גמר הנ.ב.א. מתחיל הלילה, וזה ממש לא מה שציפינו, אבל זה בדיוק מה שהיינו צריכים.

שני השחקנים הכי מרגשים בפלייאוף הנוכחי (באטלר ויוקיץ') נפגשים לסדרת גמר (אפית?). 

 שניהם תחרותיים, שניהם מנהיגים שקטים, שניהם מחוייבים מאוד לחברים שלהם, וגם שניהם לא מפחדים לקפוץ לגוב האריות ולקבוצות גם יש קצת דם רע ביניהן, זכר לימיו של מוריס במיאמי: 

https://twitter.com/49ersSportsTalk/status/1663661931784273920

 

זו גם סדרת גמר שבה אין אף נציג שנכנס לחמישייה הראשונה של הליגה בעונה הסדרה. 

מיאמי לא הקבוצה הכי כשרונית בליגה, למעשה היא קצת מזכירה את דטרויט של 2004, נשיכות, שריטות והמון כוח רצון והם מרגישים שעכשיו זה תורם, אחרי שעפו בשנה שעברה בגמר המזרח, ואחרי שהגיעו לגמר בבועה ולא הצליחו לסגור. הם מנוסים, הם יודעים מה צריך, והם העיפו כבר שתי קונטנדריות (מילווקי ובוסטון).

בצד השני, יוקיץ' בסה"כ חיכה שמארי ופורטר יחזרו לשחק איתו. מפתיחת העונה, היה ברור שדנבר מטיילת לה והיא רמה אחת מעל כולם. מתי שהם רצו הם העבירו הילוך בפלייאוף, וכל הכוכבים שהם פגשו במערב נראו קטנים עליהם, ולא במקרה דנבר הפייבוריטית הברורה של כל הפרשנים לקראת הסדרה. 

 

 

מאזן בעונה הסדירה – 2:0 לדנבר

משחק ראשון: 124-119 לדנבר
משחק שני: 112-108 לדנבר

אבל הנתון היותר משמעותי זה שדנבר במאזן 9-1 בחמשת השנים האחרונות. 

במשחק הראשון העונה טיילר הירו היה נהדר עם 26 נקודות שלא הספיקו, כי ההגנה של מיאמי לא הייתה טובה מספיק. במשחק השני, בצורה מפתיעה הירו לא שיחק, וקיבלנו גרסא מאוד דומה לזו שרצה כרגע בפלייאוף עם מרטין וגייב וינסנט בחמישייה. זה כנראה גם חלק מהסקור הנמוך, אבל בסופו של יום, הכשרון של דנבר הספיק לה כדי לצלוח את הקרב, בעיקר בזכות 27 נקודות, 12 ריבאונדים ו-8 אסיסטים של יוקיץ' כאשר הוא קולע ב 85% מהשדה.

למרות זאת, חשוב להזכיר שמיאמי של העונה הסדירה זו ממש לא מיאמי של הפלייאוף, ודנבר של הפלייאוף זו ממש לא דנבר של העונה הסדירה. 

 

המצ'אפים והכוכבים 

יוקיץ': 29.9 נקודות, 13.3 ריבאונדים ו 10.3 אסיסטים ביעילות מפלצתית.
מארי: 27.7 נקודות, 5.5 ריבאונדים, 6.1 אסיסטים

השאלה שכולם שואלים זה איך עוצרים את יוקיץ', שמעבר לגודל יש לו 200 קילוגורמים של שכל עודף. הפיזיות שלו מזכירה את ווילט צ'מברלין עם יכולת מסירה מג'יק ג'ונסון וקליעה מבחוץ של לארי. באמת שאין דרך אחרת לתאר את זה, ואת האופן שבו הוא שולט במשחק, בדנבר ובליגה. 

אבל אם נרד לרגע מהעץ, ברור שאי אפשר לעצור את יוקיץ', אפשר אולי להאט אותו, כמו שהלייקרס עשו כאשר החליטו לשים עליו את האצ'ימורה ולתת לדיוויס להיות זה שמגיע כל הזמן לעזרה.

דנבר מצאה לזה פתרון קל. משחק בין שניים של יוקיץ' עם מארי, כמה זה היה מרשים? 

32.5 נקודות עם 40% מהשלוש, 52% מהשדה ו- 95% מהעונשין.

 

הגלולה הכחולה או האדומה? 

כאמור, למיאמי יש בעיית מץ'-אפ וגודל מאוד רציניים.

באם, הסנטר של מיאמי, נמוך מיוקיץ', פורטר וגורדון. כדי להתמודד עם הגודל של דנבר, כנראה שנראה הרבה יותר דקות של קוין לאב ואולי אפילו זלר (2.11). מצד שני, מארי כבר הוכיח שכאשר הוא מקבל שחקן גבוה עם רגליים איטיות (האצ'ימורה ולברון שעשויים להפוך לקווין לאב או זלר) הוא יהפוך את זה לנקודות קלות באחוזים מפחידים. 

זה לפני שהזכרתי לשחקן שנשאר על יוקיץ'. עוד על האופן שבו ספלוסטרה ינסה להתמודד ב"קרב המאמנים". 

 

ג'ימי באטלר: 28.5 נקודות, 7 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים

באם אדאביו: 16.8 נקודות, 9.2 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים

שימו לב למספרים של באטלר מהשלוש לאורך הסדרות:

מול מילווקי: 44%, 2.4 שלשות
מול הניקס: 11%, שלשה בודדת לאורך כל הסדרה (נזכיר שהיה פצוע)
מול בוסטון: 35%, 1.1 שלשות

באטלר נחשב לשחקן פיזי וחזק מאוד, ולכן לא מפתיע שמול מילווקי שנחשבת לקבוצה גדולה מאוד הוא יצא החוצה, מה שכן מפתיע זה האחוזים שבהם הוא קלע מבחוץ. באטלר שחקן של 0.6 שלשות למשחק עונתית ב 35%. היכולת שלו לקלוע את השלשות האלו, זה היה אולי אחד הפקטורים הכי משמעותיים בסדרה מול מילווקי, שבמידה מסויימת הכי מזכירה לי את הסדרה מול דנבר (קבוצה גדולה מאוד פיזית על מיאמי). 

דנבר צפויה להציב את גורדון על באטלר, בדיוק כמו שעשו עם דוראנט ולברון. 

גורדון ודנבר הימרו על השלשות של דוראנט ולברון וזה השתלם, כאן דווקא באטלר הוכיח שהוא בכושר קליעה טוב יותר. 

אבל, המפתח האמיתי של מיאמי ודנבר זה לתקוף את מארי בהגנה ומי אם לא באטלר אמור לעשות את זה. 

באטלר (בדומה למה שלברון ניסה לעשות) צריך לבקש את מארי בחילופים ולהכניס אותו לבעיית עבירות. יתכן מאוד שההגנה של מיאמי תהיה בעצם לתקוף את מארי בצד השני. 

הכוכב השני של מיאמי, זה באם? 

העוצמה של מיאמי דווקא מגיעה מהעובדה שאין לה כוכב שני, יש לה סגל רחב שכל פעם השחקן החם הוא זה שמתפוצץ. עדיין בהקשר הזה, באם היה מאוד לא יציב לאורך הסדרות. לצד משחקים של 22 נקודות עם 17 ריבאונדים (משחק 2 מול בוסטון), יש לו גם משחקים של 10 נקודות עם 4 ריבאונדים (משחק 4 מול בוסטון). עדיין לא ברור האם באם ישמור על יוקיץ' או יהיה בעזרה אבל ברור שאם באם מיאמי רוצה לנצח היא צריכה את באם דומיננטי. 

למי שכבר הספיק לשכוח, אז זה מה שבאטלר עשה לאורך הפלייאוף עד עכשיו:

פורטר גורדון, קולדוול פופ וברוס בראון

קצת מוזר ששחקן כשרוני כמו פורטר ג'וניור זוכה לכל כך מעט הילה, הסיבה זה שבאמת יש לפניו שני כוכבים משמעותיים. זה גורם לנו לשכוח שפורטר ג'וניור נחשב להבטחה רצינית, והוא ממלא את התפקיד שלו בדנבר נהדר. הוא קולע 40% מהשלוש (2.8 שלשות למשחק בפלייאוף) ולא צריך את הכדור ביד כדי להיות יעיל. לזה תוסיפו שהוא שומר נהדר ליד גורדון תורם המון בריבאונד והוא פשוט מץ' מושלם לצד שני הכוכבים הראשיים של דנבר.

השחקן הרביעי אמור להיות ארון גורדון, וזה אכן מתבטא גם במספרים (13 נקודות, כאשר ברוס בראון עם 12.2 ופופ עם 11.7). למרות זאת, התפקיד הכי חשוב של גורדון זה הצד ההגנתי. כמו שכבר תיארנו למעלה, הוא עשה עבודה נהדרת על דוראנט וגם פורטר וצפוי להיות זה שיקבל את המשימה העיקרית בהגנה על באטלר.

משלימים את החמישייה פופ שהיה נהדר מול הלייקרס וסיים עם ממוצע של 14.8 נקודות למשחק וקלע 44% מהשלוש (3 שלשות למשחק) וברוס בראון שגם הפתיע מהספסל ונתן 12.3 נקודות למשחק. שניהם גם לא זכו למספיק התייחסות בסדרה הקודמת והאופן שבו השפיעו על הסדרה, אבל המאמץ הגדול שהלייקרס השקיעו ביוקיץ' ומארי הובילו לדקות טובות מאוד של פופ ובראון (פופ עם 21 נקודות במשחק הראשון, בראון עם 16).

המשחק הזה הסתיים בניצחון צמוד 132-126, כאשר פופ ובראון קלעו ביחד 4-9 מהשלוש. דמיינו תרחיש סביר לחלוטין לפתיחת גמר המערב, 2-9 מהשלוש של הצמד הזה, וסיכוי סביר שהסדרה הייתה נפתחת ב 1-0 ללייקרס והכל נראה אחרת.

 

לכן, למרות שהם לא זוכים לקרדיט, לפחות עד עכשיו, הצוות המסייע של דנבר עשה את שלו ובגדול.

 

האקס פקטורים של מיאמי

מול בוסטון זה היה כמובן קיילב מרטין שהיה נהדר כולל משחקים של 26, 21 ו 18 נקודות כשהוא קולע נהדר מהשלוש.

אבל מול מילווקי קווין לאב ניצל את הגודל שלו כדי לספק 9.8 נקודות עם 7.4 ריבאונדים ב 21 דקות משחק בלבד. 

אל החבורה התוססת הזו אפשר להוסיף את וינסנט שנותן פלייאוף נהדר, דאנקן רובינסון שחזר לכושר קליעה, ושחקן שכבר הספקנו לשכוח ממנו – טיילר הירו.

 

למיאמי יש נטייה קצת לרענן ולהפתיע, הירו צפוי לחזור למשחק מספר 3, ובמשחק הראשון העונה קלע 26 נקודות על הראש של דנבר. 

הירו זכור לכולנו בתור הרוקי הצעיר שעלה מהספסל בפלייאוף של 2020, והדהים אותנו עם 16 נקודות למשחק. מאז הרבה מים עברו בנהר, הירו דרש לעלות בחמישייה, אבל בהרגשה שלי, הוא מנוע הרבה יותר משמעותי כשהוא עולה מהספסל, וסיכוי סביר מאוד שהחזרה שלו תכניס אנרגיות חדשות למיאמי שמגיע גם קצת מותשת אחרי 7 משחקים מול בוסטון. 

 

קרב המאמנים

לפני שנכנסים לסכימות, שרטוטים וטקטיקות, ראוי לציין שמדובר בשני מאמנים עם המון ניסיון פלייאוף ולא מעט הצלחות מאחוריהם:

https://twitter.com/SportsCenter/status/1663548926044278791

עדיין, נראה שאריק (ידעתם שיש לו שם פרטי?) הוא המנוסה מבין השניים והוא זה שגם צריך לבוא עם הפתרונות המיוחדים.

בסופו של יום יש לדנבר יותר מדי יתרונות ברורים:

  1. גודל – יוקיץ' 2.11 (או 2.13, תלוי מי מודד), פורטר 2.08, גורדון 2.03. 
    במיאמי באם הוא 2.06, לאב 2.03, באטלר 2.01, מרטין 1.96 וזה רק הולך ויורד. 
  2. מתפרצות – בצורה מפתיעה, דנבר קולעת 5.5 נקודות יותר במתפרצות, ובנוסף יש לה את המהירות של מארי.

אז מה אפשר לצפות מאריק? 

מיאמי הקשו מאוד על בוסטון וגם על הניקס כאשר עברו לאיזורית. בנוסף, ראינו את מיאמי עושה חילופים אוטומטיים מול בוסטון, כאשר היא לא מפחדת גם ממיס-מצ'ים כמו למשל לאורי או דאנקן רובינסון על טייטום, מבחינת מיאמי הכי חשובה היה לעצור את השלשות וזה עבד נהדר.

שתי בעיות בעניין הזה:

  1. דנבר אולי הקבוצה שהתמודדה הכי טוב העונה נגד הגנה איזורית, בגלל המוח של יוקיץ', התנועה של פורטר והשחקנים שיודעים לחכות ולקלוע את השלשה הפנויה, ד"ש מקולדוול פופ שהמטיר 21 נקודות על הראש של הלייקרס במשחק הראשון.
  2. אי אפשר לעשות חילופים אוטומטיים מול יוקיץ'. 

עדיין, כנראה שספלוסטרה ילך על פתרונות דומים לאלו שנעשו בלייקרס.

באם ישמור על גורדון ויהמר על השלשה שלו, בינתיים גורדון עם 0.9 שלשות ב 35% בפלייאוף, אפשר לחיות עם זה. 

לאב צפוי לקבל הרבה יותר דקות הפעם, ולפתוח אולי מול יוקיץ', ובדקות שבהן לאב לא ישחק, כנראה שבאם ישמור על יוקיץ', ובאטלר על מארי.

זה אומר שאחרי החילוף, באם מקבל את מארי ובאטלר את יוקיץ'. בשני המקרים לא אידיאלי, אבל כנראה הסיטואציה הכי סבירה שאפשר לבקש.

 

עוד סכימה הגנתית שצפוי שנראה, זה ניסיון של מיאמי לעשות חילוף משולש אחרי הפיק אנד רול כדי שלאב לא יקבל את מארי. 

זה אומר שוינסנט צפוי לשמור על קולדוול פופ, ושטרוס או מרטין צפויים להיות אלו שלוקחים את פורטר. 

נזכיר שפורטר 2.08 ויש לו חצי ראש מעל שניהם.

 

זה לפני שהזכרנו את לאורי (1.83) שיכול בעצם לשמור כנראה רק על קולדוול פופ. אגב, שטרוס והירו פתאום נראים גבוהים ממרומי ה 1.96 שלהם ודאנקן רובינסון עם ה 201 שלו גם עשוי להיות אחלה פתרון לפורטר. 

 

בשורה התחתונה

מיאמי ניצחה בסיבוב הראשון קבוצה מאוד גבוהה ופיסית (לופז 2.13, יאניס 2.13, פורטיס 2.08, מידלטון 2.01) וניצלו שוב ושוב את היתרונות של באטלר על ג'רו הולידיי (באטלר גבוהה ממנו). אבל מארי לא צפוי לשמור על באטלר (חוזרים לסדרה הזו, למה להתעלל ככה בהולידיי? ) אלא ארון גורדון. 

ועם כל הסימפטיה לפורטיס, הרגליים שלו זה לא הרגליים של גורדון ופורטר ויוקיץ' בריא זה הרבה יותר מיאניס פצוע + לופז. 

לכן, למרות שכואב להמר נגד פלייאוף ג'ימי, נראה שזה יתרון ברור מדי לדנבר.

דנבר תנצח 4-1.