התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?

על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.

הקבוצה היום: מינסוטה טימברוולבס

נשארו: מייק קונלי, רודי גובר, קייל אנדרסון, קארל-אנתוני טאונס, ניקייל אלכסנדר-ווקר (חתם מחדש, 9 ל-2 עונות), נאז ריד (חתם מחדש, 43 ל-3), ג'ורדן מקלופלין, אנתוני אדוארדס (קיבל הארכת חוזה בשווי 207 מיליון דולר ל-5 עונות), ג'יידן מקדניאלס, לוקה גארזה (חוזה דו כיווני), מאט ראיין (חוזה דו כיווני), ג'וש מינוט, וונדל מור ג'וניור.

עזבו: אוסטין ריברס (ללא קבוצה),טאורין פרינס (חופשי, חתם בלייקרס), ג'יילן נוואל (חתם בסקרמנטו על חוזה ל-10 ימים), נייתן נייט (חוזה דו כיווני בניקס),איי ג'י לאוסון (חוזה דו כיווני בדאלאס).

הגיעו: שייק מילטון (חופשי מפילדלפיה), טרוי בראון ג'וניור (חופשי מהלייקרס), לאונרד מילר (בחירת סיבוב שני)

מתנדנדים: ויט קרייצ'י, דשון ניקס, טרבור קילס, טייריס מרטין (חוזה למחנה אימונים)

חמישייה: מייק קונלי, אנתוני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס, קארל-אנתוני טאונס, רודי גובר.

ספסל: קייל אנדרסון, ניקייל אלכסנדר-ווקר, נאז ריד, ג'ורדן מקלופלין, שייק מילטון, טרוי בראון ג'וניור, ג'וש מינוט, וונדל מור ג'וניור, לוקה גארזה, מאט ראיין.

המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:

אז מה היה לנו שם?

הטרייד על רודי גובר העלה את הציפיות ממינסוטה לגבהים שהזאבים לא רגילים אליהם. בפועל זה נראה רע. גובר היה אמור לשפר את ההגנה, אבל זה לא קרה. ההגנה של מינסוטה דורגה עשירית בליגה עם דירוג הגנתי של 113.1 נקודות. קצת יותר מה-110 שהיו ב-21-22, אבל עלו 3 מקומות בדירוג הקבוצות.

בתחילת העונה ראינו קבוצה מבולגנת ושחקנים שלא יודעים מה מקומם. טאונס וגובר לא הסתדרו, ומי שהלך לאיבוד זה דווקא אנתוני אדוארדס. סרטון שבו הוא עומד בצד ומשקיף על קבוצתו משחקת 4 על 5 עלה ברשת והוקיע אותו על האדישות למשחק. דיאנג'לו ראסל היה טוב, אבל לא סיפק את מה שדרוש ממנו – ניהול משחק. אחרי 21 משחקים טאונס נפצע כשמינסוטה במאזן 10-11. זה גרר את השינוי הדרוש ושם את הכדור בידיים של אנתוני אדוארדס במקום ראסל. פתאום היה יותר מקום באמצע וראינו את אדוארדס סוף סוף מתחיל לשחק ולחדור לצבע. זה עדיין לא היה מספיק כשמינסוטה המשיכה לדשדש באיזור ה-50%.

בטרייד דד ליין מינסוטה העבירה את דיאנג'לו ראסל ללייקרס, כשהיא מקבלת מיוטה את מייק קונלי וניקייל אלכסנדר-ווקר. ראסל הגיע עם המון רעש למינסוטה כחבר של טאונס ומי שאמור ביחד איתו להוציא את הטימברוולבס מהבוץ. בפועל זה היה טרייד נוראי למינסוטה שהפסידה את הבחירה השביעית בדראפט 2021. למרות שקונלי מבוגר יותר, הטימברוולבס הבינו שמה שהם צריכים זה מנהל משחק, וקונלי יותר מתאים. הטימברוולבס נראו טוב יותר עם קונלי, אבל זה לא עזר למאזן. החזרה של טאונס בשלהי העונה גררה עוד ניסיון שילוב של שני הגבוהים. בסופו של דבר הטימברוולבס סיימו במקום השמיני ועלו לפלייאין.

במשחק האחרון של העונה רודי גובר התעמת פיזית עם קייל אנדרסון והושעה משני משחקי הפלייאין. עם טאונס כגבוה יחידי מינסוטה מתחו את הלייקרס במשחק הראשון, אבל נכנעו בהארכה. הם הצליחו לנצח את OKC הצעירה כדי לעלות לסדרה מול האלופה שבדרך. יוקיץ' לא ספר את גובר בדרך ל-4-1. מינסוטה נשארו עם המון מחמאות, אבל עם מחמאות לא הולכים למכולת.

הטרייד של גובר ריחף מעל הקבוצה כל העונה. ווקר קסלר, הרוקי שמינסוטה בחרה, ועבר למינסוטה במסגרת הטרייד הפך לחיית ריבאונד וחסימות. כל מה שמינסוטה קיוותה שגובר יהיה. זה העיק על הקבוצה ועל גובר עצמו. מכיוון שחוץ מקסלר הזאבים העבירו את כל העתיד שלהם ועוד כמה שחקנים יש כבר שהכריזו על הטרייד הזה כגרוע בהיסטוריה. טים קונלי, הג'נרל מנג'ר, עזב את דנבר בקיץ שעבר לטובת מינסוטה וחוזה מאוד מעשיר. הוא ראה את הנאגטס, הקבוצה שהוא בנה (למעט בראון ובראון), זוכה באליפות, בעוד הוא סופג ביקורות על הטרייד של גובר. העונה הכי טובה-הכי גרועה שלו בקריירה (ואפשר לקרוא את הפרק עליו בג'וקר לוקח הכל, לאור המצב הגירסה הדיגטלית חינם לכל דורש פה)

קיץ חם

את הרעש והבלאגן הזאבים עשו בקיץ הקודם כשהביאו את גובר והחתימו את קארל-אנתוני טאונס על הסופר מקס (שיתחיל בעונה הקרובה). הקיץ הזה הם עבדו בעיקר בקצוות. אנתוני אדוארדס, הכוכב האמיתי של הקבוצה (ושל נבחרת ארה"ב בקיץ) קיבל הארכת חוזה מקסימלית שתיכנס לתוקף בעונה הבאה. מינסוטה הבטיחו את החוזה של קונלי.

ג'יילן נאוול שהיה הסקורר מהספסל עזב לשוק החופשי, ובמקומו מינסוטה הביאה את שייק מילטון וטרוי בראון ג'וניור. בלי בחירת סיבוב ראשון (אצל יוטה) הם בחרו את לאונרד מילר בתחילת הסיבוב השני.

מי שכן עשה רעש בקיץ היה כוכב הקבוצה קארל-אנתוני טאונס שהפגין רמת ניתוק – דילון ברוקס פוגש את ג'י אר סמית'. טאונס התארח ביוני בפודקאסט של פט בברלי, וכשנשאל איך הוא מתאים היום בין גבוהי הליגה, הוא ענה:

"אני מרגיש שכשהזמן שלי יגמר, כשאני אפרוש ואתלה את הנעליים, אני מרגיש שאנשים יבואו אליי ויגידו ששיניתי את המשחק. ואני מאוד אאעריך את זה. כשהכל יגמר, ילדים יבואו ויגידו שהם יכולים לשחק בצורה שונה, בגלל ששיחקתי ב-NBA ועשיתי את הדברים שונה." מילים גדולות לשחקן שהגיע לפלייאוף 3 פעמים ב-9 עונות, וטרם עבר סדרת פלייאוף. זו לא הפעם הראשונה שטאונס מעריך את עצמו הרבה הרבה הרבה יותר משאר בני האנוש. בעבר הוא כבר קרה לעצמו הקלע הגבוה הכי טוב בכל הזמנים, שוכח לחלוטין את דירק נוביצקי וחברים אחרים.

אם זה לא מספיק, טאונס השווה את ריצת הפלייאוף של דנבר לזו של מינסוטה, וטען שמה שמינסוטה עשתה (להפסיד 4-1 לדנבר בסיבוב הראשון, לעומת אליפות) היה מיוחד יותר.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

הבעיה הכי גדולה עם העונה הקודמת של מינסוטה, והסיבה שבגללה מדובר בעונה מבוזבזת היא שלא קיבלנו תשובה על השאלה המרכזית: האם טאונס וגובר יכול לעבוד בליגה? זה נראה רע מאוד בפתיחת העונה, אבל מדובר בזמן הסתגלות. הפציעה הארוכה של טאונס לא איפשרה לבחון האם זה מתקדם או לא. הוא חזר בשלהי העונה הרגילה וזה נראה טוב יותר, הרבה בזכות מייק קונלי, אבל זו עדיין לא תשובה חד משמעית לכאן או לכאן.

היו דיבורים על טרייד של טאונס. הטימברוולבס לא יצליחו להחזיר את הערך ששילמו על גובר אם יעבירו אותו, אבל אם יעבירו את טאונס יכולים להחזיר את רוב הערך. לטאונס עדיין יש ערך גבוה בליגה. זה ישאיר להם קבוצה של אנתוני אדוארדס ורודי גובר, ויוטה עשו הרבה עם פחות. אבל מכיוון שאין תשובה חד משמעית, מינסוטה עדיין לא רוצה להעביר את טאונס, ורוצה לתת לניסוי הזה עוד זמן. האם זמן לבדו יספיק? כנראה שלא. כריס פינץ' נשאר המאמן של הקבוצה, ולא ברור האם יצליח השנה יותר מעונה שעברה, אבל הנה כמה דברים שצריכים לקרות כדי שמינסוטה תצליח:

1. שמישהו יעיר את אנתוני אדוארדס – אנתוני אדוארדס הוא אחד השחקנים שהכי מתסכלים אותי בליגה. כישרון על, אתלט על, שחקן על. רק לפעמים. בשאר הזמן הוא אדיש, חסר עניין, לא מעורב. ראינו את זה גם במינסוטה וגם בנבחרת ארה"ב. הוא מחכה שיקרה משהו, מחכה שהאחרים יתנו לו את הכדור, מחכה שיפנו לו את הדרך. הוא לוקח מנהיגות והופך לשחקן אחר רק שהקבוצה שלו בפיגור/צריכה אותו. מנהיגות לא נותנים, מנהיגות לוקחים. אדוארדס מרבה לספר על כמה למד מהאימון שלו לפני הדראפט עם גולדן סטייט. איך הוא למד מסטיב קר מהי עבודה קשה. הגיע הזמן שילמד עוד לקחים, בראשם, להתחיל להופיע, כל הזמן. זה אומר שאין יותר לעמוד בצד. זה אומר שהוא האופציה הראשונה בהתקפה. כן לערב אחרים, אבל לא לשכוח לערב את עצמו.

אדוארדס הגיע לקבוצה של טאונס. זו עדיין הקבוצה של טאונס. וזו חלק מהבעיה של מינסוטה, כי כשטאונס לא מתפקד (מה שקורה יותר עם גובר על המגרש), הקבוצה הולכת לאיבוד. אדוארדס מנסה להציל אותה, אבל זה מעט מדי, מאוחר מדי. מערכת היחסים צריכה להשתנות. זו צריכה להיות הקבוצה של אדוארדס.

2. בשביל שזה יקרה, אדוארדס צריך מרחב מחיה. טאונס צריך להפוך לזה שמחכה לכדור בפינה לקליעה לשלוש. לא אדוארדס. הקלע הגבוה הכי טוב בכל הזמנים (על דעת עצמו בלבד), חייב לנצל את כישורי הקליעה שלו בשביל לעזור לקבוצה. כשגובר על המגרש, טאונס צריך להפוך לקלע.

3. הרוטציה צריכה להשתנות עם יותר דקות של קונלי-אדוארדס-גובר בלי טאונס, ודקות של טאונס בלי שלושת האחרים. בדרך הזו מינסוטה תזכה לטוב משני העולמות.

4. בדקות שטאונס על המגרש עם גובר, הוא חייב ללמוד לתפקד כווינג בהגנה. הוא לא יהפוך למהיר יותר, אבל האורך שלו אמור לעזור לו למנוע את הקליעה מהיריבים, ואם עוברים אותו, יש גובר מאחורה. בשביל זה הוא שם.

5. קונלי חייב להנהיג. מייק קונלי כבר מזמן מעבר לשיא, מינסוטה צריכה ממנו מנהיגות, ניהול משחק, ליצור לאחרים. אלו דברים שלא אמורים להדרדר עם הגיל וקונלי כבר הוכיח את עצמו בנקודות האלו בעבר.

ואם זה לא עובד אחרי חודשיים – זה המקום שמינסוטה צריכה להודות בכשלון הניסוי ולשנות. בין אם זה מאמן חדש (שאולי יצליח יותר) ובין אם זה טרייד על טאונס כל זמן שהערך שלו גבוה, והוא יכול להקל על נזקי הטרייד של גובר. קבוצה של גובר ואדוארדס אמורה להספיק ויכולה להצליח במערב, כמו שהוכיחו גובר ומיטשל.

תחזית: מינסוטה תמות על הגבעה שנקראת קארל-אנתוני טאונס. כשיפרוש יגידו עליו שהיה לא מחובר למציאות יותר מדילון ברוקס. הבינוניות תמשך, 44-46 ניצחונות, ועוד עונה בלי לעבור סיבוב בפלייאוף.