"מה הלאה?" הוא ההקדמה של הכדור הכתום לעונת המלפפונים של ה-NBA. ננסה להעריך עד יום הדראפט איך כל הקבוצות הליגה רואות את עתידן ואילו מהלכים הן ינסו לבצע כדי להתקדם לשם. נתחיל מהגרועה לטובה לפי המאזן בעונה הרגילה, והיום – מינסוטה טימברוולבס.
מה היה לנו
בפסקה אחת – עונה מזעזעת. קבוצה של טיג, קובינגטון, וויגינס ובעיקר טאונס אמורה היתה להיות לפחות תחרותית, אבל אחרי תחילת עונה סבירה נכנסה לרצף הפסדים מהגהינום עם 12 רצופים. טאונס, שהיה ידוע כאיש ברזל, נפצע והפסיד חלקים גדולים מהעונה.
טריידים טובים על הנייר הביאו לשם את דיאנג'לו ראסל במקום וויגינס, את ג'יימס ג'ונסון במקום דיאנג ואת מאליק ביזלי וחואנצ'ו הרננגומז, אבל לא הצליחו למנוע את המשך ההדרדרות, והקבוצה סיימה במקום השני מהסוף במערב.
התוכנית
למינסוטה יש סגל צעיר כולל ראסל שכבר היה באולסטאר, טאונס שהיה קרוב לשם, ביזלי שפרץ חזק אחרי שהגיע בטרייד וקולבר שנתן עונת רוקי לא מזהירה אבל גם לא רעה. עם סגל כזה היינו מצפים לקידום צעירים והמשך בניה מבפנים, בתקווה שהשחקנים שהגיעו יצליחו להתחבר לקבוצה שאולי לא תעשה פלייאוף בעונה הקרובה, אבל תשתפר מספיק כדי להגיע לשם שנה או שנתיים אחר כך.
מה שעשוי להשפיע על התוכניות הוא הזכיה בלוטרי. כמעט כל אתרי הדראפט חוזים שיבחרו באנתוני אדוארדס, סקורר אתלטי עם קליעה רעה מבחוץ שלא ברור איך משתלב בקו אחורי של ראסל וביזלי. האם אדוארדס הוא פרנצ'ייז פלייר? הדעות חלוקות.
בכל מקרה, התנאי המרכזי וההכרחי להתקדמות של מינסוטה הוא ייצוב ההגנה. טאונס, למרות המימדים המרשימים, אינו שחקן הגנה טוב, וראסל ידוע באין הגנה שלו. ביזלי דווקא כן שומר, ואוקוגי הוא מומחה הגנתי מהספסל, אבל בסך הכל זה מתחבר לקבוצה שלא מסוגלת לעצור אף אחד.
מעבר לכך מסתמן מחסור בדבר החמקמק הזה שנקרא "ווינריות". השחקנים המובילים של מינסוטה בילו את ימיהם או בקבוצה מפסידה או על הספסל. חסר להם איזה איגודאלה כזה, שמלכד את הקבוצה ומביא אותה לתת את המקסימום בכל משחק. לא בטוח שהתרבות והשחקנים תומכים בזה – ג'ימי באטלר כמעט יצא מדעתו בקבוצה הזו – וזה אתגר שצריך לתת עליו את הדעת.
אם אדוארדס אכן לא השחקן שמינסוטה צריכים, הם עשויים לחפש טרייד על הבחירה שלו. בחירה מס.1 נחשבת לפרס גדול גם בדראפטים חלשים, וסביר שתימצא הקבוצה שמוכנה להמר עליו.
מהלכים אפשריים
אם מינסוטה לא מאמינה ביכולת של אדוארדס, היא יכולה לנסות להעביר אותו בטרייד בשביל בחירה נמוכה יותר + שחקן צעיר. הניקס כנראה ישמחו לתת את קלווין נוקס והבחירה השמינית, אבל ישמחו פחות לתת את אר ג'יי בארט. אטלנטה יכולה גם היא להיות פרטנרית לטרייד כזה.
מהלך אפשרי אחר יהיה לנסות להוציא את פייבורס והולידיי מניו אורלינס כדי שייצבו את ההגנה. בלי להיכנס לפרטים טכניים, אפשר לעשות מהלך כזה עבור ג'יימס ג'ונסון, כמה שחקני משנה והבחירה מס. 1, אבל כנראה שזה הרבה לשלם.
סיכונים
הסיכון המרכזי של מינסוטה הוא מנטלי. לטאונס יש יכולות מדהימות, אבל חוסר השיפור שלו בהגנה מאז שהגיע לליגה מצביע על חוסר רצון. ראסל איכזב בכל קבוצה ובכל עונה שבה שיחק – פרט לעונת החוזה בנטס. וכשהשחקנים המובילים שלך מרוצים לגמרי מהאפשרות שיעבירו את הקריירה בקבוצת שלא מגיעות ל-40 נצחונות בעונה, אין סיבה מיוחדת שתצליח יותר מזה.
הסיכון השני הוא שאין אפשרות אמיתית לבנות הגנה מוצלחת על בסיס הסגל הנוכחי. עם המשחק הנוכחי בליגה, מספיק חור אחד כדי שקבוצות אינטליגנטיות יחגגו, ולוולבס יש לפחות שניים בכל רגע נתון. לא ברור שאפשר בכלל להביא שחקנים שיפצו על כך.
