בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.
האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?
פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!
לכל הטורים: https://orangeball.co.il/pre26index/
הקבוצה היום: שיקגו בולס
(עמית זילברבוש – שיימס ברשת)
נשארו:
ג'וש גידי, מאטאס בוזליס, פטריק וויליאמס, אייזק אוקורו, טרי ג'ונס, ג'יילן סמית, זאק קולינס (הארכת חוזה (17 מיליון$/שנתיים, שמתחילה העונה), לאונרד מילר (הופעלה אופציית חוזה, $2.4 מיליון), נואה אסנגה.
עזבו:
יוקי קוואמורה (קליפרס), מק מקלנג (ג'ירונה, ספרד), ניק ריצ'רדס (היט), קולין סקסטון (לייקרס), אנפרני סיימונס (סיקסרס), גרשון יבוסלה (פנאתנייקוס, יוון), רוב דילינגהאם (שארלוט)
שינוי ניהולי – סגן הנשיא ארטוראס קרנישובאס וה-GM מרק אברסלי פוטרו לקראת סוף עונת 25/26, ובילי דונובן עזב את תפקיד המאמן הראשי אחרי 6 עונות בתפקיד.
הגיעו:
נורמן פאוול (חופשי, ממיאמי, שנתיים/45 מיליון$, מובטח לעונה אחת בלבד), ניק קלקסטון (בטרייד מברוקלין, בעסקת ארבע קבוצות), באדי הילד (בטרייד, משארלוט), קיילב וילסון (בחירה 4 מצפון קרוליינה), דיילין סוויין (בחירה 15 מטקסס).
מתנדנדים:
מאמן:
טיאגו ספליטר, הגיע מפורטלנד וזו תהיה שנתו השנייה בליגה (הוגדר כמאמן זמני במהלך כל העונה הקודמת אז אולי באופן רשמי מדובר בעונה ראשונה). ספליטר, בן 41, יליד ברזיל ששיחק 7 עונות בליגה (ספרס, הוקס, סיקסרס) וגם זכה עם הספרס באליפות ב-2014. הוא שימש כעוזר מאמן בליגה (ברוקלין ורוקטס) ולאחר מכן היה מאמן ראשי בפאריס בסקטבול.
את 25/26 החל כעוזר בפורטלנד, אך כבר בשבוע הראשון לעונה הפך למאמן ראשי זמני אחרי שצ'ונסי בילופס הסתבך עם אישומים הקשורים בהימורים. ספליטר השאיר רושם מצוין בבלייזרס, הוביל אותם למאזן חיובי של 40-42, והגעה לפלייאוף דרך הפלייאין (לא מעט בזכות ישראלי אחד). רבים ציפו שיקבל את האשראי וימשיך בבלייזרס כמאמן ראשי קבוע, אבל הבעלים החדש שם החליט על שינוי כיוון (כלכלי) והוא עשה דרכו לשיקגו.
חמישייה מסתמנת:
PG – ג'וש גידי, SG – נורמן פאוול, SF – בוזליס, PF – קיילב וילסון, C – קלקסטון.
ספסל: טריי ג'ונס, באדי הילד, אייזק אוקורו, דיילין סוויין, פטריק וויליאמס, נואה אסנגה, ג'יילן סמית', זאק קולינס, לאונרד מילר.
המהלכים הגדולים של עונת 2025/26:
אז מה היה לנו שם?
שיקגו, אחת מקבוצות הפאר של הליגה, היא כבר שנים סמל לבינוניות ומושא ללעג. העונה החולפת עוד נפתחה בסערה עם חמישה ניצחונות, אך ההמשך היה יותר צפוי והבולס סיימו את העונה במאזן שלילי 51-31, לא קטסטרופאלי אבל בדיוק כמו שהיו שנים – בינוניים ולא רלוונטיים.
נקודת האור היחידה בעונת 25/26 הייתה ההתקדמות של מאטאס בוזליס, הבחירה ה-11 בדראפט 2024. אחרי עונת רוקי סבירה, הליטאי קיבל יותר במה וקפץ מדרגה בעונתו השנייה. הפורוורד שיפר למעשה את כל הנתונים (ריב', אס', דק' ועוד), למעט ירידה קלה באחוז לשלוש (ל-35%), וממש הכפיל את ממוצע הנקודות שלו ל-16.3, כשהוא גם מספק הגנה נאה על הטבעת מעמדת הפורוורד (1.5 חס' למשחק).
לפני הטרייד דדליין הוחלט על מהפיכה (או טאנקינג, מי באמת מצליח להבין) כששלחו את ווייט, דוסומנו ו-ווצ'ביץ' וקיבלו תמורתם…לא הרבה (בעיקר בחירות סיבוב 2). הטריידים נראו רע במיוחד כשדוסומנו נתן תצוגות בפלייאוף במדי מינסוטה ונראה כמו כוכב בהתהוות. זאת, יחד עם ההיסטוריה הלא מחמיאה היוו טריגר לשינויים הגדולים בהנהלה כשקרנישובאס פוטר ביחד עם אברסלי. בסיום העונה גם המאמן בילי דונובן החליט לעזוב, והבולס יצאו לדרך חדשה.
קיץ חם
הבולס השלימו מהפכה כששמו בראש ההנהלה את ברייסון גרהאם הצעיר יחסית (בן 40 באוקטובר), והביאו מאמן ראשי כמעט חסר ניסיון בליגה בדמותו של ספליטר.
בגזרת השחקנים הבולס לא השתוללו בינתיים. מזל בהגרלת הלוטרי הקפיץ אותם למקום 4 בדראפט, שהוביל לקיילב ווילסון מצפון קרוליינה, שהיה בחירה "no brainer" ברגע שנפל מהטופ 3, אחרי דיבנטסה, פיטרסון ובוזר.
הבולס למעשה קיבלו בחינם את ניק קלקסטון מהנטס, שחיפשו להפחית שכר כדי לקלוט את ג'וליאס רנדל כחלק מטרייד מרובע. אם בעבר נחשב קלקסטון לסנטר מבטיח בעל ערך, בגיל 27 אולי הליגה כבר פחות מעריכה את הגבוה האתלטי ולכן היה לו פחות ביקוש למרות שנותרו לו רק שנתיים בחוזה סביר מאוד (23 ו-21 מיליון דולר בהתאמה). אם ימצא מוטיבציה, אולי יצליח לחזור לשחקן המבטיח שהיה בעונת 22/23 גם בצד ההגנתי (2.5 חסימות למשחק), וגם בצד ההתקפי (מעל 70% מהשדה, הוביל את הליגה). הבולס מצידם כבר שנים משוועים לסנטר נייד ואתלטי שיכול להגן על הטבעת.
ההחתמה הבולטת בקיץ הייתה של נורמן פאוול בן ה-33. טרי מהופעת בכורה באולסטאר, קלעי מצוין, כמעט 40% קריירה, ו-38% במיאמי בעונה החולפת. החוזה הקצר (1+1), כשהאופציה של הקבוצה, מעידים כי ייתכן מאוד ולא ישלים את 26/27 בעיר הרוחות ואולי יעבור עוד לפני הטרייד דדליין. כל עוד יהיה בקבוצה, פאוול יסייע מאוד עם בעיית הריווח והקליעה (גידי ובוזליס צריכים להשתפר שם). אז על הנייר הגיעו כמה חתיכות חסרות בדמות קליעה והגנה על הטבעת, אך מוקדם להגיד איך זה יתחבר. מה שכן, ווילסון כבר הראה בפתיחה של הסאמר ליג מה הוא מביא לשולחן – וזה נראה מבטיח.
ממש בבוקר פרסום הטור הבולס צירפו את באדי הילד בטרייד משארלוט עבור רוב דילינגהאם שעדיין לא מימש את ההבטחה שלו. הילד יוסיף קצת קליעה לסגל של הבולס שמשווע לריווח
ועכשיו מה, מה עכשיו?
רלוונטיות כמעט הפכה למילה טעונה בשיקגו, או לפחות בקרב אוהדיה. הבולס אולי ייצגו יותר מכל קבוצה את מהות ה-"בינוניות" כאשר ניצחו 40, 39 ו-39 משחקים בהתאמה בין 2023 ל-2025, ובכל שלוש העונות הללו הודחו בפלייאין. נתקעו באמצע, מרצון. ורק נזכיר, מדובר בשוק שנחשב לשלישי הכי גדול בכל ארה"ב.
"אני שומע ומבין את התסכול של האוהדים", אמר מייקל ריינסדורף הבעלים של הבולס (והבן של ג'רי), בהודעת הפרידה מקרנישובאס ואברסלי באפריל. תסכול שנבע מתחושה שהקבוצה שואפת לאותה בינוניות ארורה, לא עושה שינויים ומפחדת לבחור כיוון – בין אם השקעה כלפיי מעלה או טאנקינג למטה. החשש לא לגמרי הופר כי רבים מהאוהדים חשים שהיה מדובר (גם) בהכתבה מלמעלה, מאותם בעלים קמצנים שרוצים כמה שיותר משחקי פלייאוף (או פלייאין) וכמה שפחות לשלם מס (חרגו מתקרת השכר רק פעמיים אי פעם, ובקושי – כ-8 מיליון דולר סה"כ). זאת, לצד יכולת ניהול רשלנית של קרנישובאס-אברסלי שלא ידעו להעריך שווי שוק של שחקנים, וכאמור התמצתה במס' בחירות סיבוב 2 כשכבר כן החליטו (באיחור) להעביר כמה שחקנים בדדליין האחרון.
אז חובת ההוכחה מוטלת כרגע על הבעלים, משפחת ריינסדורף, עד כמה מחויבת להצלחה אמיתית, ועל גרהאם, מקבל ההחלטות החדש, עד כמה יידע לעבוד בתנאי השוק ולקדם את המועדון. בעוד הבחירה בווילסון הייתה מתבקשת, ההחלטה למנות את טיאגו ספליטר אולי קצת יותר מסקרנת.
ספליטר מאמן התקפי שבשנה שעברה שיחק מהר ושם את הכדור, אולי בלית ברירה, בידיים של פוינט-פורוורד עם קליעה שייקית ושידרג אותו עד להיותו אולסטאר. פרופיל שיכול להתאים העונה לג'וש גידי שכבר כמה שנים מפלרטט עם ממוצעים המתקרבים לטריפל-דאבל (17.0, 8.3 ו-9.1 ב-25/26). הקצב המהיר של ספליטר צפוי גם להיטיב עם ווליסון ובוזליס שנולדו לרוץ. עד כאן, נראה מינוי ראוי. אך לצד ההתאמה המקצועית, נראה שספליטר בכל זאת מאמן יחסית זול (פרט לבעלים של פורטלנד) לאור חוסר הניסיון שלו. מה שמעלה תהיות האם הייתה זו העדפה נקייה של גרהאם, או פרגמטית לאור התקציב המוגבל שמעמידים הבעלים.
מה שמשחק לידי הריינסודרפים היא אותה מהפיכת אנטי-טאנקינג, אותה דאגו "ליישם" היטב בעצמם עוד לפני שבאמת הייתה מוצדקת (ולמורת רוחם של האוהדים) כאשר הסתפקו במקום באמצע. אך כעת, נראה שהבינוניות יותר משתלמת מאשר טאנקינג, ואם השאיפה היא אכן יותר גבוהה ולא רק סיסמא ואקט סימבולי של החלפת ההנהלה, אז גם מתעורר צורך ביותר יוזמה וצמיחה. לצד הצעירים המבטיחים, נוספו כאמור פאוול וקלקסטון המנוסים (יותר ופחות), גידי מתחיל כבר עונה שישית בליגה ולקבוצה יש הרבה גמישות כלכלית בהווה ובעתיד, לצד כל בחירות הדראפט העתידיות שלה. אך בעיקר, יש לה אולי/בתקווה פרנצ'ייז פלייר.
הבולס, כאמור, "קפצו" בהגרלת הלוטרי האחרונה עד לבחירה 4, שם לקחו את קיילב ווילסון (2.08, 20). לשיקגו יש ניסיון לא רע עם בחירות טופ-5 שהגיעו מצפון קרוליינה ובעוד שלפתח ציפיות כאלו משחקן כה צעיר יהיה לא הוגן, הוא קצת הביא אותן (על ו-)בעצמו. "אני רוצה להיזכר כעוד שחקן גדול, להתקרב למורשת של אלו שהיו פה לפניי", אמר הכישרון לתקשורת המקומית. ואכן, אם יש תקווה אמיתית לחזרה לרלוונטיות היא תלויה בעיקר בווליסון הצעיר וההתפתחות שלו. נראה די ברור שיהיה פורוורד, אך המנעד הזה שבין עמדה 3 ל-4 הוא לעיתים רחב, ופה הקליעה ויכולת היצירה עם הכדור תכריע. הנתונים והאתלטיות שם, הכישרון? הזמן והסיטואציה יגידו.
אך ווילסון לא לבד על הפרקט. סימני שאלה עולים לגביי השילוב הספציפי שלו עם בוזליס בעמדות הפורוורדים. האם הם יכולים לשחק ביחד ולהתפתח במקביל או, שמא, שניהם שחקנים בעמדה 4 שפחות נוח להם עם הכדור ופחות מרווחים, כאשר במשחק העומד ההתאמה עשויה להיות חורקת, למרות הגובה והאתלטיות.
בכלל, עם גידי בעמדת הרכז, הבולס יכולים לשחק עם חמישייה מאד גבוה כשלמעט פאוול כולם מעל 2.01, וריבאונדרים טובים בשני הצדדים. על אף הבאתו של פאוול, הקליעה עדיין רחוקה מלהיות טובה עם גידי (36% בעונה שעברה) ובוזליס (35%) בחמישייה, יחד עם ווילסון שאמנם הראה קליעה טובה מהמצופה בסאמר ליג אך במכללות לקח רק 7 שלשות בכל העונה חולפת ונותר לראות מהי באמת הדוגמא המייצגת.
לפחות אפשר להניח שהבולס יהיו קבוצת ליג-פס מעניינת כדי לעקוב אחרי ההתפתחות של ווילסון, והסיומות שלו ושל בוזליס למתפרצות אותן יוביל גידי בטוח יביאו כמה היילייטים גדולים העונה.
בצד ההגנתי, למעט ווילסון המבטיח, המצב עוד פחות טוב. בוזליס יצטרך להראות שהאתלטיות שלו הופכת אותו גם לשומר טוב על הכדור כי ליד פאוול וגידי ההגנה של השוורים בקו האחורי לא מזהירה. מצד שני קלקסטון רחוק מהחוסם האימתני שהיה לפני 4 שנים כאשר בעונתו האחרונה הוא ירד לוקצת יותר מחסימה אחת למשחק.
עוד שם שהיה הבטחה וכרגע בעיקר בסימן שאלה הוא נואה אסנגה (2.11). הפורוורד האתלטי, שרק בסוף השנה יחגוג 20, נבחר 11 בדראפט 2025 אך החמיץ למעשה את כל עונת הרוקי שלו בשל פציעה. החזרה שלו בסאמר ליג הייתה רחוקה ממרשימה (6.5 נק', 44% מהשדה), ופתאום הבולס מוצאים את עצמם עם עומס בעמדת הפורוורד, כאשר ווילסון ובוזליס לפניו בהיררכיה. אסנגה אולי זכור פה כי שיתף פעולה עם בן שרף באולם וגם, אולי, על כך שהעדיף לנכוח פיזית בדראפט מאשר לשחק בסדרת הגמר בגרמניה. מוקדם להספיד, אבל עוד עונה רעה עשויה לקרב אותו בחזרה למאבקי האליפות בגרמניה.
בעוד קיילב ווילסון מושך, בצדק, את רוב תשומת הלב לשיקגו יש עוד רוקי שנבחר ממש מחוץ ללוטרי (15) – דיילין סוויין (2.01). הרוקי כבר בן ה-21 ואמור להיות קצת יותר בשל. ברייסון גרהאם היה בעבר בניו אורלינס וניתן לו קרדיט על בחירות מחוץ ללוטרי כמו טריי מרפי (17) והרב ג'ונס (35). גרהאם יקווה שסוויין יהיה עוד דוגמא כזו, ולשם כך הרוקי יצטרך להתחיל בתיקון הרושם הנוראי שהותיר בסאמר ליג (13% מהשדה, ועוד כשמעגלים כלפיי מעלה). יש הרואים בו אופציה לרכז גבוה, יש כאלו שיותר גארד-פורוורד. כרגע הוא בעיקר צריך למצוא דרך לעלות על הפרקט, בעמדה כלשהי. בפינת הפיקנטריה, הסיבה שסוויין בשיקגו, או יותר נכון, הסיבה שהבחירה ה-15 הגיעה מפורטלנד היא אחת מאוד פרובינציאלית – דני אבדיה. הניצחון בפלייאין על פיניקס, הזכור לכולנו לטובה, הבטיח לבלייזרס וספליטר מקום בפלייאוף ובחירה מחוץ ללוטרי, התנאי בזכותו הועברה הבחירה לשיקגו כחלק מהטרייד של לאורי מארקאנן לקליבלנד עוד ב-2021. אז ספליטר למעשה הוריש לעצמו את סוויין, עוד נראה אם יתחרט על כך.
תחזית:
הבולס סיימו את 25/26 במקום הרביעי מהסוף במזרח, קצת מתחת למילווקי, ורק מעל ברוקלין, אינדיאנה ו-וושינגטון. השתיים האחרונות, שהציגו טאנקינג "לתפארת", צפויות העונה לדלג מעל שיקגו וזו כנראה תמשיך לדשדש בתחתית יחד עם הבאקס והנטס ושוב, מחוץ לפלייאין "הנכסף".
אך השינויים בחוקי הטאנקינג, הדראפט שנחשב (כרגע) לחלש ב-2027 והמגבלות הכלכליות המתעצמות עם הסינרים השונים – כל אלו מגדילים מאוד את אי-הוודאות הכללי בליגה, ובהתאם, גם בשיקגו.
העידן הקטסטרופלי של קרנישובאס החל, למעשה, ב-2021 כאשר הביא את ניקולה ווצ'ביץ' מאורלנדו תמורת וונדל קרטר ג'וניור ושתי בחירות סיבוב ראשון (פרנץ ואגנר הבולט שבהם). היה זה מהלך פרואקטיבי ראשון ולא אחרון (לונזו בול, דמאר דרוזן), נמהר ובדיעבד תמוה, שלא ממש קידם את שיקגו וקיבע אותה בבינוניות.
כעת העיניים על ההחלטות של גרהאם, אשר ילמדו מה הציפיות והמטרות שהוגדרו לו בעיר הרוחות. האם יגלה איפוק וינצל את השוק והגמישות הגדולה שיש לשיקגו עם מעט התחייבויות כספיות בספרים וכל בחירות הדראפט שלה העתידיות בידיה. או שמא, יגלה גם הוא פזיזות והבולס ישובו להיות תקועים איפשהו באמצע. נראה לאן הרוח נושבת.
