פריוויו גמר הנ.ב.א.: אוקלהומה סיטי ת'אנדר מול אינדיאנה פייסרס 2025

הרגע המכונן של העונה הגיע, גמר הנ.ב.א לעונת 2024-2025.

מפגשים בעונה הסדירה

שני מפגשים היו לנו בעונה הסדירה ובשניהם ניצחו הת'אנדר. למען האמת לת'אנדר יש מאזן מפחיד של 29-1 מול המזרח.

• 26.12.2024: 120 – 114 לת'אנדר

במשחק הראשון בחג המולד באינדיאנפוליס, אוקלהומה סיטי ניצחה 114:120 בתום קרב צמוד.

כבר שם קיבלנו אולי סימנים לאופן שבו האליברטון מגיב ללחץ, הוא סיים עם 4 נקודות ו-8 אסיסטים, זה קצת מזכיר את מה שקרה לו ברגע שהניקס החליטו ללחוץ על כל המגרש. למרות זאת, אינדיאנה נשארו צמוד מכיוון שסיאקם קלע 22, נמבהארד קלע 23 ומתו'רין קלע 18. 

בצד השני, שיי קלע 45 והגיע לקו 11 פעמים וגם כאן עולה השאלה מי ישמור על שיי?

• 29.3.2025: 132 – 111 לת'אנדר

במשחק השני, בסוף מרץ באוקלהומה סיטי, זה כבר נראה אחרת, הת'אנדר הביסו את הפייסרס 111:132 והשלימו רצף של תשעה ניצחונות.

שיי גילג'ס-אלכסנדר שוב הוביל את קלעי שתי הקבוצות עם 33 נקודות ו-12 הליכות לקו. הת'אנדר הציגו עליונות מוחלט למרות היעדרו של צ'ט שהיה פצוע.

מנגד, הליברטון היה טוב יותר אבל עדיין לא מספיק, כאשר אמנם קלע 18 נקודות אבל מסר רק 3 אסיסטים.

המעניין שבמשחק הזה, הת'אנדר עצרו לחלוטין את סיאקם (11 נקודות) ופערי הרמות היו די ברורים.

אם נסתמך על שני המשחקים מהעונה הסדירה, פערי הרמות ברורים לחלוטין, אבל אינדיאנה מגיעה אחרי פלייאוף נהדר ובכושר שיא, מה שאפשר להם לנצח את הקאבס ולהיות מאוד דומיננטיים גם מול הניקס. אפשר לצפות שהם ישחקו טוב יותר בסדרת הגמר. 

ניתוח המאצ'אפ והכוכבים

מבחינת כותרות קיבלו קרב נהדר בין שני גארדים מצויינים: שיי גילג'ס-אלכסנדר (אוקלהומה סיטי) מול טייריס הליברטון (אינדיאנה).

מצד אחד ה-MVP של העונה הסדירה, המנוע ההתקפי של הרעמים, שגם מוביל את הליגה בנקודות והיה בלתי ניתן לעצירה עד כה בפלייאוף.

מצד שני, הרכז הטבעי הטוב ביותר בליגה, שמסוגל לפרק הגנות עם 10-12 אסיסטים למשחק על 0 איבודים ולצרף לזה עוד כ-20 נקודות עם שלשות מקו הלוגו.

גם סגנון המשחק שלהם שונה לחלוטין, בזמן ששיי אוהב לזרוק מחצי מרחק ולהגיע לקו, האליברטון מחבב הרבה יותר את הקליעה מהשלוש ואת המסירה. האליברטון נכנס לפלייאוף הזה עם "קוף" שהיה לו על הגב והוא הוריד אותו בענק עם רגעי שיא כמו שלשת הניצחון בחצי גמר המזרח מול קליבלנד ובכלל כמה רגעים בלתי נשכחים שהובילו את אינדיאנה למעמד הנוכחי.

למרות שהכותרות ינסו למקד אותנו בשני השחקנים האלו, הסיפור הרבה יותר מעניין.

מצד אחד לת'אנדר יש כמו כשרון אדירה כאשר לציד של שיי משחקים צ'ט וג'יילן וויליאמס. בשני המקרים יהיה לאינדיאנה קשה מאוד לעצור את הדאנקים הקלילים שצ'ט משיג מכדורים שמתעופפים להם. באופן מוזר הכימיה בינו לבין הארטנשטיין, קצת מזכירה לי נשכחות מהימים של באסטון והאפמן, כאשר היה נדמה שכל מה שצריך לעשות זה לזרוק את הכדור למעלה ובאסטון כבר ימצא אותו לדאנק. ביחד עם ג'יילן וויליאמס וקצת שלשות מדורט, יש לת'אנדר התקפה מאוד יציבה.

הכוכב האמיתי של הרעמים – ההגנה

אבל הסיפור הכי גדול של הקבוצה הזו הוא הכימיה ההגנתית.

לת'אנדר יש כמות כלים הגנתית שלא זכורה כמעט בשום מקום. ראינו את קארוסו נלחם ביוקיץ', וחלק גדול מההצלחה שלו היה הידיעה שיש מסביבו שומרים נהדרים כמו צ'ט, הארטנשטיין, דורט וקייסון וואלאס. הידיים הארוכות של הת'אנדר הקשו על כל ההתקפות שהם פגשו בפלייאוף.

יוקיץ' ואדוארדס קיבלו יחס מיוחד לאורך כל הסדרות והייתה תחושה שבכל רגע נתון שומרים עליהם 3 שחקנים. הם מנעו כל נתיב תנועה, חדירה, או מסירה וראינו את שני השחקנים הנהדרים האלו נאלצים לחפש פתרונות שלא היו להם. סיפור דומה הולך לקרות עם האליברטון, רק שבמקרה שלו יחכו לו קלעים נהדרים בפינות, מול הניקס הם קלעו באופן הבא:

נסמית' קלע 53% מהשלוש, נמבהארד קלע 44% ואפילו סיאקם יודע לרווח עם 50% וכמעט 2 שלשות למשחק.

למי שזוכר את השלשות החופשיות לחלוטין של ווסטברוק, זה בהחלט יכול להיות המפתח עבור אינדיאנה.

בצד השני, לת'אנדר יש מספיק שומרים שיכולים לשמור על האליברטון 1 על 1 מגרש שלם, החל מלו דורט, דרך קארוסו וקייסון וואלאס, ופשוט לגרום לאבד את החשק לשחק, כאשר במקרה שלו ראינו שאגרסיביות גורמת לו להיות מעט רדום.

האקס פקטור – האגרסיביות של אוקלהומה סיטי

זו כבר הסדר השלישית שאני מזכיר את זה, אבל אוקלהומה סיטי מובילה את הליגה בהסטות כדור (deflections) עם 22 למשחק, מה שמוביל גם להוביל את הליגה בחטיפות (9.8 למשחק) וגם לכמות עבירות יחסית גדולה, אבל זה פחות משמעותי, מאחר ויש להם המון גארדים שיכולים להקשות על האליברטון כפי שכבר הזכרנו.

בצד השני, אינדיאנה חייבת להעלות הילוך בהגנה, מצד אחד הם לא עושים הרבה עבירות וזה טוב, אמור להקשות על שיי להגיע לקו. מצד שני, הם קצת רכים הגנתית ויתכן מאוד שהם יצטרכו להתאים את האגרסיביות שלהם לאגרסיביות של הת'אנדר.

קרב המאמנים – דייגנולט מול קרלייל

היתרון הולך כאן באופן ברור לקרלייל. יקום מי שחשב שאינדיאנה אמורה ללכת עד גמר הנ.ב.א., יתרה מכך האופן שבו קרלייל מחץ את תיבודו בסיבוב הקודם ממחיש כמה ניסיון יש לו.

קרלייל כבר לקח תואר בעבר, הוא יודע לעשות התאמות, ההתקפה של אינדיאנה לא במקרה נראית הכי שוטפת בליגה. ראינו אותו משתמש גם בהגנה איזורית ובהתאמות יצירתיות, אפשר לצפות שהוא ישחק באופן דומה לאופן שבו דנבר שיחקו.

הוא יצופף את האמצע ויתן לזריזות הרגליים של השחקנים שלו לצאת לשלשות, כשהוא כמובן מהמר על הקליעה של דורט וקייסון וואלאס, שניהם קולעים 32% ומטה בפלייאוף וזה למרות שהם קיבלו המון זריקות טובות. המטרה תהיה כמובן להאט את שיי.

בצד השני, מארק דייגנולט, בן ה-39, הצליח להפוך את OKC לאחת הקבוצות הטובות ביותר ב-NBA בזכות סגנון התקפי מהיר, לצד הגנה אגרסיבית וחכמה.

אפשר לדבר על חוסר הניסיון שלו, אבל בפלייאוף הזה ראינו ממנו הרבה מאוד גמישות מחשבתית, והתאמות מצויינות.

המהלך הכי משמעותי היה ההגנה האיזורית שהוא הנחיל מול דנבר והאופן שבו הוא ריכז מאמצים על יוקיץ' ולאחר מכן על אדוארדס.

אפשר לצפות למהלכים דומים שיעצרו את השטף של אינדיאנה, כאשר הפעם הפוקוס יהיה על האליברטון.

פיקנטריה שאי אפשר להתכונן אליה

• לחץ והקליעה של הת'אנדר –
  בשלב מסויים מול דנבר, היה נדמה שלא משנה מי יזרוק הוא לא יקלע (חוץ משיי). הברכיים רעדו לת'אנדר והסדרה הגיעה למשחק מספר 7. התחושה הייתה שזהו, הניסיון של דנבר יסחוף אותם לסיבוב הבא. בסופו של דנבר, הרוטציה הקצרה של דנבר גרמה להם ליפול מהרגליים, ומשחק 7 נגמר במחצית הראשונה, הרבה לפני שהלחץ עלה. יחד עם זאת, יתכן מאוד שבמעמד גמר הנ.ב.א., הלחץ ימשיך לעלות ושחקני הת'אנדר ימשיכו לאבד את הביטחון.
• השיפוט – 
  אין דבר שאני שונא לדבר עליו יותר מאשר על השיפוט, אבל יהיה מאוד מעניין לראות האם האליברטון יקבל את אותו יחס שקיבל יוקיץ'. ראינו איך הת'אנדר לחצו על מגרש שלם על יוקיץ', והוציאו לו את הכדור מהיד. בכל רגע נתון נצמד אליו שחקן אחד או שניים, ולפעמים היה נדמה שקארוסו נמצא ממש בתוך החולצה של יוקיץ'. ההבדל הוא שיוקיץ' הר אדם ליד קארוסו, ומצד שני האליברטון יכול למצוא את הדרך לסחוט הרבה עבירות. אם השופטים יאפשרו את ההגנה שאיפשרו ברוב הפלייאוף, האם גם אינדיאנה תמצא את הדרך להצמד לגופיה של שיי מבלי שישרקו להם? אין כאן ביקורת על השיפוט, יותר עובדה שאפשרו הרבה יותר אגרסיביות במהלך הפלייאוף וזה בהחלט יכול להשפיע.

תחזית:

תחזית ניתנה לשוטים ולשמחתי, אחרי פלייאוף מלא בהפתעות, זו הפעם האחרונה שאני צריך לתת תחזית.

עם כל הסימפטיה שיש לי לפייסרס, אני לא מסוגל להמר נגד הת'אנדר. הדומיננטיות שלהם העונה הייתה כל כך גדולה, שאני רואה כאן התחלה של שושלת (אלא אם יהיו פציעות ונאחל להם רק בריאות).

לכן אני מהמר על 4-1 לת'אנדר ותואר היסטורי.