זאק לואו, יובל עוז ושגיא רפאל כבר פרסמו את רשימת התחזיות הנועזות שלהם לעונה הקרובה. רגע לפני תחילת העונה, הנה הרשימה שלי. חלק מהתחזיות די מתבקשות, חלקן מייצגות "ווישפול ת'ינקינג" וחלקן סתם מופרעות:

  1. שני שחקנים שונים ירשמו משחק 5X5

מדד 5 בכל אחת מהקטגוריות העיקריות (נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות, חסימות) הוא קצת כמו טריפל-דאבל. רף סטטיסטי חסר משמעות אמיתית שמוכר כהישג בעיקר ברחבי טוויטר.

מאז 1993 (אז עשו זאת דיוויד רובינסון ודרק קולמן), לא קרה ששני שחקנים שונים הגיעו להישג הנ"ל באותה עונה. למעשה, רק ב-7 מתוך 17 העונות האחרונות, שורה סטטיסטית כזו נרשמה במשחק ע"י שחקן כלשהו. בתקופה זו, רק אנדריי קירילנקו רשם משחק כזה פעמיים באותה עונה (2003).

עם התחזקות הכדורסל חסר-העמדות והעליה בערכם של שחקני Jack of all trades, משחקי 5X5 יהפכו למצויים יותר. דריימונד, יאניס ודורנאט הם החשודים המידיים, אבל גם קוואי, סימונס ורול-פליירס מגוונים יכולים להצטרף למועדון היוקרתי בלי כוונה (זוכרים שקורי ברואר קלע 51 נקודות במשחק פעם?)

  1. מיניסוטה שוב תהיה הקבוצה המאכזבת של העונה

הכותרת קצת מרמה, כי אכזבה היא עניין סובייקטיבי, אבל אני מהמר על כך שהאוהד המצוי נבלע בהייפ שייצרו חלק מהתחזיות הצופות לקבוצה 50 נצחונות ובחלקן אף מציבות את הזאבים בטופ 4 של המערב.

למרות התוספת של באטלר וגיבסון, ההגנה של מיניסוטה, 27 בליגה בנקודות פר פוזשן בעונה שעברה, לא תקפוץ לחלק העליון של הליגה כל עוד קארל אנתוני-טאונס מסרב להפריע לשחקני היריבה לחגוג בצבע ואנדרו וויגינס ממשיך להיות אחד מהמגנים הגרועים ב-NBA. לפי FiveThirtyEight, שחקני היריבה קלעו באחוזי קליעה אפקטיביים של 56.1 את הזריקות עליהן וויגינס הגן, לעומת 56.4 בזריקות חופשיות לגמרי. ההשפעה ההגנתית הכי מועטה בליגה לפי מדד זה. ההחלפה של רוביו בטיג היא שינמוך הגנתי, וגם עוד שנה של ת'יבס לא תספיק כדי לשנות לחלוטין את הזהות ההגנתית של הוולבס.

בהתקפה, במדינת עשרת-אלפי האגמים, יגלו שקבוצת כדורסל היא לא פאנטזי וכישרון לא יכול לבוא על חשבון התאמה. בחמישייה הפותחת מופיעים (בנוסף לרכז) שלושה שחקנים שאוהבים את הכדור ביד (וויגינס, באטלר וטאונס כולם היו עם מעל 25% usage בעונה שעברה) וקליעה שבאה והולכת. בליגה של היום, מחסור בקליעה מהכנפיים הופך כל מהלך התקפי לקשה הרבה יותר. בנוסף, הספסל התרוקן כמעט לחלוטין. למרות שת'יבודו ירדה בחמישייה המובילה שלו עד שיקרסו, לעומק יש חשיבות עליונה בעונה של 82 משחקים.

אחרי 14 עונות שחונות, בצורת הפלייאוף של הטימברוולבס תישבר העונה, אבל זה לא יהיה קל כפי שמצפים. הוולבס ייאלצו להיאבק על מקום ב-8 הגדולות של המערב הפרוע כמעט עד המשחק האחרון.

(קרדיט: רון טחן-אזור הצבע)

  1. דיון וויטרס יהיה אולסטאר

אוקיי, עברנו רשמית לאיזור האפור שבין תחזית נועזת להטרלה, אבל תקשיבו לי רגע.

לברון, יאניס, וול, קיירי, לאורי, לאב, דרוזן, קמבה. זו רשימת האולסטארים במזרח ש(כנראה) ייבחרו למשחק הכוכבים גם העונה. אחרי ההתעקשות הבלתי-מוסברת של הליגה לשנות את פורמט האולסטאר, אבל להשאיר את הכלל שחצי מהמשתתפים מגיעים מהמזרח, בקבוצה שתייצג את הקונפרנס החלש נשארו ארבעה מקומות פנויים. אחד מהם יילך לגורדון הייוורד ועוד אחד כנראה לבראדלי ביל. זהו. מי עוד נשאר?

פורזינגיס יכול להתפוצץ פתאום, אם אמביד יישאר על המגרש הוא בטוח יקבל כרטיס, אבל התסריטים האלו ריאליים לפחות כמו ההנחה שמיאמי תמשיך ביכולת המצוינת מסוף העונה שעברה, מה שיצדיק תגמול לשחקני הקבוצה. ההימור הנבון יהיה על בחירתו גוראן דראגיץ' כמובן, אבל ברגע שמישהו יעלה בחצי-צחוק את מועמדתו של ווייטרס, כדור השלג צפוי לסחוף את האינטרנט כולו. אם דיון יסחוף את מיאמי לנצחונות, ויגיע למקום גבוה בהצבעות הקהל לאולסטאר, יש סיכוי לא אפסי שהמאמנים יקשיבו לדרישות אומת הטוויטר ויוסיפו שלט "אולסטאר" בכביש המוביל לווייטרס איילנד.

  1. דמרקוס קאזינס יסיים את העונה בניו-אורלינס

בשנה שעברה חזיתי שדמרקוס יסיים את העונה בסקרמנטו, ובזכות הנאחס שלי הוא מצא גלגל הצלה משם. אולי התחזית הזו תעזור לו להגיע סוף סוף לקבוצה שמסוגלת לבנות משהו סביבו (פליז בי וושינגטון).

ההיגיון כאן פשוט. גם אם הפליקנס יתחילו את העונה ברגל שמאל, ערך השוק של קאזינס נמוך, בהתחשב בהיסטוריה העגומה שלו בחדר ההלבשה והשנה הבודדת שנשארה לו בחוזה. חצי מקבוצות הליגה נשבעות שהן לא מוכנות לקלוט אותו והחצי השני לא מוכנות לשלם הרבה עבורו.

ברגע שדל דמפס מודה שהניסוי קאזינס-דיוויס נכשל, הוא חותם על גזר הדין שלו עצמו. השיחות בנוגע לדיוויס יגיעו ללא הפסקה (בפלאפון של דמפס יש איש קשר "דני איינג' לא לענות") ודמפס יפוטר. עדיף לחרוק שיניים עד סוף העונה ולקוות שזה יתחבר בשלב מסוים.

  1. טורונטו יפרקו את החבילה

הרפטורס היא מועמדת מובילה לתואר "הקבוצה המשעממת בליגה". העלילה לא משתנה מעונה לעונה. שיטת המשחק שלהם צפויה ושבלונית, ההרכב מלא בשחקני meh, הם מנצחים משחקים בעונה הרגילה ואז מתפרקים בפלייאוף. למרות חידוש החוזים לשחקנים המובילים בקיץ הנוכחי, הקולות לעבור למצב ריבילד צפויים להתחזק העונה.

בקנדה בונים כבר שנים על הרגע שאחרי לברון, אבל בפלייאוף הקרוב הקבוצה תודח מול בוסטון\וושינגטון\מילווקי וההבנה תחלחל שגם אם הקינג ישחזר את אחיזת החנק שלו מהקונפרנס, הדינוזאורים לא יהיו אלו שיחליפו את מקומו בפסגה.

אין סיבה להמשיך לשלם מס מותרות משמעותי על קבוצה מזדקנת עם תקרה נמוכה. החוזה של קייל לאורי נוח יחסית לתפוקה שלו, גם לדרוזן ולאיבקה יכולים להימצא קונים, וולנצ'ונאס ייכנס לשנתו האחרונה בחוזה. התקופה הטובה בתולדות המועדון הקנדי תסתיים בפיצוץ.

  1. אוקלהומה סיטי תגיע לגמר המערב

תחזית זו מקפלת בתוכה שני הימורים נפרדים: הת'אנדר יסיימו את העונה הסדירה במקומות 2-3 במערב וינצחו בחצי הגמר האזורי את הספרס\רוקטס מולם יתמודדו.

הימור על סדר הקבוצות במקומות 2-4 במערב מצטמצם בעיקר לטעם אישי. אני סבור שהצמד ווסטברוק-ג'ורג' מתאים יותר לשחק יחד מאשר הצמד פול-הארדן וכי גם התוספת של כרמלו לא תפריע לבילי דונובן למקסם את התפוקה של השניים. הם צפויים לפתוח את העונה במצב יותר מוכן לנצח, בעיקר בגלל הגנה אדירה שאמורה לעזור להם לנצח גם משחקים בהם השחקנים המובילים לומדים כיצד לחלוק את הכדור בהתקפה.

הימור נגד סן אנטוניו הוא תמיד מטופש, אבל קוואי פותח את העונה פצוע (איך זה שהסיפור הזה לא קיבל כמעט כיסוי? בסן אנטוניו שומרים על ערפל כבד סביב פרטי הפציעה), עדיין מוקדם לדעת מתי ואיך טוני פארקר יחזור למגרש, והספסל הארוך שהפך להיות סימן ההיכר של הספרס איבד חלקים חשובים בקיץ האחרון.

בפלייאוף, אוקלהומה היא קבוצה שלמה יותר מצמד הטקסניות. עם רוברטסון כחור יחיד בהתקפה, וכרמלו שאפשר להחביא בהגנה, במיוחד כשאדאמס מכסה את הצבע וג'ורג' ורוברטסון נועלים את הכנפיים. הכוכבים משתלבים יפה אחד עם השני (עד המאני-טיים) והורסטיליות תאפשר לדונובן לשחק עם המאצ'אפים בהתאם ליריבה. ליינאפ סופר גדול עם ג'ורג' ב-2 וקו קדמי של פטרסון ואדאמס, או קו קדמי נמוך עם ג'ורג' ב-4 ופטרסון בסנטר.

אני מאמין שההגנה של אוקלהומה תהיה טובה משל יוסטון ותתחרה בזו של סן אנטוניו, ההתקפה תהיה טובה משל הספרס ותתחרה בזו של הרוקטס, והם כנראה יהיו טובים יותר בריבאונד משתי הקבוצות האלו. אלוהי הכדורסל הולכים לענות לבקשת כולנו לסדרת גמר סמי-תחרותית שתפגיש את דוראנט עם קבוצתו לשעבר.

  1. לברון יישאר בקליבלנד

(GIF אקדחים מעשנים של צ'אק נוריס) בום!

התחזית הזו מציבה אותי ראש בראש מול זאק לואו שחזה את ההיפך, אבל אין לי מה להפסיד. אם אני טועה, תוסיפו את זה לרשימה. אם יתברר שצדקתי, זה יהיה הרגע המאושר בחיי. חוץ מהתקווה לנצח את האיידול, יש סיבות אמיתיות להאמין שזה יקרה.

יותר מכל שחקן בליגה (ואולי בהיסטוריה), לברון ג'יימס מתייחס לעצמו כשחקן הראשי בסרט על עצמו אותו הוא מפיק, מביים, עורך ומפיץ. בעוד שחקנים אחרים פועלים (בדרך כלל) משיקולים מוכרים של כסף, טבעות או מקום מגורים מועדף, לברון מציב את ערך המותג שלו מעל הכל. כל מהלך מקצועי מתבצע בקפידה כחלק מהנרטיב הכולל המייצג את חייו של ה- Chosen one מאז שנכנס תחת אור הזרקורים.

החזרה הביתה והאליפות המרגשת השלימו את המהלך התסריטאי המחייב של ההפיכה מנבל לגיבור, אבל אם יעזוב, לברון עשוי למצוא את עצמו שוב בתלבושת הנבל. קיירי עזב, אייזאה כבר רואה את סוף הקריירה מתקרב מצד שילוב של גיל ופציעה, קווין לאב יעזוב שנה אחרי לברון ולבחירה של הנטס ייקח שנים להתפתח אם בכלל ייצא ממנה משהו (מדובר בקבוצה שבחרה את אנתוני בנט בראש הדראפט). אם לברון שוב יעזוב את קליבלנד וישאיר את הפרנצ'ייז בהריסות, הטעם הרע יישאר בפיות האוהדים הביתיים הרבה אחרי שאדי שמפניות האליפות האחרונים יתאדו.

חוץ משמירה על המוניטין, לברון עדיין רוצה לנצח ולהתמודד על האליפות. למען מטרה זו, הדשא מחוץ לקליבלנד לא נראה ירוק יותר. לאן לברון יעזוב? הוא לא ישחק באף קבוצה אחרת במזרח, ומעבר למערב משמעו איבוד הנכס החשוב ביותר: היכולת להגיע לגמר שנה אחרי שנה בקלות יחסית.

החלום האישי שלי הוא הצטרפות של המלך לספרס, אבל אין מצב שלברון יכפיף את עצמו לגרג פופוביץ' שכנראה יעשה לו סדרת חינוך כבר באימון הראשון.

ההימור הפופולארי הוא מעבר ללייקרס. אלא שבינתיים ראסל ווסטברוק חתם על חוזה חדש, ופול ג'ורג' עושה קולות של להישאר באוקלהומה (לא חושב שזה יקרה, אבל לכו תדעו). מי בדיוק יצטרף ללברון באל איי? אולי כריס פול שיוותר על סופר-מקס ביוסטון, אבל עדיין מדובר בקבוצה שלא תעבור את הסיבוב השני במערב (בכל זאת, כריס פול). לברון לא יבזבז את השנים הטובות האחרונות שלו ככינור שני לקייל קוזמה (יתכן וקוזמה לא יזכה ב-MVP העונה ואז הוא יהיה הכינור השני של לברון) כשהוא מנסה לייצר יותר רעש מלאוואר בול. לא משנה מה, החולצה של ג'יימס לא תיתלה בגג האולם ופסל שלו לא ייבנה מחוץ לסטייפלס. האם לברון באמת רוצה לסיים את הקריירה במועדון של קובי ומג'יק? עם קהל אוהדים שתמיד יזכור שחמש זה יותר משלוש? אני לא חושב. מה שמוביל אותי לתחזית הבאה:

  1. כריס פול יעבור בסיין אנד טרייד לקליבלנד

בעונה שעברה חזיתי שהוא יעבור לשם בטרייד, אז מה דעתכם על דאבל או נאת'ינג?

זה לא מופרע כמו שזה נשמע. בהנחה ששוב לא יגיע לגמר איזורי, כריס פול יגיע לקיץ שבו הוא אמור לחתום על החוזה הגדול האחרון בקריירה המקצוענית שלו עם צורך נואש להתמודד על האליפות, או לפחות להגיע לגמר. תוסיפו לזה קשיי השתלבות של הרכז המחונן לצדו של הארדן בשיטת המשחק המהירה של דאנטוני, ואת ההתלהבות הנמוכה של דריל מורי להעניק לפול חוזה מקסימום שיכניס לשחקן 40 מיליון דולר בגיל 37, ותסכימו איתי שהסבירות שהפוינט-גארד ישחק מחוץ לטקסס ב-2019 גבוהה משהיה נראה כשהגיע מהקליפרס.

קליבלנד יכולים לגרום לזה לעבוד. טריסטן תומפסון, ג'יי קראודר ושאריות אמורים להספיק לצורך השוואת משכורות (לקליבלנד יש 5.8 מיל' בטרייד-אקספשן שהושג בטרייד על קיירי), כשהחוזה של קראודר ובחירת דראפט אמורים להוות תמריץ מספיק למורי לבצע סיין-אנד-טרייד.

העסקה תשתלם גם לקליבלנד כמובן. למרות ההתחייבות לחוזה גבוה שיהפוך לעוגן על תקרת השכר בשנים האחרונות שלו, זה עשוי להיות המהלך שישאיר את לברון בקליבלנד. יחד עם קווין לאב והתמורה האפשרית על הבחירה של הנטס, הקאבס יפנטזו על עצירת הדיינסטי מהמפרץ מוקדם יותר ממה שכולם ציפו.

  1. שני חברים אחרים בחמישיית הקליפרס דאשתקד יחליפו קבוצות

מה אתם אומרים על ג'יי ג'יי רדיק בסן אנטוניו? כי זה מושלם מידי מלא לקרות. גם בהנחה שלמרקוס יישאר בסן אנטוניו, אם מאנו יפרוש ודני גרין יעשה פאו ויסכים למתוח את החוזה (בנוסף לעוד כמה תעלולי תקרה), לספרס יהיה מספיק מקום בתקרה כדי להחתים שחקן מהדרג הבינוני לפני החוזה החדש של פארקר. ג'יי ג'יי רדיק מתאים בול לשיטת המשחק ועשוי לתת הנחה כדי להתמודד על אליפות בדמדומי הקריירה.

דיאנדרה ג'ורדן ישלים את המהפך של הקליפרס מימי לוב-סיטי העליזים. כנראה שהוא יעבור בטרייד עוד במהלך העונה, אבל גם אם לא, קשה לראות אותו נשאר שם בקיץ. גלינארי יעיל יותר ב-4, ובלייק כבר לא יהפוך לקלע מספיק טוב מבחוץ כדי להצדיק את ההחלטה שלא להציב אותו בעמדה 5. בלי כריס פול החיים יהיו קשים יותר (היי מילוש) וההתאמה הפחות מאופטימלית של דיאנדרה עם בלייק תיחשף שוב ושוב. לטובת הבריאות של סטיב באלמר, נקווה שייקח איתו את דוק ריברס בדרך החוצה.

  1. ג'בארי פארקר יקבל חוזה (כמעט) מקסימום

הוא עוד לא הוכיח שהוא יכול להישאר על המגרש, אבל ג'ואל אמביד כבר הראה שזה לא ממש משנה. לבאקס אין אפשרות להתחזק מבחוץ ופארקר ימצא קבוצה אחרת שתציע לו את זה בתקווה שהוא יכול להשאיר את הפציעות מאחוריו ולממש את ההבטחה הגלומה בו.

  1. לראשונה מאז 2011, אף שחקן לא יקלע מעל 28 נקודות למשחק

נסתכל על אלו שחצו את הרף בעונה שעברה: ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן קיבלו תוספת משמעותית לקבוצה שתוריד את הצורך שלהם לקלוע בכל פוזשן, אייזאה תומאס לא ישחק מספיק, אנתוני דיוויס קלע בדיוק 28, אבל נראה אם הוא ישמור על נפח הקליעה לאורך עונה שלמה עם בוגי והולידיי לצידו.

שאר המועמדים להם סיכוי לפרוץ את מחסום ה-28 נקודות לערב, אך לא יעשו זאת העונה: אנת'וני-טאונס שקיבל לקבוצה את באטלר, דמיאן לילארד וסי-ג'יי מקולום שאמורים לחלק את הנקודות ביניהם בצורה יותר מאוזנת, לברון ג'יימס שישחק בהילוך ראשון ויעדיף לערב את חבריו לקבוצה, קרי ודוראנט שכנראה יירדו לספסל באמצע הרבע השלישי (או השני), קוואי גם כן לא צפוי לשחק מספיק דקות לערב, דרוזן שלא אמור לשחזר את עונת השיא בקריירה שלו וקיירי שיקבל פחות הזדמנויות לבידודים בשיטה הדמוקרטית של בראד סטיבנס.

עדיין רוב הסיכויים שלפחות אחד-שניים מתוכם יישא ברוב הנטל ההתקפי של קבוצתו, אבל בעקבות מרוץ החימוש של הקבוצות בפסגה אני מהמר שמלך הסלים של העונה יקלע פחות מ-28 נקודות פר משחק.


בעונה שעברה צדקתי ב-3 תחזיות מתוך 11. בואו נראה מי שיפר את האחוזים יותר, יאניס או אני.