המדור השבועי עם השאלות הבוערות, ומה קרה השבוע? הדדליין! התכנסו אריק גנות, טל קינן, עידו צנג והאורחים המיוחדים מידן בורוכוב מפוסט אפ, ואור עמית מ-Insignifistats
טרייד דדליין המנצחים
אריק גנות: פילדלפיה – אמנם ויתרה על המון בשביל הארדן, אבל רוב התמורה היתה שחקן שלא משחק וכנראה לא היה משחק שם לא משנה מה. בתמורה היא קיבלה את אחד השחקנים הטובים בליגה ואקס MVP.
וושינגטון – קיבלה את פורזינגיס בפחות מחינם – עבור שני חוזים גרועים שהיתה מתה להיפטר מהם בכל מקרה. אין יותר מנצחת מזה.
קליבלנד – אמנם לאוורט הוא לא כזה גיים צ'יינג'ר, אבל עדיין שחקן טוב שתפור בדיוק על הצרכים שלהם, ששילמו עליו בדיוק כלום.
בוסטון – דרק ווייט אמור להיות חיזוק רציני. השילוב ההגנתי שלו עם מרקוס סמארט ובראון בקו האחורי יכול להיות מיוחד. ריצ'רדסון ולנגפורד ובחירת דראפט הם לא מחיר גבוה.
טל קינן: הוויזארדס משיגים את קריסטאפס פורזינגיס, שנראה טוב בשני צידי המגרש (חוץ מהקליעה מבחוץ), תמורת דיונווידי וברטאנס. הוויזארדס גם השיגו את השחקן הטוב בטרייד, גם נפטרו מהחוזה של ברטאנס ומהמרמור של דינווידי ועוד קיבלו בנוסף בחירת סיבוב שני. אז נכון שהחוזה של פורזינגיס גבוה, אבל זה לא שהחוזה של הלטבי השני טוב יותר.
הפליקנס משיגים את מקולום (ולארי נאנס ג'וניור) תמורת חבילה שבפועל העיקר שלה הוא בחירת סיבוב ראשון ב-2022 וג'וש הארט. קל לבוא בטענות לפליקנס על המהלכים שביצעו בשנתיים האחרונות (OMG לונזו בול) אך המהלך הזה טוב לטעמי ללא ויתור מרכזי על העתיד או נכס משמעותי.
מידן בורוכוב: זה היה טרייד דד ליין מפתיע, מצד אחד היו עסקאות, אבל מהצד השני קשה לראות או להכריז על קבוצה שהיא המנצחת הגדולה.
וושינגטון הרוויחה ובענק, רק על זה שהיא הצליחה לזרוק את בארטנס מגיע ל GM שלהם פרס.
בוסטון עשו טריידים קטנים אבל טובים.
ניו אורלינס שיחקו אותה עם מק׳ולם.
ברוקלין נפרדה מהארדן אבל צריך לזכור שמלבד בן סימונס הרווח בטרייד הוא התוספות של סת׳ קארי ודראמונד (שיכול בבוא העת לתת גוף וסייז על שחקנים כמו אמביד/יאניס)
הניצחון של פילי שויתרה על שחקן וחצי + סימונס המבחיל וקיבלה הארדן. החלום של מורי התגשם, זה עלול להיות חלום בלהות בקיץ.
עידו צנג: להגיד פילי מרגיש קצת ברור מידי, אז אתרכז דווקא במנצחות אחרות. קליבלנד שהביאה את לברט בלי לוותר על נכסים משמעותיים היא ללא ספק מנצחת. השילוב של לברט-גארלנד נראה נהדר כבר במשחק הראשון נגד הספרס ומרתק לראות איך זה ישפיע על המשך ההתפתחות של הקבוצה הכי מפתיעה העונה. וושינגטון יכולים להיספר כמנצחים. האם פורזינגיס הוא הכוכב שהם היו צריכים כדיי להפוך לקונטנדרית ולשכנע את ביל להישאר? ממש לא. אבל מהצד השני הם נפטרו משני חוזים כבדים של שחקנים שלא באמת התאימו לקבוצה שלהם. זה קצת כמו להיכנס לחנות ושישלמו לך לקחת את המוצר. לא דרמטי, אבל בוושינגטון יכולים לחייך.
אור עמית: מה, נתחיל עם קלישאה כבר בתשובה הראשונה? המנצחים הגדולים הם האוהדים. אני לא נכנס כרגע לשאלה האם דריל מורי כן או לא מיקסם את ערך הטרייד של בן סימונס אבל בהנתן שא. ג'יימס הארדן היה שבוז בברוקלין וזה השפיע על האווירה בקבוצה וב. בן סימונס לא היה משחק כדורסל יותר בפילי, אנחנו אמורים לראות שני שחקנים מצוינים בקבוצות טובות. מבחינת התאמה אני מאד אוהב את סימונס בקבוצה של ברוקלין, בטח אם ג'ו האריס יחזור במהרה בימנו, ויהיה אפשר לצוות אותו עם הרכב קלעים. אגב, הסלטיקס הם המנצחים השקטים של הדדליין וזה עוד לפני שיש להם 5 ביי-אאוטים שהם יכולים לצרף.
https://youtu.be/naXn–AqSZo
הטריידים התמוהים\המפסידים
אור עמית: וואט דה פאק דאלאס זה האובוויוס. אני הייתי משוכנע שיש להם טרייד המשך בקנה שיתן קונטקסט, אבל לא. הם פשוט החליטו שיהיה להם יותר קל להפטר מזינגר עכשיו לעומת האוף-סיזן וקפצו ראש לבריכה ריקה. באמת שהרציונל היחיד שאני יכול לראות זה שקיובאן מיצה את האנשים שהוא יכול לדבר איתם על NFT בדאלאס וידע שדינווידי ישמח לחפור על זה. וואט דה פאק וושינגטון. היה פקק בפורוורד אז העברתם שני גארדים, פורוורד ושני סנטרים וצירפתם פורוורד שצריך את הכדור בידיים כאילו אין לכם קוזמה והאצ'ימורה על הראש. הלייקרס היו חייבים ללכת אול-אין על העונה הזו ופשוט לא עשו את זה.
אריק גנות: דאלאס – מה לעזאזל?! אפילו אם פורזינגיס היה קורע כל גיד בגופו ולא משחק כדורסל יותר לעולם, הם החליפו חוזה גרוע בשני חוזים גרועים אפילו יותר, עם שחקנים שנכשלו לחלוטין העונה. כרגע אין להם אף שחקן שהוא טופ 150 בליגה בקבוצה חוץ מלוקה. אפילו אם הלטבי מסיים את הקריירה מחר זה עדיין לא טרייד טוב.
פורטלנד – מה בדיוק ניסו לעשות? הם החליפו את מקולום, פאוול וקובינגטון – שלושה שחקני חמישיה ראויים בקבוצת פלייאוף, גם אם ההתאמה שלהם ספציפית לקבוצה לא הייתה משהו – באוסף מחליפים בינוניים לכל היותר, בחירת דראפט מוגנת לוטרי והמון בחירות סיבוב 2. זה לא הולך לשום מקום.
טל קינן: עד עכשיו אני לא מצליח להבין איך הבלייזרס השיגו רק בחירת סיבוב שני תמורת פאוול וקובינגטון. הנכס היחידי הנוסף שהגיע הוא קיאון ג'ונסון הרוקי הצעיר שמיעט לקבל דקות בסגל הפצוע של הקליפרס. כנראה שפורטלנד ממש אוהבים אותו.
טרייד קטן אבל תמוה לטעמי הוא שרודר קאנטר וברונו פרננדו לסלטיקס תמורת דניאל תייס. הרוקטס כנראה ניסו לחסוך כסף אז ניחא, אך מנגד איני מבין מדוע הסלטיקס העדיפו את החוזה של תייס על חשבון שרודר (9 מיליון לעונה עד 24/25). נכון שדניס מסיים חוזה בקיץ אבל הוא יכל לתפקד טוב כשחקן השישי. לסלטיקס יש את הורפורד, הוויליאמסים וטייטום ב-4. למה צריך עוד ביג?
מידן בורוכוב: אני ממש לא מבין את דאלאס. פורזינגס היה אמור להיות הוינג-מן של לוקה. היו לוושינגטון כל כך הרבה נכסים לתת, חצי קבוצה על המדף ואתם לוקחים את החוזה של בארטנס?!?! מילא דינוודי,אבל הם היו חייבים לקבל אחת מה -3 קריספט/אבדיה/הצ׳ימורה.
סקרמנטו הייתה פעילה, המחשבה להביא את סבוניס נכונה אבל הויתור על הליברטון עלול להיות הרסני. קבוצה ללא קו אחורי.
וושינגטון אמנם ניצחה אבל בעתיד הקרוב הם נשארו עם קו אחורי דליל ורעוע. עמוסים בפורוודים.
לא ברור למה הספרס ויתרה על וויט.
פורטלנד שברו שיאי הזייה עם הויתור על מקולום.
עידו צנג: מארק קיובן התחיל לעשות ג'סטות ליריבות שלו? דאלאס לקחה שני חוזים גדולים של שחקנים המצויים בירידה תמורת הכוכב השני שלהם. יכול להיות שהכימיה בין לוקה ופורזינגיס הייתה כל-כך רעה שהטרייד התחייב, אבל אפשר היה למכור את היוניקורן במחיר הרבה יותר גבוה. אלא אם מאמינים בטקסס שדינוודי וברטנס יחזרו לימי הזוהר שלהם עם הנטס\ספרס. הקינגס הם ללא-ספק המפסידים בטרייד של הליברטון-סאבוניס. היו כל-כך נחושים לשנות משהו ולהביא שם גדול (וסאבוניס הוא אכן כזה), עד שהיו מוכנים למכור את הנכס הכי חשוב שלהם, טייריס הליברטון הנפלא. הלייקרס כמובן מצויים בצד המפסיד, אבל כנראה שאין מי שייקח את ווסטברוק גם בחינם.
טריידים שעברו מתחת לרדאר\לא מוערכים מספיק?
עידו צנג: הטרייד של בוסטון וסן-אנטוניו מצדיק יותר התייחסות, ולו בגלל ההשלכות שלו על שתי הקבוצות בטווחים שונים. מהצד של בוסטון מדובר על הטווח הקצר. הם עדיין מאמינים שאפשר לייצר קונטנדרית מקבוצה שבנוייה סביב טייטום-בראון-וויליאמס ודריק ווייט הוא תוספת נהדרת. שומר טוב ושחקן קבוצתי שיידע לעשות עבודה חשובה ליד הכוכבים. הוא יכול לשחק גם ביחד עם סמארט ומאפשר ליודוקה הרכבים מעניינים. מהצד של הספרס, אחרי שניים וחצי עשורים הם סוף-סוף מתחייבים לריבילד באמת. דריק וייט שחקן מצוין, אבל הוא גם נכס קלאסי להחליף בבחירות דראפט במידה והולכים לבנייה מחדש. סן-אנטוניו תהיה בתחתית בשנים הקרובות, אבל הם עוד יחזרו.
אור עמית: נגעתי בזה בקטנה, אבל המהלכים של הסלטיקס היו און דה ספוט. וייט ות'ייס שני שחקנים שנראים כאילו יכולים להשתלב טוב במה שיש בבוסטון כרגע ולטווח הארוך ווייט גם יתן לסטיבנס אפשרות לבחון את השוק על מרכוס סמארט ואולי אפילו על בראון בצורה יותר שקטה. בהקשר הזה גם שווה לזכור שיודוקה הגיע מהמערכת של סן אנטוניו ואימן את וייט כעוזר. בשוליים אפשר להזכיר את סקרמנטו דווקא שצירפה את צ'נזו וגם סאבוניס שחקן לא רע, ואת ת'ד יאנג שיכול לתרום לראפטורס קצת ניסיון ועומק בפרונט קורט. גם מונטרז הארל בשארלוט זה חיבור שנראה שחייב לקרות.
אריק גנות: לא בדיוק מתחת לרדאר, אבל סקרמנטו ספגה יותר מדי ביקורת על הטרייד שהביא אליה את סאבוניס בתמורה להילד והאליברטון. כולם אוהבים שחקן צעיר שפורץ, ואין ספק שהאליברטון עשה דברים מדהימים יחסית לציפיות ממנו, אבל ההתאמה שלו לפוקס ודאביון מיצ'ל לא נהדרת, וספק אם האפסייד שלו הוא של אולסטאר רציני.
הקינגס קיבלו בשבילו אולסטאר פעמיים, שחקן מאוד מיוחד בשיא הקריירה. במשחק האחד שלו בקבוצה ראינו את פוקס הרבה יותר משוחרר, והוא עצמו שיחק מצוין יחסית לשחקן שרק הגיע. הקינגס נתנו לעצמם הזדמנות לפלייאוף, וזה לא מעט עבור פרנצ'ייז שלא הגיע לשם 15 שנים.
טל קינן: לאחר הטירוף של יום חמישי, לאברט לקליבלנד יחסית נשכח ולדעתי המהלך מטיב עם הקאבס. לאברט סקורר טוב שמייצר גם לאחרים והוא יחסית בטיים ליין תואם לסגל של הקאבס (בן 27). אם סקסטון יאמץ את תפקיד השחקן השישי או לחלופין הקאבס יצליחו להשיג משהו תמורתו בסיין אנד טרייד בקיץ, הם יהיו קונטנדרים
הארל מגיע להורנטס וסוגר להם את עמדת הסנטר. הארל נותן עונה טובה עם 14.1 נקודות ב-64% מהשדה. יכולת הסיום שלו מתחת לסל ומשחק הפיק אנד רול שלו מתאימים לצד רכז כמו לאמלו. במידה ולא יעבוד לא נורא, הארל מסיים חוזה בקיץ ובפועל ההורנטס לא ויתרו על נכסים עבורו.
מידן בורוכוב: פיניקס עשו טרייד קטן שיכול לעזור להם. להחזיר את טורי קרייג שהיה חלק מהריצה שלהם בעונה שעברה, ותוספת קטנה של ארון הולידיי לקו האחורי (אולי לבלבל את ג׳רו אם וכאשר יפגשו בגמר)
שעשע אותי שסקרמנטו זרקו את מרווין באגלי השלישי לדטרויט. לפיסטונס יש רק מה להרוויח מהסיטואציה בעוד באגלי עשוי להתגעגע לקליפורניה.
הג׳אז שהיו בממונטום שלישי נהגו בחוכמה כשעשו טרייד על אינגלס הפצוע והתחזקו בניקיל אלכסנדר ווקר והרננגומז.
איבקה לבאקס זה פתרון סביר לפציעה של לופז. הוא עשוי להשתלב טוב לצד יאניס.
סאגת בן סימונס, האם הסתיימה כראוי מבחינת דריל מורי? האם לחכות עד כה אכן הצעד החכם מבחינת הסיקסרס?
מידן בורוכוב: זה יצא הכי טוב שניתן עבור פילי, אבל והאבל הגדול – האם הארדן יעבוד טוב לצד אמביד? ושחקן עם אופי כל כך בעייתי כלל לא בטוח שימשיך בקיץ.
פילי לכאורה הפכו לקונטנדרית מס 1. אמביד, הארדן, האריס זה חייב להסתיים באליפות. הארדן מרגיש בטוח עם מורי שמבחינתו הוכיח שלחץ על ההדק ברגע הנכון ולא עשה מהלך עם פניקה קודם לכן.
לגביי סימונס הוא ישחק במקום הכי טוב עבורו, קיירי דוראנט וסימונס יכול לעבוד יותר טוב מהציוות של הארדן.
באופן אישי – גם סימונס, גם הארדן מחליאים אותי.
עידו צנג: לא כראוי אלא בסימן קריאה! כל הליגה חשבה שמורי טועה ושהוא צריך להיפטר מסימונס הסורר ולקבל הצעות (סבירות לגמרי) שהיו על השולחן בדמות מקולום או פוקס. מורי מצידו סימן שלוש מטרות על: לילארד, ביל והארדן, ויצא מנצח בגדול. צריך עוד לראות איך תעבוד הכימיה בין אמביד להארדן אבל הפוטנציאל בשילוב שני MVP’s מעורר תיאבון. נקודה שצריך לזכור: דוק ריברס זכה באליפות עם בוסטון לפני 14 שנה, מאז הוא ידע רק אכזבות בפלייאוף. הארדן לא השכיל להביא את הרוקטס לגמר ומרבה להיעלם בפוסט-סיזן, וגם אמביד הצעיר עדיין לא עבר את הסיבוב השני בפלייאוף. האם החיבור המשולש בין שלושת הלוזרים יוליד סוף-סוף אליפות?
אור עמית: דריל מורי רודף אחרי השמות הגדולים כמו אולפן עם תסריט מחורבן בהוליווד. הוא קיבל את מה שרצה וגם בראיה אובייקטיבית – הוא לא 'מבזבז' כאן שנה של ג'ואל אמביד. האם הייתה יכולה להגיע הצעה טובה יותר בקיץ? יכול להיות, אבל הוא מכיר את הארדן והארדן מכיר אותו ולכו תדעו מה יהיה בקיץ מבחינת יתר הקבוצות. הארדן יכול תיאורטית להעלות את התקרה של פילי העונה, המזרח נראה יחסית פתוח בין 4-5 קבוצות ואם הארדן ב-A גיים שלו זה יכול לתת לפילי את היתרון. מצד שני אם בן סימונס בכושר ומתחבר בברוקלין אז מוריי חפר את הקבר של עצמו.
אריק גנות: מורי יצא גאון. בחלקים שונים של העונה דובר על טרייד של סימונס תמורת דיאנג'לו ראסל ומייקל ביזלי, מקולום ובחירות דראפט, ועוד דברים בסדר גודל דומה. בסוף הוא יצא עם הארדן ביד.
הוא שילם לא מעט, אבל גם לא כל כך הרבה. הנטס רצו את מקסי אבל יסתפקו בקרי, מה שמשאיר לפילדלפיה מספיק בקו האחורי ליד הארדן. הוא גם לא מישכן את העתיד של הקבוצה בשביל הארדן – בחירת סיבוב ראשון מחוץ ללוטרי בדראפט לא חזק העונה, ובחירה מוגנת ב-2027 הן לא סיכון גדול מדי.
הסיקסרס מסיימים עם ארגיואבלי הסגל הטוב במזרח וצ'אנס אמיתי לאליפות. קשה לחשוב על תמורה טובה יותר.
טל קינן: בשורה התחתונה, מורי שיחק אותה. כולם ביקרו אותו, כעסו שהוא מבזבז את הפריים של אמביד ובסוף הוא זה שהשיג לו את הסיכוי הטוב ביותר לאליפות ללא משכון העתיד או וויתור של שחקנים משמעותיים. כבר לפני יותר משנתיים כאשר הארדן ביקש טרייד מהרוקטס, מורי מיאן לכלול את מקסי בעסקה וידע למה. אמרו שהערך של סימונס ירד בכל יום אבל לטעמי זה לא נכון. ככל שמורי חיכה הוא הגדיל את הסיכוי שמישהי תהיה מספיק נואשת להמר עליו. עובדה שלבסוף הצליח להשיג דיל טוב יותר על הארדן מאשר מה שהרוקטס דרשו לפני שנתיים, כאשר אז הערך של סימונס כביכול היה גבוה יותר.
הדראפט לאולסטאר. דעתכם על הקבוצות? האם העובדה שדוראנט בוחר כשהוא לא משחק, אוטומטית מציב את הקבוצה שלו בעמדת נחיתות?
טל קינן: לפני הכל חייבים להתייחס לעבודה ששני הכוכבים דרדרו את הארדן עד לבחירה האחרונה. דוראנט כנראה היה פגוע מהרצון של הארדן לעזוב וזה ניכר בבחירות האלו. הארדן לאט לאט ממאיס עצמו על הליגה.
מבחינת הסגלים הסגל של לברון טוב משמעותית. ברמת החמישיות כל שחקן אצל טים לברון היה מועמד רציני ל-MVP. אצל טים דוראנט, אמביד קונטנדר רציני לתואר וג'ה הוזכר בעקיפין, אך שאר החמישייה בקושי נבחרה לאולסטאר. גם הספסל של ג'יימס טוב יותר. בעוד אצל דוראנט שחקן הספסל הטוב ביותר הוא בוקר, אצל ג'יימס משחקים מיטשל לוקה והארדן. לטעמי גם אם דוראנט משחק, הסגל של ג'יימס טוב יותר.
מידן בורוכוב: כמו בשנה שעברה, גם השנה לברון נתן נוק-אאוט הרסני לטים דוראנט. דוראנט ״נתקע״ עם שחקנים קצת פחות טובים כיאנג, ווגינס בעוד שלברון שם את ידו על לוקה, יוקיץ׳, סטף ויאניס.
דוראנט לא מגיב טוב כבוחר ללא קשר אם הוא משחק במשחק או לא, אני מאמין שהוא רוצה שהקבוצה שמשחקת עבור שמו תרצה לנצח.
החסרון של דוראנט משמעותי כי הוא בהחלט גיים צ׳יינגר. מה שהופך את הקובצה של לברון לפייבוריטית ברורה.
ההתעלמות של ה-2 מהארדן ובחירתו כאחרון – פרייסלס, הסוכריה של הדראפט מבחינתי.
עידו צנג: היעדרותו של דוראנט בהחלט משפיעה על יחסי הכוחות. בסוף, לא רק יצא שהקפטן לא משחק. זו הקבוצה שלו שקיבלה את וויגינס בחמישייה (רחמינא ליצלן). הדינמיקה עם הארדן הוסיפה המון פיקנטריה, דוראנט היה נראה מסוגר וכעוס וכמובן שההתעלמות מהארדן במחליפים לא הייתה מקרית. החשיבות היחידה של האולסטאר היא בהיותו הכרה רשמית של קהילת ה-NBA בשחקן ככוכב מהשורה הראשונה וכמי ששייך לשמות הגדולים בליגה, פשוט לתת כבוד לטובים ביותר. בבחירת החמישיות, כמו גם במירוץ ל-MVP, שחקן אחד לא קיבל את הכבוד הראוי לו וזה כמובן הג'וקר מדנבר. ה-MVP המכהן ומי שנמצא בעשירייה הראשונה בליגה בנקודות ריבאונדים ואסיסטים חייב להיבחר במקום גבוה יותר.
אור עמית: אני חושב שכן. כמובן שאי אפשר לדעת מראש איך המשחק ייגמר אבל אם מסתכלים על זה רואים שאצל לברון יש שלושה מארבעת השחקנים ה'בכירים' שהיו בפול (למרות שהוא לא הוסיף אף סנטר אחרי יוקיץ'. אנחנו הולכים לקבל את לברון בסנטר באולסטאר). לא שדוראנט מנסה להפסיד בכוונה או 'למכור' את המשחק אבל הוא פשוט פחות מחויב למשחק. אם כבר אולסטאר, ההתעלמות של דוראנט מג'יימס הארדן (כולל ההערה מצוות השידור של 'הוא עבר בטרייד אז הוא בריא עכשיו') הייתה מאסט-סי טיוי.
אריק גנות: כן, הקבוצה של דוראנט בעמדת נחיתות גדולה. בטח כשיש לה את הבחירה האחרונה ומישהו חייב לבחור את וויגינס.
בקבוצה של לברון יש חמישה MVP של הליגה, שלושה מהם בשיא כושרם + לברון והארדן, שלא עד כדי כך רחוקים. בקבוצה של דוראנט אין כאלה – אולי אמביד יקבל השנה.
הספייסינג בקבוצה של לברון טוב יותר – קרי הוא גדול הקלעים בכל הזמנים, ודרוזן אחד מהגדולים מחצי מרחק, בעוד שאצל קבוצת דוראנט יש קלעים בינוניים יחסית. ספסל עם לוקה, הארדן, באטלר ופול מכיל גם מספיק יכולת וגם מספיק אש בעיניים כדי להיות טוב יותר מספסל שהשחשקנים הבולטים בו הם טאונס, בוקר ולאווין.
