בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד באירועים החשובים מהלילה האחרון ב NBA.

 

9 משחקים היו הלילה בליגה הטובה בעולם. דטרויט מנצחת את ברוקלין, אטלנטה עם כל דיבורי הטרייד והשינויים שבאויר מתפוצצת על דאלאס בהובלתו של ג'ף טיג. ממפיס עם ניצחון רביעי רצוף ו 8 מ 10 האחרונים, הפעם על הפליקנס. אוקלהומה סיטי גם ממשיכה לדהור בצמרת המערב עם ניצחון קליל על וושינגטון. הספרס מוציאים תסכול מההפסדים האחרונים ומביסים את אורלנדו. יוטה מנצחת את הבולס שנראים רע מאוד לאחרונה ומתרחקים מצמרת המזרח. סקרמנטו מנצחת את מילווקי בלי קאזינס אבל עם הרבה רודי גיי (32 נק') וגם עומרי כספי (13 נק'). מעל כולם בלטו ההצגה של ג'וקיץ' ודנבר שעצרו את הסוס הדוהר של טורונטו וכמובן קליבלנד עם ניצחון חמישי ברציפות, הפעם בהארכה על אינדיאנה. 

 

אינדיאנה פייסרס (25 – 23) 106 – קליבלנד קאבלירס (35 – 12) 111 , בהארכה

קליבלנד קאבלירס מחברים חמישה ניצחונות רצופים.
אז נכון גם בתקופתו של בלאט היו ניצחונות כאלה, וגם בתקופתו של בלאט הם קלעו פה ושם יותר מ 110 נק', ונכון הם היו במרחק של זריקת ניצחון צולעת של מונטה אליס כדי שנדבר על הפסד שני בתקופתו של טיירון לו. אז הכל נכון, אבל השורה התחתונה היא שמשהו השתנה בקאבס.

Capture

בחמשת הניצחונות האחרונים הם קולעים 118.2 נק' ל100 פוזשנים (ראשונים בליגה לפני גולדן סטייט ואוקלהומה סיטי בתקופה הזו) ומנצחים בהפרש ממוצע של 11.6. נזכיר שבין היתר הייתה שם ההתפוצצות על הספרס. 

משהו באנרגיה הכללית של הקבוצה נראה טוב יותר, הטריו המוביל נותן את הטון משחק אחרי משחק ונראה שמעל כולם משהו השתחרר בנצרה של קווין לאב.
למרות שמדובר רק ב 6 משחקים אי אפשר שלא לשים לב להבדלים אצל קווין לאב. קליבלנד פתחה את העונה בלי קיירי אירווינג וקווין לאב היה אמור להיות דומיננטי. הוא היא סביר עד טוב, אבל לא ענה על הציפיות. מהרגע שקיירי חזר הוא דעך ואפילו החלו שמועות על טרייד אפשרי, רק לא היה ברור לאן ובמקום מי.

ב 6 המשחקים האחרונים תחת טיירון לו הוא נראה אחרת לחלוטין וזה רק בצד ההתקפי. על ההגנה נדבר כשנגיע להארכה של המשחק הלילה. 

קווין לאב עם טיירון לו

קליבלנד פתחה את המשחק מצויין וסיימה את הרבע הראשון ביתרון 33-26:

בצד השני פול ג'ורג' שנמצא לאחרונה בתקופה לא טובה במיוחד התקשה גם הלילה, אבל לאינדיאנה היה את מיילס טרנר. עוד רוקי שלא זוכה למספיק הייפ בגלל העוצמה הכללית של המחזור הנוכחי:

המשחק התנהל בקצב גבוה מאוד וקליבלנד חתמה את המחצית במהלך הגנתי שהפך להתקפי וסל עם הבאזר:

זו הייתה המחצית הרביעית ברציפות שהם קולעים 60 נק' או יותר ועושים את זה באחוזים מצויינים:

דווקא במחצית השנייה משהו בקצב המשחק של הקאבס נפגע והייתה זו אינדיאנה שעלתה חזק ופתחה את הרבע השלישי עם 3 סלים מהירים של מונטה אליס וצימקה את הפער עד ל 62-60. מכאן והלאה התנהל משחק צמוד, כשאף קבוצה לא מצליחה לברוח. באוויר אפילו הייתה תחושה של משבר ראשון לקאבס כשההתקפה הכל כך דומיננטית שלהם במשחקים האחרונים נעצרת על 15 נק' ברבע השלישי ועל 21 נק' ברבע הרביעי. 

4 דקות לתום הזמן החוקי, לברון ג'יימס מנסה לקחת על עצמו את המשחק והולך לטבעת בכל הכוח וכידוע יש לו הרבה מזה. להפתעתו (וגם להפתעתנו) מיילס טרנר  מחכה לו שם עם חסימה אדירה:

זה מספיק לאינדיאנה כדי להגיע למהלך אחרון בשיוויון 96 כשיש מספיק זמן על השעון. אינדיאנה מחליטה ללכת על מונטה אליס וממש לא ברור למה. אליס קלע הלילה 5-18 מהשדה ו 1-8 מהשלוש. אליס מצליח להגיע לזריקה סבירה מחצי מרחק על הראש של סמית', אבל אפילו לא פוגע בטבעת. 

 

בהארכה קליבלנד מצליחה לברוח עד 109-106, חלק מזה בזכות הגנה טובה של קווין לאב שגם חוסם את פול ג'ורג'. אינדיאנה משרטטת הפעם מהלך לשלשה של ג'ורג' היל שבטעות מוצא את עצמו בטווח שתי הנקודות מנסה למשוך לקו השלוש ולא מצליח לייצר זריקה נורמלית מהמהלך ואינדיאנה מפסידה. 

 

אחרי כל הסופרלטיבים וגם ההתלהבות הגדולה שקיימת כיום בתקשורת המקומית של קליבלנד צריך לשים כמה דברים בפרופורציות הנכונות. קליבלנד קלעה הלילה 111 נק', אבל בתום הזמן החוקי זה היה רק 96 אחרי מחצית שניה רעה מאוד. 

הם מנצחים את אינדיאנה שהעונה לא נראית כמו אחת מאריות הליגה או המזרח וזה בערב שבו פול ג'ורג' קולע 3-15 ומונטה אליס 5-18. 
אחרון חביב שווה לשים לב אליו זה דלבדובה. 

דלבדובה היה אחד השחקנים הכי חביבים על דיוויד בלאט, והלילה הוא נדחק לשולי הרוטציה ומשחק 12 דקות בערב שיש בו 106 דקות משחק לחלק בשתי עמדות הגארד. למי שחושב שמו וויליאמס ממחאת הוותיקים הוא זה שזוכה לדקות אז התשובה היא שלילית. 

טיירון לו שיחק הלילה עם ג'יי אר סמית' 42 דקות, קיירי אירווינג 40 דקות ושאמפרט 22. מאוד דומה לרוטציה שהלכה במהלך העונה שעברה. 

 

אירווינג הוביל את הקאבס עם 25 נק' ו 7 אס', לברון קלע 24 הוריד 12 ריב' ומסר 6 אס', קווין לאב עם 19, ג'יי אר סמית' עם 19 וטריסטן תומפסון עם 14. איפה מוזגוב? גם הוא נדחק מהרוטציה ושיחק הלילה רק 12 דקות והשיב ב 6 נק'.

יהיה מעניין להמשיך לעקוב אחרי השינויים האלו.

 

באינדיאנה גו'רג' היל היה מצויין עם 23 נק', ג'ורדן היל קלע 17 ונק' האור האמיתית שלהם היא מיילס טרנר שאמנם סיים רק עם 14 נק' אבל גם 10 ריב' ו 4 חס' ומדובר בעוד רוקי אדיר שנכנס השנה לליגה. 

 

תקציר המשחק באתר ה NBA.

 

דנבר נאגטס (19 – 30) 112 – טורונטו ראפטורס (32 – 16) 93

 

הראפטורס מגיעים לדנבר כשהם ברצף של 11 ניצחונות רצופים. את דנבר זה לא ממש מעניין ולאחרונה דנבר מתחילה להראות לא מעט ניצוצות ואופטימיות לעתיד. 
הסיבות הן כמובן דנילו גאלינרי שנמצא בכושר נפלא אבל יותר חשוב ניקולה יוקיץ' ועמנואל מודאי הרוקיס, אבל על העונה הנוכחית של הרוקיס נדבר בהמשך.

יוקיץ' בן ה – 20, נתן הלילה את המשחק הטוב ביותר שלו העונה עם 27 נק', 14 ריב' ומהלכים מהסוג הבא:

לא רק יוקיץ' נתן משחק מעולה, גם וויל בארטון ממשיך לעלות מהספסל של דנבר ולתת קייס רציני לשחקן השישי של העונה, הלילה עם 20 נק' ו 7 ריב' באחוזים טובים ומדד פלוס מינוס של 17+ וגם ערימת דאנקים יפה מאוד מול הגנה מאוד לא מרוכזת של טורונטו הלילה:

 

ועוד אחד:

בצד השני, בטורונטו ידעו לסכם את המשחק מצויין:

 

זה היה אחד הערבים הרעים שלהם העונה עם 27-39 מקו העונשין, 29-78 מהשדה (37%) ותבוסה 49-35 בריבאונד. יש גם ערבים כאלה, וזה מה שגורם לרצפים להשבר וליציבות המדהימה של גולדן סטייט להמשיך ולהראות כל כך מרשימה.

טורונטו נשענת באופן מוחלט על שני הכוכבים שלה דרוזן ולאורי. דרוזן נתן את שלו עם 24, אבל לאורי היה הלילה רע מאוד וסיים עם 10 נק' ב 3-12 מהשדה וזה בעצם כל הסיפור של המשחק.

 

רוקיס

העונה נפתחה בקול תרועה ענק של טאונס, ג'אליל ופורזינגיס וקצת דיאנג'לו ראסל. לאחרונה דווין בוקר קצת זכה להיילייטס, אבל מחזור הרוקיס הנוכחי הרבה יותר עמוק ורחב ממה שניתן היה לצפות. הפעם לשם שינוי אני רוצה לשים זרקור על הרוקיס הפחות מדוברים, שעשויים להפוך ולהיות כוכבים בליגה ואם לא אז לפחות שחקני רוטציה חשובים מאוד וחלקם עושים את זה כבר השנה.

שימו לב למספרים הבאים. בעשרת המשחקים האחרונים:

דווין בוקר (פיניקס):  17.8 נק' ו 2 שלשות למשחק ב 37%.

מיילס טרנר (אינדיאנה): 15.9 נק', 6.4 ריב' ו 2.3 חס' ב 26.9 דקות משחק בלבד. פר 36 הוא הופך למפלצת של 21.3 נק', 8.6 ריב' ו 3.1 חסימות.

ניקולה יוקיץ' (דנבר): 13.5 נק' ו 7 ריב' ב 23 דקות משחק בלבד. פר 36 הוא גם מרשים מאוד עם 20.7 נק' ו 10.7 ריב'.

סטנלי גו'נסון (דטרויט): אני בספק כמה מעכברי הכדורסל שאינם אוהדים של דטרויט בכלל שמעו על ג'ונסון הפוורוורד הצעיר בן ה 19. הוא נבחר במקום השמיני, והאמת היא שלאחרונה הוא גם מתחיל לספק את הניצוצות שציפו ממנו. 10.7 ב 24 דקות משחק, כשצריך לזכור שגם החמישייה השנייה שלהם מחזיקה סקורר וגאנר כמו ברנדון ג'נינגס.

 

אליהם אפשר וצריך לצרף כמובן את ג'סטיס ווינסלו שצובר דקות בזכות הגנה מצויינת במיאמי, את פרנק קמינסקי (10.1 נק', 4.6 ריב') שלא מקבל הרבה כבוד ברוטציה של שארלוט אבל כבר העונה הוא בהחלט שחקן רוטציה חשוב ומצויין. את בובאן מריאנוביץ' הענק של הספרס שכבר ראינו ממנו כמה הצגות, את קמרון פיין שסביר להניח שיהפוך לשחקן רוטציה חשוב וכבר עכשיו מראה ניצוצות למרות שהוא בעיקר מקבל את הפירורים של שחקנים כמו ווסטברוק ודוראנט. 

הקרב על מחזור הרוקיס הטוב בהיסטוריה נראה פתוח מתמיד, בטח אם מסתכלים על העומק על חשבון הכוכבים הראשיים.

 

ראסל ווסטברוק ואוקלהומה סיטי ת'אנדר

בשקט בשקט, הת'אנדר כבר עם 74% הצלחה ששווים עונה של 61 ניצחונות. בכל עונה נורמלית הם היו הסיפור המרכזי, השנה השקט התעשייתי עושה להם רק טוב. ראסל ווסטברוק הוביל אותם עם טריפל דאבל לעוד ניצחון גדול, הפעם על וושינגטון:

הסיפור החשוב שמתרחש שם זה שווסטברוק זורק פחות (הלילה 13 זריקות) אבל מוצא את החברים הרבה יותר (11 אס'). ב 15 המשחקים האחרונים ווסטברוק יורד ל 17 זריקות למשחק, 20.7 נק' אבל עולה ל 10.9 אס'. זה מאפשר לדוראנט (הלילה 28 נק') להיות הקלע המוביל ועדיין משאיר את ווסטברוק מרוצה כשהוא מנהל את רוב ההתקפה של הקבוצה. להזכירכם ווסטברוק זרק בעונה שעברה 22 זריקות למשחק ופתח גם את העונה הזו עם ממוצע של 19.2 זריקות למשחק ב 25 המשחקים הראשונים. 

 

אטלנטה וג'ף טיג

זה לא סוד שאטלנטה לא מרוצה מהעונה הנוכחית. אז ג'ף טיג עלה על המוקד לאחרונה עם לא מעט דיבורי טרייד. טיג שמע, והגיב הלילה עם 32 נק' ב 80% מהשדה.

מה התוצאה ברחבי הטוויטר? שמועות הטרייד אומרות שאטלנטה מוכנה לשקול את אל הורפורד:

בוסטון כבר פוזלת לכיוונו:

 

עשרת מהלכי הלילה: