המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, אורן לוי, מידן בורוכוב, אוריאל דסקל מ'וואלה ספורט' ורועי ויינברג מ'ספורט 5'
סאגת יאניס הסתיימה לעונה זאת. מה הלאה?
רועי ויינברג: כל עוד יאניס לא אומר באופן חד משמעי שהוא רוצה טרייד, הוא לא יעבור. שחקנים מרמה מסוימת צריכים ללחוץ כדי לצאת (כמו לילארד והארדן) ומילווקי לא תוותר עליו בקלות, אני חושב שזאת גם הסיבה להצעות המופרכות שהיא הגישה לקבוצות אחרות. בינתיים ראינו בעיקר פאסיב-אגרסיב מצידו. בקיץ אולי יהיו יותר הזדמנויות, בעיקר מבחינת טריידים של בחירות דראפט, ובעיקר כי קבוצות יהיו נואשות יותר. החבילה של הניקס או של הלייקרס למשל עכשיו שונה מהחבילה שתהיה להם אם הם לא יוצאים מהמזרח, כנ"ל מועמדות אחרות כשאני לא פוסל גם את אוקלהומה סיטי במקרה של הדחה מוקדמת. סביר שיעבור בקיץ. לאן? לקבוצה הלחוצה ביותר.
אורן לוי: הסאגה הזו מתחילה להרגיש כמו טלנובולה טורקית עם 20 עונות. יאניס נשאר עד הקיץ, לפחות, תתכוננו לפרק נוסף של החרא הזה. מבחוץ זה נראה כאילו אדטוקומבו כל כך מפחד לצאת האיש הרע בסיפור, שהוא לא קולט שאף אחד לא כועס עליו. ואם ניקח את הפסיכולוגיה בשקל שלי ונגדיל לשקל תשעים, לא מדובר רק ביח״צ. נראה שמשהו באישיות שלו באמת מבוסס על הנאמנות חסרת הפשרות הזו. במצב שנוצר במילווקי, הערך הזה מתנגש חזיתית עם ערך התחרותיות המפלצתי שלו, ופשוט לא נותן לו מנוח. או לנו. אידיאלית הבאקס יעשו מכירה פומבית רועשת ומהירה בקיץ ויגאלו אותנו.
אריק גנות: העובדה שיאניס נשאר במילווקי היא עוד חוליה בשרשרת די מדהימה של כשלונות ניהוליים של הבאקס. הם לא זיהו בזמן את הירידה בכושר של מידלטון והולידיי. הגיבו בהיסטריה כשמכרו את הולידיי בשביל לילארד, שכבר בזמן הטרייד היה פצוע והיה ספק ביכולתו להוביל קבוצה. בדרך חיזקו את היריבה הגדולה שלהם במזרח ונתנו להם אליפות. הם החליטו להביא את קוזמה, שהתברר כטעות. ואחרי שהשילוב נכשל ולילארד נפצע שוב, הם חתכו אותו כדי להביא את מיילס טרנר, שהתברר כטעות גדולה אף יותר.
יאניס כנראה ישחק מעט אם בכלל עד סוף העונה, וספק אם יהיו עליו הצעות טובות יותר בקיץ.
אוריאל דסקל: מילווקי באקס מצליחה למשוך את העניין הזה עם יאניס אדטוקומבו עוד חצי עונה אבל בקיץ הדבר הזה חייב להיגמר כבר. זה נמשך לפחות שנה יותר מדי. בבאקס לא עשו עליו טרייד עכשיו כי העובדה היא שבקיץ יהיה לו יותר ביקוש וקבוצות מסוימות (שיעול לייקרס שיעול) יוכלו להעביר יותר בחירות דראפט עבורו (אם מיקל ברידג'ס שווה 4 אז יאניס שווה לפחות 8 – אבל לא יקרה). במובן הזה, ההמתנה לקיץ חכמה אבל אם הם לא יקבלו בטרייד בקיץ לפחות ארבע בחירות דראפט בסיבוב הראשון וכמה שחקנים צעירים, אז ההמתנה אולי היתה מיותרת לכולם – בדיוק כמו העונה הזאת מבחינת יאניס, הליגה ומילווקי.
מידן בורוכוב: נראה שיאניס יצטרך להתאמץ מאוד אם הוא רוצה לשחק מעבר לאפריל. מילווקי יכולה לבוא בטענות בעיקר לעצמה. ככל שהזמן עובר הערך של יאניס יורד. הם יתקשו להשיג טרייד איכותי עבורו מה שידחה את היכולת שלהם לעשות ריסטרט מהיר. יאניס מתבגר והוא לא יהיה עמיד יותר עם השנים.
קבוצה שלא תרצה אליפות כאן ועכשיו (כמו גולדן סטייט לדוגמא) לא תרצה ללכת על שחקן שיחגוג 32 בעונה הבאה. זה מסוג הטריידים שאני פחות אוהב (למרות ש KD, סטף ולברון לועגים לגיל)
מילווקי לקחה החלטות גרועות מאוד ב-3 השנים האחרונות, מגזרת המאמן ועד גזרת השחקנים. אין סביב יאניס חומר טוב, הקונפרנס התחזק משמעותית והעתיד נראה לוט בערפל.
מנצחים של הדדליין?
מידן בורוכוב: היה טרייד דדליין מעט פושר.
יוטה ג׳אז לא וויתרה על הרבה והחדשה בטריפל J. עם קצת מזל ובחירת הדראפט שלהם (מוגנת 8) ויש להם קבוצה צעירה ודינמית לעונה הבאה.
אינדיאנה עם מהלך יפה שהנחית את איביצה זובאץ׳ בקבוצה. תוספת מעולה לקראת העונה הבאה.
לא יודע אם וושינגטון מנצחת אבל דיוויס + טריי יאנג זה בסיס סביר בהחלט לעונה הבאה, אפשר לצאת ממרתף הליגה ולבנות משהו תחרותי בעונה הבאה.
קליבלנד ניצחה לטווח הקצר, אתה מעביר את גארלד תמורת הארדן ומשפר את הסיכוי שלך להצליח באביב. לונג טרם? עד שהארדן יבקש טרייד וימאס לו
רועי ויינברג: נתחיל מבוסטון. אני חושב שהם היו צריכים חיזוק בצבע ויוצר נוסף שאינו ג'יילן בראון וקיבלו את זה. ווצ'ביץ' יכול לקלוע (37.6% השנה מהשלוש, 40.2% בשנה שעברה), מוסר לא רע ולוקח ריבאונד. אני אוהב את קייטה, אבל ברגע שהוא מושך אליו אש יהיה יותר קל לסלטיקס והוא מתאים מאוד התקפית. בהתחשב ביריבות במזרח? גמר ריאלי גם בלי טייטום. המנצחת השנייה שלי היא וושינגטון. דייויס וטריי אולסטארים בעונות טובות, והם קיבלו את שניהם בלי לוותר על אף שחקן צעיר או בחירות אמיתיות. קבוצה שחזרה לרלוונטיות ויכולה לכוון גם לטופ 6 שנה הבאה מבלי שהם באמת ידרכו על סאר, ג'ונסון או קיישון ג'ורג'.
אורן לוי: ג׳יימס הארדן ניצח. אני לא יודע מה זה אומר על קליבלנד. רצה טרייד, קיבל טרייד. ועוד לקבוצה עם שאיפות במזרח החלש. לגבי מה שיוטה עשו, לקח לי זמן אבל אני מתחיל להתרגל. השלישיה בקו הקדמי נראית מאיימת ומודולרית – טריפל ג׳יי, מארקונן וקסלר יכולים לשחק בכל קומבינציה בעמדות הפנים, ואפילו שלושתם יחד. כשמחברים את זה לצמיחה המרשימה שקיונטה ג׳ורג׳ מראה העונה, יש לקבוצה הזאת פונטציאל להיות בשליש העליון של הליגה בשני צדי המגרש. תוסיפו לזה בחירה גבוהה שהם יעשו הכל כדי לשמר, וזהו. לחמם ולהגיש. כלום לא מובטח, והמערב לא סולח, אבל ככה שוק קטן כמו יוטה יכול לנצח.
אריק גנות: אוקייסי מנצחת גדולה. היא גם הצליחה להביא צעיר זול ומוכשר בדמות מקיין, שיכול להיות הפליימייקר שחסר לה בזמן ששג"א מתאושש מפציעה, ובכל מקרה אינו סיכון. נפטרה מדיאנג, שהיה טעות נדירה שלהם בדראפט. והכי טוב מבחינתה – הקליפרס נכנסים רשמית לבניה מחדש, ללא הארדן וזובאץ, כשבחירת הדראפט שלהם שייכת לאוקייסי.
מינסוטה עשתה מהלך נאה מאוד כשהשיגה את דוסומו. יכול להיות שהיא צריכה קצת יותר פליימייקינג ממה שהוא מסוגל לתת, אבל ההגנה והשלשות יהיו מאוד שימושיים.
גם אינדיאנה עשו מהלך נאה. הם אמנם מהמרים על הבריאות של האליברטון, אבל אם הוא חוזר טוב הסגל עדיף על זה שהיה רחוק משחק מאליפות.
אוריאל דסקל: זה כמובן ניצחון בערבון מאוד מוגבל אבל דאלאס מאבריקס הצליחה להיפטר מהרבה מאוד שכר והתחילה בעצם את הבנייה מחדש סביב קופר פלאג בזכות הטרייד על אנתוני דיוויס לוושינגטון. זה אולי הדבר הכי משמעותי לעשור הקרוב בטקסס. אינדיאנה פייסרס הצליחה להביא את איביצה זובאץ' עבור המטבעות שמצאו מאחוריי הכריות של הספה וזה כנראה הולך להיות מדהים עבורם כשטייריס האליברטון יחזור מפציעה. ובוסטון הצליחו לחסוך בערך 325 מיליון דולר בשכר וקנסות. שמרו על כל בחירות הדראפט שלהם והשאירו סגל תחרותי שכבר לא צריך לשלם עליו מס יוקרה – והמשמעות היא מטורפת מבחינת עלויות לעתיד הקרוב. בראד סטיבנס אשכרה ג'נרל מנג'ר טוב יותר מאשר היה מאמן.
המפסידים?
אוריאל דסקל: גולדן סטייט ווריירס – מאוד קשה להבין מה כוונת המשורר כאן. החמישייה הכי טובה שלהם עכשיו היא סטף קרי, קריסטפס פורזינגיס החולה-פצוע, אל הורפורד בן ה-77, דריימונד גרין עם כל הבעיות של דריימונד גרין וברנדין פודז'מסקי, שאוקיי סבבה פודז'מסקי. ברצינות, מה זה? מה אפשר לעשות עם זה? ככה אתם מתכננים להעביר את השנים האחרונות של סטף קרי – עם חבורת השבורים הזאת? ביאסתם. לדעתי גם קליבלנד אחת מהמפסידות בחלון הזה כי אם הבעיה שלכם היא היחנקות בפלייאוף, הבאתו של ג'יימס הארדן על חשבון שחקן אהוב עם עתיד גדול לפניו, זה לא מה שיפתור לכם את הבעיה. ולבסוף: הליגה. אוקלהומה־סיטי תקבל בחירת לוטרי מהקליפרס כנראה.
מידן בורוכוב: המפסידות הגדולות? יש מפסידה גדולה שהיא שיקגו שהלכה לפירוק טוטאלי.
הקליפרס ניזוקו מאוד דווקא אחרי שהיו במגמת שיפור עצומה.
דאלאס? נו באמת, מלוקה למידלטון?
גולדן סטייט – השלימו את הקו הקדמי של עונת האליפות של בוסטון. מה הערך שפורזינגס יוסיף?
אתייחס לכמה קבוצות שהפסידו כי פשוט לא עשו כלום. סקרמנטו, לאן פני הקבוצה? דרוזן, סבוניס, לאבין, ווסטבורק… מישהו מה -4 היה חייב ללכת עם קריה לעונות הבאות. פורטלנד שוב נכשלה להפטר מג׳רמי גראנט ואולי אפילו הולידיי, חייבים לפנות כסף לאבדיה.
רועי ויינברג: גולדן סטייט הפסידה. אני חושב שבכל מקרה הם היו צריכים לעשות טרייד על קומינגה, אבל אני לא בטוח שפורזינגיס שחקן NBA בעוד שלוש שנים מהיום. שחקנים בגובה שלו לא מחזיקים לאורך זמן, וזה לפני ה-POTS, המחלה האוטו אימונית שמגבילה אותו מאוד העונה. זה בכל מקרה לשנה אחת, אבל זה לא מספיק ליד סטף קרי שמבוזבז בשנים האחרונות. פילדלפיה הפסידה, כי אני חושב שג'ארד מקיין שווה יותר מדילון ג'ונס, בן שפרד או וונדל מור שנבחרו בבחירה ה-26 ב-3 השנים האחרונות ולא באמת משפיעים ב-NBA. הערך של בחירות בעיניי יורד ב-50% מיד אחרי הדראפט. גם פה. איך אנשים מסכימים לטרייד עם פרסטי?
אורן לוי: הבולס נראים נטולי-תכנית, ובעיקר באיחור מאוד לא אופנתי. העובדה שהם שלשלו לכיסם בדיוק אפס בחירות סיבוב ראשון נוספות עבור המעבר בטריידים של וויט, דרוזן, לאבין, ווצ׳ביץ׳ וקארוסו מדגישה שארתורס קארנישובס פשוט לא יודע מה הוא עושה. מה התכנית? לא עושים טנקינג עם 24 ניצחונות בתחילת פברואר. לא נלחמים על הפלייאוף עם 40 גארדים, שאף אחד מהם לא מסניף אולסטאר. מה קורה?
עוד מפסידים שכדאי להזכיר הם קאם תומאס שנופנף בבושת פנים מברוקלין. זה לא הולך למקום טוב. והייתי מוסיף גם אותנו כלוזרים, כי צפוי לנו עוד סיבוב של יאניס מבקש-לא-לבקש-טרייד בקיץ. הוויזארדס גם כאן, אבל לפחות נראה שהם נהנים.
אריק גנות: דאלאס. אם למישהו עוד היה ספק, הגיע הטרייד על דיוויס בשביל כלום + שתי בחירות דראפט נמוכות וסגר את הסיפור. יכול להיות שעונה בתחתית תועיל להם, ואולי יהיה להם שוב מזל בלוטרי, אבל כרגע זה נראה רע.
גולדן סטייט. היו להם יומרות להנחית את יאניס, בסוף הלכו קומינגה והילד והגיע פורזינגיס, שספק רב אם יהיה מספיק בריא אי פעם כדי להועיל לקבוצה תחרותית. קצת כמו מילווקי, גם הם לא הצליחו לבנות קבוצה טובה סביב סטף בשנותיו האחרונות בקריירה.
קליבלנד. עוד קבוצה שלקחה את הארדן, שילמה עליו מחיר, ותקבל אכזבה בפלייאוף. איכשהו קבוצות מצליחות לספר לעצמן את אותו סיפור כל פעם.
הוכרזו המחליפים לאולסטאר. מחשבות? מישהו שנשאר בחוץ שהייתם מכניסים ובמקום מי?
אריק גנות: לברון באולסטאר השנה זה פרס לקריירה. הוא החמיץ שליש מהוענה, והיה רחוק מיכולתו הרגילה במשחקים שבהם שיחק. אי אפשר לטעון ברצינות שהוא עשה יותר משנגון או קוואי בעונה הנוכחית.
ההשארה של קוואי בחוץ הייתה בדיחה, וטוב עשה סילבר כשהחזיר אותו.
הרבה מזל טוב לג'מאל מארי שישחק העונה בפעם הראשונה. מגיע לו.
במזרח הכנסה של סיאקאם במקום פורטר ג'וניור מאוד מוזרה. פורטר הרבה יותר מרשים בכל מובן, הקבוצה שלו פחות טובה אבל ההישגים הקבוצתיים דומים. גם כאן נתנו יותר מדי כבוד לקריירה ולא ליכולת בעונה הנוכחית.
דורן נבחר ככבוד לדטרויט יותר מאשר עונה אישית מבריקה שלו. הוא מצוין אבל לא בטופ.
אוריאל דסקל: אולי אלפרון שנגון וקוואי לאונרד היו צריכים להיות במשחק הזה – במקום לברון ג'יימס, שסבבה – מובן למה הליגה הכניסה אותו למשחק – אבל הוא לא באמת אולסטאר לבל פלייר העונה. אולי גם מייקל פורטר ג'וניור היה צריך להיות במקום נורמן פאוול או פאסקל סיאקם – כי גם הוא נותן עונה יותר טובה וגם שחקן יותר כייפי מהשניים האלה – אבל אף אחד לא באמת יצא על זה למלחמה. המחשבה העיקרית שלי היא שצריך להפסיק לנסות להפוך את המשחק הזה לאירוע. אני לא באמת מצליח להבין מי נגד מי ולמה וכו'. תעשו את זה מזרח – מערב, משחק על 12 מיליון דולר (מיליון דולר לשחקן מנצח) ותקבלו משחק ראווה תחרותי. זהו.
מידן בורוכוב: אני לא בעד שחקנים מקבוצות לא תחרותיות, אני ממש לא חושב שפאסקל סיאקם ראוי להיות אולסטאר. (גם לא MPJ שלא נבחר ובצדק).
KAT אולסטאר בעונה כל כך חלשה זה מוזר. במזרח הגיע לאמביד ולדריק וויט.
במערב, אני חושב שהבחירה בלברון היא מגה-מוגזמת. הוא לא סיפק עונה של שחקן שראוי למעמד.
שנגון אולי צריך להיות במשחק, קוואי והארדן היו ראויים על עונה ממש טובה לפני הפירוק של הקליפרס.
יש מי שחושב שהבחירה בהולמגרן מוגזמת, זה משרת את המטרה של הליגה, יהיה מעניין מול וומבי.
רועי ויינברג: אין שם גדול שנשאר בחוץ בעיניי, בחסות הפציעות. קוואי לנארד נכנס, אלפרן שנגון ייכנס בצדק. שניהם ראויים (למרות שמעט מוזר שקוואי נכנס בזמן החקירה של ה-NBA נגדו, אבל סיפור אחר). בכל מקרה אני חושב שאולסטאר הוא יותר מעמד מכל דבר אחר, וגם רגע השיא הוא עצם הבחירה של אבדיה ולא המשחק. לכן יש שם אחד שחסר לי – דילון ברוקס. אני לא יודע אם יהיו לו עוד עונות כאלה וכיף מאוד לראות מה שהוא עושה בפניקס, גם כסקורר וגם מבחינת האנרגיה באחת הקבוצות הכי כיפיות לצפייה. קצת התבאסתי בשביל אמביד במזרח, אבל הוא עוד יכול להיכנס אם מישהו יפצע. אירוני.
אורן לוי: בואו נפצל לפי הקונפרנסים. הסנאבים שלי במערב כוללים את אלפרין שנגון שנותן בראש כל העונה, וקוואי שבסוף נכנס מהדלת האחורית כמשלים אמריקאי מטעם אדם סילבר שתיקן את המעוות. סימנתי את לברון ג׳יימס ודבין בוקר בתור מי שהייתי מוותר עליהם. עם ג׳יימס זה טריקי, אין לי בעיה שיהיה אולסטאר עד שיפרוש, אבל אי אפשר לטעון שהתפוקה שלו העונה שווה לאחד מתריסר השחקנים הכי טובים במערב. בצד השני נורמן פאוול וקארל אנתוני טאונס מרגישים לי כמו השמות הכי חשודים. אבל המזרח לא מפוצץ באופציות… אני חייב התנצלות למייקל פורטר ג׳וניור על משהו שכתבתי בנושא בתחילת העונה, ולגמרי יש לו מקום במשחק.
היסטוריה – דני באולסטאר! מחשבות ואיך מסכמים את הדרך שלו לשם?
אורן לוי: מדובר בהישג האישי הכי מרשים של כדורסלן ישראלי בהיסטוריה, תסכימו איתי. חפרתי בנושא באריכות לוואלה, למי שרוצה לדעת איך אני מרגיש באמת.
מה שמעניין אותי יותר מהכל זו ההשפעה של זה על הדור הבא של שחקנים ושחקניות מארץ הקודש. ראינו איך וינס קרטר וסטיב נאש נתנו השראה לדור זהב קנדי שבא בעקבותיהם (וינס אמריקאי אני יודע זה לא סותר). אני חושב שלאבדיה יכול להיות אפקט משמעותי, אם נדע לנתב נכון את השיח סביב ההצלחה שלו. שום דבר לא יחליף תשתיות ותרבות ספורט ראויים, ויש לנו עוד עבודה שם. אבל ההשראה מגיעה הטופ. שאפו ענק לישראלי הכי טוב בהיסטוריה.
אריק גנות: איזה אושר. איזה כבוד. דני פרץ כל גבול שמישהו חשב שהוא אפשרי. לפני העונה הנוכחית, עצם הרעיון שדני ישחק מתישהו באולסטאר היה גורר האשמות מיידיות בפרובינציאליות. עכשיו כל הליגה מדברת עליו.
הדרך שלו יוצאת דופן, כי דני הצליח להפוך חולשות לחוזקות. בשנים הראשונות דיברו על כך שהוא מתקשה להגיע לסל, והוא מוביל את הליגה בחדירות. היתה ביקורת על כך שהוא לא מצליח להגיע לקו – והוא מוביל גם בכך את הליגה. הוא שיפר את היד – העונשין שלו ב-80%, והשלשות בממוצע הליגה למרות שהוא לא מתבייש לקחת זריקות קשות.
דני פרץ דרך לכל ספורטאי ישראלי, גם בהישג וגם בדרך שהגיע אליו.
אוריאל דסקל: בראיון עם עמרי אסנהיים בקיץ דני אבדיה אמר שהוא רוצה להיות אולסטאר וזה לא ממש הגיע לכותרות כי בכל זאת, רצונות לחוד ו"מציאות" לחוד – אבל הילד ידע על מה הוא מדבר ולאן לשאוף. הוא היה בשנה שעברה בפורטלנד, ראה מה מסביבו והבין שהוא יכול להשתלט על הקבוצה. כמובן שעזרה לו העובדה שסקוט הנדרסון פרש מכדורסל (?) והוא קיבל את הכדור לידיים שלו – אבל אפילו עם הנדרסון היה משחק, אבדיה היה יכול להתפוצץ ככה. דיברתי לאחרונה עם מאמן שלו בעבר והוא אמר לי שאבדיה יכול להיות טוב עוד יותר אם יהיה הפוינט גארד הקבוע של הקבוצה. משם תבוא קפיצת המדרגה הבאה.
מידן בורוכוב:
נזכרתי בתשובה שלי למדור שפורסמה בדיוק לפני שנה ושבוע האמנתי בו וחשבתי שיכול להיות אולסטאר תוך שנתיים (לשמחתי טעיתי בשנה)
יש לדני את הכל, פשוט חבל על 2-3 עונות בוושינגטון שהלכו לאיבוד. אני חושב שדני רב גוני ויכול/חייב לחזור למעמד בעתיד. יש לו אכות יוצאת דופן. הוא משחק הכי טוב כשהוא עם הכדור ביד וזה משהו שלא קרה בוויזארדס.
עם קצת עבודה על החצי מרחק ופוסטאפ והוא יהיה מפלצת בליגה. רק שימשיך ככה.
דני בדרך לרשום שיפור בנקודות/ריבאונדים/אסיסטים 6 עונות רצופות. זה רק מראה שהגרף שלו עוד יכול לעלות. הוא הכי ראוי, הכי מרגש, אני שמח בשבילו ואוהב אותו מאוד
רועי ויינברג: מדהים. נדירות הפעמים שבהן אני מתרגש בעבודה, זאת אחת מהן. גאווה גדולה ועדות לעבודה הקשה שלו, אבל אני לא חושב שצריך לסכם את הדרך. זאת רק ההתחלה בשביל אבדיה ומוסר העבודה הנהדר שלו. הוא יכנס שוב, בטח אם יהיו קלעים נורמליים בפורטלנד שיקלו עליו להיכנס לצבע. מה שיותר מעניין בעיניי הוא העתיד. הקליפרס ויתרו על שניים משלושת השחקנים שלהם, הווריירס קבוצה של שחקן אחד. יש לפורטלנד את לוח המשחקים הקל במערב, כשבעת כתיבת שורות אלה הם ארבעה משחקים מהקליפרס. אם אבדיה חוזר בקרוב, מקום שמיני ופלייאוף זה יעד ריאלי. יש מצב שעוד חודשיים נדבר כאן על בחירתו לחמישיית הליגה כלשהי
