גדול הוא יונאס ואלנצ'יונאס הת'אנדר הסתדרו מצויין בצבע. בסיבוב השני הם נפגשו בדאלאס, ושם כבר הייתה אופרה אחרת. למעשה את הדקות בהן הולמגרן שותף, אוקלהומה סיטי ניצחו ב-21. אבל אלה היו הדקות בלעדיו על המגרש בהן הם התקשו לקחת ריבאונד, ולהתמודד עם הפיקנרול הקטלני של דאלאס שכלל צמד גבוהים אתלטיים – דניאל גאפורד ודרק לייבלי, שדי חיסלו אותם.
בהתקפה לצעירי הת'אנדר רעדו הידיים. צ'ט הולמגרן ירד מ-37 אחוז מעבר לקשת בעונה הסדירה ל-26 בפלייאוף, ו-22 נגד דאלאס. ג'וש גידי ירד ל-18 אחוז מבחוץ נגד דאלאס וגם לו דורט הסתפק ב-21.7 נגד המאבס. זה הוביל לכך שהמאבריקס פשוט השאירו את גידי והולמגרן לבד על הקשת, מה שהלחיץ אותם יותר ושמרו בצבע. האסטרטגיה של קיד של להשאיר מישהו חופשי על השלוש ולבוא לעזור קיבלה בונוסים פה ועם קבוצה שממילא מתקשה בצבע, לת'אנדר לא היה סיכוי והם הודחו.
קיץ חם
סם פרסטי ראה כמובן בדיוק מה שכולם ראו שהיו הבעיות של אוקסיטי, והחל לטפל בהן מיד. עוד לפני הדראפט ג'וש גידי נשלח לשיקגו בתמורה לאלכס קארוסו, שכבר עבר קצת בקריירה וגם לקח אליפות. קארוסו קלעי טוב יותר מגידי, שומר הרבה יותר טוב ובעיקר – פחות יתרגש בפלייאוף. קארוסו גם אמור להיות הוטרן שהיה שם ולהסביר לצעירים מה דרוש בשביל לקחת אליפות.
בדראפט כאמור הגיע ניקולה טופיץ', רכז גבוה שיהיה פצוע רוב העונה ולא באמת אמור להיות פקטור. ואז הת'אנדר הביאו את הרכש העיקרי החשוב: אייזיאה הרטנשטיין, בזכות המקום שפינה להם חוזהו הנגמר של גורדון הייוורד. כנראה התרומה העיקרית של הייוורד לת'אנדר בעונה החולפת. הרטנשטיין הגיע אחרי עונת פריצה בניקס, שם הראה, ובעיקר בפלייאוף שזה חשוב, יכולת ריבאונד והגנה על הצבע.
לא הרבה מהלכים, אבל כאלו שבדיוק נוגעים בנקודות החשובות.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
השאלה הראשונה היא מה החמישיה. הפריסיזן הראה שיהיו כמה תשובות לזה. הראשונה היא עם הרטנשטיין בסנטר והולמגרן ב-4, ואז או קארוסו או דורט ישלימו את ג'יילן וויליאמס ושיי גילג'וס אלכסנדר, כאשר העדפה היא שקארוסו יעלה מהספסל למרות שהוא כנראה טוב מדורט. האופציה השניה היא שהרטנשטיין הוא זה שעולה מהספסל. ככל הנראה שה יקבע לפי המאצ' אפ של הקבוצה כשלמארק דייגנולט יש אפשרות להתאים ליריבה וגם לשנות את הסגנון. לזמן הקרוב "נפתרה" הדילמה כשאייזיאה הרטנשטיין שבר אצבע במהלך הפרי סיזן, וייעדר 5-6 שבועות.
לגבי הרטנשטיין ללא ספק ראינו את יכולת ההגנה על הטבעת והריבאונד שלו, אך איפשהו קצת הולכת לאיבוד יכולת ראיית המשחק.
את הפרי סיזן הרטנשטיין סיים עם ממוצע 5.1 סקרין אסיסט למשחק, שייצרו 11.8 נקודות בממוצע, שמתווספים ל-4.3 אסיסטים איתם הרטנשטיין סיים הפריסיזן. זה לא משהו חדש, אלא רק משהו שאולי פחות שמו לב למה שהוא עשה בניו יורק
גם הניקס השתמשו בו לניהול משחק בחלק מהפוזשנים, ועם השחקנים הצעירים והאתלטים של אוקלהומה סיטי, הם יוצרים התקפות מאוד דינמיות סביב הסקרינים שלו, שנותנים להם את האקסטרה צעד או חצי שניה על השומר שלהם, וזה כל מה שהם צריכים בשביל להשיג זריקה חופשיתש או להסתער על הסל. הרטנשטיין מוצלח גם במסירות ארוכות לוויק סייד או לצבע
זה הוביל לכך שניתן היה לראות בפריסיזן את אוקלהומה סיטי לוקחת תרגילים מהספר של דנבר. אין הכוונה לטעון שהרטנשטיין ברמה של יוקיץ', ואפילו לא סבוניס. אבל הוא בהחלט ברמה מספיק טובה שתשדרג את ההתקפה של הת'אנדר.
אומרים שזו ליגה חקיינית ושמחקים את הקבוצה שלקחה אליפות, במקרה הזה הת'אנדר התחילו לחקות כבר במהלך העונה את בוסטון. לא מבחינת ווינגים או כמו שהניקס עשו. כחלק מהניסיון לפרק ולנטרל שומרי טבעת אימתניים מאזולה בעונה שעברה לא רק הוציא ביגמנים החוצה, אלא שם את ג'רו הולידיי ב'דאנקר ספוט' ליד הטבעת, שינהל משם את ההתקפה בכדי לנצל מיסמאצ'ים. הת'אנדר התחילו לעשות משהו דומה זמן קצר לאחר מכן עם ג'יילן וויליאמס, ובמהלך הפריסיזן גם ניתן היה לראות את אלכס קארוסו מבצע דברים דומים. עוד במסגרת "היפוך התפקידים" ניתן היה לראות את קארוסו בתפקיד הסקרינר לגארדים אחרים. העובדה גם שיש מספר מנהלי משחק גם יקשה על הגנות היריבה שלא יוכלו לנטרלח את הנעת הכדור על ידי השמת שומר על הרכז הראשי, כשזה יכול להיות או שג"א, או קארוסו או ג'יילן וויליאמס (שהיה רכז ו"גדל" כרכז, עד שהתנפח לגודל של ליינבקר והוסב לעמדת הפורוורד)
בצד ההגנתי הת'אנדר קצת כמו בוסטון, יכולים לשמור בהרכב ללא שחקנים חלשים הגנתית, וכבהרכב ללא הרטנשטיין הם גם יכולים להחליף על הכל כשכולם גם יכולים לשמור על שחקני פרימטר, כשגם מהספסל מי שעולה אולי לא שומר עלית ברמת שג"א, קארוסו ג'יי דאב או דורט, אבל הוא בהחלט לא חור הגנתי. את העונה שעברה סיימה אוק' סיטי במקום הרביעי בדירוג ההגנתי והשנה כנראה שזה רק ישתפר.
כשהרטנשטיין כן ישחק יש להם רים פרוטקטור טוב, כשבנוסף הם יכולים לשחק גם עם הרטנשטיין וגם עם צ'ט, בדומה למה שנניח מילווקי עושה. כשהרטנשטיין על תקן הביגמן בצבע, והולמגרן על תקן ההלפ דיפנס, כשבניגוד למילווקי, כאן במקום לילארד וגרייסון אלן יש שג"א וקארוסו.
לת'אנדר בהחלט יש פוטנציאל לסיים את העונה במקום הראשון גם בדירוג הגנתי וגם בדירוג התקפי. פעם אחרונה שזה קרה? שיקגו 96. האם הת'אנדר באמת שם ברמה הזאת? כנראה שלא, אבל כן ברמה מרשימה.
סה"כ לת'אנדר יש ללא ספק פוטנציאל מרשים, והשאלה היא כמובן בהינתן בריאות עד לאן יכולים להגיע? החסרון שלהם הוא שבהשוואה לקונטנדריות אחרות, לא בטוח שהמספר 1 שלהם טוב יותר, וגם אם כן, די ברור שבהשוואה למספרי 2 של קבוצות אחרות – ג'יילן בראון, דמיאן לילארד, ג'מאל מורי או קוואי לנארד, מספר 2 שלהם, שעדיין לא לגמרי ברור אם זה ג'יילן וויליאמס או צ'ט הולמגרן, ללא ספק נמצא בנחיתות. וכמובן שאלת הניסיון, האם לצ'ט ירעדו הידיים גם הפעם? הם יסתדרו מול הקבוצות הבאמת טובות? לכאורה הם קבוצה מאוד צעירה ועמוסה בכשרון, וחלון ההזדמנויות שלה יהיה פה עוד המון זמן. בפועל צריך לזכור שהבעלים שייך לז'אנר הקמצנים שלא מוכנים לשלם מס מותרות, וכבר פירק לפני כעשור קבוצה צעירה ובעלת פוטנציאל לא פחות, רק כי לא היה מעוניין לשלם מסים. בעוד שנתיים ג'יילן וויליאמס וצ'ט הולמגרן אמורים לקבל את החוזה השני שלהם, מה שבוודאי יקפיץ את הת'אנדר אל מעבר למס. האם שוב נראה אחד מהם עובר? האם פרסטי ישאר במצב כזה?
ועדיין כנראה הנקודה הכי אופטימית העונה עבור אוקלהומה סיטי מגיעה מקליפורניה. לת'אנדר יש בין שלל הבחירות שלהם, גם את הבחירה של הקליפרס לא מוגנת. ובעקבות החדשות האחרונות, כבר החלו לדמיין שם את קופר פלאג בחמישייה. אכן תסריט אימה עבור שאר הליגה.
תחזית:
אם גם הפעם הת'אנדר יתעלו על התחזיות הרי שזה אומר שהם בוודאות לוקחים אליפות, כי כבר לא נשאר להם לאן עוד לצמוח מלבד זה. האם הם מסוגלים? בהינתן בריאות בהחלט. הם כנראה הקבוצה הטובה במערב ובהחלט ברמה שווה לבוסטון.
אז תסריט אופטימי\פסימי: 60 נצחונות ומפסידים בגמר רק בשביל לחזור בקיץ 26 עם קופר פלאג ולייצר שושלת. (אופטימי לאוהדי ת'אנדר, תסריט אימה עבור שאר הליגה)
