התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?
על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.
הקבוצה היום: ניו אורלינס פליקנס
נשארו: סי.ג'יי מקולום, זאיון וויליאמסון, ברנדון אינגרם, ג'ונאס ואלנצ'ונס, הרב ג'ונס (חתם על הארכת חוזה של 54 מיליון דולר ל-4 שנים), לארי נאנס ג'וניור, דייסון דניאלס, קירה לואיס ג'וניור, טריי מרפי, נאג'י מרשל, חוזה אלוורדו
עזבו: ג'קסון הייז (שחקן חופשי, לייקרס), ווילי הרננגומז (ברצלונה), גארט טמפל (שוחרר, חתם בראפטורס), ג'וש ריצ'ארדסון (שחקן חופשי, מיאמי)
הגיעו: קודי זלר (חופשי, ממיאמי), ג'ורדן הוקינס (בחירה 14 בדראפט), אי.ג'יי לידל (בחירת סיבוב שני בדראפט 2022 שלא שיחק בעונה שעברה עקב פציעה. חתם על חוזה מובטח)
מתנדנדים:
חמישייה: סי.ג'יי מקולום, ברנדון אינגרם, זאיון וויליאמסון, טריי מרפי*\הרב ג'ונס, ג'ונאס ואלנצ'ונס.
ספסל: הרב ג'ונס\טריי מרפי, לארי נאנס, דייסון דניאלס, נאג'י מרשל, חוזה אלוורדו, קודי זלר, קירה לואיס
המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:
אז מה היה לנו שם?
את העונה האחרונה של ניו אורלינס אפשר לחלק לשלושה או ארבעה חלקים. החלק הראשון חפף את סיום שנת 2022 הקלנדרית. עם זאיון בריא הפליקנס היו מאריות המערב. אחרי שליש עונה הפליקנס עמדו במקום הראשון באזור, כשוויליאמסון משחק כדורסל מפלצתי. זאיון הספיק לשחק משחק אחד בשנת 2023 לפני שסיים את העונה. הפליקנס עמדו אז במקום השלישי במערב.
מיד אחריו התחיל החלק השני של העונה, ההדרדרות. עד תחילת פברואר ניו אורלינס הפסידו 13 מ-16 המשחקים הראשונים ללא זאיון, חלקם גם ללא אינגרם, ויצאו מהפלייאין. אחריו הגיעה תקופה של בינוניות, בו הפליקנס התנדנדו בין הפלייאין ללוטרי. שלושה שבועות לסיום העונה, עם עוד 12 משחקים בקופה, ניו אורלינס מוקמה במקום ה-12, במאזן של 23 נצחונות ו-37 הפסדים. שם התחיל החלק האחרון של העונה מבחינתם כשאינגרם משחק את הכדורסל הטוב בחייו. ב-12 המשחקים האחרונים של העונה הוא רשם 29 נקודות, 8.4 אסיסטים ו-6.9 ריבאונדים, ניו אורלינס ניצחו 10 מ-12 המשחקים האלו וניצלה את הדעיכה של יוטה ודאלאס כדי לתפוס מקום בפלייאין. במשחק האחרון של העונה הם פגשו את מינסוטה כשהמנצחת מסיימת במקום השמיני. 42 נקודות של אינגרם לא הספיקו מול 30 של קא"ט ו-26 של אנט, וניו אורלינס הלכה למשחק 9-10 מול הת'אנדר. אינגרם קלע 30, ששוב לא הספיקו מול 90 משותפות של שיי, גידי ודורט והפליקנס יצאו לפגרה ארוכה.
קיץ חם
בלואיזיאנה חם בקיץ, זה בטוח. אבל הקיץ של ניו אורלינס עבר ללא התרחשויות משמעותיות. ההיילייט בפרספקטיבה הקבוצתית היה בהחתמתו מחדש של הרב ג'ונס, שמיצב את עצמו בתור אחד מהשומרים האישיים הטובים בליגה. ברמה האישית, דווקא אחרי הכושר המצוין שהציג בסוף העונה, ברנדון אינגרם שהיה אמור להיות אחד מהמנהיגים של נבחרת ארה"ב באליפות העולם לא מצא את עצמו בכדורסל של פיב"א ונדחק לתפקיד משני. נהוג לומר שאלו שמצטיינים באליפות העולם מגיעים עם המומנטום החיובי לפתיחת העונה, והפליקנס יקוו שאינגרם יצליח לשנות את הטעם הרע שהשאירה הנבחרת כולה ואינגרם בפרט.
האירוע הסוער ביותר מבחינת שחקני ניו אורלינס הקיץ לא היה קשור ישירות לכדורסל. ספק אם כשזאיון וויליאמסון פרסם בסמוך לפתיחת סדרת הגמר את העובדה שחברתו בהריון הוא צפה את הסערה שתתחולל: תוך פחות משבוע שתי נשים אחרות פרסמו שקיימו קשר מיני עם זאיון. אחת מהן, כוכבת אונלי פאנס למבוגרים בשם מוריה מילס, אף טענה שהיא בהריון ממנו, פרסמה תמונות אינטימיות שלה ושל זאיון וטענה שברשותה סרטונים נוספים שלהם. כמה שבועות מאוחר יותר היא אף קעקעה את שמו על פניה ובאמצע חודש יולי טענה כי זאיון איים עליה ושיחד אותה על מנת שלא תפרסם חומרים נוספים ואף האשימה אותו כי היה אלים כלפיה. הפרשה דעכה בהמשך הקיץ, אך ההתנהלות של זאיון מחוץ למגרש המשיכה להציב סימני שאלה לגבי רמת המקצוענות של מי ש – כל עוד שיחק – היה אחד הכוכבים הגדולים בליגה. על רקע התפוצצות הפרשה עלו שוב טענות נוספות כי אין קשר בין זאיון לבין אנשי הארגון בניו אורלינס.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
מאז שהקבוצה נבנתה מחדש אחרי עזיבתו של אנתוני דיוויס – סך הכל לפני ארבע שנים – הפליקנס עשו לא מעט שינויים. ג'רו הולידיי ולונזו בול עזבו, ג'יי ג'יי רדיק בא והלך, סי.ג'יי מקולום הצטרף. ברנדון אינגרם וזאיון וויליאמסון ראו שלושה מאמנים שונים בארבע השנים האלו, אבל השניים היו על המגרש יחד ב-93 משחקים בלבד. בשביל הרפרנס: פול ג'ורג' וקוואי לנארד, שני פצועים כרוניים שהצטוותו יחד במקביל לצמד של ניו אורלינס, שיחקו 50 משחקים משותפים יותר מאינגרם וזאיון הצעירים. הפליקנס הבינו שאפשר לצבוע את הקירות כמה שרוצים, אבל צריך קודם להסתכל על היסודות.
במקביל גדלו בלואיזיאנה כמה כשרונות מעניינים בתור שחקנים מעניינים כשחקנים משלימים: על הרב ג'ונס דיברנו, והוא היה חלק חשוב כבר בעונה הראשונה, אבל בעונת 22-23 גילינו גם את האולר השוויצרי טריי מרפי, שכל פעם שעלה על המגרש דברים טובים קרו. לצערנו במהלך חודש אוגוסט הפליקנס הודיעו כי הוא נפצע במניסקוס כשהטיימליין הנוכחי מדבר על חזרה לקראת חודש דצמבר. ניסיון העבר עם הקבוצה הזו לא מבשר טובות. עד לפציעה הזו מרפי היה אמור להיות אחד המועמדים הראשיים לפריצה העונה ואם יחזור לפי הטיימליין שסופק, אולי עוד יספיק להכנס לשיחה על תואר השחקן המשתפר.
בסופו של דבר, ועם כל הכבוד לאינגרם, הקבוצה תלויה קודם כל בבריאות של זאיון. אחרי שבשלוש העונות הקודמות שמענו בעיקר על המשקל שלו, בקיץ האחרון זאיון – לפחות לפי דבריו וגם לפי הופעות פומביות שלו – אימץ את הדרך של לברון ג'יימס והחליט להתמקד בבריאות שלו. זה אומר הקפדה על התפריט, אבל גם תרגילים לשיפור הגמישות במפרקים, שאמורים לעזור לו להתמודד טוב יותר עם העומס של העונה.
זאיון הוא שחקן התקפה בלתי עציר. ב-114 המשחקים בקריירה שלו עד עכשיו הוא קלע למעלה מ-25 נקודות בממוצע ב-60% מהשדה, אלו רמות דומיננטיות שלא נראו בליגה מאז, אולי, שאק הצעיר. הוא משלב את זה עם ראיית משחק לא מדוברת מספיק, ועל אף שהוא לא מהווה איום מבחוץ – שניה מגיעים לזה – אי אפשר להשאיר אותו פנוי, כי כל מגן שימצא את עצמו מול זאיון עם כדור מגיע בשעטה מחוץ לצבע ימצא את עצמו בצד הלא נכון של עשרת המהלכים של הלילה.
הבעיות מגיעות כשהוא צריך לצאת מאזור הנוחות. נתחיל עם ההגנה: זאיון שומר לא מספיק טוב. בוודאי אם הוא נאלץ לצאת לפרימיטר. שיווי המשקל שלו בעייתי וזה מאפשר לגארדים ופורוורדים לעבור אותו יחסית בקלות. גם בהנחה ששיווי המשקל שלו ישתפר כתוצאה מתרגילי הגמישות, האכפתיות שלו בצד הזה מפוקפקת. ההגנה של הפליקנס בסיום העונה, עם ג'ונס ומרפי לצידו של אינגרם, הייתה טובה יותר מההגנה עם זאיון. בפני הפליקנס עומדת גם השאלה לגבי הזדקנות המשחק של זאיון, יתכן ובעונה הקרובה הוא עדיין יהיה מהיר וחזק יותר מכל מי שיעמוד מולו, אבל כמה שנים נשארו לאמת הזו? שחקנים שמסתמכים על האתלטיות שלהם נידונים להתפתח או להכחד, ואם זאיון לא יראה איזשהם סימנים של התפתחות של המשחק זו תהיה נורת אזהרה נוספת להמשך.
ברנדון אינגרם ה'ותיק' – הוא מבוגר בפחות משנה משיי גילג'יוס אלכסנדר שעדיין מסווג כ'כוכב עולה' – ימשיך לתת את מה שראינו ממנו. אחרי שהקליעה שלו לא נכנסה בעונת 21-22, אולי גם באשמת שינוי כדור המשחק, הוא נתן עונת קליעה מצוינת שהתקרבה ל50/40/90 (48/39/88) אבל אחרי שבע עונות בליגה אפשר כבר להניח שהוא לעולם לא יהיה השחקן הטוב ביותר של קבוצה אלופה. זאיון, פוטנציאלית, כן. וזה מציב בפני הפליקנס דילמה.
הכימיה בין אינגרם לזאיון לא קפצה מהמסך בשום שלב. יכול להיות שאנחנו עדיין צופים בשני שחקנים שמנסים להכיר אחד את השני על המגרש, ושמדובר סך הכל בבעיה של מדגם לא מספיק, אך אם הבעיה היא שורשית יותר, ושני הכוכבים באמת לא מצליחים למצוא דרך למקסם את הפוטנציאל אחד של השני, האם כדאי לניו אורלינס לשמור על הסגל הקיים או שצריך לנסות לפרק את הגרעין הזה, ובמידה ומפרקים את הגרעין – ממי נפרדים? מהשחקן עם התקרה הגבוהה יותר, שסוחב איתו שק של סימני שאלה (ולכן גם ערך הטרייד שלו עלול להפגע) או מהשחקן הסולידי יותר, היציב, אך שלא יביא אותך לארץ המובטחת. האם בכלל תהיה להם ברירה?
אינגרם חגג את יום ההולדת ה-26 שלו בתחילת ספטמבר, החוזה שלו נמשך עד סוף עונת 24-25 ויכול להיות שאם הוא יראה עונה נוספת שנזרקת בשם ההמתנה לפוטנציאל של זאיון הוא ינסה לדחוף לטרייד מהפליקנס, לפני שהם מאבדים אותו ללא תמורה. זאיון, מנגד, חתום לחמש השנים הבאות ומנסה לשדר יחסים טובים עם ניו אורלינס, אבל בשלב הזה די ברור שלא שם הוא יסיים את הקריירה, לפחות לא בנסיבות טובות. לתוך הבלאגן הזה צריך להכניס גם את סי.ג'יי מקולום שחגג 32 בחודש שעבר והעונה הקודמת הראתה סימני ירידה ראשונים. הפליקנס לא נמצאים בעונת Boom-or-bust במובן הקלאסי של הביטוי, אך הם יצטרכו לכל הפחות לראות שהקונספט הזה של זאיון ואינגרם עובד.
תחזית:
תקראו לי אופטימיסט, אבל אני מהמר על עונה בריאה – בסטנדרטים שלו – מזאיון. החיבור של אינגרם, זאיון וסי.ג'יי לא יהיה חלק, אבל יספיק כדי להחזיק את הפליקנס בפלייאוף, ואפילו בתחרות על יתרון ביתיות. 47 נצחונות יספיקו למקום רביעי-חמישי במערב ואני אפילו אהמר על סיבוב שני לפני שיפלו מול קבוצה מבושלת יותר.
