אז אחרי קרבות עזים בין הת'אנדר לדנבר, קיבלנו גמר מערב עם שתי קבוצות צעירות, אגרסיביות ובעלות סגנון יחסית דומה.

לשתיהן יש שחקן מוביל ראשי (שיי, אדוארדס) הגנה נהדרת מתחת לסלים (הארטנשטיין, צ'אט, גובר), שחקן משני נהדר (ג'יילן, רנדל), ועומק שאיפשר להן להתיש את היריבות שלהן בסיבובים הקודמים.

 

המפגשים מהעונה הסדירה – 2-2

הקבוצות נפגשו ארבע פעמים בעונה הסדירה, כאשר כל קבוצה ניצחה פעמיים, כל המשחקים היו צמודים מה שאומר שצפויה לנו סדרה חמה מאוד.

  • 31 בדצמבר 2024 (אוקלהומה סיטי): הת'אנדר ניצחו 113-105 אחרי קאמבק במחצית השנייה. שיי גילג'ס-אלכסנדר התפוצץ עם 40 נקודות והוביל ריצת 23-43 ברבע השלישי, מה שמסמן לנו אולי את המפתח הראשון בסדרה -> מי ישמור על שיי.
  • 13 בפברואר 2025 (מיניאפוליס): הטימברוולבס, עולים בהרכב חסר, אבל מנצחים ניצחון מרשים של 116-101. ללא שלושה משחקני החמישייה הקבועים – ג'וליוס רנדל, רודי גובר ודונטה דיווינצ'נזו – מינסוטה עברה ל"הרכב קטן" והפתיעה את הת'אנדר, הרבה בזכות דקות נהדרות של נאז ריד שקלע 27 נקודות עם 13 ריבאונדים ו-7 אסיסטים.
    באופן מפתיע, זה לחלוטין עשוי להיות המפתח השני בסדרה -> יותר דקות לנאז על חשבון גובר?
    הגנת הסמול בול עצרה את הת'אנדר על 7-29 מהשלוש.
  • 23 בפברואר 2025 (מיניאפוליס): הרעמים מגיעים למשחק חוץ ומנצחים דרך ההתקפה: 130-123 בחוץ.
    שיי שוב מככב, הפעם עם 37 נק', 8 ריב' ו-8 אס'. הת'אנדר כבר היה ביתרון בטוח של 19 נקודות, אבל מינסוטה הצליחה לחזור ואף לעלות ליתרון, אבל שיי חזר לפרקט וסגר עניין.
    בין היתר, הת'אנדר התפוצצו עם 19 שלשות ב 54%, שיא עונתי.
  • 24 בפברואר 2025 (אוקלהומה סיטי): קיבלנו בק-טו-בק מרשיםם ומינסוטה לא נשארה חייבת והפעם היא זו שמנצחת בחוץ 128-131 בהארכה. גם כאן, הטימברוולבס פיגרו כבר ב-25 הפרש במהלך המחצית השנייה, אך קאמבק היסטורי (הגדול בתולדות המועדון) הוביל להארכה ובסוף לניצחון.
    באופן מפתיע או שלא, גם הפעם מינסוטה מקבלת תרומה יפה מנאז ריד (22 נקודות באחוזים לא טובים, 7-21 מהשדה) אבל מקבלת 27 נקודות ממקדניאלס שהיה המצטיין ובנוסף ניקל אלכסנדר קולע 21 נקודות מהספסל (גם במשחק 2 היה משמעותי כולל מהלכי קלאץ' ברבע הרביעי. שיי סיים עם 39 נק' הפעם, אך החטיא שלשה קשה עם 2.9 שניות לסיום, ומינסוטה השלימה מהפך מרשים.

לסיכום, באופן מפתיע למדנו הפעם הרבה מאוד מהסדרה העונתית.

המפתחות של מינסוטה טמונות דווקא בשחקנים המשלימים שלהם: ריד, מקדניאלס, וניקל וולקר התגלו כמאוד אפקטיביים מול הת'אנדר.

בנוסף, נראה שהת'אנדר מתקשים לשמור את היתרון להם.

בצד השני, שיי חגג לאורך כל המשחקים וסיים עם ממוצע של 35 נקודות עונתי, וזה בזמן שאדוארדס דווקא התקשה (22 נקודות מול הת'אנדר).

 

המאצ'אפ והכוכבים

  • מי ישמור על שיי גילג'ס-אלכסנדר? 

כוכב הת'אנדר היה נהדר בעונה הסדירה מול מינסוטה עם ממוצע של 35.0 נקודות, 7.3 ריבאונדים ו-6.8 אסיסטים בארבעת המשחקים. במילים אחרות, הוא עשה מה שהוא רצה וההגנה של מינסוטה לא הצליחה להאט אותו. למרות זאת, ראינו כיצד דנבר צופפה עם יוקיץ' במרכז וגם לאורך הפלייאוף ראינו שהשופטים נותנים להגנות לשמור הרבה יותר אגרסיבי.

המשמעות היא שמינסוטה קודם כל תיתן לג'יידן מקדניאלס, הפורוורד עם אורך הידיים (206 ס"מ) והזריזות בתור השומר הראשי של שיי.

כאן עולה השאלה הראשונה, האם לנסות לשחק עם גובר באופן דומה לזה שדנבר שיחקה עם יוקיץ'. גובר שומר טוב יותר מיוקיץ', וגם אמור להוות אלטרנטיבה טובה יותר לקפיציות של צ'ט והארטנשטיין שעושים המון נזק בריבאונד. מצד שני, המשחקים הטובים ביותר העונה של מינסוטה, הגיעו אחרי דקות נהדרות של ריד וניקיל אלכסנדר-ווקר (אגב, בן דודו של שיי). לכן, אני חושב שמינסוטה תנסה את המיני איזורית עם גובר באמצע, אבל תגביל אותו לאיזור ה 25-30 דקות כדי לתת לריד דקות משמעותיות.

ואם כבר הזכרנו את ניקיל אלכסנדר, גם הוא צפוי לקבל דקות משמעותיות בהגנה על שיי

 

  • מהצד השני – איך הת'אנדר יתמודדו עם אדוארדס?

אז דווקא כאן נראה שיש לת'אנדר כלים נהדרים. אדוארדס לא ממש הסתדר מולם בעונה הסדירה (31% מהשלוש, 22.3 נקודות, 9.3 ריבאונדים ו-6.0 אסיסטים). לת'אנדר יש את לו דורט שנולד לשמור על אדוארדס ומהספסל יעלה קארוסו שהרגע סיים את אחת מהסדרות הטובות ביותר שראינו משחקן הגנה כשהוא מאמלל את יוקיץ' למרות פערי הגובה, והמאסה.

בכלל הת'אנדר קפצו על כל נגיעה של יוקיץ' בכדור, וגם כאן, זה לא רק דורט, הת'אנדר צפויים לצופף כמו שעשו מול דנבר. ההבדל הוא שמינסוטה דווקא קולעת לא רע מבחוץ עם 12 שלשות (35%) במהלך הפלייאוף. הקלעים המובילים שלה הם אדוארדס עם 3.5 שלשות למשחק (38.5%), ריד עם 2.1 שלשות (46.7%) ורנדל עם 1.9 שלשות (34.5%).

ומה עשו דנבר מול הת'אנדר? קלעו רק 31% מהשלוש אחרי עונה סדירה של 37%. זה לחלוטין עשוי להיות המפתח שישנה את הסדרה.

מה שמוביל למץ'-אפ מעניין נוסף:

  • רנדל מול ג'יילן וויליאמס

גם כאן יש מץ'-אפ מאוד מעניין. נתחיל דווקא ברנדל, אחרי שהוא זכה לביקורות אינסופיות, והפך להיות שחקן שאף אחד לא רוצה לגעת בו, מינסוטה החליטו להמר עליו במקום טאונס. העונה הסדירה הייתה בינונית מאוד והייתה תחושה שרנדל דורך על המשבצת של אדוארדס. פאסט פורוורד לפלייאוף ורנדל מצדיק את החוזה ואת הדקות שלו ומינסוטה בגמר המערב כאשר רנדל קולע 23.9 נקודות למשחק ונראה חלק משמעותי מאוד בשני צידי המגרש.

בצד השני, ג'יילן וויליאמס משחק תחת צילו הגדול של שיי, והפגין חוסר יציבות בפלייאוף כאשר לצד משחק של 6 נקודות בהפסד במשחק מספר 6 מול דנבר, קלע 24 נקודות במשחק המכריע.

גם במשחק שלוש בסדרה הוא התפוצץ עם 32 נקודות רק כדי לקלוע 10 נקודות במשחק העוקב. משהו מאוד חסר בעקביות שלו בהתקפה, אבל בהגנה הוא אי של יציבות וצפוי לספק יופי של דקות לצידו של צ'ט בשמירה על רנדל.

  • האקס פקטור

בתחושה שלי, הת'אנדר מגיעים ברורים מאוד. הגנה חזקה, היררכיה ברורה, תיאום נהדר בין הגבוהים (צ'ט והארטנשטיין).

מצד שני, למינסוטה, בניגוד מאוד מוחלט לדנבר יש עומק שבא לידי ביטוי עם שלושה שחקנים שיכולים להיות משמעותיים מאוד: מקדניאלס, ריד וניקיל.

כבר הזכרתי אותם (תוך התעלמות מוחלטת למשל מהניסיון של קונלי) אבל אני רוצה להתמקד קצת יותר בנאז ריד.

ריד סקורר נהדר וראינו כיצד מינסוטה מגיעה לסקור גבוה מאוד מול הת'אנדר. מצד שני, ראינו שהידיים של דורט והרבה מהצעירים רועדות בפלייאוף. לכן סקור גבוה יהיה לטובתה של מינסוטה ואני חושב שהם ינסו לשחק מהר, ועל סקור גבוה ועם דקות רבות של ריד. אם ריד קולע 17-20 נקודות למשחק, הוא האיש שישפיע כנראה יותר מכולם על הסדרה.

ריד גם ימשוך את צ'ט או הארטנשטיין החוצה לקו השלוש, מה שיפתח את המרכז לחדירות של אדוארדס. ולכן הוא האקס פקטור שלי.

 

קרב המאמנים – דייגנולט מול פינץ'

הסדרה מפגישה בין שני מאמנים שונים בסגנונם: מארק דייגנולט הצעיר של אוקלהומה סיטי, מוביל את הקבוצה לעונת שיא עם משחק מהיר והגנה אגרסיבית, ומהצד השני כריס פינץ' המנוסה, שצלח עונה סדירה בינונית עם סיום נהדר ומבלי ששמנו לב זהו גמר המערב השני ברציפות של הזאבים. 

דייגנולט (ת'אנדר)

דייגנולט בנה את הת'אנדר באופן שקצת מזכיר קבוצת מכללות. המון הרכבים זריזים ונמוכים, המון הגנת לחץ שמובילה לחטיפות (18.9 deflections בעונה הרגילה, ו-22.0 בפלייאוף).

הוא גם הצליח לבצע התאמות נהדרות במהלך הסדרה מול דנבר, כאשר ראינו את קארוסו שומר על יוקיץ' באחת ההברקות הגדולות שראינו בפלייאוף הזה. מצד שני, הוא חסר ניסיון במעמדים הללו ולפרקים גם היה נדמה שהניסיון של דנבר ינצח את הרגליים של הת'אנדר ובמשחקים צמודים היה נדמה שהיד העליונה היא דווקא של דנבר. יהיה מעניין לראות איך יתמודד עם הלחץ הלחץ של גמר אזורי ראשון כמאמן ראשי.

פינץ' (טימברוולבס)

פינץ' מגיע לגמר המערב שנה שנייה ברציפות, למרות טרייד דרמטי ששלח את טאונס תמורת רנדל ודיוינצ'נזו. פתיחת העונה של מינסוטה לא נראתה טוב במיוחד, אבל פינץ' הצליח לחבר את כולם היטב ואפילו זכורה ההצהרה של רנדל לפני הפלייאוף שזו הפעם הראשונה שהוא באמת מאמין שיש לקבוצה שלו סיכוי להיות תחרותית ולהחלם עד הסוף. 

פינץ' דוגל בכדורסל ממושמע וחכם, ובהגנה אוהב לעשות המון חילופים כמו שראינו מול גולדן סטייט. בדומה לת'אנדר ברוב העמדות רוב השחקנים הם פורוורדים (בייחוד אם גובר לא משחק) מה שבאמת מאפשר כמעט לכל השחקנים להחליף ולשמור את כל העמדות. פינץ' שם דגש על "קרב הפוזשנים", קרי לנצח בריבאונד התקפה, מיעוט איבודים והגנה מדויקת.

זה אמור לאפשר למינסוטה יותר הזדמנויות ולנצח גם אם האחוזים נמוכים יותר. 

סימן השאלה הגדול ביותר יהיה האם ללכת "גדול" עם גובר ורנדל או להגיב בהרכבים נמוכים יותר כדי להתמודד עם הזריזות של OKC.

סטטיסטיקות מתקדמות

  • האסל, האסל ועוד קצת האסל
    שתי הקבוצות העלו הילוך באגרסיביות בפלייאוף, והנתונים מדברים.
    אוקלהומה סיטי מובילה את כולם בחטיפות (9.8 למשחק) ובהסטות כדור (22.0 deflections למשחק כאמור) בפלייאוף.
    זה מעיד על הלחץ הבלתי פוסק שהם מייצרים על הכדור וקווי המסירה.
    קארוסו, דורג ראשון מכל שחקני הפלייאוף בסיבוב הראשון בהסטות כדור למשחק וביחד עם דורט מדובר בשני בולדגים שלא מפסיקים להציק. תוסיפו את שאר הידיים הארוכות של הת'אנדר והם מכריחים את היריבות ל-16.3 איבודים במומצע למשחק בפלייאוף.מנגד, מינסוטה לא פרייארית, ומפגינה אגרסיביות מסוג אחר. הטימברוולבס פחות מסתמכים על חטיפות (רק 6.5 למשחק בפלייאוף), אלא יותר על הגנת חצי מגרש פיזית ומשמעתית. במילים אחרות, פינץ' אוהב משמעת ופחות מעדיף להמר על עוד חטיפה שלפעמים מובילה גם לסל קל (אם לא מצליחים לחטוף והמגן איבד את העמדה שלו

    נתון מעניין: מינסוטה דורגה במקום ה-19 בלבד בכמות עבירות שהיא מבצעת (18.3 עבירות למשחק בעונה הסדירה). המשמעות היא שההגנה של מינסוטה אגרסיבית, אך "נקייה" יחסית.
    במילים אחרות, שיי עשוי להתקשות בהגעה לקו שהוא כל כך מחבב וזה לגמרי יכול להשפיע על הקצב של הרעמים.

  • קצב המשחק: מינסוטה תרצה להכתיב סדרה איטית עם התקפות מסודרות ומשחק עומד, כדי להמנע מהמתפרצות של הת'אנדר.
    הרעמים ישאפו כמו תמיד להפעיל המון לחץ על הכדור ולרוץ. הנתון המעניין: הת'אנדר קלעו 18.2 נקודות בממוצע במתפרצות בפלייאוף, מול 10.3 בלבד של מינסוטה. 
  • שלשות: אוקלהומה סיטי קולעת בפלייאוף 35% משלוש כקבוצה, מינסוטה 34% – די דומה. המפתח כאן יהיה לדעתי דורט, הסיבה היא חוסר היציבות: לצד משחקים של 4 מ-6 מהשלוש היו גם ערבים של 0 מ-7. דורט צפוי לקבל את הזריקות שלו כשכל ההגנה מסתכלת על שיי, וכאן השאלה האם הברכיים שלו ירעדו או שהוא יהיה האקס פקטור.

תחזית: מה יכריע והימור על תוצאת הסדרה

אחרי שחפרנו מכל הכיוונים, בתחושה שלי האינטנסיביות של הת'אנדר תהיה מכריעה. אני גם חושב שמינסוטה במידה מסויימת לא פגשה עד עכשיו יריבה בריאה וחזקה מספיק. 
את הלייקרס הם עברו לטעמי אחרי שרדיק החליט לצמצם את הרוטציה ל-5 שחקנים עד שהם נפלו מהרגליים עקב חוסר האמון שלו בהייז ומול גולדן סטייט החיסרון של קארי כמובן הפך להיות קריטי. בתחושה שלי נישאים על גלי ההצלחה הם יצליחו לקחת שני משחקים, אבל הסדרה תסתיים בניצחון של הת'אנדר בדרך לגמר היסטורי ראשון של שיי.

לסיכום 4-2 לת'אנדר.

נ.ב.

מצד שני, מי שבאמת הצליח להמר טוב בפלייאוף הזה צריך לשחק בלוטו.