בזמן משחק שבע הוא טור שמסכם את האירועים ההסטוריים מהמשחק האחרון של עונת הNBA (כי מי ישן הלילה?!?).

גולדן סטייט ווריירס 89 – קליבלנד קאבלירס 93 (קליבלנד מנצחת את הסדרה 4:3)

היסטוריה. בשבועיים האחרונים שיחות רבות בין אוהדי ספורט סבבו סביב השאלה הלא חשובה – מי יהיה הMVP של סדרת הגמר? סטף קארי יתאושש ויקח? גרין? איגי פעם שניה רצוף? אולי לברון, למרות שלא יהיה אלוף? הלילה קיבלנו תשובה לשאלה הזו, שהפכה למשנית. אף קבוצה לא חזרה מעולם מ3-1 בסדרת גמר, הווריירס לא הפסידו כל העונה 3 משחקים רצופים, העיר קליבלנד לא חגגה אליפות מעל 50 שנה, אוהיו כבר שרפה חולצות של המושיע שלה אחרי שאיבדה תקווה שיביא לה אליפות. היסטוריה. 

אזילי פתח טוב, ולפני שנעלם עוד הספיק להיראות כמו בוגוט עם מסירה נהדרת לגרין שחתך לסל. לקלעים משני הצדדים (מלבד גרין) רעדו הידיים בפתיחת המשחק, כמו שאפשר אולי לצפות במעמד כזה משחקנים בלי טונות של נסיון. כמה מסירות טובות הביאו לקליעות חשובות משני הצדדים של גרין, בארנס ולאב. במדד הכוכבים סטף לא נראה ממוקד בפתיחת המשחק יותר מבשאר הסדרה, אבל לפחות לברון פתח כמו לברון. 

כשסטף נוכח חצי נפקד בארנס וקליי ניסו לקחת על עצמם. בארנס קצת בכוח עם 1-5, לקליי לא היה קשה, לפחות בפתיחת המשחק, מול ההגנה של קיירי אירווינג. קיירי חיכה לתורו כדי להראות לקליי שמול הקרוס אובר שלו אף אחד לא נשאר יציב. הווריירס המשיכו לדחוף, וקליבלנד לרדוף. איגי בהגנה ובריב', גרין בכל מקום (ומכל טווח), וסטף עוד ניסה להכנס לעניינים.

רבע שני, סטף נח וגולדן סטייט נראית דומה. ליווינגסטון וספייטס הכניסו אנרגיות בשני צידי המגרש (אנרגיות של משחק 7, ספייטס הורגש לרגע אפילו בהגנה), לברון המשיך להחזיק את קליבלנד במשחק, אבל גרין עדיין בכל מקום, והתחושה היא שזה עניין של זמן עד שהווריירס יתעוררו. הבעיה היא שברור שאם זה לא יקרה, לברון לא יחכה להם. 

הקאבס הולכים למהלך שהתחיל בפיק של לאב, לברון נשאר על קליי בחילוף, ההגנה מתכווצת בחדירה ועבירה רעה שנבעה מאובר התרגשות נותנת לשומפארט מהלך של 4 נקודות. שומפארט ממהר להחזיר את הטובה בצד השני ונותן לסטף זריקת בונוס על חדירה טובה של סטף עד הסל. אולי עכשיו סטף יכנס לעניינים? המשחק כבר מזמן לא בשלב המזמוזים, וכמעט לכולם עדיין רועדות הידיים, חוץ מלדריימונד גרין שבא לעבוד. 

לברון היה אדיר בהגנה הלילה, ועם בלוק ענק על סטף (ספוילר: בלוק גדול עוד יותר – בהמשך) שפשוט בא לו בקלות הוא מראה שהוא ממוקד מטרה. ניכר שסטף לא נהנה מהעניין, ושפת הגוף המזעזעת שלו מכל הסדרה ליוותה אותו גם הלילה. זה (ביחד עם הכאבים) השפיע גם על המשחק שלו, ועל הכדורים שהלכו יותר מדי פעמים לכיוונים מוזרים. 

שוויון 38, וגרין בטירוף. כשרק גרין ולברון באמת במשחק, זה נראה כבר בשלב הזה שהMVP של הסדרה ילך לשחקן שינצח את המשחק הזה – אחד משניהם. קליבלנד לא מצאה איך לעצור את דריימונד, לאינטרנט היו כמה הצעות:

https://twitter.com/jaycaspiankang/status/744697635961856000

הנעת כדור ששיחררה את ברבוסה לשלשה (התרומה הצנועה שלו למשחק) העלתה את הווריירס ליתרון 7 שנשמר עד המחצית. קליבלנד המבולבלת לא מצליחה אפילו להוציא זריקה אחרונה, והפער הגדול ביותר עד כה נשמר למרות הופעה מרשימה מאוד של לברון שכבר מתקרב לטריפל דאבל. ולא רק הוא:

10-21 לשלוש לווריירס במחצית הראשונה, ורק 1-14 לקליבלנד. אז איך ההפרש עומד רק על 7? קארי לא מרוכז, גם קליי לא הגיע עדיין, ובנתונים הפיזיים הקאבס השאירו אבק לווריירס: בנקודות הזדמנות שניה, בנקודות במתפרצת, וגם בנקודות בצבע קליבלנד הובילה. מחוץ לצבע לעומת זאת:

השיפוט ממש לא הכריע את המשחק הלילה, אבל כן ניכר שלכוכבים של גולדן סטייט אין סטאר פאוור שמשפיע על שופטים, והעבירה השלישית שנשרקת לקארי מדגימה את זה יפה. 

גולדן סטייט עלתה למחצית השניה מרוכזת, ונראה שהיא מוכנה סוף סוף לקחת יתרון דו ספרתי. אבל בארנס בערב רע מנסה לקחת על עצמו בכוח, ובצד השני הסטטיסטיקה מתיישרת עם שלשה של קיירי, ושתיים רצופות של ג'יי אר סמית', ושוב שוויון. סמית' היה ספק הנקודות השלישי של קליבלנד הלילה וסיים עם 12, ב5-13 מהשדה ו2-8 לשלוש. 

סטף עם רצף המהלכים הטובים היחיד שלו הערב (בין הרבה כאלה שהיו הרבה פחות), ואוהדי הווריירס מקווים שאולי. עכשיו. הוא. יכנס. למשחק. כבר.

 

שימו לב להגנה הנוראית של לאב במתפרצת הזו, ותזכרו לו אותה. לפחות עד הדקה האחרונה של המשחק:

איבוד נוסף של קליבלנד עוד איפשר לו לקלוע שלשה שהתרגלנו לראות בעונה הסדירה לפני שהוא שוב דעך לשקט יחסי. את המשחק סטף סיים עם 17 נק', 5 ריב' ו2 אס' בלבד, 4-14 מהשלוש ו4 איבודים. משהו אצל קליבלנד לא ממש מתחבר בהתקפה, למרות שההגנה של הווריירס דווקא לא הבריקה בדקות האלה. אחרי 2 השלשות של סמית' הוא כנראה הרגיש צורך לאזן את המשחק ולוותר על כמה כדורים בהתקפה.

בצד השני ורז'או וסטף מאבדים כדורים, התקפה רעה שנגמרת בזריקה נואשת על הבאזר, ובנוסף לכל הצרות – רביעית של קארי. ואולי זה דווקא צריך להיות בעמודת החדשות הטובות לווריירס? קארי עם עוד איבוד לחלוטין לא מחויב המציאות, וההגנה של גולדן סטייט מתקשה לעצור את קיירי שהשתלט על הרבע השלישי. שש לקליבלנד. קיירי היה טוב מאוד הלילה, ועל הבמה הגדולה ביותר שראה בקריירה: 26 נק' ב10-23 (43 ד' משחק), 6 ריב' ואסיסט בודד (קיירי לא באמת ניהל את המשחק הלילה, חכו לשורה הסטטיסטית של לברון).  

טיים אאוט מדויק של קר, ליווינגסטון עם מסירת אומן, וסיום מתפרצת בדאנק בהתקפה הבאה. שוויון. בארנס (10 נק', 3-10 מהשדה, 2 ריב' ואסיסט) חזר במקום ורז'או שהיה רע, ומיד קבר שלשה. איגי (4 נק' ב37 ד' וב2-6 מהשדה, 9 ריב', 4 אס', 2 חט' ו2 חסימות) בשניות האחרונות של הרבע ובשיניים מצליח לייצר יתרון מינימלי של נקודה לטובת הדאבס. באויר מרחפת תחושה שמצפה לנו רבע אחרון מהסרטים.

ברבע האחרון הווריירס מכווצים בהגנה אבל לא פוגעים בהתקפה. כמה כדורים שנכנסו ויצאו וקושי עצום בריבאונד ההגנה, וקליבלנד ביתרון 3 נק', 3 דקות לתוך הרבע. קר עם טיים אאוט שבו ברור שסטף יחזור למגרש עד הסיום. סטף חזר עם סל השדה היחיד שלו ברבע הרביעי – שלשה מליד האותיות שהרימה את האוזן בר (וגם את האח הקטן שלו להלילה, האורקל ארינה).

החטאה בצד השני איפשרה סוף סוף שלשות בק-טו-בק של הספלאש בראדרס שמכריחים את טיירון לו לקחת טיים אאוט משלו. קליי סיים את הלילה עם 17 נק' (2-10 לשלוש!), 2 אס', 2 ריב' ו3 איבודים. קליבלנד חזרה ממנו במטרה לפנות את הדרך ללברון, אבל לפני שהמלך הספיק לייצר נקודות, מלך אוקלנד להלילה עשה את זה. זה היה סימלי (וטיפוסי) שזה היה דווקא גרין שהיה בדיוק במקום כדי לתקן את החטאת הלייאפ הרעה של סטף. 6 נקודות רצופות של לברון שכנעו אותו להפסיק למסור, רק שארבע הזריקות הבאות שלו הלכו החוצה. בעיה? לא נורא, כי גם הספלאש בראדרס קיבלו בטחון והפסיקו למסור, וגם הפסיקו לקלוע. צריך לומר את האמת: סטף, עם עוד כמה איבודים מיותרים ועוד עבירה לא נחוצה בדקות הקריטיות, פשוט שיחק רע הלילה.

https://twitter.com/_PrettyVibes23/status/744734477088362500

שתי הקבוצות כמעט ולא הצליחו לייצר נקודות במאני טיים, והתוצאה נתקעה על שוויון 89 למשך 4 דקות. גם השחקנים הטובים של הלילה, לברון וגרין, הצטרפו לרשימה הארוכה של המחטיאים בדקות האלה, וסטף עוד מאבד כדורים ומטיח איירבולים. גרין סיים עם 32 נק', 15 ריב' ו9 אס' והיה בלי ספק האיש של הווריירס הלילה. כמה חבל שהוא לא לקח על עצמו יותר (או קיבל יותר מקר וקארי) בדקות האחרונות של המשחק. בדקות האלה מגיע המהלך הבא שגם מנע מהווריירס לשבור את הבצורת ולעלות לשוויון, וגם נתן כיוון חדש ואנרגיות לשחקני קליבלנד. המהלך של המשחק היה דווקא מהלך הגנתי:

דקה לסיום הגיע שובר השוויון: קיירי עם שלשה משום מקום אחרי חילוף של סטף (כבר הזכרתי שסטף היה רע הלילה?), ואחרי עוד זריקה רעה של סטף פתאום באוקלנד מבינים עד כמה העונה הזו תיזכר בהיסטוריה, ודווקא לא לטובה. נוטים לרדת על ההגנה של לאב ובצדק. גם במשחק הזה היו לו כמה פוזשנים הגנתיים בזיוניים, וכמה שחקנים שחלפו על פניו כאילו הוא לא שם; אבל כשמבקרים אותו מהיום, צריך לקחת בחשבון שהוא לא רק יודע איך לשמור 1 על 1, הוא גם עשה את זה נפלא בזמן הכי חשוב. את הלילה הוא סיים עם 9 נק' ב3-9 (0-3 לשלוש), 14 ריב', 3 אס' ו2 חט', ושיא משחק 19+ במדד ה+- (+ 19. זו לא טעות דפוס). הנה הזריקה הרעה של סטף על השמירה הנהדרת של קווין:

אחרי פאול קשה של גרין שמנע דאנק סוגר עניין, לברון קלע 1-2 מהקו, מספיק כדי לתת יתרון של שני פוזשנים לקליבלנד 10 שניות לסיום. בדרך לספסל בפסק הזמן לברון נתפס במצלמות כשהוא מסמן ומסנן לחברים: "עוד עצירה אחת, עוד עצירה אחת". מזה הווריירס כבר לא חזרו, וברחבי העולם כתבי ספורט נשלחו לאכול כובעים.

טיירון לו הוא המאמן השלישי בהיסטוריה שמקבל קבוצה במהלך העונה ולוקח איתה אליפות. הקודמים היו פול ווסטהאד ב1980 ופט ריילי ב1982 ו-2006 (ואף מילה על דיוויד בלאט). אחרי 52 שנה בלי תואר בספורט משמעותי לקליבלנד, זה קרה, והמלך קרס עם הבאזר לפרקט בדמעות. מאז הדראפט שלו הוא חיכה לרגע הזה, וכמעט לבדו הוא החזיר את הקאבס מ1-3 בסדרת הגמר ההסטורית הזאת. את הלילה הוא סיים עם דקה אחת של מנוחה, 27 נק' (9-24, 1-5 לשלוש), 11 ריב', 11 אס', 2 חט' ו3 אס' להם הוא הוסיף גם 5 איבודי כדור, אבל סלחנו. 

הדאבס של 2015-2016 וסטף קארי בראשה נתנו לנו עונה סדירה שטרם ראינו כמותה, ואז פלייאוף הרבה פחות טוב, ובכל זאת כמעט סיימו עם טבעת; הם הובילו 3-1 בסדרת הגמר על קליבלנד של לברון, ואז הסתבכו עם עצמם והפסיקו לנצח, ובכל זאת כמעט סיימו עם טבעת; הם הובילו ברובו של משחק 7 בגמר מול הקהל שלהם באוקלנד, אבל ב4:30 הדקות האחרונות לא הצליחו לייצר אפילו נקודה אחת, ועם כמעט לא הולכים למכולת.

כמה קר את קארי מצטערים על הרדיפה אחרי שיא העונה הרגילה? עד כמה הפציעה שקארי סוחב חמורה? האם גרין יתבגר בעקבות ההרחקה שאפשר ששינתה את המומנטום של הגמר הזה? והאם הווריירס יצליחו לעשות מעשה ספרסי, להתאושש מההפסד, ולחזור למעמד בעוד שנה?

נשארנו עם הרבה שאלות, אבל סימן קריאה אחד גדול – לברון, השחקן הטוב בעולם, אלוף בפעם השלישית. לא יאשימו אותי בחיבה יתרה לאיש, אבל אחרי הופעה כזו של השחקן בסדרת הגמר, באמת מגיע לו. 

 

בשבוע הבא דראפט הNBA, עונת המלפפונים כבר החלה, והקיץ יש לנו אולימפיאדה; אם הדברים האלה מנחמים אתכם, אשמח לשמוע את השיטה שלכם לשכנוע עצמי.

סיכום המשחק מאתר הNBA

טופ 5 מהלילה:

Poetry. במקום החמישי למשל: "הדוד דרו עם הרעדת האליפות שהיתה אופה אגם קפוא"