המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו אריק גנות, מידן בורוכוב, נמרוד כהנוב, איציק גרינוולד מבטח – 'הדורבן' ואורח מיוחד ינון בר שירה.
תחזית למשחק 7
אריק גנות: איך נותנים תחזית בסדרה כל כך שקולה? שתי הקבוצות אחרי פלייאוף נהדר. אוקייסי כבר יצאה מפיגור בסדרה כדי לנצח במשחק 7, ולא פחות מאשר את אלופת 23'. אינדיאנה עם ריצה היסטורית, מטורפת, וכל כך מיוחדת. יש כאן סדרה לנטפליקס, בוודאות.
הראש אומר אוקייסי. הם נחשבו כל הזמן לקבוצה הטובה יותר, יש להם הרבה יותר סטאר פאוור, הגנה היסטורית, הם אחרי עונה רגילה מהסרטים, הם משחקים בבית, והם ניצחו את משחק 5 – מב שאחריו 80% מהקבוצות זוכות.
אבל הלב אומר אינדיאנה. הם משחקים כל כך יפה, מצאו את הזהות ההגנתית שלהם, מאומנים נהדר, הכי קבוצה שיש. ואני הולך עם הלב.
מידן בורוכוב: סדרת הגמר נפתחה בקול תרועה רמה עם משחק לפנתיאון. oKC שמרה על הכלל שכל עוד היא קולעת מעל 110 וסופגת מתחת ל 110 היא מנצחת. אינדיאנה איבדה את האליפות במשחק מס 4. כל הנארטיבים והסופקלטיבים על אינדי והליברטון במאני טיים התנפצו לרסיסים.
משחק 7? אוקלהומה שרדה את האש במשחק 7 מול דנבר. הקהל שלהם יגיע בטירוף.
מהצד השני אינדיאנה שהשיגה משחקים חסרי פשרות בפליאוף הזה. אני מעריך שדווקא על הקווים, ריק קרלייל יכול להכין הפתעות ולנצל את הנסיון הרב שלו.
האנרגיה של OKC והרצון שלהם לסגור עניינים מהר אמורה להיות לטובתם, השאלה האם הידיים ירעדו ומי עלול לפשל בענק (חייבים את שג״א בשיאו)
אני חושב שיהיה משחק קשוח ו-OKC תחגוג אליפות.
איציק גרינוולד מבטח: זו סדרת הגמר הכי יפה שראיתי מזה הרבה זמן, בין אם בסוף הכחולים מאוקלהומה סיטי יניפו את הגביע או שמא יהיו אלה הזהובים מאינדיאנה. כן, הכוכבים נתנו עבודה – שג"א, ג'יי-דאב, האליברטון וסיאקם – אבל זו סדרה שבה בשתי הקבוצות השלם היה גדול מסך חלקיו. זו סדרה של ההגנה הקבוצתית של אוקייסי שבלא מעט דקות נראתה בלתי חדירה, ושל ההתקפה המהירה שאינדיאנה הצליחה להעמיד למרות הכל במיוחד במשחק 6. זו סדרה של שחקני המשנה – של טרנר, נמבהארד, מקונל ומאת'ורין, ושל קארוסו, דורט ואפילו אהרון וויגינס, האח של. לכולנו הגיע כאן משחק 7, ולא סתם זו פעם ראשונה מאז 2016.
ינון בר שירה: התחזיות המוקדמות לסדרה הזו ניבאו ברובן ניצחון קליל של הת'אנדר, ב5 משחקים ככל הנראה, מה שהיה מאשש את ההנחה שהמזרח היה השנה נחות בהרבה מהמערב. בפועל, יותר מדי אנשים פספסו עד כמה הפייסרס של ריק קרלייל היא קבוצה מיוחדת במינה. כזו שמשלבת הנעת כדור וכדורסל קבוצתי שגורם לכל מאמן כדורסל ילדים להזיל ריר.
יחד עם ההגנה האגרסיבית והנושכת של הת'אנדר והשילוב ההתקפי של שיי עם ג'יי דאב, אנחנו חווים סדרה מופלאה שמראה שמעבר לכל יחסי הציבור, השווקים הגדולים והכוכבים הנוצצים אפשר פשוט להנות משתי קבוצות אדירות שמשחקות כדורסל מצויין. הימור- הפייסרס ידהימו במשחק 7.
נמרוד כהנוב: משחק 7 – שתי מילים שמורידות דופק ומעלות אדרנלין. מצד אחד, OKC קבוצה צעירה אך קשוחה, שנראית כאילו היא חיה בשביל רגעים כאלה. ג'יילן וויליאמס מפתיע עם קור רוח, ו-SGA כבר מזמן חייב להוכיח את עצמו אחרי משחק הנפל במשחק 6. מנגד, אינדיאנה היא אחת הקבוצות הכי כיפיות של הפלייאוף הזה – עם האליברטון כשחקן-יוצר נדיר ואנדרו נאמבהארד שלא רואה בעיניים. אבל בבית, עם ההגנה שלהם והיכלות הבלתי נגמרת, קשה להמר נגד אוקלהומה. אם הם יכתיבו קצב – זה שלהם. אם אינדי תרוץ ותקלע שלשות – הכול פתוח. תחזית? אליפות לת׳אנדר.
אילו שחקנים משתי הפינאליסטיות שינו את דעתכם עליהם בעקבות הפלייאוף?
נמרוד כהנוב: נתחיל מטייריס האליברטון – תמיד ידענו שהוא מוסר בחסד, אבל לא ידענו שיש לו את הווייב של שחקן מוביל קבוצה במאני טיים. הוא עדיין לא הכי יציב, אבל השדרוג במנהיגות מורגש. מהצד של OKC, ג'יילן וויליאמס (J-Dub) עשה קפיצה לא נורמלית. הוא לא רק סיידקיק של שג"א – הוא סקורר משוכלל, עם ביטחון של וטרן. ועוד מילה טובה לצ'ט הולמגרן – הרבה פקפקו אם הגוף הדקיק שלו יעמוד בלחץ הפלייאוף, והוא עונה במשחק אחרי משחק, עם חוכמה הגנתית ושקט נפשי שקשה ללמד.
אריק גנות: באוקייסי זה צ'ט הולמגרן – ולרעה. ברור לגמרי למה הוא פוטנציאל גדול – שחקן בגובה 7-1 שקולע מכל מרחק, יודע להיכנס לסל, רגליים זריזות, הוא אמור להיות JJJ לעשירים. אבל הכל לא הולך לו. הכניסות מהוססות ונגמרות רע יותר מטוב. הוא לוקח זריקות שהוא לא צריך לקחת. הוא לוקח זריקות שכן צריך לקחת – ומחטיא אותן. הוא רחוק מהפוטנציאל.
באינדיאנה זה סיאקאם. למרות הופעה מצוינת בפלייאוף הקודם, מי ראה אותו כפורוורד בכיר בליגה? הוא נתפס כברירת מחדל, השחקן ה-12 לאולסטאר אם מישהו נפצע. אבל וואלה, הבנאדם תותח. השחקן הכי יציב באינדיאנה, קולע נקודות בקלות בלתי אפשרית. מועמד חזק ל-FMVP, ובצדק.
מידן בורוכוב: בדצמבר 2016 הייתי במשחק NBA של פילדלפיה מול דנבר (יוקיץ היה פצוע ונעדר) באותו משחק טי ג׳יי מקונל סיפק את אחת ההופעות הכי עלובות שראיתי משחקן כדורסל. זה מה שכתבתי עליו בסיקור המשחק עבור hoops – “אם שחקן כמו TJ מק'ונל מקבל אצלה דקות היא במצב רע”
מאז ובעיקר לאחר סדרת הגמר מק׳ונול מוכיח שהוא שחקן מעולה ומצדיק כל דקה שלו על הפארקט. הוא סיפר סדרה מטורפת ביחס לפוטנציאל הכשרון שלו.
את אלכס קארוסו אני אוהב עוד מימיו בלייקרס, הוא סיפק סדרה עם טאץ׳ התקפתי. משהו שהוא מסוגל לעשות, יכול וצריך לעשות יותר.
איציק גרינוולד מבטח: אני מעריך שהרבה ידברו פה על האליברטון, אז אני רוצה לדבר על הספסל של אינדיאנה ובעיקר על אובי טופין ועל בנדיקט מת'ורין. בנדיקט הראה שיש לו ביצים של פלדה, שהוא אתלט נהדר ויודע לסחוט עבירות, והוא עזר לאינדיאנה לתת פייט ראוי ולנצח שני משחקים בצדק מוחלט. טופין היה סנטר גיבוי נהדר, ואחרי שסבל יחסית מתדמית שלילית בדעת הקהל, הוא פיצה על כך עם המון האסל וריבאונד וגרם אפילו לאוקלהומה סיטי לשנות את השיטה. החוזה שלו – כ-15 מיליון לעונה ב-3 השנים הקרובות – הולך ומסתמן כאחד הטובים בליגה.
ינון בר שירה: נתחיל מהת'אנדר- לא הופתעתי מהיכולת של שיי, ידעתי שיש לו את זה, אבל לראות את ההתעלות של ג'יי דאב ברגעי האמת הזכיר לי כמה הפוטנציאל שלו יכול להיות ענק בעתיד כשיהיה יותר יציב.
צ'ט קצת אכזב אותי ולצד רגעים גדולים גם הראה שהוא לא תמיד מוכן לרגע, במיוחד בהתקפה.
בצד של הפייסרס חייב לציין את בנדיקט מת'ורין שקצת התייחסתי אליו כאל ג'ונתן קאמינגה, מלא בפוטנציאל, אבל לא חלק אמיתי מקבוצה מנצחת. הסדרה הראתה לי כמה לפעמים שחקן כמוהו הכרחי.
טרנר לעומת זאת הפתיע בצד ההגנתי אחרי הרבה שנים מאכזבות אך מצד שני יש משחקים שהוא פשוט לא פוגע בהתקפה
מה שתי הפינאליסטיות צריכות לעשות בקיץ כדי לחזור למעמד?
ינון בר שירה: אתחיל מנקודת המוצא- שום דבר לא מבטיח דבר, גם אם שתי הקבוצות ישמרו על הסגל הקיים ואפילו יתחזקו משמעותית – לכל עונה יש את הדינמיקה שלה. מאז הווריירס של קיידי, לא היתה אלופה שעברה את חצי הגמר האזורי בשנה שאחרי.
לת'אנדר על פניו יש סיכוי גבוה להתחזק , כשעדיין אימת,האייפרון לא מרחפת מעליהם, וכשברשותם ים של נכסים ובחירות דראפט כמו חול. סם פרסטי יהיה חייב להבין- בין אם כאלוף או לא, שהדרך להצלחה עוברת דרך מימוש הנכסים כבר בכאן והעכשיו
לגבי הפייסרס- קטונתי. מדובר כאן בתמהיל כזה ייחודי של נסיבות וכימיה שלא בטוח שיש איך לשחזר.
נמרוד כהנוב: קודם כל, מרגיש שאינדיאנה הוכיחו את עצמם בצורה מעוררת השראה. אי אפשר להוריד ממיילס טרנר שלמרות שהוא לא תמיד מבריק בהתקפה ותורם בצד הזה, בהגנה הוא מהווה עוגן מרשים שמשנה זריקות ומאפשר לקבוצה שלו לרוץ. בצד השני, הת'אנדר צריכים בעיקר לשמור על הקיים כמה שיותר – נראה שיש להם מה שצריך כדי להקים שושלת חדשה ואולי גם ארוכה.
אריק גנות: המחשבה הראשונה היא פשוט לשמר, ובאינדיאנה זה הדבר הנכון לעשות. מתשעת שחקני הרוטציה שם, רק סיאקאם ומקונל חגגו 30, ושניהם נראים כאילו יש להם לפחות ארבע שנים טובות לתת. האלי, מאת'ורין, נמבהארד, ניסמית', טופין – כולם בחלק העולה של הקריירה ורק ישתפרו. שפרד בכלל עוד רוקי, ורחוק ייצוב קליעה מלהיות רול פלייר אולטימטיבי. וגם ווקר עוד יכול להיות משמעותי. צריך להחתים את טרנר, וזהו.
אוקייסי צריכה לחשוב יותר לעומק. אם היא תנסה רק לשמור על הקיים, זה עניין של זמן עד שיצטרכו לקבל החלטות קשות לגבי הסגל. הפלייאוף לכל הפחות מעלה שאלות לגבי הולמגרן. ייתכן שכדאי להם לצמצם סגל בשביל איכות.
מידן בורוכוב: מבחינת OKC היא ממש לא צריכה לעשות כלום מלבד שימור הסגל הקיים. הפסד בסדרת הגמר עלול להכניס את המערכת ללחץ ולשינוים בקיץ שלא לצורך. בקיץ הקודם ההחלטה להוסיף את קארוסו והרנשטיין הייתה בינגו.
חייבים לשמר את הסגל ולהמשיך לרוץ, נראה שהמרקם החברתי מצויין ואנרגיה טובה בין השחקנים. מבחינת אינדיאנה, הבעלים נתנו אור ירוק להשאיר את טרנר(שיהיה חופשי בקיץ ובוודאי יתאים מאוד ללייקרס) אני תחת הרגשה שאולי המסע של אינדי השנה הוא חד פעמי הכל פשוט התחבר להם.
אחד היתרונות של אינדיאנה הוא שהמזרח יהיה פחות חזק בעונה הבאה. יכול להיות שכדאי לנסות לחזק בעוד שחקן לקו הקדמי אבל אין לי רעיון קונקרטי
איציק גרינוולד מבטח: האמת? בעיקר לשמר את הקיים. מבחינת אוקייסי זה די מובן מאליו, רוב מוחלט של השחקנים שם לעונה הקרובה וגם לעוד שנתיים. הם צעירים וחלון האליפות שלהם רק נפתח. מבחינת אינדיאנה אולי זה מוזר קצת להגיד את זה, כי לרוב אחת מהפיינליסטיות חווה נפילה בעונה שאחר כך וכי כולנו הופתענו בהתחלה שהיא בגמר, אבל האם זו באמת הפתעה? הרי ציפינו שזו תהיה סדרת גמר הרבה יותר חד-צדדית, ואינדיאנה הוכיחה שהיא לא הגיעה לכאן בטעות. גם לה יש בסיס צעיר שיכול להמשיך איתה, ובעונה הקרובה בוסטון אמורה לקחת צעד אחורה. אז למה לא? אני קונה שחזור של אותו גמר בעונה הבאה.
דזמונד ביין במג'יק. דעתכם?
איציק גרינוולד מבטח: אני מת על זה. מאוהב אפילו. עזבו שטויות, בחירות הדראפט לא שוות כל עוד הקבוצה רוצה לרוץ רחוק, אז ממש לא משנה אם נתנו 3 או 4. יש לאורלנדו את הבסיס להצליח בשנים הקרובות גם אם היא לא תזכה באליפות בעונה הבאה, עם שחקנים צעירים נהדרים – לא רק באנקרו שהולך להיות סופרסטאר. גם פרנץ ואגנר יכול לפרוח, ו-וונדל קרטר ג'וניור רק בן 26. הם היו צריכים קליעה, וקיבלו שחקן של 20 נקודות לא משנה מה תזרוק עליו. באורלנדו זיהו חלון הזדמנויות עכשיו שטייטום בחוץ, והתנפלו עליו. רק חסר להם רכז נורמלי והם לגמרי יכולים להגיע לגמר.
ינון בר שירה: על פניו מדובר בהתאמה מושלמת- שחקן מצויין בהתקפה- קלעי בחסד, שיכול לפרוח לצד פאולו ופרנץ ולעזור מאוד לריווח של המג'יק. הדוגמא של הפייסרס וסיאקם ממשיכה לקבוצות שלפעמים לא חסר הרבה בשביל לקחת צעד גדול קדימה אל עבר ההצלחה.מצד שני, המחיר בבחירות הדראפט מאוד גבוה ואומר בהכרח שיהיה למג'יק מעט מאוד דרכים להתחזק יותר בהמשך. האם ביין יצליח להתחבר לתרבות ההגנתית של המג'יק ולהיות מצויין גם בצד ההגנתי, שם הוא לא תמיד יציב? אך חשוב מזה, , למרות שהוא רק בעונתו החמישית, ביין הוא כבר בן 27 בקרוב, ושיחק 62.6 משחקים בעונה לאורך הקריירה. המג'יק צריכים אותו בריא.
נמרוד כהנוב: אורלנדו הביאה את דזמונד ביין מממפיס, בתמורה לחבילת בחירות עתידיות וקול אנת׳וני – והולכת על כל הקופה. ביין, קלעי של 41% מהשלוש בעונה שעברה, מביא איתו יציבות, אגרסיביות והגנה קשוחה – בדיוק מה שהמג’יק היו צריכים לצידם של באנקרו וסאגס. מצד שני, המחיר היה כבד, והשאלה היא האם ביין שווה את הוויתור על כל כך הרבה הון עתידי. אם הוא ישתלב כמו שצריך, אורלנדו הופכת בין לילה לקבוצת טופ 4 במזרח. אם לא – זה עלול להיראות כמו טרייד של פאניקה.
אריק גנות: המג'יק שילמו פה מחיר יקר, ללא ספק. ארבע בחירות דראפט, כולל בחירה גבוהה, זה המון בשביל שחקן ספק טופ 50. הצורך שלהם בקליעה ברור, וביין יושב בול על התפקיד. סביר גם שקבוצה צעירה ועולה כמו אורלנדו לא תשיג בחירות גבוהות בדראפט בשנים הקרובות. זה הימור שיכול מאוד להצליח, סביר שלא ייכשל יותר מדי – סה"כ בסדר.
הצד של ממפיס יותר מעניין, כי הם בעצם מחליפים פה הווה תמורת עתיד. אם זה צעד ראשון בבניה מחדש – הוא נכון, הם לא היו מקבלים יותר דראפט קפיטל מזה. אם לא, אז צריך פה טרייד המשך שיביא להם שחקן ברמת ביין לפחות. אולי אבדיה.
מידן בורוכוב: טרייד מאוד מפתיע ומהלך נכון של אורלנדו לטווח הקצר.KCP נראה העונה כמו מוצר במבצע ב KSP. לא היה לו ערך גדול מידי. התוספת של קול אנתוני נראית לי קצת מוגזמת, 4 בחירות דראפט זה מחיר מספיק לביין יש איכות גבוהה כקלעי, הוא בסדר גם מבחינה הגנתית.
השאלה איזה תפקיד הוא יקח באורלנדו לצד בנקרו ו-ואגנר. ממפיס אולי ילכו לפירוק והרכבה אם מוראנט וטריפל J על המדף. יש להם בכל אופן מספיק ארסנל בשביל טריידים נוספים. קול אנתוני יכול למצוא חיים חדשים בממפיס, הוא סיפק עונה חלשה יחסית אבל מצד שני קיבל רק 18 דקות למשחק.
לאורך זמן, ממפיס ניצחה את הטרייד
פריוויו לערב הדראפט – למה צריך לשים לב?
מידן בורוכוב: צפוי דראפט מאוד מעניין. אני חושב שצריך לפקוח עין על הספרס ועל פילי שאולי יחפשו טרייד על הבחירה שלהן. בגזרה הישראלית, מחזיק אצבעות לבן שרף שיבחר בסיבוב הראשון ויקבל חוזה מובטח. דני וולף עשוי להפתיע ולהבחר בלוטרי/על סף הלוטרי
יהיה מעניין עם אייס ביילי שנראה כמו מועמד טופ 3 ודאי אבל עלול לזלוג מחוץ לטופ 5. קופר פלאג יבחר ראשון כפי שכבר זלג מדאלאס. הדראפט הקודם שהיה בסימן אירופה (צרפת) יחזור להיות בשליטה מלאה של האמריקאים.
איציק גרינוולד מבטח: כנראה שבעוד ארבע או חמש שנים מעכשיו נסתכל אחורה ונגיד על אחד מהשחקנים "איך הוא נפל רק לבחירה 12" כמו שאנחנו מסתכלים היום על האליברטון או ג'יילן ויליאמס, אבל מבחינתי הדרמה האמיתית בדראפט קורית תמיד מאחורי הקלעים, במה שנעשה או לא נעשה, וכרגע כל העיניים נשואות לטקסס. יכול להיות שבימים הקרובים נדע אם קווין דוראנט יעשה את דרכו לסן אנטוניו או לפיניקס, כי פיניקס תרצה להחליט את מי היא בוחרת בבחירה שהיא תקבל מיוסטון (10) או מסן אנטוניו (14), ולכן תרצה לסגור את זה לפני הדראפט. אם לא יקרה טרייד, סיכוי די גבוה שדוראנט יצטרך לארוז את מגפי השלג למינסוטה.
ינון בר שירה: אחד האלמנטים המעניינים והייחודיים בדראפט הנוכחי הוא ששלוש הקבוצות שבוחרות ראשונות, הן קבוצות עם שאיפות ללכת רחוק כבר בטווח הקרוב. דאלאס מאבריקס תיקח את קופר פלאג ותנצל את הפציעה של קיירי כדי לתת לפלאג את המושכות, לפחות בשנה הקרובה
אך מה יהיה עם הספרס?
הבחירה השנייה המובנת מאליה היא דילן הארפר, אך מה תעשה הספרס כשיש לה בקבוצה שחקן כמו דיארון פוקס? במצב הנוכחי, האם ינסו טרייד דאון תמורת נכסים בכאן והעכשיו ויוותרו על העתיד המזהיר הפוטנציאלי של הארפר? האם ינסו לשלב בין הארפר פוקס וקאסל באותו הרכב בהנחה ש"אין דבר כזה יותר מדי מובילי כדור?" מרתק.
נמרוד כהנוב: דראפט 2025 אחד הדראפטים העמוקים והנוצצים שהיו בשנים האחרונות. קופר פלאג הוא הכוכב הגדול – שילוב נדיר של אתלטיות, חוכמת משחק וקליעה. אחריו מדורגים דילן הרפר וטרה ג’ונסון – שני גארדים דומיננטיים שמסומנים כפרנצ’ייז פליירס. אבל האקשן האמיתי מתחיל מהבחירה החמישית ומטה – שחקנים כמו קהאמאן מאלוואץ’ הסודני, דריק קווין או קון קנופל עשויים להתברר כגניבות אמיתיות. בנוסף, צפו לגל של טריידים – קבוצות עם בחירות גבוהות כבר יותר מרמזו שהן פתוחות לעסקאות. הדראפט הזה הולך להיות לא רק סקסי, אלא גם סופר מעניין.
אריק גנות: טריידים. בדראפט שנחשב לחזק, בדרך כלל קבוצות רוצות לשמור לעצמם את היהלומים. אבל השנה אנחנו במצב שונה. בבחירה השניה, הספרס בבירור מתעדפים הווה על עתיד, ויכול להיות שנראה עליה טרייד כבר ביום הדראפט. דילן הארפר נחשב למועמד בטוח, אבל יושב על אותה עמדה כמו קאסל ופוקס ויכול למצוא את עצמו בקבוצה אחרת – או שהם יעברו. המצב בבחירה השלישית מעניין לא פחות. פילי חושבת שהיא יכולה להתמודד בעונה בריאה, ורוצה גם היא להשקיע בהווה. אייס ביילי נחשב לבחירה בטוחה, אבל הדרדר. מאוד סביר שהבחירה הזו תסיים במקום אחר.
וכמובן – אוקייסי. לת'אנדר יש יותר בחירות ממקומות בסגל, וגם היא תחפש טרייד.
