בסופו של יום, שחקנים גדולים מתעלים על עצמם ברגעים הגדולים. ואין מקום גדול יותר מהגמר. באספקט הזה- קרי אכזב, ובגדול.
בגמר הקודם גם חווינו את קרי לא במיטבו, אך כשלוקחים אליפות- הכל נשכח. לא הפעם.
את הסדרה קרי סיים עם 40% לשלוש, אולי אני מפונק, כי התרגלנו מקרי להרבה יותר, אבל כשבעונה הסדירה הוא קולע ב45.4%, ציפיתי לקצת יותר בסדרת גמר. כאן מגיע החלק הבעייתי באמת, 22.6 נקודות למשחק ב40.3% מהשדה ויחס שלילי של איבודים/אסיסטים.
Vine אחד שמסכם סדרה שלמה
למה בעצם קרי שיחק ככה? ננסה לפרק את זה.
קרי בהתקפה
השומר העיקרי של קרי במהלך הסדרה היה אירווינג, כששאמפרט היה על המגרש הוא שמר את קרי. אין על שאמפרט נטל התקפי ממש, כך שהוא ריכז את כל האנרגיה שלו בהגנה. סמית' לא ממש הקשה על קרי, ולא התעלה על עצמו בהגנה, בניגוד לקיירי. קיירי הוכיח בסדרה הזו שהוא כן יכול לשמור, בין אישית ובין בפיק נ' רול, הוא אתלט גדול, ובניגוד לעונה הסדירה, כאן הוא הראה כשהוא רוצה לשמור- הוא שומר טוב. מאוד.
החסרון של בוגוט במשחקים 6 ו7 פגע בקרי (ועוד יותר בקליי) ובתנועה ללא כדור של הווריוורס. בוגוט הוא אולי החוסם הטוב ביותר שיש לגולדן סטייט להציע, וההסתמכות של הספלאש ברדרס על ריצה ללא הכדור עם חסימות של בוגוט נעלמה, וקרי נאלץ לקחת במשחקים 6 ו7 יותר זריקות קשות מכדרור, וסיים אותן עם 26%.
לכל שחקן שמסתמך בעיקר על קליעה יש יום רע, שבו שום כדור לא נכנס, קורה. קרי החטיא המון זריקות פנויות יחסית, שבעונה הסדירה הוא היה קולע עם עיניים עצומות. השילוב של העייפות המנטלית, הדרך שבה הקאבס התקיפו אותו בהגנה, הלחץ במעמד הזה והעובדה שמה לעשות, לפעמים הכדור לא נכנס לסל, במיוחד מהטווחים של סטף, הקטינה משמעותית את התרומה של סטף בצד ההתקפי.
בסופו של דבר, לאחר כל הטקטיקות – "It is a make or miss league" כפי שואן גנדי אומר. קר יכול לשרטט לקרי את המהלכים הכי טובים שיש, לעשות את כל ההכנות הדרושות בשביל שקרי יוכל לקבל את כל המצבים הכי נוחים בעולם, אבל לבסוף, מה שמשנה זה האם הוא קולע או לא.
השימוש בקרי בצד ההגנתי
במשחק 1 ראינו את לברון מקבל את הכדור המון בפוסט(לאו דווקא במצב מיס מאצ'), ההגנה והתנועה הקבוצתית של הווריוורס עבדה מעולה. העזרה באה בזמן, והצליחו למנוע מלברון להוציא את הכדור לשלשה. ככל שהסדרה התקדמה, הקאבס חיפשו את המאצ' אפ של קרי על לברון, ובמשחק 7 הקאבס כבר "התעללו" במהלך של פיק נ' רול של לברון והשחקן של סטף. גולדן סטייט כמובן חיפשו להשאיר את איגודלה, או לפחות את גרין על לברון, אך רוב הזמן גולדן סטייט נכשלו בכך, ולברון קיבל את קרי, שהוא ללא ספק אחד המצ' אפים הקלים בשביל לברון. השינוי שהתחולל מהמשחק הראשון היה שלברון הלך לפוסט הרבה פחות, ויותר ניצל את סטף על מנת לחדור בקלות, ואם אפשר גם להוציא לשלשה(כי חייבים לעזור על לברון כשקרי שומר).
קרי אמנם לא שומר אישי ענק מבחינת פיזיות ולגרום ליריבו לקחת זריקה עם יד בפרצוף, אך הוא ללא ספק חוטף מצוין שסיים את העונה עם 2.1 חטיפות למשחק. בגמר הוא סיפק פחות מחטיפה למשחק, הוא שמר המון על לברון/קיירי, אף על פי שניסה להימנע מכך. הרבה מהזמן קרי ניסה לשמור על שאמפרט/סמית' ובכך לתת לליווינגסטון/קליי, ששניהם שומרים הרבה יותר טוב מסטף את קיירי, אך שוב הקאבס הצליחו להכריח את קרי לשמור על קיירי. ההגנה של קרי על השחקן עם הכדור עייפה אותו מאוד, גרמה לו להמון איבודים, והקשתה על החטיפה המעולה שלו, שמגיעה רוב הפעמים ממסירה של היריבה. כשקרי לא מנצל את יכולת החטיפה שלו, הוא בעיה בהגנה.
https://www.youtube.com/watch?v=boBjFARsZRQ
כאן, תומפסון לוקח את קיירי(המשימה הקשה יותר), קרי את סמית' וכמובן איגודלה את לברון. הקאבס מריצים פיק נ' רול של סמית' ולברון על מנת להביא את קרי על לברון. החילוף מתבצע וקרי משום מה עוזר מעט על סמית', סמית' מוסר ללברון, קרי מנסה לחטוף במקום לשמור על לברון, מפספס במילימטר ולברון מקבל את הכדור לדאנק קל.
https://www.youtube.com/watch?v=phpmws0iU2U
עוד פעם, אותה סיטואציה. הקאבס מריצים את אותו המהלך בדיוק, אלא שכאן הווריוורס מצליחים חלקית לא להחליף, אך סמית' גורם לאיגודלה להתרחק קצת מלברון, מה שנותן לו מרווח לחדירה ולAnd one.
קואץ' ניק, כשהתוצאה הייתה 2-0 ווריוורס: לנצל יותר את המצ' אפ של קרי על לברון. הקאבס אכן הקשיבו והצליחו בענק.
מנטליות
ובכלל, קרי נראה מאוד לא מפוקס ולא מרוכז. ב2 הגמרים בין הקבוצות ראינו משחקים שבהם לברון גם מאכזב בקליעה ומסיים באחוזים נמוכים, אבל גם כשלברון חווה קשיים הוא ממשיך לשחק אגרסיבי, לא מוותר ומנסה לא להתפשר על זריקות קשות. לעומת זאת, כשהזריקה של קרי לא נכנסת הוא נראה שבור מנטלית, וחסר חשק לשחק. בדרך כלל מצופה מהשחקן הטוב בקבוצה להיות מנהיג, אך כאן דריימונד לקח את התפקיד בענק(שאפו על משחק 7 אדיר). סטף, במיוחד במשחק 7, היה מאוד חסר אחריות עם הכדור וסיפק כמה איבודים תמוהים למדי (מה זו המסירה הזאת לקליי מאחורי הגב?!).
שפת הגוף שלו הביעה תסכול מתמיד, זריקת המגן שיניים שלו על האוהד הייתה מהלך לא ממש אופייני לו, שפשוט נועד לשחרר עצבים (יאמר לזכותו שהיה לו על מה להתעצבן, לאחר שפאול אחד או שניים הודבקו לו כמתנה מהשופטים). הראש שלו לא היה במשחק, והדבר גרם לאיבודים שטותיים.
האנמיות של קרי, בשילוב עם העייפות שנגרמה לו בצד ההגנתי התבטאה בין היתר בהשתתפות שלו במשחק ההתקפה של הווריוורס. הוא ריכז פחות, והשתתף פחות. אם נשווה את סדרת הגמר לגמר המערב נגד הת'אנדר, נראה שבסדרת הגמר קרי נגע פחות בכדור, זרק פחות ושיחק פחות.
הוא אמנם הבליח והתפוצץ במשחק 4 עם 38 נק', אך את משחק 5 הוא סיים עם 38% מהשדה והפסד, ובמשחק 6 הוא סיפק את ה30 נק' הכי אנמיות אי פעם במשחק כדורסל, ועוד פעם, עם הפסד. איפה היציבות?
אולי זו לא אשמתו?
יש שיטענו שהעייפות השפיעה על סטף, ושהוא עדיין לא החלים לחלוטין מהפציעה שלו בסיבוב הראשון נגד הרוקטס. ייתכן שיש אמת כלשהי בדבר, אך מבחינתי הדבר לא הופך אותו לחף מפשע. אין ספק שהפציעה והעייפות, בתוספת המרדף ל73 ניצחונות וסדרה ה7 משחקים מול הת'אנדר השפיעו במידה מסוימת. עם זאת, לו"ז המשחקים של הגמר העונה נתן מרווח מנוחה גדול יותר משנים קודמות, וסטף לא נאלץ "לקרוע" את עצמו מול הת'אנדר, 36.7 דק' למשחק. בסטנדרטים של קרי זהו אולי מספר גדול, אך לא מספיק גדול בשביל לנקות ממנו את האשמה.
מה הלאה?
איך נזכור את ההופעה הזו של קרי בגמר? הכל תלוי בהמשך. כל העולם קרע(ושמח לאיד, בנוסף) את לברון לאחר שנחנק מול דאלאס ב2011. הקוף לא ממש ירד ללברון מהגב אפילו לאחר שלקח 2 אליפויות רצופות, והדבר שימש כטענה נגד מקומו של לברון ברשימת הגדולים אי פעם. ורק היום, אולי, הוא הצליח להשכיח את ההופעה המזעזעת שלו. כמובן שהמקרה של קרי הרבה פחות חמור, אך המוניטין שלו נפגע. גולדן סטייט קבוצה מדהימה, וכנראה שיהיו לה עוד אופציות לקחת טבעת, אם וכאשר האופציה הזו תגיע, קרי יהיה חייב להיות במיטבו על מנת לתקן את העוול שגרם לעצמו. שנה שעברה זה היה "בקטנה", הפעם הוא הגזים.
1/6 מהשדה ברבע האחרון לא ממש עוזר לסטף להיזכר כשחקן קלאץ' גדול, והתדמית של הרבה אגדות נפגעה בשל תיוגם כלוזרים.
מה שאנחנו זוכרים מהאגדות הם הרגעים הגדולים, זוכרים את ההוק שוט של מג'יק והסל של ג'ורדן נגד יוטה. אם קרי לא רוצה שנזכור אותו מקבל בלוק מקינג ג'יימס, הוא חייב לעבוד עם עצמו על הפן המנטלי, ולחזור חזק יותר.
