בזמן שפלייאוף לא ישנים!

והלילה שתי סדרות מתקרבות לסיומן. פילדלפיה מנצחת את בוסטון 115-103, ועולה ליתרון 3-2 בסדרה ודנבר מביסה את פיניקס 118-102 וגם היא עולה ליתרון 3-2.

 

בוסטון סלטיקס 103 – פילדלפיה 76 115 (2 – 3 לפילדלפיה)

לא הלילה של טייטום ולא הלילה של בוסטון.

טייטום מסיים עם 36 נקודות ב 11-27 מהשדה. העניין הוא שהוא פשוט לא היה שם בפתיחת המשחק.

בדומה למשחק מספר 4, טייטום פותח את המשחק עם 0-8 מהשדה, זה מאפשר לפילדלפיה לברוח ובוסטון כולה מאבדת את רוח הלחימה שלה על הדרך:

במקביל יש ערב נהדר לאמביד (33 נקודות, 7 ריבאונדים), מקסי (30 נקודות, 6-12 מהשלוש) וג'יימס הארדן עם 17 נקודות, 10 אסיסטים, 8 ריבאונדים ומהלכים כמו השלשה הבאה, יש רק 3 שניות לשעון ההתקפה (זה אחרי כמעט איבוד כדור של פילדלפיה) ואז הארדן עם שלשה מהלוגו:

 

פילדלפיה כאמור שומרת על פער דו ספרתי כמעט לאורך כל המשחק, אחרי מחצית ראשונה נהדרת של הטריו (אמביד בחצי הראשון עם 21 נקודות):

עמוק בתוך הרבע הרביעי, לרגע היה נדמה שהנה בוסטון עושה איזו חזרה ואמביד נועל את המשחק כשהוא עושה צ'ייס דאון בלוק, שמזכיר קצת את לברון וזה אולי מסכם את הלילה של בוסטון:

https://twitter.com/sixers/status/1656112945040875520

 

כמה מעלות טובות (ורעות) מהמשחק

1. כדורסל משחקים 48 דקות

זו קלישאה, ובדר"כ נהוג לדבר על הרבע האחרון, קלאץ' וכל הדברים האלו. הפעם צריך לשים לב לג'ייסון טייטום. 

טייטום מסיים עם 36 נקודות, אבל זה פיקטיבי לחלוטין בעיני. הוא פותח את המשחק באופן נוראי, משחק שני ברציפות. ואני רוצה לתת את הקרדיט להגנה של פילדלפיה, אבל אם להיות הוגנים, רוב ההחטאות שלו בפתיחת המשחק היו חופשיות לחלוטין. לעומת זאת הנקודות שהוא כן קלע בהמשך היו הרבה יותר קשות. 

מצד שני, טייטום בניגוד לחברים שלו לא ויתר על המשחק, אבל איכשהו עד שהוא התחיל לשחק משהו באנרגיה של בוסטון פשוט לא היה שם. 

אפשר לדבר הרבה על האחוזים, והריבאונדים והכל, אבל שורה תחתונה בשלב מוקדם מדי של המשחק זה הפך להיות טייטום נגד בוסטון כאשר בפתיחה זה היה בראון נגד בוסטון. 

בראון עם 8 נקודות ברבע הראשון, 0 בשני (הסתבך בבעיית עבירות), 5 בשלישי ובגארבג' זה ממש לא משנה. 

 

בשורה התחתונה, בוסטון כבר היו בסיטואציה הזו ויודעים לחזור ולנצח בשבעה משחקים, הם רק צריכים לזכור שמשחקים 48 דקות. ביחד. לא כל אחד ברבע אחר.

 

2. המספרים של בוסטון מספרים על האנרגיות

16 עבירות – זהו, זה כל העבירות שבוסטון עשו, מתוכם 5 של ג'יילן בראון שגם שיחק בגלל זה מעט מאוד. שאר החברים, היו פשוט אנמיים וזה מספר את זה.

49-36 בריבאונד לפילדלפיה – עוד מספר חריג שמצביע על האנרגיות של בוסטון.

39% מהשדה 31% מהשלוש – אלו המספרים של בוסטון כולה. אי אפשר לנצח סדרת פלייאוף עם מספרים כאלו. 

אל הורפורד 0-7 לשלוש. 0 זריקות מהשדה, הוא זרק רק שלשות. 5 ריבאונדים. לא ברור מה קרה לשחקן שהיה פעם הכינור הראשון של אטלנטה ורק לפני שני משחקים קלע 5-7 מהשלוש. זה המשך ישיר של נושא האנרגיות בסעיף 1. 

 

כמעט לא משנה לאן מסתכלים בלוח הסטטיסטיקה הוא מצביע בדיוק על מה שהרגשנו כצופים. מסיבה לא ברורה בוסטון נשברו מוקדם מאוד במשחק.

 

3. קרדיט למנצחים 

כאמור ערב נהדר של הארדן, מקסי ואמביד. 

לפני שמדברים על הערב של מקסי ואמביד, צריך לתת המון קרדיט דווקא להארדן שסיים "רק" עם 17 נקודות. 

הארדן לאורך כל המשחק שלט בקצב המשחק של הקבוצה שלו. אחרי המשחק הראשון הוא התראיין על ה 45 נקודות שקלע, והסביר שבפילדלפיה התפקיד שלו זה למצוא את החברים (אמביד ומקסי) ולהוביל את הכדור ולא בהכרח לקלוע.

המשחק הלילה, היה הדגמה נהדרת של זה.

לצד 17 נקודות הוא מסר 10 אסיסטים על 2 איבודי כדור. העניין המעניין שהוא זרק רק 8 זריקות לסל, וכאמור כל הזמן הניע את הקבוצה יפה. 

זה עבד המון בזכות ערב קליעה נהדר של מקסי שקולע 6-12 מהשלוש:

גם אמביד מסיים ערב התקפי נהדר עם 33 נקודות, 7 ריבאונדים ולא פחות חשוב 4 חסימות, אחת מהן די סגרה את המשחק. אמביד סוף סוף נראה הלילה כמו ה MVP של הליגה, כשהוא שולט במשחק מהדקה הראשונה שלו עם 21 נקודות במחצית ופתאום זה ממש לא היה משנה מי שומר עליו, שום דבר לא הלך לבוסטון מולו:

 

הערה אחת חשובה לקורא "אמביד". הוא נופל יותר מדי פעמים לרצפה, גם אחרי החסימה האחרונה, זה נגמר די מסוכן. 

עם היסטוריית הפציעות שלו, זה אולי הדבר שהכי צריך להטריד את פילדלפיה כרגע.

 

המשחק הבא יערך בפילדלפיה בלילה שבין שישי לשבת בשעה 02:30, ושם פילדלפיה ינסו לסגור עניין. 

 

 

 

 

דנבר נאגטס 118 – פיניקס סאנס 102 (3 – 2 לדנבר)

לפני המשחק שאלו בעמוד של הנ.ב.א., האם בוקר יכול להמשיך בקצב הקליעה ההיסטורי הזה, כשהוא קולע 36.8 נקודות ב 61% מהשדה.

התשובה, לצערה של פיניקס הייתה לא.

בוקר אמנם מסיים עם 28 נקודות, אבל 8-19 מהשלוש, ולאחוזים יש משמעות.

גם דוראנט מסיים עם 26 נקודות, אבל 10-24 ובכללי פיניקס כולה קולעת רק 43% מהשדה ו-9 שלשות ב-33%

 

בצד השני עוד ערב נהדר של יוקיץ' שמסיים עם 29 נקודות, 13 ריבאונדים, 12 אסיסטים, מארי עם 19 ופורטר עם 19, אבל הערך המוסף היה ברוס בראון שקלע 25 מהספסל וכאמור ההתקפה של פיניקס שנתקעה. זה היה ההבדל הלילה.

 

מהלך המשחק

דנבר פותחת את המשחק בטירוף ועולה ליתרון מוקדם, כאשר פורטר נראה טוב מההתחלה והפעם הם סוף סוף רואים גם תרומה מהספסל, כאשר בראון מראה סימנים של מה שהולך לקרות הלילה:

https://twitter.com/nuggets/status/1656126101096378371

 

בצד השני, פיניקס מתקשה להגיע למצב זריקה טובים, בוקר קולע את 4 הזריקות הראשונות שלו, אבל לא זורק יותר מדי. במילים אחרות, הוא זרק לסל רק 4 זריקות ברבע הראשון, ופיניקס הנוכחית שמתבססת בעיקר עליו ועל דוראנט צריכה ממנו יותר. 

מכיוון שדוראנט פותח את המשחק עם 1-5, אייטון עם 3-6, אוקוגי 0-2, לאנדרי שאמט 0-2 ורוס 0-1.

במילים אחרות, כל מי שלא קוראים לו בוקר קלע 4-16 מהרבע הראשון שמסתיים ביתרון מוחץ 35-24 לדנבר. 

 

דווקא אז, ההגנה של פיניקס נועלת לחלוטין את דנבר. פתאום שום דבר לא הולך ודנבר נכנסת לאחד הרבעים הרעים שלהם עד כה בסדרה, פיניקס סוגרת את כל הפער ומגיעה עד שוויון 49-49:

 

מייקל פורטר שהיה נהדר עם 14 נקודות ברבע הראשון, סוגר את המחצית עם דאנק ודנבר נחלצת בעור שיניה ביתרון מזערי של 52-49.

 

למרות החזרה של פיניקס למשחק, הרבע השלישי היה דומה מאוד לרבע הראשון עם הבדל אחד מזערי. בוקר פתאום לא קולע. 

בוקר פתח את הרבע עם שתי החטאות של זריקות יחסית חופשיות, דנבר מהדקת עליו את ההגנה, וכמעט בכל מהלך אפשרי יש דאבל טים על דוראנט או על בוקר.

תראו את ההגנה של גורדון על בוקר במהלך הבא:

https://twitter.com/nuggets/status/1656142799438487552

בניגוד למשחק מספר 4 שם בוקר מצא את שאמט, הלילה זה לא עובד ודנבר בורחת ברבע 39-25 בדרך לסוג של גארבג' ברבע הרביעי.

בסיום 118-102 במשחק שהיה יחסית חד צדדי בחלקים גדולים שלו.

 

כמה מעלות טובות (ורעות) מהמשחק

1. הסטטיסטיקה לא משקרת

דנבר מנצחת:  50-42 בריבאונד

שלשות: 13 ב 48% לדנבר, 9 ב 33% לפיניקס

אחוזים מהשדה: 49% לדנבר, 43% לפיניקס

למעשה, זה מספר כמעט את כל הסיפור מאוד בקצרה. 

פיניקס לא הגיעו טוב למשחק הזה. יתכן מאוד שקצת נגמר להם הסוס, אחרי שבוקר וגם דוראנט משחקים אוטוטו שתי סדרות רצוף מעל 40 דקות למשחק. 

ולמרות שבוקר היום נראה "אנושי" ורק טופ סקורר בנ.ב.א., המספרים שלו כל כך חריגים בפלייאוף הזה, שהוא עושה היסטוריה והוא עדיין השחקן החם ביותר שראינו מזה המון זמן:

 

ועוד קצת על הסטטיסטיקות המשוגעות של בוקר:

 

2. ניקולה יוקיץ'

בצד החגיגות סביב המספרים של בוקר, מפספסים שבצד השני ניצב כרגע השחקן הטוב ביותר בפלנטה.

יוקיץ' עושה היסטוריה משלו והופך להיות השני בהיסטוריה אחרי אוסקר רוברטסון לקלוע 300 נקודות עם 100 ריבאונדים ו-75 אסיסטים ב-10 המשחקים של הפלייאוף וגם הראשון בהיסטוריה לעשות 175-65-50 לאורך 5 משחקים.

למרות כל הנאמר, מה שבאמת חשוב, זה מה שקורה סביב יוקיץ' כשהוא משחק, ומה שקורה זה שדנבר פשוט נראית נהדר. 

 

3. הטריו (קוואדרו?) של דנבר וההגנה

צריך לתת גם קרדיט למארי (19 נקודות, 6 אסיסטים), פורטר (19 נקודות, 5-8 מהשלוש, 8 ריבאונדים) וארון גורדון שאמנם קולע רק 10 נקודות, אבל לא במקרה הוא מסיים עם הפלוס מינוס הגדול ביותר בקבוצה (27+). בצד ההגנתי, ארון גורדון יכול להיות מפלצת (כמו שראינו במהלך על גורדון) וכשהוא שומר ככה הוא הופך להיות אולי השחקן הכי חשוב אחרי יוקיץ'.

 

אגב ההגנה, לפחות בעיני, מאלון לא שינה הרבה מהמשחקים הקודמים. הוא לקח החלטה שבוקר ודוראנט יהיו אלו שצריכים לנצח את הסדרה, וכמו במשחק הקודם הוא שלח אליהם המון דאבל טימס. בנוסף דנבר העלתה את האגרסיביות וגם שלחה את בוקר יותר לקו.

בסופו של יום זה השתלם לה, כי בוקר ודוראנט לא הצליחו למצוא את השחקנים הפנויים (הלילה בוקר רק עם 4 אסיסטים) וגם נראה שהם התישו קצת את הצמד, כאשר דוראנט קולע רק 6-9 מהקו ו-10-24 מהשדה (0-3 מהשלוש). 

עוד דוגמא להגנה של דנבר ולעייפות של דוראנט ניתן לראות באיבוד הבא:

https://twitter.com/nuggets/status/1656150934391758848

 

 

4. הספסלים

במשחק מספר 4, ראינו את שאמט מתפוצץ והופך להיות הערך המוסף של פיניקס. 

הלילה שאמט לא פגע וקלע 6 נקודות, דווקא טרנס רוס היה לא רע בכלל עם 9 נקודות (3-4 מהשלוש) וגם שאר שחקני הספסל של פיניקס יחסית לדקות ששיחקו לא היו נוראיים.

ההבדל היה שדנבר סוף סוף קיבלו תרומה מהספסל שלהם. אחרי שקיבלו רק 11 נקודות (במשותף) מהספסל כולו במשחק הקודם.

הלילה ברוס בראון התפוצץ עם 25 נקודות, כריסטיאן בראון קלע 5 וגרין עם 4. זה כבר 34 נקודות, 23 נקודות יותר מאשר במשחק הקודם.

הדבר היחידי שאני יכול לומר שחבל שמאלון שיתף את קצה הספסל שלו רק בדקות האחרונות של הגארבג' ולא נתן להם דקות קצת יותר משמעותיות שעשויות לעזור להם בהמשך.

מצד שני, באופן שדנבר משחקת כרגע, מה זה משנה. 

 

5. דנבר משחקת כדורסל שמח

במשחק הקודם יוקיץ' היה מאוד עצבני. 

הלילה זה כבר נראה אחרת לגמרי. 32 אסיסטים היו לדנבר, כאשר כמעט כל מהלך למעשה מגיע מתנועה יפה ומסירה יפה. בשבילי זו ההגדרה לכדורסל שמח, כי כולם נוגעים בכדור, וכולם מרגישים שותפים, ואז כולם גם נותנים את התחת בהגנה:

https://twitter.com/nuggets/status/1656168654021750786

 

הטופ 10 היומי