בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון.
1. מיאמי היט (2-1) 109 – יוסטון רוקטס (0-3) 89
לא לפתיחה הזו ציפו ג'יימס הארדן ואוהדי הרוקטס. הארדן דיבר בכל הזדמנות הקיץ על כך שנשדד ממנו תואר הMVP, והראיה הכי משכנעת שהציג היתה הצלחת הקבוצה שסחב על הגב, עם ובלי דווייט הווארד. אחרי שני הפסדים מאכזבים מול הקהל הביתי ב20 הפרש, היא יצאה למשחק חוץ לא קל נגד מיאמי הלילה וסיימה אותו בהפסד… ב20 הפרש בדיוק. לפחות הם עקביים.
יוסטון דווקא פתחה טוב, ונראה היה שהדברים הולכים לכיוונה. הרוקטס פתחו באנרגיות מצוינות, ניצלו את ההרכב הנמוך שפתחו בו כדי לרווח את המגרש, הניעו את הכדור מצוין לשחקנים חופשיים ורצו בכל הזדמנות. מיאמי החטיאה את כל 10 הנסיונות שלה מטווח 3 הנקודות במחצית הראשונה, ואיפשרה 9 שלשות ליוסטון בצד השני, כולל 5-5 של ת'ורנטון שהיה היד החמה במחצית הזו. ת'ורנטון שפתח מצוין סיים את המשחק עם 21 נקודות, אבל במחצית השניה קלע סל שדה אחד בלבד והיה מאוד חסר לרוקטס. הארדן סיים את המשחק עם 16 נק' ב2-15 מהשדה, כולל 0-10 מהשלוש, 7 אס', 6 ריב' ו5 איבודים. במחצית הראשונה הוא עוד הניע טוב את הקבוצה שלו כששימש כרכז דה פאקטו על המגרש, אבל במחצית השניה כלום לא הלך. האסלם שטף את שחקני ההיט במחצית, וברגע שקאפלה שוב ירד מהמגרש הרוקטס היו אבודים מול הנעת הכדור ושטף המשחק של מיאמי. יוסטון סיימה את המחצית הראשונה ביתרון של 19 נקודות, והפסידה את השניה ב41! מגרף ההפרשים אפשר לראות את השוני הקיצוני בין שתי המחציות:
אם אתם אוהדי רוקטס תוכלו להסביר לעצמכם את המפלה הלילה בבעיית הגבוהים החמורה של הרוקטס כרגע: מוטיונאס, הווארד וטרנס ג'ונס פצועים קל או מוגבלים בדקות ולא שותפו בלילה הראשון מתוך בק-טו-בק לרוקטס. בחמישיה עלה קלינט קאפלה כגבוה יחיד כשאריזה בעמדה מספר 4. צא'ק הייז שהוחתם אתמול כבר שיחק אתמול 10 דקות, אבל לא תרם דבר. קאפלה שפתח שותף 14 דקות בלבד ודווקא היה טוב בזמן ששיחק: 10 נק' ב5-5, 5 ריב' וחסימה עם נתון +- חיובי. מקהייל טעה בכך שלא שיתף את קאפלה יותר, בעיקר מול הקלות בה ההיט קלעו בצבע. הגבוה השלישי ששותף במשחק בשביל הרוקטס היה מונטרז הארל, אבל לא הוא או ה22 דקות ששיחק יכלו להציל את הרוקטס והצבע הפרוץ שלה אתמול מהמפולת. התירוץ שלא יכול להתקבל הוא הבעיה של הרוקטס בעמדת הרכז; בברלי היה טוב בהרבה מלאוסון אתמול, אבל שותף רק 19 דקות לעומת 37 של טיי, שסיים עם 4 נק' בלבד ב3 זריקות לסל, 4 אס', 4 ריב', ו3 איבודים. מעבר לתרומה ההתקפית הדלה, לאוסון הוא גם חור הגנתי, בוודאי בהשוואה לבברלי. מקומו בינתיים על הספסל, וטוב משחק אחד קודם. כל זה דרך אגב לא אמור להיות תירוץ ליכולת הגרועה של ג'יימס הארדן שעומד על 22% מהשדה, ו9% משלוש. הארדן קולע שלשה למשחק מתוך 10.7(!) נסיונות. זה רק 3 משחקים, אבל גם במשחק יחיד זה לא אמור לקרות לשחקן שמחשיב את עצמו למועמד לMVP.
Watched Houston. Decided to look up Ty Lawson impact on D
14-15 On:106.5 Off 103.5
13-14 On:107.5 Off 102.6
Houston we might have a problem— David Locke (@Lockedonsports) November 2, 2015
מיאמי נהנתה מלילה נהדר של חסן וויטסייד שנאבק בעיקר מול הנמוכים והרזים של הרוקטס בצבע וסיים עם 25 נקודות ב12-15 (ככה זה כשאתה זורק את הכדורים ישר לתוך הטבעת), 15 ריב', 3 אס' ו3 חסימות. ווייד סיים עם 20 נק' (ב6-16) ו8 אס' (רובם מסירות האלי-הופ לוויטסייד). שאר החמישייה של ההיט לא הבריקה הלילה: דראגיץ' עם 8 (6 אס'), בוש עם 10 ודנג עם 14 לא נעלמו לגמרי, אבל נראו מעט דהויים ליד זוהרו של ווייטסייד. שימו לב בהמשך העונה לרוקי ג'סטיס ווינסלו (10 נקודות ו24+ כשהוא על המגרש) ולשחקן השנה השניה טיילר ג'ונסון (11 ב5-7, 25+) שנתנו להיט הלילה את האנרגיה שהיו זקוקים לה מהספסל.
2. בוסטון סלטיקס (1-2) 87 – סן אנטוניו ספרס (2-1) 95
שתי הקבוצות הגיעו עם מאזן של נצחון והפסד, וקיוו להטות את המאזן העונתי לחיובי ולהתחיל מגמה. הספרס עם אחת החמישיות המפחידות בליגה, המאמן הטוב בליגה ואחד הספסלים הטובים בליגה, מול בוסטון הצעירה והמשתפרת ששיחקה מול הקהל הביתי שלה. הנצחון של הספרס קבע שיא שמתווסף לאוסף השיאים שהשושלת שלהם ייצרה, כשהם עוברים את בירד, מקהייל ופאריש בכמות הנצחונות לשלישייה, ועושים זאת "דווקא" מול בוסטון בביתה:
Congrats to Tim Duncan, Manu Ginobili & Tony Parker for becoming the winningest trio in NBA history with 541 wins! pic.twitter.com/WkrvemqQFP
— NBA TV (@NBATV) November 2, 2015
"Winningest".
המשחק התחיל רע, כששתי הקבוצות הרבו להחטיא. הספרס מיהרו להכניס שחקנים מהספסל, והיו הראשונים לצאת מתצוגת הקליעה הרעה בהובלתם של מילס, ג'ינובילי ולנארד. כשבוסטון המשיכה להתקשות לייצר נקודות (ג'רבקו היה שחקן ההתקפה הכי יעיל שלה) ההפרש צמח ל10 בסוף הרבע הראשון, בו הסלטיקס קלעו 13 בלבד – כמעט נקודה לדקת משחק.
למרקוס אולדריג' עם פתיחה פושרת לעונה בינתיים, התחיל גם את המשחק הזה עם סל שדה אחד בלבד בכל רבע במחצית הראשונה. הוא התעורר במחצית השניה וסיים את המשחק כקלע המוביל עם 24 נק', 14 ריב' ו5 אס' ונראה כמו עצמו. לנארד שנראה בינתיים כמו המועמד לMVP של הספרס פיתח לשלמות את זריקת הפייד אווי שלו מחצי מרחק. הוא סיים עם 19 נקודות. שניהם היחידים ששיחקו אתמול מעל 30 דקות עבור הספרס שפיזרו כהרגלם את הדקות והנקודות. בלטו מהספסל דיאו (נתון +- של 11+), מילס (12+) וג'ינובילי (14+) שניצלו את פער האיכות בין הספסלים כדי להריץ את הספרס ליתרון שנשמר מאמצע הרבע הראשון ועד סוף המשחק. ג'ינובילי סיים עם 13 נק', 8 ריב', 3 אס', ו2 חטיפות. לעומת פרקר שממשיך את היכולת הבינונית-רעה שלו מהיורובסקט, ג'ינובילי נראה נהדר. כיף גדול שהוא נשאר לעוד עונה.
במחצית הספרס הובילו ב13, ושמרו על היתרון עד אמצע הרבע השלישי לפני שאפשרו לבוסטון לחזור למשחק. כמו משחק ההתקפה של אולדריג' גם ההתקפה של בוסטון השתפרה מרבע לרבע (13, 18, 23, 33) והיא הצליחה לצמצם את ההפרש ולייצר סיום מותח. בראדלי (18 נק') וסמארט (17) הצליחו להחזיר את בוסטון למשחק, כשדיוויד לי (2 נקודות ב1-7) ותומאס (15 נק' ב4-18 מהשדה, 1-5 מהשלוש), שדווקא היה מצוין בשני המשחקים הקודמים, "מנסים" להפריע להם. הדאנק המפלצתי הזה של בראדלי צמצם את ההפרש ל5 בלבד:
זה קרה כשעל השעון 1:40 לסיום המשחק, בהם לבוסטון עוד היו כמה הזדמנויות להתקרב עוד יותר, הזדמנויות שהיא לא הצליחה לנצל. למרות שהזיעו בסיום יותר משתכננו, הספרס כמו הספרס לקחו את ההובלה מוקדם במשחק והצליחו לשמור עליו עד הבאזר. בוסטון יכולה לצאת מעודדת מכך שבערב רע של תומאס היא הצליחה לייצר סיום צמוד, וגם מהיכולת ההתקפית של מרכוס סמארט, שלגבי משחק ההגנה שלו מעולם לא היה ספק.
3. אטלנטה הוקס (3-1) 94 – שארלוט הורנטס (0-3) 92
מפגש קצוות בבית הדרום מזרחי. יומיים אחרי ששארלוט כמעט הצליחה לחזור ולנצח באטלנטה (97-94 להוקס בשישי) היא כמעט מצליחה לחזור ולנצח אצלה בבית. המגרש הביתי היפהפה והיכולת לחזור מבורות עמוקים לא מפצים על היכולת הלא פחות מרשימה להיכנס לאותם בורות ועל המאזן הנוכחי: 0-3. מצד שני, מייקל קיד גליכריסט חסר, העונה עוד צעירה ועל שארלוט עבר עוד קיץ עמוס התרחשויות ושינויים.
Hey @hornets – Can we get a game with you guys that doesn't come down to the final minute? Ever!?
— Atlanta Hawks (@ATLHawks) November 1, 2015
במידה והזמן לא יעזור, ההורנטס מחזקים את הטענות שיציבות הסגל היא אחד הפרמטרים החשובים להצלחתה של קבוצה. שארלוט שחררה 7 שחקנים הקיץ והביאה 7 חדשים, רובם מתוכננים לקבל דקות משמעותיות. באטום, לאמב, קמינסקי, לין וספנסר הוז חילקו ביניהם הלילה 100 דקות ובעיקר בפתיחה שארלוט נראתה יותר כמו אסופת שחקנים מקרית מאשר כמו קבוצה.
למרות זאת המשחק היה ברובו צמוד. אטלנטה ברחה בתחילת הרבע השני ל14 הפרש, אבל ההורנטס צמצמו בעקביות ובסוף הרבע השלישי כבר היו ביתרון 8. שוויון וארבע החלפות הובלה בין הקבוצות ברבע האחרון הביאו לסיום דרמטי, ולו קמבה ווקר (17, 6 ו6) היה קולע את הזריקה האחרונה ושולח את המשחק להארכה, יתכן שסיכום המשחק היה אחר. בצד הדברים הטובים לשארלוט יש את מרווין וויליאמס שפתח את העונה מצוין, הלילה עם 15 נק' ו5 ריב' ו5-8 מטווח השלוש, ווקר שהזכרנו ובאטום עם 16 נק', 8 אס' ו6 ריב'. בצבע לעומת זאת ההורנטס התקשו מאוד מול ההגנה של ההוקס. נתון מעניין שמציג צד של העניין הוא ההבדל בין מדד ה+- של הגבוהים שעלו מהספסל: זלר סיים עם נתון 15- וספליטר עם 11+. עוד יכתב הרבה העונה על הצירוף של ספליטר להוקס, מאוד מעניין לראות אותם מזיזים את הורפורד ל4 ואת מילסאפ ל3.
הגנת הפרימטר של ההוקס נראתה פחות טוב הלילה ממה שהתרגלנו לראות מהקבוצה בעונה הקודמת. בנוסף להגבלת הדקות של ספאלושה שמתאושש מהשבר ברגל, משפיע בוודאי גם החיסרון של קארול . בצד ההתקפי בייזמור ממלא את תפקיד הסמול הפותח מצוין, ומוביל את קלעי ההוקס כבר משחק שני ברציפות עם 20 נקודות ב28 דקות. טיג (18 נק', 6 ריב', 4 אס') נראה בטוח בזריקה שלו מרחוק, ומי שעקב אחרי גמר המזרח האחרון מבין עד כמה זה חשוב להוקס. הורפורד ומילסאפ תרמו את שלהם עם 16 נק' לכל אחד, כשמילסאפ מוסיף 6 אס', 6 ריב' ו2 חסימות והורפורד 12 ריב', 3 חסימות והגנה טובה על ביג אל ג'פרסון שנעצר על 10 בלבד ב5-12.
שלושת המחזות המכוערים מאתמול, בסדר עולה: השיער של לין, המדים של ההוקס והעובדה שספנסר הוז מקבל כסף בשביל לשחק כדורסל מקצועני.
בקטנה, לא יפה לצחוק על הלייקרס כשהם למטה:
#LakersAreMoreWorthlessThan a college degree in Art History
— Not Bill Walton (@NotBillWalton) November 2, 2015
מהלכי הTOP 10 מהלילה:
