המדור השבוע עם השאלות הבוערות, והפעם התכנסו: אריק גנות, שרית מרקוביץ' שוויד, דני אייזיקוביץ' והאורחים המיוחדים מידן בורוכוב מ'פוסט אפ' ורועי ויינברג מ'הופס' וספורט 5.
איך אתם מסכמים את סופ"ש האולסטאר?
רועי ויינברג: פספוס. אני חושב שיש ערך לסופש האולסטאר ברמה הבידורית (גם אם לא הספורטיבית), ואני חושב שהשנה זאת הייתה פשוט תחרות רעה. משחק שבסופו המאמן אומר ש"זה המשחק הכי רע אי פעם" או תחרות הטבעות שזוכה בה מישהו שלא שיחק דקה אחת באן.בי.איי העונה לפני האולסטאר זה רע. צריך שינוי כלשהו, סטייל קיזוז אחרי 3 רבעים באולסטאר, ושהשחקנים יראו כאילו הם מתאמצים. בסוף זה חלון ראווה וזה היה חלון ראווה די עצוב.
מידן בורוכוב: מייקל מאלון סיכם את המשחק בצורה הטובה ביותר: המשחק הגרוע בהיסטוריה.
המשחק אולי לא היה הגרוע בהיסטוריה אבל לבטח הופך למיותר. מאז תחילת שנות ה-90 המשחק היה משודר בלייב כמעט ולא פספסתי משחק. את רובם ראיתי בלייב. תחרויות הדאנק והשלשות משכו בדרך כלל את הטופ של הליגה (מה הסיכוי לקבל תחרות דאנק אייקונית כמו ג׳ורדן מול דומיניק).
מק מק זוכה תחרות הדאנק לא באמת שחקן NBA, אפשר להביא לתחרות הבאה מטביעני רשת, שלא יודעים לשים את הכדור ברשת.
במשחק שבוחרים שחקנים כמו בשכונה, לא מפתיע שמקבלים שכונה.
אריק גנות: היה מוצלח בסך הכל. מאק מקלאנג החזיר את הכבוד לתחרות ההטבעות והוציא כמה רגעי "וואו" שהפכו נדירים בשנים האחרונות, ורבים יקוו לראות אותו עושה דברים כאלה גם בליגה. טייריס האליברטון עם סיבוב שלשות מצוין, ולילארד מטביע חותם היסטורי עם זכיה מוצדקת לקלע המופלא הזה. ומי היה מאמין שחוזה אלבראדו יזכה בתואר בסוף השבוע של האולסטאר?
המשחק עצמו לא ממש מעניין אף אחד, וזו באמת בעיה שלא ברור שאפשר לפתור. אפילו מייקל מאלון, שאימן שם, הביע חוסר עניין. לא יודע מה יכול להיות פתרון לכך, אבל כדאי מאוד שיהיה כי המשחק הזה היה חשוב בעבר והפך לפארסה.
שרית שוויד: אולסטאר 2023 הצליח להפתיע אותי. קצת לטובה אבל בעיקר לרעה.
הפתעה לטובה נרשמה בתחרות ההטבעות, שכבר שנים בדעיכה והצליחה השנה להתרומם לגבהים חדשים, והכל בזכות בחור, שעד לפני שבוע עוד היה אלמוני ועכשיו אין אוהד נבא שלא מכיר את השם שלו. מנגד, עמד משחק הכוכבים, שגם הליגה והמדיה, שראיינו את לוקה תוך כדי משחק, וגם השחקנים, שלקחו את ה"אין הגנות באולסטאר" לרמות חדשות של גיחוך ובהתקפה התחרו בינהם מי מצליח לקלוע שלשות מהחניון, לא התייחסו למשחק ברצינות.
דני אייזיקוביץ': נחתי היטב וצברתי כוחות לקראת הפלייאוף המתקרב.
ועכשיו ברצינות, זה לא פלא שהכוכב הגדול של הסופ"ש היה מאק מקלאנג, שעד לאותו הרגע אף אחד מלבד עכברי הכדורסל לא ממש מכיר.
ברור שהמטרה של האולסטאר היא לעשות שואו, אבל בלי תחרותיות אין שואו, זה פשוט מופע קרקס ברמה ירודה מאוד. הייתי מעדיף לראות את ההארלם גלוברטרוטרס עושים שמח במקום חבורה של שחקנים שרק מחכים לסיים וללכת הבייתה. לטובת כולנו, אני מקווה שגם הליגה מבינה את זה ותגיע עם רעיונות יצירתיים בקרוב. לדוגמא לא צריך לתת יתרון ביתיות, מספיק לתת ניצחון אקסטרא למערב או למזרח וכבר משחקים על משהו.
לילארד זוכה בתחרות השלשות, טייטום ב-ASMVP ושיאן הנקודות. כמה חשובים הישגים כאלה במורשת ההיסטורית של השחקנים?
דני אייזיקוביץ': המשך ישיר לנקודה מספר 1. לא חשובים בכלל, אפילו ברמה שזה לא ראוי להיות מצויין בעמוד הויקיפדיה שלהם. את מי זה מעניין שהם לקחו תחרות שאף אחד לא ממש רצה להתחרות בה?
זה בנוסף לעובדה שזה משחק בודד, בקריירה של עשרות משחקים.
אם הייתה שם איזו שהיא תחרותיות, אולי זה היה מעניין, אבל בינינו מישהו זוכר מי היה ה-MVP באיזה שהוא אולסטאר ב 30 השנים האחרונות? לא. ומכאן התשובה לשאלה.
רועי ויינברג: בכלל לא. 55 נקודות באולסטאר או זכייה בתחרות השלשות זה נחמד, אבל אף אחד לא זוכר מי היה האמ.וי.פי של האולסטאר ב-2018 או מי זכה בתחרות השלשות ב-2014. זה אולי יכול להוסיף קצת לאגו של השחקנים, אבל אלה משחקי ראווה בסוף. לא חושב שיש ערך למצטיין של האולסטאר גם אם מישהו יזכה עכשיו 5 שנים ברציפות. אולי פעם היה לזה ערך כשלמשחק עצמו היה יותר ערך, אבל עכשיו? סתמי בעיניי.
מידן בורוכוב: זה נחמד, הם ירשמו בספרי ההיסטוריה.
לשחקנים כמו בירד, קארי, ריי אלן, קיירי, קליי, בוקר ולילארד זה עוד וי במורשת, אבל מצד שני… כמה זה השפיע על המורשת של דחואן קוק שנתן 2 עונות בעירוני נס ציונה? או של ג׳רמי אוונס שמטייל בין קבוצות בוטום יורוליג?
בערך הויקיפידיה של טייטום כבר מופיעה הזכייה שלו ב-ASMVP. זה נחמד, הוא גם שיאן הנקודות אבל ראבק בשנים שבהם קארי קולע 16 שלשות, דוויס קולע 52 וטייטום 55 צריך לקחת בערבון סופר מוגבל.
הזילות של משחק האול-סטאר הופכת את ״ההופעות יוצאות הדופן״ של השחקנים לסתם עוד שורה בויקפדיה
אריק גנות: לכאורה, הישגים כאלה אמורים להיות לא חשובים במיוחד. הדאנקים כבר שנים נשלטת על ידי שחקנים משניים, הסקילז לא מעניין, ASMVP הוא ממש עניין של כמה בא לך להתאמץ במשחק יחיד ולא חשוב, ותחרות השלשות גם היא מייצגת יום קליעה אחד ויש מעטים שזכו בה.
בפועל, לא מעט הגדולים ביותר הוכיחו את עצמם גם בזירה הזו, והפרסים האלה הם פרק לא זניח במורשתם. לצד ג'ייסון קאפונו ודחוואן קוק, בתחרות השלשות זכו שחקנים כמו בירד, נוביצקי, קר, קליי וקרי. ב-ASMVP זכו רבים מהשחקנים שנחשבים טופ 75.
לילארד בהחלט ביצר את הטיעון שלו לקלע מס. 2, וטייטום את שלו לאחד הגדולים.
שרית שוויד: להיבחר למשחק אולסטאר זה מכובד ולשבור שיא ולקלוע 55 נקודות במשחק אולסטאר זה מגניב, אבל במשחק שבו לא שומרים בכלל, והוא יותר קל מאימון קליעות שגרתי, צריכים לקחת את השיא בערבון מוגבל. ניצחון בתחרות שלשות או שבירת שיא נקודות באולסטאר לא יכניסו את לילארד וטייטום להיכל התהילה, מה שיכניס אותם לשם ושיקבע את המורשת שלהם יהיו שיאים אישיים וקבוצתיים, כמו גם ההתנהלות שלהם על ומחוץ לפרקט וכמובן, גם כמות הטבעות שיש להם על היד.
ראסל ווסטברוק בקליפרס. כמה הוא מתאים לקבוצה?
שרית שוויד: הקליפרס חיפשו שחקן שיחבר בין קוואי לפול ג'ורג', שחקן שישחק גם אוף דה בול ושיקבל החלטות טובות במאני טיים, רק שאז הם לקחו את ווסטברוק.
ללייקרס ווסטברוק ממש לא התאים, לקליפרס הוא עוד יכול להתאים בהרכבים מאוד ספציפיים.
כדי להרוויח את ווסטברוק ולקבל ממנו את המיטב, הקליפרס יצטרכו להקיף אותו בקלעים שיפתחו לו את הצבע ואמנם לקליפרס יש את האפשרות להעמיד 4 שחקני כנף שיודעים לרווח את הפרקט, אבל אם טיי לו ישחק לאורך זמן בהרכבים נמוכים שלא יכללו את זובאץ או את פלאמלי שלא קולעים משלוש, הקליפרס יתקשו מאוד בהגנה, יפסידו בריבאונדים וכנראה גם את המשחק.
דני אייזיקוביץ': על הנייר חיבור אידיאלי. לנארד וגם פול ג'ורג' קולעים שלשות נהדר, ומרווחים את המגרש. ראסל הראה גם העונה שהוא יודע למסור כשיש לו לאן (נזכיר שהלייקרס רוב העונה התמודדו היטב על קבוצת השלשות החלשה בליגה).
בהגנה ראסל אוהב להמר על חטיפות (מה שהופך אותו לחור הגנתי), אבל לצד ג'ורג' ולנארד זה דווקא פלוס, מאחר והם שומרים נהדרים והוא יכול להוסיף לחץ נוסף ולהריץ את הקבוצה מהר קדימה.
אחרי כל ההתלהבות, הכל מתחיל ונגמר בבריאות של לנארד וג'ורג'. שניהם לא שיחקו מספיק ביחד לאורך השנים, וקשה לי להאמין שנראה מהם פלייאוף בריא, ולכן אני לא רואה שינוי משמעותי עבור הקליפרס.
רועי ויינברג: אוהב מאוד את ההחתמה הזאת. הם צריכים רכז ויש להם את הקליעה וההגנה בשביל לחפות על ווסטברוק, יחד עם מאמן שלקח אליפות עם רכז בעייתי יותר (קיירי אירווינג). אני חושב שהוא יפתח בעונה הסדירה ואולי יתן להם את הפוש בשביל טופ 3/4 במערב, והם מספיק עמוקים בשביל לא להיות תלויים בו בפלייאוף. גם אם הוא לא יסגור משחקים הוא תוספת מאוד משמעותית לקבוצה טובה אך קצת מנומנמת.
מידן בורוכוב: על פניו אני חושב שראסל מתאים לקליפרס, למרות הסאגה בלייקרס הוא היה די סולדי העונה. ווסטברוק יכול לתרום לקו האחורי של הקליפרס, העובדה ששיתף פעולה עם פול ג׳ורג׳ יכולה לעזור לו. הוא למד בלייקרס מה זה להיות כינור שלישי.
מצד אחד ווסטברוק יגיע רעב ואם הוא יתמיד ולא יעשה שטויות במאני טיים הקליפרס תרוויח. מצד שני… אני לא אתפלא אם במשחק הפלייאין מול הלייקרס הוא יזרוק אייר-בול מדאון טאון במינוס 1, כדור שיפגע ב-AD, יפצע אותו ויגמור גם את המשך העונה של הלייקרס.
אריק גנות: האם ווסטברוק הנוכחי מתאים לאיזושהי קבוצה? ספק רב. ההדרדרות שלו מאוד מהירה, הוא ביי פאר אחד הקלעים הגרועים בליגה ובמקביל אחד מהיותר שמחים לקחת זריקה תחת שמירה מ-5 מ'. ההגנה שלו הדרדרה מרעה ללא קיימת.
מצד שני, הקליפרס עשו מהלכים בדדליין שאולי הוסיפו להם כישרון, אבל בצוןרה מאוד חד ממדית, ובעצם איבדו את כל הפוינט גארדס הטבעיים שלהם. בתרחיש אופטימי, ווסטברוק יכול למלא את הפער הזה. הוא עדיין אחד מהמוסרים הטובים בליגה, ואם מישהו, איכשהו, יוכל לשכנע אותו להשתמש במה שנותר מהיכולת שלו לעבור שחקן בכדרור כדי ליצור לאחרים אז הספייסינג המצוין של הקליפרס יכול למצות את היכולת הזו שלו.
אילו החתמות נוספות בשוק הביי אאוט נראות לכן חשובות ולמה?
אריק גנות: טרנס רוס לפיניקס קצת עבר מתחת לרדאר. אמנם לא שם גדול, אבל עשה קריירה יופי בתור הווינג השומר והקולע שכולם רוצים, ופיניקס רעבה לקצת עומק. לא מופרך שיהיה שחקן רוטציה משמעותי בקונטנדרית.
עוד שחקן שיכול להשפיע, לאו דווקא בגלל יכולת על המגרש, הוא דני גרין שחתם בקליבלנד. לקאבס יש כישרון, אם לא לאליפות אז לפחות לקרב קשה מול קונטנדרית, והניסיון והווינריות שהוא מביא יכולים לעזור לקבוצה צעירה שלרוב שחקניה אין ניסיון פלייאוף משמעותי. אם נשאר משהו מההגנה או מיכולת הקליעה- מה טוב.
רג'י גקסון בנאגטס גם הוא יכול להשתלב ברוטציה בקבוצה מאוד מוכשרת אבל לא מאוד עמוקה.
שרית שוויד: 26, 28 ו-27 אלו המיקומים של מיאמי עד כה בדירוג התקפי, באחוזים לשלוש ובריבאונד, בהתאמה. היא חיפשה בשוק הביי-אאוט שחקן עם סט כישורים שיעזור לשפר את החולשות שלה, וקווין לאב, למרות עונה בה קבע שיאי קריירה שליליים בנקודות ובריבאונדים, עדיין יכול לתת למיאמי את מה שהיא צריכה.
רג'י ג'קסון בדנבר הוא עוד החתמה מצוינת. אמנם המספרים שלו בעונה האחרונה בקליפרס היו בירידה, אבל בדנבר ג'קסון צפוי לעלות מהספסל ולהתמודד מול שחקני חמישיה שניה, תפקיד שיתאים יותר ליכולות שלו. בכלל דנבר עשתה מהלכים יפים כשעיבתה את הספסל שלה עם בראיינט שהגיע בטרייד דדליין ועם ג'קסון שהגיע בשוק הביי אאוט.
דני אייזיקוביץ': בתחושה שלי, אולי רק ההחתמה של קווין לאב במיאמי שווה אזכור. שאר המהלכים נראים לי מינוריים עד לא חשובים. לאב מביא למיאמי ריווח וסקורינג חשוב מהספסל, כרגע יש להם בעיית עומק רצינית, וההגעה שלו עשויה לעשות את ההבדל הקטן.
בנוסף יש את בברלי שמגיע לבולס וכבר הבטיח שיתנקם בלייקרס, אני מדמיין אותו בעיקר פוצע את אנתוני דיוויס, ולא רואה הרבה מעבר. מצד שני, נזכיר שהבולס מאוד חסרים את קארוסו השנה ואולי דווקא ההגנה של בברלי תצליח לעזור להם להוציא משהו מהעונה הרעה הזו.
רועי ויינברג: קווין לאב במיאמי. ההיט אחת מקבוצות השלשות הגרועות בליגה וצריכה עומק בקו הקדמי, לאב נותן לה את שניהם ועוד קצת ריבאונד. הוא שדרוג על כיילב מרטין (ואולי גם יהפוך את ההגנה לקלה יותר בהתחשב בזה שהוא גבוה ממנו ב-10 סנטימטר) ובעיקר שחקן עם כישרון. כשהפער בין מיאמי, ניו יורק וברוקלין במירוץ המשולש למקומות 5-6 קטן זה יכול להיות משמעותי, עוד שחקן של 12/13 נקודות במשחק בקבוצה שנגררת ליותר מדי משחקים צמודים. מעבר אליו התוספת של דני גרין לקליבלנד מעניינת, אבל אי אפשר באמת לדעת מה נשאר לו בטנק.
מידן בורוכוב: כולם מתייחסים לשוק של הבייאאוט כאילו מדובר על תפריט קינוחים במסעדת מישלן. בתכלס מדובר על השאריות של ארוחת שישי שאמא דוחפת לקופסאות פלסטיק.
בדרך כלל אין דוגמא לשחקן שהגיע בשלב הזה של העונה והיה גיים ציינגר, שחקן שהגיע לשלב בקריירה בו הוא נחתך בביי אאוט בדרך כלל זאת שירת הברבור שלו (בלייק גריפין, למרקוס, דראמונד ועוד), כרגע ההחתמה הכי משמועתית היא של קווין לאב במיאמי, הוא יכול לספק להם חתיכה חסרה בפאזל ולשפר קבוצה שרחוקה מאוד ממיצוי הפוטנציאל שלה
נכנסים לישורת האחרונה של הליגה. מי לדעתכם המועמדות העיקריות לפרוץ קדימה ומי מועמדות ליפול?
מידן בורוכוב: אם אסיק מסקנות לרוחב לאחר המשחק הראשון אז כלייקרס אפ, גולדן סטייט דאון. אני חושב שבגלל פציעות 2 הקבוצות תסיים בקול ענות חלושה את העונה.
מי שצפויות לספק סיום חזק מאוד לעונה הן – הסאנס, דאלאס והקליפרס. מי שצפויה לאבד קצת גובה זו הסקרמנטו קינגס.
במזרח אני חושב שפילי תדעך קצת, לאטלנטה יש פוטניאל צמחיה בעיקר אם קווין סניידר יחתום. גם לוויזארדס יש ספייס לרוץ קדימה. מילווקי נראתה מצויין לפני הפציעה של יאניס ויכול להיות שהיא תסגור הפער מבוסטון.
כנראה שהנטס לא ישרדו את הטופ 6, אולי על חשבון מיאמי שחייבת להתעורר לפני שהעונה תסתיים.
אריק גנות: הלייקרס עשו מהלך מאוד יפה מבחינה מקצועית, וכבר נראים הרבה יותר טוב ממה שנראו כל העונה. הבעיה היא שהם צריכים מאזן של אלופים מעכשיו עד סוך העונה כדי שיהיה להם בכלל סיכוי להגיע לפלייאוף. הם בטוח יעלו מהמקום הנוכחי שלהם, ואם יצליחו להגיע לפלייאוף זה יהיה מאוד מעניין.
גם גולדן סטייט חייבת לעלות. קשה לזכור אלופה ששינתה כל כך מעט בסגל שלה והגיע למאזן כל כך חלש. קרי אמור לחזור מפציעה והם חייבים לתת ריצה כדי שיהיה להם אפילו סיכוי לעבור סיבוב.
אטלנטה מועמדת ליפול, אחרי פיטורי מאמן וקשיי תפקוד שנמשכים כל העונה. משהו שם חורק חזק.
שרית שוויד: מיניסוטה חייבת לפרוץ קדימה. ההגעה של קונלי, ע"ח דיאנג'לו ראסל, כבר הוכיחה את עצמה כמוצלחת בעיקר עם גובר, אדוארדס משתלט על עמדת האלפא ומראה למה הוא הפנים והעתיד של המועדון. נשאר רק סימן שאלה אחד גדול והוא טאונס, שכשיחזור מהפציעה, יצטרך להבין ומהר איך להשתלב בקבוצה.
מועמדת נוספת לפרוץ קדימה היא פיניקס סאנס, שקיבלה סופרסטאר ברמתו של דוראנט, שחקן שהוא פלאג אנד פליי ושלמרות הגיל והפציעות, עדיין שחקן מדהים, שיעזור לפיניקס במאבקים במערב. מועמדת עיקרית ליפול היא הנטס, האקסית של דוראנט. יש לה סגל שחקנים נחמד למדי, אבל בלי לפחות סופרסטאר אחד אין לה מה למכור מול אריות המזרח.
דני אייזיקוביץ': קודם כל דאלאס, שעשו מהלך חזק מאוד עם קיירי ובינתיים קיירי מסתמן כהצלחה רצינית.
לצידם, גם הלייקרס עוד לא אמרו את המילה האחרונה שלהם, וכל הזמן יש תחושה שהנה עכשיו זה קורה. הכל מתחבר ואנחנו רואים קבוצה ששווה פלייאוף (אל תגזימו, פלייאוף, לא יותר מזה). באותו זמן, הפליקנס וגולדן סטייט צריכות לקחת החלטה לאן העונה הזו הולכת ונראה שזה לשום מקום.
בצד השני כמובן שברוקלין צפויה לקרוס ואני רוצה להמר שלדעתי דווקא טורונטו עם המהלך הכי לא מדובר של העונה (פלטל) תמצא איזון ותהפוך לקבוצה מנצחת. כזו שיכולה להיות ממש נודניקית בפלייאוף (שוב, פלייאוף, לא הרבה מעבר).
רועי ויינברג: אני חושב שהאליפות תוכרע בין בוסטון ומילווקי. שתיהן הקבוצות הכי טובות כרגע, עברו פלייאופים ביחד ובכושר נהדר, אז התוספות האחרות לא השתנו. בכל זאת: שתי הלוס אנג'לסיות התחזקו ויכולות להתקדם, בזמן שממפיס ואולי גם סקרמנטו יכולות להתקל באיזה קיר וכבר ראינו סימני דעיכה אצל שתיהן. במזרח יש לקליבלנד לוח משחקים די קל והם יכולים להגיע למקום השלישי, בזמן שהסיקסרס עם לו"ז קשה אבל נראו מצוין. לא הייתי פוסל את אטלנטה עם מאמן חדש, טופ שש מרגיש לי מופרך אבל יכולים לעלות מהפליי-אין.
