המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, מידן בורוכוב, שחר צ'קוטאי, עמית מאיר וגבריאל היידו מ'ספורט 5'
מינסוטה אחרי שנתיים גמר מערב נראית מתקשה יותר השנה. מצד אחד יכולים לנצח כל יריבה, ומצד שני גם להפסיד לכל יריבה. איך שומרים על יציבות ועד כמה קריטי להשיג רכז? (ומאיפה?)
שחר צ'קוטאי: האמת, אני לא מודאג מההפסדים. בסוף הפלייאוף הוא משחק שונה לגמרי מהעונה הסדירה. בעונה הסדירה צריך ליצור שיטה שאפשר לרוץ איתה בלי הרבה שינויים ותיכנונים כדי לרוץ עם מערכת דומה במשך 82 משחקים. אך בפלייאוף כשיש סדרה מול אותה קבוצה ויש זמן להתכונן אז השיטה משתנה בהתאם לחוזקות הקבוצה ביחס ליריבה.
היציבות היא חשובה בעיקר בשביל המאזן כדי לא ליפול לתחום הפלייאין שם הרבה יותר קשה להכין את הקבוצה.
החוסר ברכז הוא משמעותי. אבל רנדל בעונה יוצאת דופן מנהל את המשחק של מינסוטה עם 5.4 אסיסטים במשחק. הוא מבין שהוא שחקן קבוצתי והוא נכנס למשבצת החסרה.
אריק גנות: מינסוטה דווקא נראית יציבה מאוד. היא עומדת כרגע על קצב של 50 וקצת נצחונות לעונה, טיפה יותר טוב מהעונה שעברה, ומשמעותית יותר גרוע מהעונה שלפניה. גם ההגנה וגם ההתקפה שלה בטופ 10. גובר מתאושש קצת מעונה רעה וחזר להיות בשיחה על DPOY. רנדל באחוזי קליעה טובים, ממשיך את ההופעה היפה מהפלייאוף. ואדוארדס נהדר, לגמרי טופ 5 במערב.
כל זה לא מספיק לאליפות, כנראה, והחדשות הרעות הן שיהיה קשה למינסוטה להתחזק. קונלי הפך לזניח, אדוארדס מתפקד כפליימייקר עיקרי, וזה לא זה.
בעולם אידיאלי הוולבס היו משיגים רכז, אבל יש להם מעט נכסים לתת והרכזים שנמצאים בשוק לא מתאימים לחוזים שלהם.
מידן בורוכוב: מינסוטה מתקשה השנה ואין חדש ביחס לעונות הקודמות. לפני שנתיים הם עשו 56 ניצחונות בעונה העוקבת 49 ובכל זאת עשו בק טו בק גמר קונפרנס.
בשנה הקודמת הם ניצחו את הלייקרס וגולדן סטייט העייפות בדרך לגמר מערב קל. השנה יהיה יותר קשוח והם תלויים במאץ אפ של היריבה. בכל אופן הם לא נראים כמו מי שמסוגלת לעשות קפיצת מדרגה ולצאת מהמערב.
מייק קונלי בגילו המתקדם זה חתיכת עקב אכילס. זה מאוד משמעותי לחזק את העמדה. אפשר לפזול לכיוון של שיקגו ולנסות להשיג טרייד על קובי וויט או טרי ג׳ונס שיכולים להוסיף עומק לעמדה.
גבריאל היידו: לטעמי שני גמרי המערב היו הסטייה הסטטיסטית ולא הנורמה, ומה שאנו רואים היום משקף יותר את היכולת של הקבוצה. יש להם כוכב אחד, אדוארדס, וגם הוא לא יציב. שנה שעברה הוביל את הליגה במספר השלשות, והשנה נחלש בתחום. גם שאר הסגל לא להיט- רנדל, דיוינצ'נזו, מקדניאל, גובר. תוסיפו לזה את העזיבה של אלכסנדר ווקר ואז גם הספסל נחלש למרות שנאז ריד סבבה. קנינגהם לא ברוטציה כמעט, אבל טרה ג'ונס משיקגו יכול להגיע בטרייד תמורת משהו זניח יחסית והוא יכול לסדר את העמדה.
עמית מאיר: הבעיה היא לא רק מחסור ברכז. זה כמובן יעזור אבל זה לא הדבר היחיד שצריך להדאיג את מינסוטה.
כרגע מינסוטה מדורגים 6 ביעילות התקפית ו-9 ביעילות הגנתית. דירוגים מרשימים אבל ההגנה היתה סימן ההיכר של מינסוטה בשנתיים האחרונות. ושמה יש נפילה משמעותית בדקות שרודי גובר לא על המגרש. יש נפילה משמעותית בדירוג ההגנתי כשגובר לא על הפרקט. נכון ללפני כמה ימים, הפער בין הדקות עם גובר לעומת הדקות בלי היו ביותר מ-10 נקודות. אז סנטר מחליף זה גם משהו שצריך לדאוג לו.
ברמת הרכז, נראה שלשיקאגו יש שני שחקנים שיכולים לעזור. איו דסומו וקובי וייט יכולים להוות אופציות ריאליות.
ג'ימי באטלר נפצע, אולי אפילו סיים קריירה. השלכות לגבי עתידה של גולדן סטייט?
עמית מאיר: לא יודע לגבי סיום קריירה אבל יכול להיות שראינו את הסוף של ג'ימי באטלר הגדול שהיכרנו בשנים האחרונות.
מה שבאטלר הביא לגולדן סטייט זה בעיקר איזון. נכון שהוא יותר כישרוני ממה שהיה לפני הטרייד אבל העומס שהוא הוריד מקרי התקפית ודריימונד הגנתית זה משהו שאי אפשר להעלים.
מעכשיו גולדן סטייט עוד יותר תלויים בקרי. ועם כמה שהוא גדול, הצוות המסייע פשוט לא טוב מספיק. כדי שהווריורס ישארו תחרותיים, הם צריכים את דריימונד של 2016. וזה לא יקרה.
אולי עדיף להם להשבית את קרי, להפסיד הרבה ולקוות שיקרה מה שקרה לדאלאס ולקבל בחירה גבוהה כדי לבחור את היורש של קרי.
שחר צ'קוטאי: יונתן קריא הציג בסרטון שלו שרק 8% מהשחקנים בגיל שלו חוזרים לשחק, אך ג'ימי זה משהו אחר ולכן הוא מניח שהוא יחזור.
לגבי גולדן סטייט, הם בבעיה. מצד אחד סטף עדיין מדהים אבל הם צריכים להביא לו חיזוקים. ג'ימי צריך לעלות על המדף, עם כל הכאב, כדי להביא חיזוקים. יש לו חוזה גדול, לכן הם צריכים קבוצה שתסכים לספוג את החוזה שלו בתמורה לכמה שחקנים או כוכב. אם הם רוצים להתחזק הם צריכים לוותר גם על בחירות דראפט עתידיות בשביל זה.
הצעה – ג'ימי באטלר, גאי סנטוס באדי הילד ושתי בחירות סיבוב ראשון בתמורה למייקל פורטר וניק קלאקסטון.
אריק גנות: גולדן סטייט צריכים לקחת את קרי וגרין לשיחה. והם צריכים לומר להם ביושר – ימי ההצלחה של הווריורס הגדולים מאחורינו. אתם שניים מהגדולים ביותר של הקבוצה. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, גם בשבילנו וגם בשבילכם, זה טרייד.
אין ספק שאם קרי וגרין ירצו להישאר הם ישארו. הווריורס ינסו להתחזק בטרייד עבור קומינגה, ואולי אפילו יצליחו להביא איזה סאבוניס, אבל במערב החזק זה לא יספיק ליותר מהפסד מכובד בסיבוב הראשון.
אם הם יסכימו לעבור, טרייד ליוסטון נראה מתבקש. לרוקטס יש עכשיו קבוצה חזקה, הם משוועים לרכז ולקליעה, ויש להם נכסי דראפט מעניינים כמו החלפה עם ברוקלין ב-27' ובחירות של דאלאס ופיניקס ב-29'.
מידן בורוכוב: גולדן סטייט קבוצה שבירה עם סגל מאוד לא מאוזן. ותיקים מאוד לצד צעירים חסרי נסיון. באטלר היה השחקן ה-2 הכי משמעותי של גולדן סטייט אחרי סטף (ששומר על חוסר איזון לאחרונה, הצגות גדולות או משחקים פושרים ומטה)
נראה שסטיב קר הולך לחלק האחורי של הפריזר ומפשיר את קומינגה. האם זה הפתרון או השחקן שיביא את גולדן סטייט לחוף מבטחים? ממש לא.
גולדן סטייט חייבת טרייד אולי מחשבה על בית חדש לסטף ודריימונד. לאן הקבוצה יכולה להתקדם עד סוף העונה? מעבר לפלייאין לא נראה ריאלי וזאת שנה נוספת שיורדת לטימיון.
עם כל הצער, גולדן סטייט צריכה לעשות שינוי כאן ועכשיו, אחרת הם יכולים למצוא את עצמם בשנים שחונות.
גבריאל היידו: גולדן סטייט לא הייתה קונטנדרית לשניה אחת בשנתיים האחרונות, ההבאה של באטלר מכרה אשליה, אבל היא התנפצה השבוע סופית. כשדני איינג' היה מנהל בוסטון הוא טען שהסלטיקס שלו כשחקן עשו טעות כשנשארו נאמנים לבירד מקהייל ופאריש ושהיה צריך להעבירם בטרייד. אני לא אומר שקרי צריך ללכת, אבל כל השאר צריכים להיות על שולחן הדיונים של הטריידים. במקרה של גרין וקומינגה זה מאוחר מידי והערך שלהם נחלש מהותית, אז כרגע המועדון נמצא במקום הכי פחות טוב- בינוניות מתמשכת.
יוטה מצליחה לאחרונה להפתיע קבוצות טובות, לא רק בזכות מרקאנן אלא גם בזכות קיונטה ג'ורג'. הוא יכול להיות בסיס עתידי או שהוא פשוט שחקן טוב של קבוצות חלשות?
גבריאל היידו: קיונטה הוא דוגמא קלאסית של good stats bad team guy
הוא אכן השתפר העונה מאוד, אבל הוא נמוך מידי, לא קולע מספיק טוב ושומר חלש. אם הוא השחקן הרביעי הכי טוב שלך, אתה יכול להיות קונטנדרית, אם הוא השחקן השני הכי טוב שלך, אתה בלוטרי קבוע, אז קשה לבנות עליו.
עמית מאיר: קיונטה ג'ורג' בדרך הבטוחה להיות כוכב בליגה. בעיניי, הוא מקום שני ודאי לתואר השחקן המשתפר של העונה (כי אי אפשר לגעת בדני אבדיה לתואר הזה).
בכלליות, יוטה עושה בלי יותר מדי רעש מהלכים מאד נכונים. בחירות נכונות (אייס ביילי עדיין שחקן סופר מעניין עם פוטנציאל רציני), פיתוח נכון של השחקנים הצעירים ווטרנים בלי אגו שמלמדים את הצעירים את הדרך הנכונה.
אני באמת מאמין שיוטה יהיו כוח משמעותי עוד 3-4 שנים. אם הם ימשיכו בקו הנוכחי, הם יהיו בעיה לכל קבוצה. צריך לעבוד שם המון על הגנה כי הם נוראיים (אחרונים בליגה) אבל התקפית, הפוטנציאל צועק לשמיים. יש עתיד אמיתי.
שחר צ'קוטאי: יוטה בנו נכון. יש להם שחקנים טובים כמעט בכל עמדה. קיונטה ג'ורג' בתור רכז, אייס ביילי בתור קלע, מארקנן (שעלול להיפרד בטרייד) בריאן סאנסברו וגם ווקר קסלר הפצוע.
יש לקבוצה בסיס טוב לעתיד. קיונטה הוא בהחלט שחקן שאפשר לבנות עליו את הבסיס. הוא חכם ועם אופי מוביל. כבר עכשיו אנחנו רואים את העונה המופלאה הזאת שלו. 24.4 נקודות לצד 6.7 אסיסטים עם המון מאמץ בהגנה. כעת הבעיה היחידה שלו היא היציבות. הוא יכול לקלוע 8 במשחק אחד ומשחק אחרי לקלוע 38. גם המשחק החלש ביותר שלו בקריירה שהוא איבד 8 ולא קלע בכלל, הגיע בתוך רצף של 8 משחקים שהוא קלוע כ-28 נקודות.
אריק גנות: בצד ההתקפי יש הרבה מה לאהוב במשחק של ג'ורג'. הוא מגיע הרבה לקו. הוא קולע משם מצוין. קליעה מהקו מנבאת די טוב קליעה משלוש, שהיתה גרועה בשנתיים הקודמות אבל מצוינת העונה, ובקצב טוב. הוא למד להיות מנהל משחק לא רע, עם קבלת החלטות מרשימה לשחקן שנה שלישית. היעילות ההתקפית שלו גבוהה, שזה מרשים בקבוצה שאין לה הרבה עוצמה התקפית. ההתקפה של יוטה ממוצעת בליגה, וזה הרבה בזכותו. הוא נראה כמו בחירה לגיטימית לאולסטאר ולשחקן המשתפר.
מה שעלול לעצור אותו זו ההגנה שלו. יש לו את הגובה והזריזות להיות מגן סביר, אבל כרגע הוא לא שם.
מידן בורוכוב: ג׳ורג׳ בעונה פנטסטית. זינוק משמעותי לעומת השנתיים הקודמות. הוא שחקן עונה שלישית ויש לו בסיס מצוין להמשיך ולהיות שחקן מוביל בליגה. הוא צריך לשאוף להיות טרייסי מקס ולא שחקן כמו דבונטה גראהם שסיפק עונת שיא בקבוצה חלשה מאוד.
לא כל שחקן היה לוקח את ההזדמנות ומציג יכולת כזו והוא מועמד מאד מוביל לשחקן המשתפר של העונה.
אפשר להגיד את אותו הדבר על מארקונן שטרם הצליח בקבוצה תחרותית. נראה שיוטה דורכת במקום יותר מידי שנים. אולי כדאי לשקול להחליף את דני איינג׳.
יש ביוטה בסיס לבנות עליו, לפחות בסיס שכדאי לנסות.
פורסמו החמישיות לאולסטאר תגובות ומי המחליפים שלכם למזרח?
מידן בורוכוב: החמישיה במזרח הייתה נו בריינר. אין שם הפתעות מיוחדות וכל מי שנבחר היה ראוי (פער גדול מהבאים בתור)
דונבן מיטשל חייב להיות שם.
מוסיף את ברנדון אינגרם בעונה סולדית בטורונטו, אפשר לתת מקום גם לחברו לקבוצה סקוטי בארנס.
הייתי מוסיף את ג׳ילן דורן מהפיסטונס, מוסיף ערך גבוה לקבוצה.
אין מספיק ג׳יילנים ברוסטר אז להשלמת רביעייה הייתי מוסיף את ג׳יילן ג׳ונסון.
צריך מישהו מאורלנדו והייתי נותן את המקום לדזמונד ביין.
סוגר את הסגל עם נורמן פאוול.
גבריאל היידו: מדהים כמה המזרח חלש יחסית. זה בא לידי ביטוי קודם כל מזה שהחמישיה הפותחת מורכבת מארבעה אמריקאים וזר אחד, יאניס, שכבר הספיק להיפצע וייעדר. המחליפים בחלקם לא סקסיים אבל ראויים-
דונובן מיטשל- הכי מתאים להחליף את יאניס בחמישיה
ג'יילן דורן-מפלצת ריבאונד, דטרויט ראויה ל-2 אולסטארים.
סקוטי בארנס- חוסם נפלא והשתפר מאוד, הראפטורס מפתיעים.
גיילן גונסון- אוהב את המשחק שלו.
נורמן פאוול- הגיע לו בשנה שעברה והשנה מקווה שייכנס.
מייקל פורטר ופסקל סיאקם- ראויים למרות הקבוצה הפח שלהם.
בונוס כמחליף ליאניס- דריק וייט, הגארד החוסם הטוב בליגה מאז דווין וויד, הסלטיקס ראויים ל-2 אולסטארים, ובכל מקרה ראוי יותר אנתוני טאונס
עמית מאיר: בגדול החמישייה ראויה. כנראה שהייתי מוציא את יאניס אבל המספרים שלו מפלצתיים אז אפשר להחליק. אני יודע מי אני רוצה שיבחרו למחליפים. רוב הסיכויים שלפחות שניים מהשמות לא יכנסו.
סקוטי בארנס בעונה מעולה. הזכרתי קודם על באטלר והאיזון שהוא נותן, זה בדיוק סקוטי בארנס עם פחות רעש וצלצולים.
דונובן מיטשל הוא הסיבה היחידה שקליבלנד איכשהו תחרותיים.
ג'יילן דורן בעונה אדירה וגם צריך להיות בפנים.
נורמן פאוול בעונה אישית אדירה וגם צריך להיבחר. ואיתו באם שאחרי עונה רעה, חזר לעצמו.
ג'יילן ג'ונסון חייב להיות בפנים. אין ויכוח.
קאט גם צריך להיבחר.
כדי להשלים את הסגל אבחר בדריק וייט ובמייקל פורטר.
שחר צ'קוטאי: חסר לי בחמישייה את דונובן מיטשל שאמנם בעונה קבוצתית לא משהו אבל בעונה אישית מדהימה. כשהוא קולע 29 נקודות לצד כ-6 אסיסטים. אלו מספרים של שחקן פותח באול סטאר.
דטרויט חייבת עוד נציג באול סטאר לכן דורן הוא האיש הנכון. הצמד של קייד בהתקפה ובעיקר בהגנה. מה שהם עושים זה סנסציה. גם בוסטון חייבת עוד נציג, ודרק וויט הוא האיש. טורונטו בעונה מפתיעה חייבת לשלוח את השחקן המוביל שלה וזה סקוטי בארנס. באורלנדו זה קשה לבחור, אבל ביין חייב להיות אולסטאר נורמן פאוול בגיל 32 בעונת שיא חייב להיכנס לאול סטאר. ג'יילן ג'ונסון הוא דני אבדיה של המזרח. הוא סוחב את אטלנטה על כתפיו.
אריק גנות: החמישיה במזרח ראויה מאוד. זה היה קרוב בין בראון למיטשל, ולדעתי לבראון מגיע יותר, כשהוא לוקח סגל פחות עמוק ומכשר למקום יותר גבוה במזרח.
מבחינת מחליפים, מיטשל הוא בחירה ברורה, גם טאונס למרות עונה לא מרשימה יחסית. ג'יילן ג'ונסון חייב להיות שם. גם סקוטי בארנס, עם ההצלחה של טורונטו.
משם זה יותר מסובך. דרק ווייט נותן עונה מאוד מרשימה הגנתית, אבל היעילות ההתקפית שלו בקאנטים. פורטר נהדר בנטס, אבל הנטס רעים. אינגראם? מישהו מההיט? אולי סיאקאם למרות שהפייסרס איומים? ווגנר למרות הפציעות?
אני בוחר בווייט בגלל ההצלחה הקבוצתית, פורטר בגלל ההצלחה האישית, וסיאקאם כי אין מישהו יותר טוב.
תגובות לחמישיות והמחליפים שלכם למערב?
אריק גנות: הבחירה בקרי על פני אדוארדס היא עניין של פופולריות נטו. אדוארדס טוב מקרי העונה בכל אספקט של המשחק, כולל אחוזי שלוש, והקבוצה שלו טובה יותר. יכול להיות שמגיע לקרי, אבל זה פרס על קריירה, לא על עונה.
מבחינת מחליפים: אדוארדס כמובן, דוראנט ושנגון מספיק טובים כדי להיות אולסטארים, גם אם יוסטון קצת מגמגמת לאחרונה. עם ההצלחה של הסאנס, אין דרך לוותר על דווין בוקר. אבדיה חייב להיות שם, וזו לא רק הפרובנציאליות מדברת. קוואי בריא הוא אולסטאר ללא ספק.
בעולם מתוקן הקרב על המקום האחרון באולסטאר היה בין רנדל, הארדן ואוסטין ריבס. בעולם שבו אנו חיים זה יהיה לברון.
מידן בורוכוב: מאבק צמוד במערב, וומבי פותח שלא בצדק. גם קארי גבולי.
אדוורדס זה המחליף הראשון שלי.
הייתה סאגה סביב אבדיה, בלי שום פרובינציאליות הוא ראוי וראוי בענק.
קווין דורנט זה הנציג שלי מיוסטון.
דווין בוקר החבר לשעבר.
קליפרס מארחת את המשחק, טבעי שהארדן וקוואי יקבלו את המקום שלהם.
שחקן מ-OKC? ניתן את הכבוד להולמגרן
הנה הצלחתי לעשות עוול מטורף לג׳מאל מארי שכנראה יכנס בגלל פציעה של מישהו מחברי הסגל.
לא מוכן לשמוע על לברון, די! זה מספיק
גבריאל היידו: חמישיה חזקה עם 4 זרים ואמריקאי אחד, גם המחליפים עולים בהרבה על המזרח.
דני אבדיה- זה כבר יהיה שוד אם לא יבחר, רק שיהיה בריא.
ג'מאל מארי- קשה להאמין שזה יהיה האולסטאר הראשון שמשחק עם יוקיץ
אנתוני אדוארדס- הוא והחיוך שלו תפורים על האירוע
קוואי לאונרד- עונה יעילה מאוד התקפית, מרגיש שהוא בריא סופסוף
קווין דוראנט- עוד עונה ראויה
לברון גיימס- הפעם האחרונה בה מגיע לו להגיע לאירוע, ראוי לפרידה יפה
דווין בוקר- התלבטתי לגבי אלפרן שנגון וצ'ט הולמגרן אבל מגיע יותר לפניקס המפתיעה שחקן באולסטאר, בוקר בתצוגת מנהיגות מצוינת מוביל קבוצה שלא ציפו ממנה להרבה, למקום בפלייאוף.
עמית מאיר: המערב הוכיח לנו עד כמה מדובר בתחרות פופולריות כי אם להיות אמיתיים, לאבדיה יש קייס רציני לעונות טובות יותר מוומבי וקרי. וברמת הזמינות הרבה יותר מלוקה. אבל עם זה נחיה.
כמובן שאבדיה חייב להיות בפנים. נגמרו כבר המילים עליו.
ג'מאל מארי חייב לקבל העונה בפעם הראשונה בחירה למשחק.
דווין בוקר בעונה אדירה ברמה האישית והקבוצתית. חייב להיבחר.
קווין דוראנט עדיין מכונת ההתקפה הכי משומנת בהיסטוריה של המשחק. ולצידו שנגון גם צריך להיות בפנים.
קוואי גם צריך להיבחר. הוא בריצה שמזכירה לנו נשכחות.
לברון עושה בגיל 41 דברים שלא אמורים להיות הגיוניים.
אסיים את הסגל עם צ'ט הולמגרן וג'יליוס רנדל.
שחר צ'קוטאי: ההתלבטות הקשה ביותר זה סטף או אנתוני אדוארדס בחמישייה. שניהם ראוים אך לדעתי הגיל והקהל עשו את שלהם ולכן סטף נבחר.
אדוארדס כאמור במחליפים. יחד איתו: צ'ט הולמרגן חייב להיות מחליף – הקבוצה הכי טובה בליגה עם הנתונים מעולים שלו. ג'אמל מארי היה העוגן של דנבר בזמן הפציעה של יוקיץ ובעונה אישית מרשימה למדי. דוראנט ולברון חייבים להיכנס בתור מסורת. דווין בוקר ראוי לכל שבח ולכבוד של האול-סטאר. וכמובן דני אבדיה שנותן עונה מדהימה, אישית וקבוצתית.
