האליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25.

הקבוצה היום: דאלאס מאבריקס

נשארו: לוקה דונצ'יץ', קיירי אירווינג, דניאל גאפורד, פי ג'יי וושינגטון, ג'יידן הארדי, דרק לייבלי, מקסי קליבה, דנטה אקסום, איי ג'יי לאוסון, דוויט פאוול, מארקיף מוריס, ברנדון וויליאמס (הוחתם מחדש על חוזה דו כיווני).

עזבו: דריק ג'ונס ג'וניור (שוק חופשי), טים הארדווי ג'וניור (טרייד לדטרויט), ג'וש גרין (טרייד להורנטס).

הגיעו: ספנסר דינווידי, נאז'י מארשל (שוק חופשי), קסלר אדוארדס (שוק חופשי, חוזה דו כיווני), קליי תומפסון (מגולדן סטייט, טרייד בין 6 קבוצות) קוונטין גריימס (מדטרויט), מלווין אג'ינקה (דראפט).

חמישייה: לוקה דונצ'יץ', קיירי אירווינג, קליי תומפסון, פי ג'יי וושינגטון ודרק לייבלי.

ספסל: ג'יידן הארדי, דניאל גאפורד, מקסי קליבה, דנטה אקסום, איי ג'יי לאוסון, דוויט פאוול, מארקיף מוריס, ספנסר דינווידי, נאז'י מארשל, קוונטין גריימס, מלווין אג'ינקה.

המהלכים הגדולים של עונת 2023-24:

אז מה היה לנו שם?

52 משחקים לתוך העונה, דאלאס מצאה את עצמה במאזן של 29 ניצחונות ו-23 הפסדים ומקום שמיני במערב הצפוף. לוקה דונצ'יץ' היה אדיר עם 34.6 נק' (38% לשלוש), 9.5 אס' ו-8.8 ריב' בממוצע למשחק. כולל כמה הופעות בלתי נשכחות, כמו ה-50 נק' ו-15 אס' נגד פיניקס של דוראנט, בוקר וביל ו-73 הנק' שהמטיר על הראש של אטלנטה. קיירי אירווינג שיחק ב-30 מתוך 52 המשחקים הללו, בהם תרם 25 נק' (42% לשלוש), 5.4 אס' ו-5 ריב' בממוצע למשחק. זה הספיק לדאלאס בשביל מקום 12 בליגה בדירוג התקפי. בצד ההגנתי, המאבס היו, אם נהיה עדינים, מאוד רחוקים מלהרשים, עם מקום 22 בליגה. הנהלת המועדון הבינה שנדרש שינוי. היא חששה שהמאבריקס בגרסתם הנוכחית יצליחו לגרד ניצחון בפליי-אין ולעוף בסיבוב הראשון בפלייאוף במקרה הטוב, או שמראש ימצאו עצמם מחוץ לפלייאוף בפעם השניה ברציפות בעידן לוקה במקרה הרע. 

ואז הגיע חודש פברואר ואיתו הטרייד דדליין.
ניקו האריסון, הג'נרל מנג'ר של דאלאס, הביא בטרייד את דניאל גאפורד מהוויזארדס ואת פי ג'יי וושינגטון מההורנטס ומאותה נקודה העונה של דאלאס השתנתה. ראינו קבוצה אחרת גם התקפית (ממקום 12 למקום 7 בליגה בדירוג ההתקפי) וגם הגנתית (ממקום 22 למקום 8 בליגה בדירוג ההגנתי) ודאלאס סיימה את העונה הסדירה במקום חמישי במערב.

במקום הרביעי חיכתה לדאלאס יריבה ותיקה – לוס אנג'לס קליפרס. 2 הקבוצות נפגשו בפלייאוף שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות. פעמיים הקליפרס ניצחו, אבל הפעם דאלאס יצאה כשידה על העליונה. לוקה סיים את הסדרה עם כמעט 30 נק' (אבל ב-24% לשלוש), 9.5 אס' ו-8.8 ריב' בממוצע למשחק, וכל זה כשהוא מוגבל בגלל פציעה בברך. שיתוף הפעולה בין לוקה וקיירי המשיך גם לפלייאוף. קיירי הראה שהוא יכול ומוכן להיות מספר 2 וכשלוקה התעייף או התקשה בגלל הפציעה, קיירי ידע לעבור לכסא הנהג ולקחת את המושכות. הוא רשם 26.5 נק', עם 45% לשלוש ו-51% מהשדה, כמעט 5 אס' וכמעט 6 ריב' בממוצע למשחק. בצד של הקליפרס, קוואי הפצוע שותף רק ב-2 משחקים בסדרה ולא נראה כמו קוואי, ראסל ווסטברוק ירה לבנים מהספסל והצדיק את הכינוי שקיבל – ווסטבריק ופול ג'ורג' וג'יימס הארדן לא הצליחו לסחוב את הקליפרס ולעבור לסיבוב הבא. 

בסיבוב השני מול הת'אנדר, לוקה והברך נראו יותר טוב, כשבשלב מסוים גם השלשות התחילו להיכנס, וכל זה כשדורט דבוק לו חזק לגופיה. הכח המסייע – גאפורד (61% מהשדה, 7.5 ריב' ו-2 חס' בממוצע למשחק) ופי ג'יי וושינגטון (כמעט 47% לשלוש בכמעט 4 שלשות למשחק) היו האקס פקטור בסדרה. בגמר המערב מול מינסוטה, לוקה חגג. 32.4 נק', ב-43% לשלוש, 8.2 אס', מעל 9 ריב' ו-2.2 חטיפות בממוצע למשחק. כולל שלשת ניצחון על הראש של גובר במשחק השני בסדרה. לייבלי וגאפורד התעופפו ללובים, קלטו ריבאונדים וחסמו כל מה שזז. למינסוטה לא היתה תשובה ודאלאס ניצחה את הסדרה. רק שכל מה שעבד נגד מינסוטה, הת'אנדר או הקליפרס לא עבד נגד בוסטון, שהיתה קבוצה חזקה ועמוקה יותר. הסדרה הסתיימה עם הרבה תסכול מצד לוקה (יצא ב-6 עבירות במשחק מס' 3 כשדאלאס התחילה לחזור למשחק), 4-1 לבוסטון ואליפות מס' 18 ירוקה.

קיץ חם

אחרי ההפסד לבוסטון בגמר, שחשף את המגבלות והחולשות של דאלאס, ניקו האריסון חזר לשולחן השרטוט כדי לשפר את הסגל לקראת העונה הבאה. הוא נפרד מדריק ג'ונס ג'וניור, שחקן הגנה מצוין ואתלט על, רק שברגע האמת, בגמר, היה נון פקטור התקפי (25% לשלוש). על המשבצת שלו ניקו הביא את נאז'י מארשל. גם הוא שחקן הגנתי, אבל עם קליעה יותר טובה לשלוש. את טים הארדווי ג'וניור, שאיכזב, ניקו האריסון העביר בטרייד לדטרויט ובמקומו הביא את קוונטין גריימס. גריימס שעבר לדטרויט מהניקס בטרייד דדליין האחרון, הספיק לשחק בדטרויט ב-6 משחקים בלבד בגלל פציעה. שחקן הגנתי, שבתקופתו בניקס קלע ב-37% לשלוש. טרייד נהדר לדאלאס. מעבר לכך שגריימס צעיר משמעותית מהארדווי ג'וניור, גם החוזה שלו זול יותר. כך שבזכות הטרייד הזה, דאלאס הצליחה להוריד מספרי החשבונות שלה כמעט 13 מיליון דולר. 

השלישי לעזוב את דאלאס היה ג'וש גרין. הוא הועבר לשארלוט, כחלק מטרייד שהתבצע, לראשונה בהיסטוריה של הליגה, בין לא פחות מ-6 קבוצות. בתמורה דאלאס קיבלה את קליי תומפסון – ספלאש בראד'ר בדימוס, יד שניה מאורטופד, אבל גם אחד הקלעים הגדולים בליגה ו-4 פעמים אלוף. מהשוק החופשי הגיע ספנסר דינווידי, חבר חדש-ישן, שחתם עם דאלאס על חוזה לעונה אחת. דינווידי, שעבר בזמנו לברוקלין כחלק מהטרייד שהביא את קיירי לדאלאס והספיק גם לעשות גיחה קצרה ולא מוצלחת בלייקרס, חוזר עכשיו לקדנציה שניה בדאלאס ויעלה מהספסל כגיבוי בעמדת הגארד. 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

דאלאס מאבריקס הגיעה לגמר הליגה לראשונה בעידן לוקה דונצ'יץ'. הישג מדהים לכל הדעות, במיוחד כשנזכרים איך דאלאס נראתה עד הטרייד דדליין. 

בעקבות ההצלחה בפלייאוף והשדרוגים הנוספים שעשה ניקו האריסון בקיץ, רף הציפיות מדאלאס עלה לגבהים חדשים. עכשיו הקבוצה צריכה להוכיח שההגעה לגמר לא היתה אירוע מקרי או חד פעמי, אלא שהיא פה כדי לרוץ חזק ולהיאבק על האליפות. הדרך לא תהיה קלה. המערב הולך להיות אפילו יותר חזק בעונה הבאה. שחקנים פצועים יחזרו (אל תישנו על ממפיס), קבוצות צעירות השתדרגו וצברו עוד ניסיון (ת'אנדר, טימברוולבס, יוסטון וסן אנטוניו), דנבר (שקצת נחלשה) עדיין תהיה בצמרת, פיניקס (שקצת התחזקה) תיתן פייט והווריורס, הלייקרס וסקרמנטו לא פראיירים ולא יתנו לדאלאס שום דבר במתנה. אם המאבריקס רוצים אליפות (והם רוצים), צריכים לקרות כמה דברים:

  • Lean, Mean, Killing Machine – כדי לעמוד בעונה סדירה ארוכה ובמשחקי פלייאוף אינטנסיביים, שחקני NBA צריכים להכין את הגוף מראש למעמסה. הקיץ הזה, מלבד כמה משחקים קדם-אולימפיים, ללוקה היה זמן לנוח ולהכין את הגוף לקראת העונה הקרובה. זו פריבילגיה שכמעט ולא היתה לו בשנים קודמות. לוקה צריך לקחת את ההזדמנות ולהגיע לעונה מוכן ובכושר שיא.
  • להתבגר ולהתגבר – לוקה הוא סופרסטאר, בכך אין ספק, אבל הנטיה שלו להתווכח עם השופטים ולחטוף טכניות מיותרות או לעשות עבירות של תסכול פוגעות בו ובקבוצה. לוקה יהיה חייב להשתלט על הרגשות שלו כדי שדאלאס תוכל להצליח. מקרים כמו משחק מס' 3 בגמר, בו לוקה יצא ב-6 עבירות, כשדאלאס התחילה לחזור למשחק, לא יכולים לקרות לסופרסטאר ברמתו.
  • הכל בראש – קיירי הזכיר לכולם בעונה האחרונה, שכשהוא מתרכז בכדורסל, הוא אחד הגארדים הכי טובים בליגה. בנוסף, בניגוד לעונות קודמות, בהן הסתכסך עם שחקנים ואחרי שעזב השאיר אחריו חדרי הלבשה חרוכים, נראה ששחקני דאלאס בכלל ולוקה בפרט מאוד מעריכים את קיירי ואת מה שהוא מביא לפרקט ולחדר ההלבשה. אם קיירי ימשיך להתרכז רק בכדורסל וישמור את הדעות האישיות והחשוכות שלו לעצמו, דאלאס יכולה להגיע רחוק.
  • Sea Captain Out – אחרי 13 עונות, 4 אליפויות ו-2 פציעות קשות במדי גולדן סטייט, קליי תומפסון יוצא לדרך חדשה. הוא נפרד מאוהדי הווריורס בפוסט באינסטגרם, אותו חתם במילים Sea Captain Out. קליי שידוע באהבתו לים ולסירות מגיע לסביבה חדשה, בה אין אפילו ים. לראשונה בקריירה, קליי יצטרך להסתגל למקום חדש ולמועדון חדש עם סגנון משחק שונה ממה שהכיר עד כה. אם בגולדן סטייט הוא נדרש לעשות חסימות ולנוע הרבה ללא כדור הרי שבדאלאס הוא יתבקש לעמוד בעיקר על קשת השלוש ולזרוק. הסתגלות מהירה של קליי היא אחת המפתחות להצלחה של דאלאס. מפתח נוסף להצלחה היא הקליעה של קליי לשלוש. הציפייה ממנו היא לקלוע באחוזים גבוהים. כמה גבוהים? בעונה שעברה, קליי קלע ב-38.7% לשלוש בממוצע למשחק, אחוז מצוין לרוב שחקני הליגה, אחוז נמוך יחסית בסטנדרטים של קליי תומפסון (קלע ביותר מ41% לשלוש במהלך הקריירה). דאלאס תקווה שהשינוי באווירה והעובדה שלוקה וקיירי יכווצו את ההגנות אליהם, יגרמו לקליי להיות חופשי יותר ולקלוע באחוזים טובים יותר.
  • ה-ג-נ-ה – מה קורה כשבקבוצה אחת משחקים לוקה דונצ'יץ' וקיירי אירווינג, ואליהם מצרפים את קליי תומפסון? מקבלים את אחת ההתקפות הכי טובות וכיפיות לצפייה בליגה, אבל כדי שדאלאס לא תפסיד בצד השני של המגרש חייבים להקיף אותם בשחקני הגנה חזקים, שיתנו חיפוי אווירי ויבשתי. ניקו האריסון הביא את השחקנים המתאימים, אבל כדי שדאלאס יוכלו להיאבק על האליפות, ג'ייסון קיד וצוות האימון יידרשו לשמור על האיזון בחמישיות השונות בין ההתקפה וההגנה ולבצע את ההתאמות הנכונות מול כל יריבה.  
  • Who's on First? בעונה שעברה, אחרי פגרת האולסטאר, גאפורד היה זה שתפס רוב הזמן את עמדת הסנטר הפותח של המאבריקס. העונה יהיה זה לייבלי שיקבל את הכבוד. לפחות בהתחלה. עונת רוקי מצוינת, החיבור הנהדר של לייבלי לסגנון המשחק של לוקה והעבודה הקשה באוף-סיזן יחד עם המנטליות והגישה שלו למשחק לא חמקו מעיניו של ג'ייסון קיד, שהחליט לצוות אותו לצד הטריו בחמישייה הראשונה. חובת ההוכחה היא על לייבלי כמובן, אבל כניסתו לחמישייה מראה על האמון של המועדון בהתפתחותו כשחקן משמעותי בקבוצה.

  • מ.ש.ל – כשלונות הסופרטימס שנבנו בפיניקס ובברוקלין בשנים האחרונות לימדו אותנו כמה דברים חשובים. הדבר הראשון הוא שכימיה קבוצתית מאוד חשובה להצלחה והדבר השני הוא ששחקני המשנה חייבים לנצל את המבטים הפנויים לסל שהם מקבלים, כשההגנות של היריבות מתמקדות בכוכבים. על הנקודה הראשונה, דאלאס יכולה לסמן וי. בעונה שעברה לוקה וקיירי הראו שהכימיה ביניהם טובה, הם מאוד מעריכים אחד את השני וזה חילחל גם לשאר השחקנים בקבוצה. קליי, שמגיע מקבוצה שחרטה על דגלה את המשפט "Strength in Numbers" לא זר לרעיון הכימיה הקבוצתית ויודע עד כמה היא חשובה. הנקודה השניה, לעומת זאת, עלולה להיות בעייתית. שלישיית כוכבים יכולה להביא את הקבוצה רחוק, אבל בסדרות פלייאוף, כשהיריבות מגיעות מוכנות יותר, ההגנה מתהדקת ורמות הלחץ עולות, כדי לקחת אליפות צריכים שגם הצוות המסייע יקלע נקודות. 

תחזית

ניקו האריסון עשה עבודה מצוינת בטרייד דדליין 2024 ושיפצר את הסגל אפילו יותר באוף-סיזן. המאבריקס מגיעים לעונת 2024-25 עמוקים יותר וחזקים יותר בכל עמדה. אם הטריו בריא וקיירי מאופס, דאלאס צריכה לסיים באחד משלושת המקומות הראשונים במערב. זו לא תהיה משימה קלה לאור התחזקות רוב קבוצות המערב.

סוכנויות ההימורים חוזים לדאלאס 49.5 ניצחונות לעונה הקרובה, אבל אחרי שאת עונת 2023-24 דאלאס סיימה עם 50 ניצחונות (4.5 יותר ממה שחזו לה בתחילת העונה), ההימור שלי שהיא תעבור את התחזית שלה גם השנה.