המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם הצטרפו: אריק גנות, טל קינן, מידן בורוכוב מ'פוסט אפ' והאורחים המיוחדים שחר צ'יקוטאי מ'הופס' והנד צ'יק ועידן לוצקי מ'עושים NBA'.

 

מווסטבריק לבנצ'ברוק: האם ראסל ווסטברוק בדרך לזכות בשחקן השישי של העונה?

טל קינן: אם הלייקרס יהיו מספיק טובים, אז כן. בשישה משחקים מהספסל ווסטברוק מספק 19.3 נקודות ב-51.3% מהשדה בתוספת 6.8 אסיסטים ו-5.3 ריבאונדים. רק לפני שנה ה-MVP לשעבר ספג קריאות בוז צורמות מהקהל בקריפטו ארנה וקיטונות של ביקורת מהתקשורת. כל אלו הובילו את ווסטברוק לבקר בחריפות את הקהל ואת המדיה שקראו לו ווסטבירק. עם הזמן ווסטברוק היה יותר מעורר רחמים מאשר נלעג.

פתיחת העונה הנוכחית והנכונות לעלות מהספסל הצליחו לפייס אוהדי הלייקרס (כולל קריאות MVP לעברו) ובעיקר גרמו לאוהדי ה-NBA להיות שמחים בשבילו שהוא מצליח להתאושש לאחר ההשפלות שחווה. אם הנרטיב הזה יתקבע והמספרים ישמרו, לווסטברוק יהיה סיכוי גבוה לזכות בתואר.

 

 

מידן בורוכוב: ייתכן ווסטברוק יהיה השחקן ה 6 של העונה אבל דה-פקטו זה סוג של תרמית. ווסטברוק מסופסל כחלק מנסיון להעיר את הלייקרס הרדומה.

וצריך לשאול האם השחקן ה 6 של העונה הוא תואר שצריך להעניק לשחקן שעולה מהספסל ומציג סטיטסטיקה של שחקן פותח? או שזה יותר ראוי לשחקן שבאמת עולה מהספסל ויוצר שינוי מהותי?

בנוסף הלייקרס מסריחה את הפארקט, עם ווסטבורק פותח או מסופסל.

אם זה תלוי בי הוא בכלל לא צריך להיות מועמד והייתי מגביל את הפרס לשחקן ששיחק עד 30 דקות.

 

אריק גנות: בקצב הזה? הוא יזכה בענק. ווסטברוק של הספסל קולע 19 נק' ומוסר 7 אס' למשחק, באחוזי קליעה של 50% מהשדה ו-43% מהשלוש. אמיתי לגמרי. אלה לא סתם מספרים של שחקן שישי של העונה, אלה מספרים של אולסטאר.

ואלה לא רק המספרים. ווסטברוק חי מזה שכל ההתקפה סובבת סביבו, ופורח במצבים כאלה. כשפתח הוא שיחק למעשה כקלע לצד לברון כרכז, שזו כנראה הדרך הכי פחות יעילה להשתמש באיזשהו שחקן בליגה, פרט לביסמאק ביומבו כרכז. הוא קלע 8% ל-3 במשחקים האלה.

נוסיף לכך את המאזן של הלייקרס מאז הספסול, וזה שהירו בחמישיה כך שאין יותר מדי תחרות, ונקבל מועמד מוביל.

 

שחר צ'יקוטאי:  ראסל ווסטברוק הוא מילה מקבילה לאנרגיה וכאוס. דני אבדיה אמר עליו בעבר שראסל לתת את כל כולו ולימד אותו להכניס את הרגש למשחק. כשהוא עלה בחמישייה של הלייקרס הוא לא הצליח להביא את האנרגיה והבלאגן למגרש לצד לברון ודיוויס. כשהוא עולה מהספסל הוא מעלה איתו את התכונות שלו למגרש ועושה מהפכה. ראינו את זה בתחילה השבוע מול הפליקנס, שראסל עלה מהספסל וקלע 12 ברבע הראשון לצד 4 אס' ושתי חטיפות. אם ימשיך ככה והלייקרס יתחילו לנצח, הוא יכול להיות חזק בדיבור על השחקן השישי.

 

עידן לוצקי: לא. כי ראסל ווסטברוק הוא השחקן השישי באחת מהקבוצות הגרועות בליגה, ובנוסף, הוא נמצא בסיטואציה הזו כפתרון ברירת מחדל אחרי שלא הצליחו לשלב אותו בחמישייה של הקבוצה, עם רמיזות על כך שהוא בדרך החוצה. שחקן שישי צריך להיות מישהו שתורם להצלחת הקבוצה וכרגע המילים לייקרס והצלחה לא הולכות ביחד… אבל אולי אם ימשיך כך אפשר יהיה לתת לו את תואר השחקן המשתפר

מילווקי מובילים את הליגה חוו הפסד ראשון אחרי 3 שבועות. האם השליטה בצמרת "על אמת"?

עידן לוצקי: אני חושב שהשליטה של מילווקי בצמרת המזרח היא שליטת-על-אמת. הבאקס כבר למודי ניסיון איך לקחת אליפות ולמדו על בשרם שלאו דווקא מספיק להיות הקבוצה הטובה בליגה כדי לקחת אליפות ושלפעמים כדי לשמור כוחות לשלבים המתקדמים. אבל השנה הם הקבוצה הטובה בליגה בזמן שהם מנצלים את העונה כדי לתת דקות משחק לשחקני משנה, בלי מידלטון, לעיתים גם בלי יאניס, ונראה שהם עושים בניה הדרגתית חכמה על מנת להגיע מוכנים לרגעי השיא של העונה.

 

טל קינן: לא רק שהם על אמת, בעיני זאת הקבוצה הכי מרשימה בליגה. הם עושים זאת בעיקר דרך ההגנה. הבאקס אוחזים בדפנסיב רייטינג של 101.9 שהוא כמובן מקום ראשון בליגה (בפער של 2.8 נקודות מהמקום השני).  ברוק לופז מראה כמה הוא היה חסר וביחד עם יאניס הם סוגרים את הצבע (סופגים 43.2 נקודות בצבע, שלישי הכי נמוך בליגה). כמו שאור עמית צייץ, הבאקס גורמים ליריבות לזרוק 25.6% מהזריקות שלהן מהמיד ריינג' הארוך (מעל 10 פיט) ובניגוד לשנים קודמות, הם לא מפקירים את קו ה-3 כאשר הם מאפשרים רק 31.7 זריקות שלוש במשחק אשר נקלעות ב-33.4% (בשתי הקטגוריות מקום ה-7 בליגה).

 

מידן בורוכוב: מילווקי קבוצת עונה רגילה מעולה ובנוסף משחק בה השחקן הטוב בליגה. היו שנים שהבאקס הגיעו לשיאם בעונה הרגילה ופספסו בפלייאוף (2019,2020) השיטה של בודנהולצר עובדת בצורה נהדרת וכל זאת ללא מידלטון.

הבאקס צריכה לסיים במקום ה 1 במזרח/בליגה. יש לה שיטה ושחקנים שעובדים כמערכת. אני מעריך שמילווקי תמשיך לעונה של 60+ ניצחונות.

השאלה האם הם ישארו יציבים בפלייאוף ואיזה מידלטון יגיע לחודשי האביב/קיץ

 

אריק גנות: לגמרי על אמת. מילווקי ללא ספק אחת הקבוצות החזקות בליגה, והעבודה שלא הובילה את המזרח בשנתיים האחרונות היתה בעיקר עניין של פציעות – ב-20/21 יאניס והולידיי פספסו יותר מ-20 משחקים כ"א וב-21/22 ברוק לופז כמעט ולא שיחק וגם מידלטון פספס חלקים גדולים מהעונה.

יותר מזה – הבאקס הצליחו לבנות יציבות והמשכיות בסגל שנותנים להם עומק גם כששחקנים פצועים או פחות טובים. גרייסון אלן התקשה בפלייאוף, אבל בעונה הרגילה הוא שחקן רוטציה טוב. בובי פורטיס נותן המון מהספסל. אפילו ג'בון קרטר מצליח להתעלות כשצריך אותו.

ובראש – יאניס. הוא נותן עונת MVP, שלא מדברים עליה כי כבר התרגלנו שזה השחקן.

 

שחר צ'יקוטאי:    כן, מילווקי היא הקבוצה החזקה בליגה. זה מתחיל במאמן, זה ממשיך בכוכבים ובמשלימים וזה בא לידי ביטוי בהגנה וגם ההתקפה.

מייק בודנהולצר הוא אחד המאמנים הטובים בליגה, הוא יוצר סט מהלכים שמתאים בול לשחקנים שלו, ובכך הוא ממקסם את היכולות שלהם. יאניס והולידיי זה אחד החיבורים המפחידים בליגה, גם בהגנה וגם בהתקפה. יתר השחקנים משלימים אותם נהדר. ג'בון קרטר וגרייסון אלן לוחצים על השלוש, ברוק לופז מחכה בצבע, וכך ההגנה שלהם דוחפת את היריבים לזריקות קשות מחצי מרחק. מילווקי העונה יכולה לשבור את שיא הניצחונות בעונה סדירה. 

האם הליגה התנהלה נכון בטיפול בפרשת קיירי האחרונה, קיירי והסרט האנטישמי? האם הנטס?

שחר צ'יקוטאי:    הליגה לא התנהלה נכון בפרשת קיירי. הם חיכו יותר מדי זמן וניסו לגרום לבחור להתנצל וזהו. בזמן הזה קיירי המשיך להיות בשלו והסרט תפס תאוצה כך שהנזק רק החמיר.

הנטס במקרה הנוכחי התנהלה נכון אך טעתה מהתחלה בהתייחסות אליו. כשקיירי הגיע לנטס הוא החל לבדוק גבולות  (אי הגעה לאימונים והברזה ממשחקים) והכל עבר בשקט יחסי. כשהגיעה הקורונה הוא שוב סירב ליישר קו והקבוצה שתקה.

במכללה להוראה לימדו אותנו שלעיתים ניתן להתעלם מהפרעות קטנות בכיתה אבל צריך להגיב כאשר זה מתעצם. חשוב להראות מהם הגבולות שלא יעברו. ופה הנטס נפלו, עד ההשעייה.

 

עידן לוצקי: הייתי שמח לראות תגובה קצת יותר מהירה וחריפה מהליגה, בטח מקומישינר יהודי… כנ"ל לגבי שחקנים אחרים בליגה, שהייתי שמח לראות יותר מהם יוצאים נגד הדברים שקיירי אמר. הפעולות שננקטו בסוף הן Better late than never, והדרישות שהוצגו לקיירי לסיום ההשעיה הן מאוד לגיטימיות, בטח אחרי שקיירי לא ממש התנצל או הבין בהתחלה את חומרת המעשים שלו. מצד שני, אני לא בטוח שהן יספיקו כדי לייצר הרתעה בהמשך לשחקנים שיתבטאו כמו קיירי או אפילו לקיירי עצמו. איך משה דוידוביץ' אמר בפרק האחרון של עושים NBA: "ברגע שיהודים לא רוצים לקחת ממך תרומה – כנראה שעשית משהו לא בסדר…"

 

טל קינן: בסופו של דבר הליגה עשתה את הדבר הנכון אבל היא הגיבה מאוחר מידי. מרחו את התגובה זמן ממושך שרק יצר המולה שתרמה להדהוד וקידום הסרט. לטעמי הליגה (ולא הנטס) היו צריכים להשעות אותו מידית לאחר שלא התנצל במסיבת העיתונאים הראשונה. אני מבין שיש לליגה, ולסילבר בפרט, חשש מלהצטייר כיהודי בעל הכח שמשתיק את קיירי אבל הסרט שקיירי מקדם מציג דעות רדיקליות כלפי יהודים שאינן לגיטימיות בשום צורה. לטעמי אם הליגה הייתה מגיבה מהר יותר, אז היה פחות באז סביב הסרט הזה. בכל מקרה היה נוצר רעש סביב כוכב NBA שמקדם תוכן אנטישמי, השאלה היא לכמה אוזניים הרעש הזה היה מגיע…

 

מידן בורוכוב: הליגה התנהלה בצורה נכונה חד משעמעית. ההתנהלות של קיירי חורגת מכל נורמה, בעיקר ב 2022. קיירי רכש לעצמו ובצדק מוניטין של טראבל מייקר עם פרסונה דעתנית ושוברת מוסכמות.

הנטס נהגה בצורה נכונה עם פגיעה רצינית בכיסו של קיירי (5 משחקים ללא שכר) ובנוסף הצבת תנאים לפני חזרה אפשרית

מי שנהגה ביד רמה היא נייקי, ההתנערות מקיירי זה חתיכת ארוע לשחקן שיש לו קו נעליים משלו.. יכול להיות שפומה או אדידס הגרמניות יקלטו אותו (סליחה מראש ממי שלא אהב את הבדיחה, בהתאם לתרבות ה PC)

 

אריק גנות: הליגה לא ממש התנהלה יותר מדי באירוע הזה, מעבר לגינוי המתבקש. זה בעיקר טיפול של הקבוצה מול קיירי.

הבעיה יותר גדולה מהתבטאות זו או אחרת: נראה שקיירי לא ממש אוהב לשחק כדורסל. או כסף. הוא הרוויח מספיק, ועכשיו מקדיש את חייו לאמירות טפשיות ומקוממות והתנגדות לחיסונים.

אין באמת דרך טובה להתנהל מול פרובוקטור שאין לו מה להפסיד, ומבין הדרכים הלא טובות הנטס בחרו בדרך אמצע סבירה בסך הכל. הרחקה של חמישה משחקים היא עונש כבד, אבל לא מדי, והם פותחים את הדלת לחזרה שלו לקבוצה.

לא משנה מה הנטס והליגה היו עושים, קשה לראות את קיירי משחק עוד הרבה משחקים בליגה

הקליפרס נחשבים למועמדים לאליפות, האם פתיחת העונה הרעה מעידה על בעיה אמיתית? האם החלון נסגר?

אריק גנות: הם התגברו על פתיחת העונה הרעה במידת מה, עם חמישה נצחונות מששת המשחקים האחרונים, אבל הבעיות עדיין שם. קודם כל – קוואי לא באמת משחק. הוא חזר לשני משחקים לא טובים ושוב פצוע ללא תאריך יעד.

בלעדיו הם לא מועמדים לאליפות. הם יכולים להיות קבוצה טובה, ביתיות במערב לא מופרכת בשבילם – אבל גם לא סבירה במיוחד.

ההתקפה שלהם זוועתית העונה, ולא ברור איך זה הולך להשתפר. למרות שיש להם המון כשרון התקפי, כל המשחק שלהם מבוסס על העברת הכדור מסביב וזריקת שלשות, שהעונה פשוט לא נכנסות כמו בעבר – 34% עונתי (22 בליגה), לעומת 37% בעונה שעברה (3 בליגה).

 

שחר צ'יקוטאי:    הקליפרס רוצים להגיע למטרה, אבל הם שוכחים שיש גם דרך. הם שומרים את קאווי לפלייאוף ולא מכניסים אותו לעניינים לפני. גם החבורה שכן משחקת לא נותנת 100% מעצמם, כי הם מחכים לפלייאוף. הבעיה המשנית היא הרוטציה, יש בקבוצה הרבה שחקנים טובים אבל אין הירככיה, יש בקבוצה 11 שחקנים שמשחקים יותר מ-14 דק' וככה קשה לבנות הירככיה. הקליפרס צריכים להסתכל על הדרך ולראות איך הם מגיעים למטרה בצורה הטובה ביותר.

 

עידן לוצקי: לדעתי צריך לעשות סידור מחדש. גם בתוך הקליפרס וגם בתפיסה שלנו למה צריך להיות חלקו של קוואי בקונטנדרית. מאז הגעת קוואי וג'ורג', שהקליפרס מתחילים כל עונה עם הבטחות גדולות שמתנפצות די מהר עם פציעות. הקליפרס צריכים לקבל החלטה שבניית הסגל סביב שני הכוכבים האלה, למרות הפוטנציאל הגדול, זו פשוט תוכנית שכנראה לא תוכל להתממש. בנוגע לקוואי ובאותו הקשר, אני מתקשה לראות עוד קבוצות שיהמרו עליו כשחקן המוביל שלהם. אי אפשר להמעיט ביכולותיו הפנומנליות כשהוא בריא – אבל כדי לקחת עוד אליפות, הוא יצטרך להשתלב בקבוצה כשחקן שני/שלישי, עם פחות תלות, אבל כזה שהופך קבוצה מממש טובה לסופר-טים ברגע שהוא משחק.

 

טל קינן: הקליפרס מתקשים כי הכוכבים לא משחקים. חוץ מקוואי וג'ורג' אין בקבוצה הזאת ספקי נקודות עקביים שמסוגלים לפרק הגנות. הקבוצה הזאת משופעת ברול פליירס מצויינים שהולמים את היכולות של הכוכבים שלהם. ברגע שקוואי ישחק, כל המשחק של הקליפרס יראה טוב יותר. ירד קצת עומס מג'ורג', ההגנה תתמקד יותר בקוואי ויהיה קל יותר להניע כדור ולמצוא את הקלעים פנויים בחדירה והוצאה פשוטים. בשנה שעברה (בלי קוואי) הקליפרס קלעו שלשות ב-37.4% מקום שני בליגה. השנה הנתון הזה התדרדר ל-33.3% שווה למקום 25 בליגה. הבריאות היא הפקטור המרכזי כאן. הקליפרס שומרים את קוואי בריא עד לפלייאוף כדי שלא יקרוס כמו ב-2020/2021. לטעמי זה יעבוד.

 

מידן בורוכוב: ייקח קצת זמן לקליפרס להתחבר, הם קבוצה ראויה וכרגע המערב לא משקף את הדירוג האמיתי של אפריל.

הקליפרס צריכה להשיג ריצה חיובית ו 55 ניצחנות ומעלה בכדי להיות פאקטור גם בפליאוף. קוואי מקרטע אבל אם הוא יחלים ויחזור להציג כדורסל עם 85 אחוז יכולת שלפני הפציעה מצבה של הקליפרס יהיה מעולה. גם ללא קיירי אולי הגיע זמנו של PG-13 לסחוב את הקבוצה על הגב. אני סומך על טיירון לו שיביא את הקליפרס מוענה וראויה יותר לפלייאוף

https://www.youtube.com/watch?v=UJCpqT9s95U

הליגה מאפשרת צפיה בליג פאס של משחקיהם של ויקטור וומבניימה בצרפת, וסקוט הנדרסון בג'י ליג. לגיטימי או הייפ מוגזם? יצא לכם לצפות? מתכננים?

מידן בורוכוב: זה גימיק, זה נחמד וזה לגיטימי

האם יצא לי לצפות? ממש לא. משחק אחד ביום + תקצירים של 10 דקות משאר המשחקים הם די והותר עבורי.

אני לא מתכוון לצפות כי עם כל הכבוד לוומבניימה והנדרסון הם משחקים במסגרות שלא מעניינות אותי. אם הם היו משחקים ביוקון, UCLA , צפון קרוליינה או במסגרת ה NCAA יכול מאוד להיות שהייתי מתעניין וצופה.

עקורנית בהיי לייטס שיצא לי לצפות מאוד התרשמתי משניהם.

בכללי הליג פאס נוהגים בחוכמה כשהם מוספים עוד תכנים מעבר ל NBA, אותי זה פחות מעניין כי אני צופה גם ביורליג והליגה הישראלית.

 

אריק גנות: לגיטימי? בוודאי. שני השחקנים מספיק מעניינים כדי שאנשים ירצו לראות אותם, ואם הליגה רוצה לתת עוד אופציות לבעלי ליג פאס- למה לא. בכלל, פרוספקטים צעירים יכולים להיות אטרקטיביים ומעניינים לצפיה אז זו תוספת מבורכת.

ההייפ ממש לא מוגזם, בטח לא על וומבניאמה. המשחק שלו כל כך כיפי לצפיה, הוא עושה דברים שמעטים האנשים שיכולים לעשות, ומעטים האנשים בהיסטוריה בגובה הזה שהיו מסוגלים אפילו להתקרב אליהם. שלשות בסטפ בק על רגל אחת? סריוסלי? בהחלט שווה צפיה. המשחק של הנדרסון יותר סטנדרטי אבל גם שם יש מה לראות.

אישית אני מסתפק בסרטוני היילייטס, אבל זה מחוסר זמן, לא חוסר עניין.

 

שחר צ'יקוטאי:   לגיטימי זה כן, בסוף כדורסל זה כדורסל. זה נראה הייפ מוגזם אבל כיום ה-NBA מתמודדת מול הרשתות החברתיות על חשיפה של הכישרון (כפי שמוצג בסרט 'האסל', כאשר הסוכן מזמין שחקני עבר ליצור באז), הליגה מעדיפה לאפשר את הבאזז התקשורתי תחת הפלטפורמה שלהם. אגב, זאת אחלה הזדמנות לעוד שחקנים להראות מה הם יודעים כך שיש לזה ערך רב. לא יצא לי לצפות עדיין, מאמין שאראה פה ושם מתישהו.

 

עידן לוצקי: יצא לי לצפות בויקטור, בעיקר כי כל מה שקורה עכשיו מסביבו מאוד מסקרן. האם ההייפ מוגזם? לא חושב. זה לא הייפ שלא היה קיים בעבר סביב שחקנים עם פוטנציאל להפוך לסופרסטארים בליגה, פשוט הפעם יש יותר פלטפורמות לחשיפה אליהם אז זה נראה שיותר מהרגיל. זה כבר לא רק שידורי מכללות ותיכונים או שערים על ספורטס אילוסטרייטד בגיל 16. היום יש רשתות חברתיות, יותר ערוצים דיגיטלים וכן, גם פלטפורמות מדיה של ה-NBA שיכולות לעזור להגדיל את החשיפה למוצר שלהם, להביא לקוחות חדשים – אבל גם הפוך. מי האמין שהקהל האמריקאי יצפה במשחקים של הליגה הצרפתית בכדורסל? הענף הופך גלובלי לכל כיוון.

 

טל קינן:  לדעתי זה מהלך אדיר. גם אם מעט אנשים יצפו במשחקים בשידור חי, הם יוכלו לראות תקצירים של הפרוספקטים באפליקציה לאחר מכן. זה מהלך שיווקי מעולה שמספק עוד עניין והייפ לקהל האמריקאי לגבי הכוכבים העתידיים של הליגה אך גם נותן לקהל האירופאי שצופה ב-NBA הזדמנות לראות את וויקטור. גם אם זה מוגזם, זה מהלך נכון שאין לליגה מה להפסיד ממנו. תחשבו כמה צופים היו אם הליגה הייתה משדרת את המשחקים של לברון בתיכונים. להדהד הייפ ישרת את הליגה בעתיד וירכוש לה עוד קהל. לא יודע כמה משחקים יצא לי לראות אך בתאוריה אני מתכנן לצפות בכמה.

https://www.youtube.com/watch?v=OyV7_UEfrmc