בזמן שישנתם הוא טור יומי שמסכם את הלילה האחרון בפלייאוף הNBA.

2 משחקים ושני ניצחונות גדולים. קליבלנד ממשיכה איפה שהיא עצרה מול טורנטו, וסן אנטוניו מנצחת בצורה משכנעת אחרי ההפסד הביתי במשחק הראשון.

קליבלנד קאבלירס 125 (2) – טורנטו ראפטורס 103 (0)

הפעם זה אפילו לא היה קרוב. החל מהפתיחה הקאבס השתלטו על המשחק והראפטורס פשוט לא הצליחו להתקרב אליהם. ההגנה של קליבלנד שיתקה את דמאר דרוזן שסיים עם 5 נקודות ב-2 מ-11 מהשדה. כל פעם שהכדור הגיע אליו או ששניים סגרו אליו או שג׳יי.אר סמית׳ (וכשהוא נח אז אימאן שאמפרט) נצמדו אליו ולא נתנו לו לנשום. אם זה לא מספיק גרוע, קייל לאורי נפצע בקרסול ולא סיים את המשחק. נכון לעכשיו לא ברור מה מצבו. בצד השני של המגרש לברון עם 39 נקודות עם 71 אחוז מהשדה היה בלתי ניתן לעצירה. הוא עובר את קארים ועולה למקום השני בנקודות בפלייאוף, רק 211 נקודות ממייקל. זה חיפה על יום קליעה גרוע של קיירי (31%) שתרם 11 אסיסטים.

בפתיחת המשחק דווין קייסי מנסה הרכב נמוך יותר ופותח עם נורמן פאוול ופטריק פטרסון במקום דאמרה קרול ויונאס ולאנצ׳ונס, כשאיבקה פותח כסנטר. זה לא ממש עוזר ועל ההתקפה הראשונה לברון לוקח לפטרסון את הכדור ורץ למתפרצת. למרות זאת, ברבע הראשון לברון נראה לא מפוקס בהתקפה ומאבד שני כדורים וקולע רק 4 נקודות, אבל בהגנה הוא עושה את שלו ויחד עם השיתוק של דרוזן הם מסיימים את הרבע ב-12 הפרש. זה מגיע בגלל משחק התקפה שוטף שתמיד מחפש את האדם הפנוי והם 5 מ-5 לשלוש ברבע

מי ששומר את הראפטורס במשחק (יחסית) הוא ואלאנצ׳ונס שנכנס באמצע הרבע וקולע את עשר הנקודות האחרונות שלהם ברבע

בפתיחת הרבע השני הראפטורס מצמצמים ל-9, טיי לו לוקח פסק זמן ואחריו לברון קולע שתי שלשות מאותה נקודה כדי להעלות ל-14

הקאבס מכים בראפטורס בכל דרך אפשרית, כולל שתי מתפרצות מיד אחרי הוצאת חוץ

כאמור קיירי ביום קליעה חלש, אבל מפצה עם מסירות כאלה

המחצית מסתיימת ב-14 הפרש לקאבס כשדרוזן קלע נקודה אחת, וגם זה בעקבות עבירה טכנית ולא עבירה שהוא סחט.

המחצית השנייה נפתחת באופן דומה, וחצי דקה מהפתיחה נורמן פאוול מתנגש בקייל לאורי שיורד לחדר ההלבשה מדדה על הרגל עם פציעה בקרסול. לא נראה טוב עבורו ובטח לא עבור הרפטורס. הוא חוזר אבל מקפצץ על הרגל ולקראת סוף הרבע יוצא ולא חוזר.

באמצע הרבע השלישי כש-19 הפרש  הראפטורס עושים האק א-תומפסון, אם ככה דווין קייסי חושב לנצח, כנראה שלא ראינו אותו משחק. בהתקפה הבאה קיירי חוטף מפאוול ויוצא למתפרצת עם לברון הפעם בלי הלוח.

הרבע נגמר ב-26 הפרש, ולמרות זאת, לברון עולה לשחק ברבע הרביעי, אבל שש דקות לסיום כשההפרש טיפס ל-28 הוא יורד ולא חוזר. בלי המלך, דרון וויליאמס ושאמפרט נהנים להם

הרפטורס פשוט נראו שתי רמות מתחת לקאבס. אם המשחק נגמר ב-22 הפרש כשלברון משחק רק 36 דקות (לעומת 43 בממוצע בשאר המשחקים הפלייאוף) קיירי ב-30 אחוז מהשדה על -19 זריקות, לאב משחק רק 20 דקות (ומסיים עם 9 ו-7) אז פשוט אין להם מה למכור בסדרה. הקאבס מתחילים להראות כמו האלופה משנה שעברה כשהספסל במשחק מצוין. בנתיים, נראה שהם יודעים לעשות היטב את המעבר מסדרה לסדרה, ומול בוסטון/וושינגטון זה אמור להספיק. נגד הווריורס (או מי שתגיע מהמערב) הם יצטרכו להעלות עוד קצת את הרמה, העניין הוא שיש לאן: קיירי יכול לתת יותר בהגנה, סמית׳ יותר בהתקפה, ולברון – נדמה שאין לו תקרה.

כשואלאנצ׳ונס מסיים עם 23, קורי ג׳וזף עם 22 ולאורי עם 20 (עד הפציעה) זה מה שיש לראפטורס להציע, ספק רב אם הם יצליחו לנצח אפילו משחק אחד בסדרה.

סן אנטוניו ספרס 121 (1) – יוסטון רוקטס 96 (1)

אחרי התבוסה במשחק הראשון, היה ברור שפופ לא ייתן לזה לקרות שוב, בטח לא במגרש הביתי. הוא פותח עם פאו גאסול במקום דיויד לי שמביא את השינוי בהגנה: הספרס מנצחים בריבאונד 47-32 כשלגאסול היו 13. אליהם הוא מוסיף 4 חסימות  – יותר מאשר כל הקבוצה חסמה במשחק הקודם (2). הספרס הכריחו את הרוקטס לזרוק מספר נורמלי של שלשות (34) ולקלוע באחוזים לא טובים (32). לכך יש להוסיף את החסימות שהפכו את הקליעות הפשוטות מבפנים לפחות נוחות.

למרכוס אולדריג׳ הואיל בטובו להגיע למשחק ונתן משחק סולידי של 15 ו-8 , אם כי לא בטוח שזה יספיק להמשך, כי אי אפשר לבנות על הארדן שיקלע 13 נקודות ב-17 אחוז כל משחק. יותר מזה, נראה שהוא לא יוכל לסמוך על טוני פארקר שנפצע קשה ברבע הרביעי וירד מהמגרש כשהוא מורם על ידי שני אנשי צוות. נכון יש לו את קוואי ששוב נתן משחק מפלצתי 34 ב-80 אחוז מהשדה והוסיף לכך 8 אסיסטים (שיא אישי), 7 ריבאונדים ו-3 חטיפות, אבל מתישהו הוא גם יתגלה כאנושי (כנראה. לא מתחייב).

הספרס הובילו כמעט לכל אורך המשחק, ומהפתיחה פאו גאסול נתן הצהרה הגנתית

ברבע הראשון, פרט לקוואי, זה היה דני גרין שעזר לבסס את היתרון, והוא מוביל את הקבוצה עם 9 נקודות בלי להחטיא ומוסיף 3 אסיסטים. בצד השני זה ריאן אנדרסון שגם לא מחטיא ומסיים עם 10 נקודות.

ברבע השני הספרס נראים יותר כמו הספרס והודות למשחק קבוצתי עם הרבה מסירות הם מסיימים את המחצית ב-10 הפרש

אבל ברבע השלישי הזקן מתעורר ועושה קצת מהכל. שלשות זה ידוע

אסיסטים מוכר לנו

אבל גם להחטיא ולקחת את הריבאונד של עצמך הוא יכול כשצריך

דווקא לאחר שכבר צמצמו ברבע ל-5 הפרש, הרוקטס לא מצליחים להמשיך את המומנטום לרבע הרביעי בו הם קולעים רק 13 לעומת 33 של הספרס, כשקוואי נח ברובו ופארקר ירד פצוע. זה הגיע בזכות הספסל כולל 2 ריבאונד התקפה ממאנו ג׳ינובלי ו-10 נקודות של ג׳ונתן סימונס

שנלחם על כל כדור

הרוקטס פשוט נעלמו ברבע הרביעי, כשהארדן בקושי משחק. מעבר להתאמות של פופ, קוואי הביא את הניצחון במו ידיו במשחק לפנתיאון. אבל כאמור כדי לנצח את הסדרה קוואי אחד זה לא מספיק והוא חייב יותר עזרה מהסובבים אותו. שנה שעברה אולדריג׳ פתח את סדרת חצי הגמר בסערה ודעך בהמשך. אם השנה המגמה הפוכה והוא התחיל חלש ומתכוון להשתפר ממשחק למשחק הספרס יוכלו לנצח את הסדרה (גם ללא פרקר), אחרת, לסמוך על קוואי שיתחיל הכי חזק שהוא יכול ואז יגביר זה מוגזם לבקש – אפילו ממנו.

טופ 5