קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: קליבלנד קאבלירס
מי עזב: קיירי אירווינג (טרייד, סלטיקס), ריצ'רד ג'פרסון, קיי פלדר (טרייד, אטלנטה), ג'יימס ג'ונס (פרישה), דרון וויליאמס (חופשי), דרק וויליאמס (חופשי).
מי הגיע: אייזאה תומאס, ג'יי קראודר, אנטה זיזיץ' (טרייד, סלטיקס), דריק רוז (חופשי, ניקס), דווין ווייד (חופשי, בולס), ג'ף גרין (חופשי, אורלנדו), חוזה קלדרון (חופשי, הוקס), סדי אוסמן (דראפט 2015, טורקיה).
חמישיה: אייזאה תומאס (דריק רוז), דוויין וויד, לברון ג'יימס, ג'יי קראודר, קווין לאב.
ספסל: דריק רוז, ג'יי-אר סמית', אימאן שאמפרט, טריסטן תומפסון, צ'אנינג פריי, קייל קורבר, ג'ף גרין, סדי אוסמן, חוזה קלדרון.
המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:
אז מה היה לנו שם?
לראשונה בתולדותיה, קליבלנד קאבלירס פתחה עונה כאלופת ה-NBA. אחרי הקאמבק המדהים באחד מסדרות הגמר הזכורות בהיסטוריה (הייתם מאמינים שעבר רק שנה וקצת מאז שהווריורס שמטו יתרון 3-1 בפיינלס?) וסיום בצורת האליפות של העיר קליבלנד, אפילו הצטרפותו של קווין דוראנט ליריבה הנצחית לא הפריעה לקאבס לכוון לריפיט. בסיום שנת 2016, במאזן 25-7 ולאחר ניצחון ענק על סגניתה בחג המולד (סל ניצחון של קיירי, כמובן), ההגנה על הכתר נראתה כמטרה ריאלית.
אלא שאז התחילו החריקות. רשימה ארוכה של כשלים ובעיות שבראשה הגנה שהידרדרה למקום ה-25 בליגה גרמה לקליבלנד לסיים את שאר העונה עם מאזן 26-24 (51-31 בסך הכל), במקום השני במזרח. למזלם של הפרשים, כל עוד הם משחקים במזרח והשחקן הטוב בעולם לובש את מדי הקבוצה, העונה הסדירה לא משנה יותר מידי.
הפלייאוף נפתח בסוויפ על הפייסרס, סוויפ נוסף על הרפטורס, וכמעט סוויפ על הסלטיקס הצעירים שהצליחו לגנוב משחק. כתוצאה מהסדרות הקצרות, הקאבס נהנו משבוע מנוחה לפני החלק השלישי בטרילוגיית הגמר הראשונה אי פעם.
כולם יודעים כיצד ה-Rubber Match נגמר. הסגל המסייע של קליבלנד נעלם לחלוטין, ההגנה לא תפקדה, ובצד השני עמדה מכונת הכדורסל המשוכללת ביותר שנראתה וניצלה כל חולשה אפשרית. הקאבס הצליחו להימנע מסוויפ בזכות משחק 4 משוגע בו הם שברו שיאי סדרת גמר עם 49 נקודות ברבע הראשון ו-24 שלשות במשחק.
למרות הופעה הרואית של לברון ג'יימס (33.6 נק', 10 אס', 12 ריב' למשחק; הראשון בתולדות הליגה עם ממוצע טריפל-דאבל בסדרת הגמר) והתפוצצות התקפית של קיירי בשלושת המשחקים האחרונים, הרגעים הזכורים ביותר מהסדרה הם שלשת הקלאץ' של קווין דוראנט במשחק 3, וזכייתו ב-MVP של סדרת הגמר ובאליפות ראשונה בתום משחק 5.
קיץ חם
הקיץ של סגנית האלופה הלך בדיוק כמו העונה שקדמה לו: התנהלות מנומנמת משהו, עד לפינאלה הגדולה. בהחלטה תמוהה אך אופיינית, דן גילברט סירב להאריך את חוזהו של הג'נרל-מנג'ר המוערך דייוויד גריפין, והתפקיד נשאר לא מאויש במהלך הדראפט ותחילת הפרי-אייג'נסי. למרות שגריפין היה אחראי לבניית הקבוצה שהגיעה לגמר שלוש פעמים ברציפות וזכתה באליפות ראשונה בתולדות הפרנצ'ייז, לא ניתן לומר שהמהלך הגיע בהפתעה. מאז רכישת הקבוצה ע"י גילברט ב-2005, כיהנו חמישה אנשים שונים בתפקיד מנהל המועדון ואף אחד מהם לא המשיך לקדנציה שנייה. לאחר גישוש כושל עם צ'ונסי בילאפס, קודם קובי אולטמן בן ה-34, דמות כמעט אנונימית שהצטרף לארגון ב-2012, לעמדת הג'י-אם במועדון הכי לחוץ בליגה. לפי דיווחים שונים, את יומו האחרון בתפקיד בילה גריפין בניסיונות לרקוח טרייד שינחית את ג'ימי באטלר לצד לברון ג'יימס. פול ג'ורג' עצמו העיד על טרייד סגור שהיה שולח אותו לקליבלנד, וגם כרמלו אנתוני הוזכר בעקשנות כמצטרף פוטנציאלי. אבל לאחר שהאבק שקע, קליבלנד נשארה באותו מקום שבו התחילה, עם אותה קבוצה שחטפה סוויפ של ג'נטלמנים מהאלופה, פלוס (שזה בעצם מינוס) ג'ף גרין וחוזה קלדרון.
כדי לא לצאת בידיים ריקות מקרנבל השחקנים החופשיים, הקאבס החתימו לעונה אחת את דריק רוז, שהשלים טרנספורמציה שנמשכה חמש שנים ושלושה ניתוחים מתפקיד היריב העיקרי של לברון במזרח לשחקן משלים שמצטרף אליו לקבוצה על חוזה מינימום.
אלא שאז נגמר השקט, והתחילה הסערה. הפצצה הגיעה בסוף יולי כאשר בריאן ווינדהורסט חשף כי קיירי אירווינג דרש טרייד מהקבוצה שבמדיה קלע את הסל הגדול בהיסטוריה רק שנה לפני כן. לאחר חודש של ספקולציות ופרצופים פגועים מלברון, קליבלנד העבירה את הפוינט גארד הממורמר לבוסטון, בתמורה לחבילה הכוללת את אייזאה תומאס אחרי עונת קריירה, ג'יי קראודר והחוזה הסופר-נוח שלו, אנטה זיזיץ' המבטיח, והבחירה של ברוקלין בדראפט 2018 (או כמו שדני איינג' כינה אותה: My Precious). בשנייה האחרונה הקאבס ניצלו את הבעיה הרפואית של תומאס כדי לעשות תרגיל של מוכר ארטיקים בחוף ("אני הולך") והוסיפו לעצמם עוד בחירת סיבוב-שני עתידית.
עם הגיעו לקליבלנד התברר שפציעת הירך של תומאס חמורה ממה שטענו בצוות הרפואי של הסלטיקס, וכי הוא צפוי להחמיץ מספר חודשים בתחילת העונה. עדיין, בקיץ שראה אינספור טריידים ותזוזות כוכבים, קליבלנד לקחה בקלות את המקום הראשון בדירוג הנכסים שקיבלה בתמורה לסופרסטאר הצעיר שלה, ובמהלך אחד הפכה את הקיץ מכישלון מוחלט לכמעט הצלחה. במהלך אחרון של ניפוח שרירים, דווין ווייד קיבל שחרור חסד משיקגו וחתם על חוזה מינימום, להרפתקה אחת אחרונה עם ידידו הוותיק רגע לפני שהוא תולה את הנעליים. כדי לפנות מקום בסגל, ריצ'רד ג'פרסון הועבר לאטלנטה ומיד שוחרר (RIP Road Tripin').
ועכשיו מה, מה עכשיו?
קליבלנד שוב פותחת עונה כפייבוריטית המובהקת לזכות באליפות המזרח. בוסטון בונה על עונת פריצה מצידם של לפחות שניים מהצעירים בראון-טייטום-סמארט בנוסף לחיבור מהיר של השלישייה המובילה כדי להציב אתגר אמיתי, אבל בפועל צריך לזכור שהחליפה את רוב הסגל. וושינגטון הסימפטית צפויה לקחת צעד נוסף, אבל זה לא יספיק. מילווקי עדיין במרחק שנתיים שאף אחד לא נפצע בהן מתחרות על כתר המזרח, ועכשיו ניקח כולנו רגע לחבק אוהד טורונטו שממלמל לעצמו שהפעם הם בטוח הולכים להדיח את לברון. הקאבס צפויים לשבור את השיא שקבעו בשנה שעברה בזלזול מופגן בעונה הסדירה. הקבוצה של לברון הולכת לשייט לאורך 82 משחקים, ואז "ללחוץ על המתג" בפלייאוף. מכיוון שכך, ניתוח מקצועי של הקאבלירס מחייב שימוש בעדשות צהובות-כחולות, קרי, ניסיון להבין כיצד הקבוצה תשתמש בעונה הסדירה כהכנה למפגש הרביעי ברציפות מול הווריורס.
האקס הפקטור העיקרי הוא כמובן אייזאה תומאס. חלק מהדיווחים מזכירים את ינואר כמועד חזרה למגרש, אבל הקאבס עדיין נמנעים מהתחייבות על תאריך רשמי. בכל מקרה, הוא צפוי להיות כפוף למגבלת דקות הדוקה לפחות עד תחילת הפלייאוף. כתוצאה מכך, לפחות בפתיחת העונה, הקו האחורי הפותח של קליבלנד צפוי לספק אפס קליעה עם אפס הגנה. לברון הכריז שהוא לוקח את דריק רוז כפרויקט אישי ומתכנן להחזיר אותו לגדולה, אבל נראה שזה כבר מאוחר מידי עבור ה-MVP הצעיר בתולדות הליגה. אם נשים את השאיפות הגבוהות בצד, רוז עדיין מסוגל להיות שחקן פרודוקטיבי. תפקיד מרכזי בחמישייה השנייה עשוי להתאים לו, כספק נקודות בדקות מועטות מול רכזים מחליפים. בתור רכז פותח, הוא כנראה יגרום יותר נזק מתועלת. הקליעה הנוראית שלו פוגעת בריווח ההתקפה, וחוסר-הכישרון שלו כפליימייקר מתחרה רק בחוסר היכולת שלו כמגן.
ג'ף ואן-גנדי אמנם חזה בפודקאסט של זאק לואו כי דווין ווייד יקלע ב-40% משלוש בעונה הקרובה, אבל אם זה לא יקרה, אני מהמר שתוך זמן קצר ווייד או רוז ירדו לספסל לטובת הגאנר חסר המצפון ג'יי-אר סמית'.
בקו הקדמי, הלקח הראשון מההפסד בגמר כבר ייושם. טריסטן תומפסון נזרק לספסל וקווין לאב עתיד לפתוח בעמדת הסנטר לצידם של קראודר וג'יימס. השינוי הזה כמעט נכפה על טיירון לו בעקבות כניסתם לחמישייה של ווייד ורוז חסרי הקליעה, אך אחת מתופעות הלוואי של שינוי ההרכב והיעדרו של אירווינג אמורה להיות תחיה מחודשת של מינסוטה-לאב (למרות שאז הוא שיחק בעמדה 4). בעמדה 5, לאב יכול לקחת סנטרים כבדים אוף-דה-דריבל והצורך לכבד את הקליעה שלו מ-3 תכריח את הגבוה שמולו לפנות את הצבע לחדירות. יכולות ניהול המשחק והקליעה מהפוסט גם כן צפויות לבוא לידי ביטוי מודגש, כאשר לאב יבלה זמן רב יותר בצבע במקום בשיטוט מאחורי הקשת.
לברון ג'יימס מתפקד בשיאו כאשר הוא מוקף בקלעים שאליהם הוא יכול להוציא כדור כאשר ההגנה קורסת סביבו. לשם כך קליבלנד מחזיקה בסוללת שחקני כנף חד-מימדיים, שיכולים לתת דקות איכותיות לצד לברון: פריי, קורבר, סמית', שאמפרט ואוסמן הטורקי, שמגיע אחרי יורובאסקט נהדר.
מבחינה הגנתית, קליבלנד דורגה במקום ה-22 ביעילות בעונה שעברה, וגם העונה אמורה לשמור על מקומה בשליש התחתון של הליגה. ההזזה לעמדה 5 הופכת את קווין לאב מנטל הגנתי לחור שחור. דריק רוז ודווין ווייד נמנעים בנחרצות ממראית עין של ניסיון להגן. אייזאה תומאס דורג אחרון בליגה ביעילות הגנתית בעונה שעברה. לברון מנצל את הזמן שבו הכדור אצל היריבה כדי לנוח על המגרש, ומבין המחליפים בעמדות הכנף, רק ג'יי-אר ושאמפרט הראו בעבר יותר מעניין חולף בצד האפור שמוביל לאליפויות. כל חמישייה של סגנית האלופה מציגה לפחות שני שחקנים עם יכולת הגנתית מתחת לממוצע. מול גולדן סטייט אפילו אחד זה יותר מידי, אבל עד שיגיעו לשם, קליבלנד צפויה לפרק יריבות דרך ההתקפה.
מה מבחינה התקפית? הקאבס דורגו במקום השני בליגה במספר השלשות (33.9) ומקום שני באחוזים מהקשת (38.4) בעונה שעברה. מספרים אלו לא צפויים לרדת העונה, למרות השינויים בסגל השחקנים. לברון ימצא את הקלעים בפינות וימשיך להוביל את אחת ההתקפות היעילות בליגה (שלישית ברייטינג התקפי ושנייה באחוזי קליעה אפקטיביים), אבל האחריות למצוא את ההרכב הנכון סביבו תיפול על כתפיו הצרות של טיירון לו. כדי למצות את המקסימום מהסגל העומד לרשותו, קואוץ' לו לא יכול להמשיך לחנך לשיטת משחק הנשענת רק על בידודים של השחקנים המובילים.
בעונתו השלישית מאז שהדיח את בלאט (לא נשכח ולא נסלח), לו צריך לקחת דף מהספר של אריק ספולסטרה ולדמות את ההתקפה שנבנתה סביב לברון במיאמי. התרגילים אמורים לכלול נפח גבוה יותר של תנועה ללא כדור וחסימות לקלעים שישחררו אותם לזריקה, עם קווין לאב בתפקיד כריס בוש, קייל קורבר כחיקוי של ריי אלן, ודווין ווייד על תקן… ובכן, דווין ווייד. לברון ימשיך לשמש כמוציא לפועל העיקרי של הפיק-אנד-רול, אבל לאב חייב לקבל יותר נגיעות בפוסט, משם הוא יכול ליצור לעצמו ולאחרים במקום לעמוד על הקשת ולחכות לכדור.
סביר שייקח קצת זמן ליישם שינוי דרמטי כל כך בשיטת המשחק, כאשר זעזוע רציני נוסף צפוי אם וכאשר אייזאה יתלבש לראשונה למשחק במדי הקאבס. בנוסף, החוזה הנגמר של ג'יימס יטיל את צילו הארוך על העונה כולה. לברון לא קיבל מספיק ביקורת על השטיקים שלו מול הנהלת הקבוצה והתקשורת גם לאחר שנחשף כגורם העיקרי מאחורי עזיבת קיירי, אבל העונה זה יכול להשתנות. אם השחקן הטוב בדורו מתכנן להישאר בקליבלנד, הצעד הנכון עבור הקבוצה ועבורו יהיה חתימה על חוזה חדש בהקדם, על מנת לאפשר לפרונט-אופיס להפוך את הבחירה היקרה של ברוקלין לחיזוק משמעותי שיכול לעשות את ההבדל (אריק בלדסו מחכה לחילוץ מהמדבר). אם לשפוט על פי ניסיון העבר, קינג ג'יימס כנראה יסחוט את טיפת תשומת הלב האחרונה מהספוקלציות על עתידו, והפעם ייתכן שזה יעלה לקליבלנד בניצחונות ויוסיף מרמור לחדר ההלבשה.
5 נקודות שכדאי לשים לב אליהן במהלך העונה:
1. איך טיירון לו משתמש בדווין ווייד
לפי FiveThrityEight, הפלאש קלע ב-38 אחוז בשלשות מהפינה מאז 2010 (27 אחוז בשאר השלשות). קליבלנד הובילה את הליגה בהפרש ענק בזריקות וקליעות מהפינה בעונה שעברה (353 סלים מטווח זה, לעומת 253 של בוסטון במקום השני), ולמעט ג'ון וול, אף שחקן ב-NBA לא מתחרה ביכולת של ג'יימס למצוא את השחקן הפנוי לשלשה מהפינה. נתונים אלו, יחד עם היותו אחד מהטובים בהיסטוריה בחיתוך לסל ללא כדור וקליעה מהפוסט ומהמיד-ריינג', מצביעים על כך שווייד מסוגל לתפקד ליד לברון מבלי לפגוע יותר מידי בריווח ההתקפה.
2. התלות בלברון והתפוקה מהספסל
סוכנויות ההימורים חזו שלברון ישתגע עם עונה מפלצתית שתעניק לו את ה-MVP החמישי שלו (כמו ההוא, מייקל ג'ורדן), אבל לטובת שאיפות האליפות של אוהיו, עדיף שזה לא יקרה. לברון הוביל את הליגה בדקות משחק בעונה שעברה, ולמרות הופעה על-אנושית בפיינלס, ברגעים רבים מידי ניכר היה שאפילו החייזר מתקשה להישאר על הרגליים. כשהוא אוטוטו בן 33 ובעונתו ה-15 בליגה, הגיע הזמן לתת ללברון קצת מנוחה.
אלא שהקאבס חייבים את לברון על המגרש כדי להישאר תחרותיים. ב-212 הדקות שבהן לברון היה על הפרקט מול הווריורס, קליבלנד הפסידו ב-7 נקודות. ב-28 הדקות הנותרות, המאזן היה מינוס 27. לאורך העונה הסדירה, הרייטינג המשוקלל של קליבלנד צנח מפלוס 7.7 עם לברון, למינוס 8.5 בלעדיו, למרות שחלק מדקות אלו באו כשקיירי או לאב (או שניהם) על המגרש.
חלק ממהלכי הקבוצה בקיץ נועדו במפורש להפחית את התלות בלברון. דווין ווייד בשלב זה של הקריירה הוא שחקן שישי קלאסי שיכול להיות המבוגר האחראי כשלברון נח. אייזאה תומאס ודרק רוז יעזרו ליצור נקודות, וחלק מהגידול הצפוי בתפקידו של לאב כולל את הובלת ההתקפה בלי ג'יימס מידי פעם. סגל הקבוצה עמוק במיוחד בשחקני כנף סולידיים שיכולים לתת דקות איכותית בעמדות 3-4. במקרה הכי גרוע, אפשר לתת לג'ף גרין לבלוע קצת דקות ולהתפלל.
יהיה מעניין לראות אם לברון יצליח להגיע לרבע הרביעי עם מספיק אנרגיה, והאם קליבלנד תצליח לא להתפרק לחלוטין בדקות בהן הוא יהיה מוכרח לנוח.
3. מי לוקח את הכדור האחרון
למרות התדמית שלו כשחקן שמעדיף למסור ובורח מאחריות במאני-טיים, לברון ג'יימס הוא שחקן קלאץ' פנומינלי (בשני הקאמבקים הזכורים של העשור, משחק 6 מול הספרס ב-2013 ומשחק 7 מול הווריורס ב-2016 לברון קלע את רוב הנקודות בדקות שקדמו לזריקה המכריעה שקלע חברו לקבוצה). יחד עם אייזאה תומאס ודווין ווייד, לקאבס לא חסרים שחקנים עם קרח מטאפורי בוורידים שייקחו את הזריקה המכריעה. ברגע האמת אנחנו נגלה מי ייכנס לנעליו הגדולות של קיירי וייקח אחריות כשהמשחק על הכף.
4. המשבר התורן באמצע העונה
הסיפור הטרחני של העונה יגיע כמו תמיד מהדרמה-קווין הנצחי, קינג ג'יימס. ציוצים אניגמטיים, סרטוני אינסטוש מוזיקליים וציטוטים פאסיב-אגרסיב לבריאן ווינדהורסט, הכל צפוי להיות שם. אם הקאבס יגמגמו קצת בתחילת העונה, לברון יביע את תסכולו וימצא שעיר לעזאזל או שניים, וגם אם לא, תהיו בטוחים שהוא ימצא דרך אחרת ליזום משבר באזור ינואר-פברואר שיכניס את הקבוצה למערבולת וינכס חודש של התעסקות תקשורתית. זה לברון, It’s what he does.
5. מי מהשחקנים יכול להישאר על המגרש מול הווריורס?
זו השאלה החשובה ביותר שעליה קליבלנד תנסה לענות במהלך העונה. הגדולה של גולדן סטייט מתבטאת (בין היתר) בכך ששחקנים מסוימים, גם כאלו שמצליחים להתעלות מול קבוצות אחרות, לא יכולים להישאר על המגרש מולם. הם ביטלו לחלוטין את קורבר ותומפסון בגמר האחרון והם עושים את זה לקווין לאב כבר שנתיים.
ייתכן שאייזאה תומאס הוא הקורבן הבא של סטיב קר. עליו להוכיח שהוא מסוגל להישאר על המגרש, להשתפר הגנתית ולשחזר לפחות 80% מיכולתו ההתקפית בשנה שעברה על מנת שהנוכחות שלו על הפרקט לא תפגע בקבוצה.
זו לא הגזמה לטעון שג'יי קראודר עשוי להתגלות כשחקן השני בחשיבותו בחמישיית הקאבס. אם יוכיח שהוא ראוי לכתר הסטופר ההגנתי שחלק מהפרשנים כבר קשרו לראשו, הפורוורד בן ה-27 עשוי להתברר כשחקן ה-3&D המושלם שקליבלנד הזדקקה לו נואשות ביוני האחרון.
האם דריק רוז יכול ליצור מספיק נקודות כדי להנהיג את החמישייה השנייה? האם ריאלי לצפות שאימאן שאמפרט ישחזר את המשחק הבודד שבו הוא היה נסבל בפיינלס? הייתכן שקייל קורבר יצליח לקלוע בקצב גבוה מספיק כדי לחפות על הנקודות שהוא סופג בצד השני? האם בסיבוב השלישי שלו מול הווריורס (היה פצוע במפגש הראשון) קווין לאב יהפוך את עצמו ליתרון מיס-מאץ' ולא לחסרון? אולי דווקא מהספסל טריסטן תומפסון יכול להביא את האתלטיות והאנרגיות לידי ביטוי? מי ערב לכך שג'יי-אר סמית' לא יחזור לסורו בעקבות ההוצאה מהחמישייה?
את התשובות לשאלות האלו נקבל רק בסוף העונה, אבל את הרמזים ניתן להתחיל לאסוף כבר מהמשחק הראשון. יאללה שיתחיל כבר.
תחזית: אם אייזאה חוזר לעצמו בזמן, זו הקבוצה הטובה ביותר של קליבלנד מאז חזרתו של לברון (כולל עונת האליפות). זה כנראה לא יספיק מול הקבוצה הטובה בהיסטוריה, אבל בטוח יהיה כיף בדרך. 51 ניצחונות, מקום שני במזרח והפסד בסוויפ לגולדן סטייט בגמר.
וגאס חזתה לקבוצה 53.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.
