עדכונים

המדור השבועי עם השאלות הבוערות חוזר לעונה חדשה! והפעם הצטרפו: אריק גנות, מידן בורוכוב, תומר וקסמן והאורחים המיוחדים גבריאל היידו מספורט 5 ועמית מאיר מ'פוד אראונד'

רשמים ראשונים ותגובות מוגזמות לתחילת העונה?

תומר וקסמן:  מה יוטה עושים לעזאזל? למה הם לא בטאנקינג כבר מהמשחק הראשון? חשוב לדעת – אם יוטה יקבלו בחירת דראפט מחוץ למקומות 1-8 היא תעבור לאוקלהומה. כאוהד יוטה אני בלחץ. הטאנקינג היה צריך להתחיל כבר. מארקנן צריך לעוף משם ואתמול, הוא בזבוז של שחקן בשיאו. 

ללא קשר – אני הייתי בטוח שאדג'קומב הוא פלייסמנט הולדר לעובדה שאייס ביילי לא רצה לשחק בפילי. לבנתיים יש סוס שחור מובהק לרוקי העונה. שחקן יציב ובשל מאוד שהעובדה שהוא מצליח לעשות את מה שהוא עושה ליד ההתפוצצות של מקסי אפילו הופכת את זה למרשים יותר.

אריק גנות: יכול להיות שיש לנו מחזור רוקיס היסטורי. אדג'קומב כבר נראה כמו סופרסטאר.פלאג והארפר שופעים פוטנציאל וכבר עכשיו שחקנים מובילים בקבוצות שלהם. טריי ג'ונסון וקון קנופל הם לגמרי הצלפים שהבטיחו לנו. 

אבל הטופ 6 הם לא היחידים. קאוורד עושה נקודות ביעילות לא הגיונית. פירס וקווין תפסו מקום של כבוד ברוטציה של הפליקנס. קלקברנר נראה כבר כמו סנטר פותח לגיטימי, מארי בוילס עושה 3&D ברמה גבוהה, סאיון ג'יימס ממובילי הליגה באחוזי 3 ו-וויל ריצ'רד נכנס מאוד יפה לרוטציה של הווריורס.

דווקא על הרקע הזה מאוד בולטת הנפילה של אייס ביילי. הוא הפך לשחקן (אולי) היחיד במחזור שמתפקד מתחת לציפיות.

מידן בורוכוב:   העונה התחילה מעל ומעבר לציפיות והזכירה למה התגעגעו,כמו בכל פתיחת עונה יש את האנומליות 3 הימים הראשונים היו אדירים עם משחקים מעולים (שאפו לשיבוץ) ועם הזמן חלה חזרה למציאות.

תגובות מוגזמות? 

הספרס והבולס ישחזרו את הימים הגדולים כמועדון!

ברוקלין תסיים עם מספר חד ספרתי של ניצחונות ותשבור את כל שיאי ההפסדים האפשריים 

טיירס מקסי יהיה ה-MVP האמריקאי הראשון אחרי כמעט עשור 

יוקיץ׳ יעבור את ווסטברוק בכמות ה-TD עד פגרת האולסטאר 

אוסטין ריבס יהיה הפרנצייז פלייר הבא 

ישרקו ליאניס צעדים והוא יעלב ויכנס למו״מ עם פנאתינייקוס

גבריאל היידו:  המזרח פתוח לגמרי, קליבלנד והניקס שסומנו כשתי הקבוצות החזקות לא מצליחות בינתיים לייצב את מעמדן, אורלנדו שסומנה כשלישית מאכזבת עד כה, ויש 10 קבוצות שנראות ברמה די שווה. יש יותר מידי זריקות עונשין, ויכולת הקליעה בכל הרמות של הליגה הופכות לנדירות באיכותן, נראה שיש 60 שחקים שיכולים לקלוע 40 בערב נתון וזה לא יפתיע

תגובות מוגזמות: וומבי יזכה בתואר שחקן ההגנה והאמויפי, יוקיץ יסיים  עונה עם ממוצע טריפל דאבל וישבור את שיא הטריפל דאבל עונה של ראסל ווסטברוק (42) אוקלהומה סיטי תשבור את שיא הניצחונות בעונה, ברוקלין תקבע שיא הפסדים

עמית מאיר:   לא נראה לי שאפשר להתחיל בדרך אחרת חוץ מוומבי. זה לא רק המספרים. זה ההשפעה הכללית על הקבוצה. הנט רייטינג שלו פשוט מגוחך! אני לא באמת מאמין שזה יימשך אבל אם כן, יכול להיות שהוא יקח גם את שחקן ההגנה וגם את ה-MVP.

אולי זה יהיה מוגזם להגיד את זה בשלב מוקדם אבל יוסטון בבעיה. אם הם יגיעו עם הסגל הנוכחי לפלייאוף, אני לא חושב שהם יוכלו לעבור סיבוב ראשון. כשאפשר לעשות התאמות, כל הבעיות מהעונה שעברה יחשפו מחדש. כל שנייה ללא ואן וליט היתה אסון נגד גולדן סטייט. אין בי את האמונה שתומפסון יכול להיות הפתרון לזה כרגע.

מגמות שכאן להישאר וכאלה שכנראה יעלמו בקרוב?

עמית מאיר:   נכון לכתיבת שורות אלו, שיקאגו במאזן 5-0. זה לא ימשך. הם אמנם קבוצה שסוף סוף אפשר לראות עתיד באופק אבל זה לא יקרה העונה. גם לא במזרח החלש של העונה. גידי ובוזליס נראים מדהים אבל זה לא יכול אבל הקבוצה כשלעצמה לא באמת טובה כדי להמשיך בריצה הזאת.

לא משנה מה יהיה המאזן בסוף העונה, כל קבוצה הולכת לשנוא לשחק נגד פורטלנד. הלחץ על כל המגרש, כל שחקן אתלט, ארוך, מהיר ובעיקר מציק. פורטלנד משחקים מאד מהר במטרה להתיש קבוצות וזה הולך לתסכל את כולם. בכל משחק איבדו נגד פורטלנד לפחות 20 כדורים. קבוצה פשוט כיפית לצפייה ושתפתיע מאד.

תומר וקסמן:  מגמה שכאן להשאר: קבוצות שנבנות מלמטה עם מספר שכבות גיל ושיא. אוקלהומה לדוגמה: למעט שיי אין באמת שמות נוצצים. בקבוצה כולם יודעים את תפקידם ויודעים לעבוד ביחד. 

מגמה שהולכת להעלם בקרוב: קבוצות סופרסטארים. מגמה של עשורים אחורה. זה פשוט כבר לא עובד. אז לכל המפנטזים: יוקיץ' לא צריך את לוקה לצידו, הוא צריך חבר'ה שיעבדו בשבילו. שיי אמיתי לא צריך את יאניס, הוא צריך חבר'ה שישלימו אותו. הימים שלברון מזעזע את הליגה ולוקח חברים לשחק איתו ביחד במיאמי עברו חלפו. הקליפרס הם בבחינת קרב המאסף של הסיפור הזה ובגלל זה ההחלטה של לברון היא רק על קוניאק.

אריק גנות:  הבולס בלתי מנוצחים כרגע, ודי קל להמר שהמגמה הזו תיעלם. הם אמנם ניצחו כמה קבוצות לא רעות, כולל את סניף המערב שלהם בסקרמנטו, ואמנם מאטאס בוזליס נראה מצוין, אבל הם לא עשו שינוי מספיק גדול כדי להיות קבוצה ממש טובה. 

גם הספרס בלתי מנוצחים, וכאן קשה יותר לחזות לאן הם הולכים. למי שחי תחת אבן מאז פתיחת העונה נספר שוומבי עשה עוד קפיצת מדרגה במשחק שלו, וכרגע הוא מועמד לגיטימי ל-MVP. אבל הוא לא לבד – ההגנה מאוד התהדקה סביבו, קאסל הרבה יותר אגרסיבי בשני צידי המגרש, דילן הארפר נראה נהדר וכןל זה בלי פוקס, סוהאן וקורנט. זה אמור להיגמר בפלייאוף.

מידן בורוכוב:   אחת המגמות היא ריבוי משחקים של הופעות ענק של שחקנים בודדים ולאו דווקא כאלו שציפינו מהם (אוסטין ריבס, אארון גורדון). יש כמעט בכל ערב 2 שחקנים עם 40 ומעלה. אני חושב שזה ירגע ככל שהעונה תתקדם. נראה שהשופטים עם אצבע קלה על המשרוקית ויש יותר מדי שריקות, משהו שיתאזן לקראת המשך העונה.

הגנות? 13 קבוצות קולעות מעל 120 נקודות למשחק (לעומת 4 בעונה הקודמת). אני מהמר שהמגמה תימשך והשנה ישברו שיאים של תצוגות קבוצתיות ושיאי נקודות קבוצתיים.

יותר מידי פציעות של שחקנים, מאמין שהמגמה תימשך ולצערי נראה לא מעט משחקים עם DNP לכוכבים הגדולים שישמרו על עצמם.

גבריאל היידו:   צמד הגארדים המלהיב של פילדלפיה יוביל את המועדון לפלייאוף למרות תרומה מינימלית של שני החוזים הגרועים בליגה (אמביד וג'ורג') מקסי יהפוך לשחקן טופ 15 בליגה, וי ג'יי אדג'קום ייבחר לרוקי העונה כפי שחזיתי בקיץ

מילווקי תהיה בצמרת המזרח, ריאן רולינס ייבחר לשחקן המשתפר של העונה.

אוסטין ריבס ישחק ברמה של אולסטאר ויקבל בקיץ הבא חוזה שיסדר את הנינים שלו.

מגמות שיעלמו: 

יוטה תישאר תחרותית כמו כל תחילת עונה, אבל בשלב מסוים תתדרדר לתחתית המערב, בשילוב עם טאנקינג ונסיון טריידים של הכוכבים

שיקגו לא התחזקה מספיק כדי שאחשוב שהיא קבוצת צמרת, למרות שבוזליס נראה אחלה.

האם יש משהו מתחזיות קדם העונה ש-10 הימים הראשונים גרמו לכם להתחיל לבחון מחדש?

גבריאל היידו:  חשבתי שיהיו 2-3 קבוצות במזרח שישלטו, והשאר ילחמו על הזכות לפגוש אותן בפלייאוף, אבל לא מחזיק ממייק בראון להוביל את הניקס לצמרת, אורלנדו לא פתרה את בעיות הקליעה רק בצירוף של דזמונד ביין, וקליבלנד עוד צריכה להוכיח שהיא יכולה לשחזר את הקסם מהעונה שעברה- מהמר שהמזרח יהיה השנה פתוח לחלוטין ואף קבוצה לא תנצח יותר מ-55 משחקים

חשבתי שסן אנטוניו תאבק להיות בפלייאין, אבל הקצב בה הכל מתחבר שם והקפיצה המטאורית של וומבניאמה גורמת לי להאמין שיסיימו בטופ 4 במערב.

חשבתי שיוסטון תצליח להסתדר ללא רכז אחרי פציעתו של פרד ואן וליט, אבל כרגע נראה שהיא תדשדש אם לא תמצא פתרון, לצפות משנגון ודוראנט לנהל את המשחק לאורך זמן, לא ריאלי.

עמית מאיר:     אחרי 5-6 משחקים, אני לא יכול לקבוע מגמות שאני חושב שטעיתי לגביהם. זה מוקדם מדי בשביל זה.

אחד הדברים שיותר מעניינים אותי זה מה יקרה לסן אנטוניו כשפוקס יחזור מהפציעה שלו. נכון לעכשיו וומבי נראה כמו משהו שמעולם לא ראינו וההגנה נראית נפלא. אבל כשפוקס יחזור, ההגנה תסבול קצת ולדעתי הסגל קצת יצא מאיזון. זה בגדול תחזית שיש לי מהאוף סיזן. שהסגל שלהם לא מאוזן וזה יכול ליצור בעיות בהמשך.

מילווקי מפתיעים אותי. ציפיתי שיאניס יהיה יאניס ויתפלץ משחקים אבל שחקנים מתעלים לצידו. בעיקר איי ג'יי גרין שמחזיק באחוז טרו שוטינג על גבול האבסורדי. עוד משהו ששווה לעקוב אחריו.

תומר וקסמן:  לא באמת האמנתי שמילווקי ידברו השנה בצמרת. העובדה שהם נפרדו מחצי סגל ועדיין מצליחים לתפקד מרשימה. טרנר הוא גרסה זהה של לופז במחיר מופקע, אין גו-טו שהוא לא יאניס, למה שילך להם? אז אולי כי רולינס, אנתוני וטרנט מרשימים מאוד, ואולי גם כי שחקנים כמו קוזמה מרוסנים יחסית. כמובן כמובן בעיקר בזכות יאניס שמספק תצוגות ענק, אבל הוא לא המשתנה, הוא היה שם גם עונה שעברה. האמונה שלי במילווקי מתחזקת, אולי יש סיכוי ללכת עד הסוף. נכון, יש להם הרבה חורים ובעיות, אבל כמו בסעיף הקודם – אני מאמין שאם קבוצה נבנית נכון מסביב לכוכב שלה, היא תוכל לעשות את זה.

אריק גנות:  אורלנדו עם ביין נחזתה על ידי רבים להיות קבוצה עם יתרון ביתיות בפלייאוף. אבל היא פתחה את העונה עם 4-1 שלילי, ונראית רע בשני צידי המגרש. ההתקפה שלהם חרקה גם בעונה שעברה, אבל הזיוף בהגנה – ולא מול אריות הליגה – די מדאיג. סביר להניח שהם ימצאו את הקצב בהמשך, אבל בינתיים זה נראה רע.

בצד השני של הטבלה – פילדלפיה כבר כאן. אפשר היה לחשוב שהתקווה שלהם תלויה בחזרה מפציעות של אמביד וג'ורג', אבל גם כשהראשון צולע והשני מסופסל הם מצליחים – בעיקר בזכות השילוב של אדג'קומב ומקסי. הקליעה המטורפת שלהם לא תמשיך, אבל הם יכולים לעשות רעש במזרח כבר העונה.

מידן בורוכוב:   לא חשבתי שהספרס תהיה קבוצת פלייאוף כבר השנה, נראה שטעיתי בעניין הזה כי הם נראים ממש טוב והמאזן שלהם מרשים. חשבתי ש OKC הגיעה לשיא בעונה הקודמת ולא תגיע ל 60 ניצחונות, הם כרגע נראים כמו קבוצה שמכוונת ל 70 ואין ירידת מתח אחרי הזכיה באליפות.

חשבתי שג׳ואל אמביד ישחק השנה… יש דברים שלא משתנים.

כרגע נראה שהספסל או שחקני המשנה של הלייקרס מספיק טובים ויהיה מסקרן כשלוקה ולברון יחזרו, חשבתי שהם סגל מסייע מאוד חלש. 

ה-MVP של שג״א לא היה מיקרי ויהיה חתיכת מאבק השנה על התואר האישי.

פתיחת עונה של הישראלים. מחשבות על המשחקים עד כה? מחשבות להמשך?

מידן בורוכוב:  אבדיה יציב בפתיחת העונה. אין הצגות אישיות אבל ריינג של 20-23 בכל משחק זה חתיכת הישג. הקליעה שלו מבחוץ יום עסל יום מחוץ לסל. זה משהו שיכול להקפיץ אותו מדרגה ביג טיים. 

ואם כבר בקליעה עסקינן, בן שרף לוקה מאוד בתחום וזה יהיה בעוכריו אם הוא רוצה קריירה ארוכה בליגה. לשחק בחמישייה זה קצת גדול עליו,  היה עדיף לשחק מהספסל ולהתמודד עם סגלים מחליפים של יריבות ולצבור ביטחון. 

דני בפתיחת עונה יציבה אך פושרת יכול להיות אולסטאר העונה (וזה יהיה הישג מטורף)

בן שרף חייב למצוא את הטבעת אחרת ימצא את עצמו בבעיה בהמשך הקריירה.

גבריאל היידו:  אבדיה נראה מצוין, חודר הרבה לטבעת, קולע באחוזים טובים ונראה בדרך לעונת שיא. הייתי רוצה לראות אותו פעיל יותר בהגנה ובריבאונד, ויציב יותר מחוץ לקשת (2 משחקים עם לפחות 0-5 משלוש) אבל סה"כ נראה שלוקח חלק פעיל מאוד בהנהגת הקבוצה, ומרגיש שמשחק בביטחון רב. ההגעה של ג'רו הולידיי עזרה לבגר את הקבוצה וגם שחררה משהו אצל ג'רמי גרנט שנראה מצוין – זו קבוצה שצריכה להיאבק על פלייאוף. 

בן שרף נע בין רגעים בהן הוא נראה שייך לרמה הזאת של הליגה עם אסיסטים חכמים, והגנה סבירה, לצד רגעים בהם הוא נראה אבוד לגמרי. זה קשה מאוד לייצר רצף התקפי בקבוצה כזו חלשה, ובמספר הדקות שהוא קיבל, אבל הכל בגדר ברכה כל עוד הוא פותח בקבוצה ומקבל הזמדנויות להוכיח. הקליעה מחוץ לקשת תהיה המפתח: אם בן לא יצליח לייצר קליעה יציבה, הוא יתקשה להישאר שחקן רלוונטי.

עמית מאיר:  האמת שפתיחת העונה של הישראלים היא בדיוק מה שחשבתי שהיא תהיה. 

דני ימשיך את הפריצה מהחצי השני של העונה הקודמת והמשיך ביורובאסקט. ובינתיים הוא השחקן הכי טוב בפורטלנד שנראית הרבה יותר טוב  ממה שרבים ציפו. עם טיפה יותר מזל וטיפה פחות עזרה ליריבות מהשופטים והם היו עם מאזן מושלם.

אצל בן שרף המצב שונה לחלוטין וזה מובן. קבוצה בכיוון שונה לגמרי. ולמרות שהוא הרכז הפותח נכון לתחילת העונה, רואים עליו את החוסר בשלות. המשחק עדיין מהיר לו והקליעה לא קיימת. אבל אני לא דואג לגביו. הוא יהיה מצוין. לגבי דני וולף אין מה לומר יותר מדי כי לא שיחק.

תומר וקסמן:  אם פורטלנד יהיו בתמונת הפליאוף השנה בפברואר, לדני יש סיכוי אמיתי לקבל זימון לאולסטאר. אבל הוא צריך איזה שניים שלושה משחקי התפוצצות לקראת דצמבר ינואר שיהיו זכורים היטב. בכל מקרה פורטלנד נותנים לו את המפתחות וזה נהדר, כאשר רק ג'רו יכול אולי לקחת לו את המקום.  בנוסף מסתמן העונה שהקליפרס בניגוד לתחזיות יהיו בינוניים, ממפיס נחלשו, דאלאס ממתינים לקיירי שיציל אותם מעצמם והלייקרס פציעים מדי. הימור שלי? זה יקרה. פורטלנד יהיו באזור פברואר מקום 6 ויהיה אולסטאר ראשון לאבדיה.

לגבי שרף – ברוקלין הם אוסף של בינוניות מחרידה שמייקל פורטר ג'וניור אף הורס יותר. נחכה לטאנקינג של החצי השני של העונה.

אריק גנות:  הפתיחה של אבדיה מושלמת, לא פחות. מוביל את הקבוצה בנקודות, ללא ספק השחקן הכי חשוב שלה.עושה הכל על המגרש וממשיך באופן ישיר את סיום העונה שעברה. מועמד מוביל לשחקן המשתפר, ומועמד רציני לאולסטאר. רק שימשיך.

הפתיחה של שרף… מעניינת. יכולת היצירה שלו ללא ספק מתרגמת לרמה הבאה. בהגנה הוא משתמש יפה בגודל שלו, לא קל לעבור אותו – בדקות של דיומין ממש רואים את ההבדל – והוא ריבאונדר טוב לעמדה. אבל הקליעה שלו איומה בינתיים. 22% שדה ו-17% ל-3 לא קונים לך דקות בליגה. אם הוא יצליח לשפר את הקליעה יש לו פוטנציאל לקריירה ארוכה בליגה.

פרשיות ההימורים הלא חוקיים – כמה זה פוגע במשחק בעיני האוהדים?

אריק גנות:  כדי שבאמת תהיה פגיעה במשחק, צריך הצטברות מספיק משמעותית של מקרים שבהם הימורים השפיעו על מה שקורה על המגרש – ואנחנו כנראה די רחוקים מהנקודה הזו. עם כל הכבוד לטרי רוזייר, המשמעות של זיוף פציעה שלו על החוויה של אוהד ה-NBA הממוצע יחסית קטנה. העובדה שהאירועים מטופלים באופן חמור תורמת גם היא לתחושה שאין פה משהו שאי אפשר להתאושש ממנו.

כל זה בהנחה שזה לא קצה הקרחון. אמון זה דבר שקל לשבור וקשה לשקם, ואם יצוצו עוד פרשות כאלה, אז אוהדים רבים יתחילו לשאול את עצמם מה בעצם הם רואים, וכל פציעה תהפוך לכר פורה לתיאוריות קונספירציה.

מידן בורוכוב: אני לא חושב שהפרשה הנוכחית צריכה לפגוע, עם כל הכבוד טרי רוזיר זה לא איזה שחקן מרכזי.

מה שצריך להטריד זה הקשר של העולם התחתון לשחקני/מאמני NBA. צ׳ונסי בילאפס יצא לא טוב בכלל מהפרשה. כבר בסרט התיעודי על הפרשה של דונהי, נשמעו קולות שהליגה ושופטים נוספים (סקוט פוסטר) היו חלק ממערכת משומנת של מקבלי החלטות לפי הזמנה. 

הכיוון שהליגה בחרה, לשתף פעולה עם הימורים על המשחק הוא מהלך מסוכן שלא מתאים לספורט מיקצועני, זה מתאים אולי לליגת ווינר. לא ל-NBA. 

הפרשה עלולה להכניס את הליגה לסחרור אם עוד שחקנים יחשפו כמי שהעדיפו כסף קל ושת״פ עם המאפיה על פני מאמץ במגרש.

גבריאל היידו:  פרשת ההימורים= תם עידן התמימות. הקהל מבין שיש פיתויים גדולים עבור שחקנים לייצר הכנסה נוספת, אבל יש הבדל מהותי בין שחקן שולי כמו ג'ונטיי פורטר שהרוויח גרושים, לטרי רוז'יר וצ'ונסי בילאפס מעל 100 מיליון דולר בקריירה שלהם כשחקנים. כל תקשורת הספורט מתפרנסת מפרסומות על הימורי ספורט, אז לא מפתיע שמנסים להקטין את הפרשה. מדובר בנושא חמור מאוד, והעננה שלו תרבוץ על הליגה בד בבד עם עוד ועוד חשיפות שנקבל בקרוב על היקף המעורבים

עמית מאיר:    אני לא יודע כמה הפרשיות פוגעות באוהדים. זה אולי מפריע לאנשים שכדורסל לא מעניין אותם. 

כאוהד פורטלנד, הפרשייה פגעה בי אישית כי המאמן שסמכתי עליו וידעתי שיש לו השפעה מאד גדולה וחיובית על השחקנים לא יכול לצאת נקי מהמצב הזה (למרות שהוא עדיין טוען לחפותו). אני לא יודע אם תהיה קבוצה שתסתכל לכיוון שלו גם אם יוכיח שהוא חף מפשע.

אצל טרי רוזייר המצב הרבה יותר מסובך כי הוא מכר את השחקנים שלצידו. זה הרבה מעבר לעוד משחק פוקר כזה או אחר. הוא נהפך לפרסונה נון גרטה בליגה. אם זה היה תלוי בי, הקריירה שלו נגמרה והוא יכול וצריך לפרוש.

תומר וקסמן: 1000 ש"ח שבזמן שאנחנו כותבים פה על פרשייות שבוע שעבר, יש שחקנים שעדיין לא נתפסו ומהמרים על המשחק או משחררים מידע פנים. בואו נגיד את האמת, מיתמם מי שחושב שאין הימורים לא חוקיים, הפעלת לחצים בספורט, כל סוג ספורט על שחקנים. לגבי רוזייר – נראה שישב על הכוונת של הרשויות כבר הרבה זמן. צ'אונסי, אני עדיין ממתין להכרעות בתי המשפט כי זה לא בדיוק קשור לנבא. בשורה התחתונה לא רואה איך זה ישפיע על הליגה, מקסימום יאלץ את המאפיונרים למצוא כבשים אחרות לארגן טורנירים. ההשפעה האישית לא נראה לי תהיה משמעותית.