המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, רענן טאובר, ניר חבצלת 'טור-ניר', עמית מאיר ואורן לוי
סיכום ומסקנות מהסדרות במזרח?
רענן טאובר: הפערים שניכרו בעונה הרגילה בין 3-4 הראשונות למקומות לא ניכרים בצורה משמעותית. הפיסטונס גילו שמוביל כדור אחד (קייד) בפלייאוף מייצר בעיה רצינית כשאורלנדו מייצרים הגנה יוצאת מהכלל. הסלטיקס הפסידו כבר שני משחקים בית לפילי אחרי שבעונה הרגילה הייתה רביעית באחוזי נצחונות במשחקי בית כששני הנצחונות האלה של פילי היו בפערים של 16+. הם עולים ונופלים על זריקות השלוש. הניקס במצב סביר מול ההוקס הפורצים כשההפסדים להוקס מאוד צמודים וכל הנצחונות בדאבל פיגרס אבל הקליעה של ברונסון וטאונס לא יציבה. הקאבס לא מרשימים מול הראפטורס ללא קוויקלי ורואים אצלם חוסר יציבות ואת מיצ׳ל מתעלה פחות משנים עברו ומאפשר להארדן לנווט.
ניר חבצלת: דטרויט הגיעה בקול תרועה לפלייאוף בציפייה לפחות לגמר איזורי, אם השאיפות הללו עדיין קיימות, היא חייבת את דורן של העונה הסדירה כי עד כה, הוא בגדר נעלם.
יחד עם זאת, דטרויט קבוצה טובה מדי בכדי לעוף בשלב הזה ואני מאמין שהיא תנצח בשבעה משחקים.
משהו רע מאוד עובר על בוסטון, תצוגות קליעה גרועות במיוחד, יצטרכו את דריק וייט חזרה ואת השלשות. מאמין שינצחו 4:3
קליבלנד מתקשה יותר ממה שציפינו, כל הכבוד לטורונטו אבל לקליבלנד יש יותר מדי כשרון והיא תנצח את משחק 6 ותשלים 4:2
הניקס ממש הרשימו, נתנו סדרה נהדרת ואני מאמין שיעשו לפחות גמר מזרח.
אריק גנות: אחד מהסיבובים הראשונים הכי שוויוניים אי פעם. הקבוצות שאמורות להיות חזקות לא מצליחות להתעלות. הקבוצות שאמורות להיות חלשות נותנות פייט.
דטרויט בבעיה. היא הצליחה לעשות עונה רגילה יפה מאוד עם פליימייקר יחיד, אבל מוצאת את עצמה בפיגור מול קבוצה שנראית טוב יותר. האובדן של ווגנר הופך את הסדרה הזו לשוויונית ודטרויט עוד יכולה לעלות, אבל הם לא נראים כמו איום רציני.
בוסטון מתקשה, במפתיע. פילדלפיה לא היתה בריאה כל העונה ועכשיו יחסית כן, אבל עם טייטום זה לא אמור היה להיות כל כך קשה. הם עדיין פייבוריטים לעלות.
הניקס נקלעו לקשיים אבל ניצחו ויתנו פייט בסיבוב הבא.
אורן לוי: קליבלנד, דטרויט, בוסטון לא בשלות, וספק אם יבשילו לפני שהפלייאוף שלהן יגמר. גם ניו יורק חשפה כמה נקודות תורפה שלא יאפשרו לה לנצח את המערביות, אבל הם יחסית בשיאם מבחינת פוטנציאל בהשוואה לאחרות. אולי. לא יודע. טרפת המזרח הזה. בגלל זה אני נשאר במערב רוב הזמן. אני צריך סדר. טורונטו הוכיחה יש לה אדג׳, ואין לה התקפה. סקוטי בארנס נראה טוב, אבל השלב הבא של הקבוצה יהיה מציאת אפסייד התקפי. פילי מראה פרוף אוף קונספט אבל בנבא צריך לשחק גם בעונה הרגילה, אז באסה.
עמית מאיר: קשה לסכם סדרות לפני שהן נגמרות אבל כן יש כמה דברים שצועקים. יש לפילדלפיה בסיס מאד מוצק לעתיד. והם כבר לא תלויים בבריאות של אמביד כדי להיות רלוונטיים. מקסי ואדג'קומב מייצרים צמד פשוט אדיר.
דטרויט בבעיה רצינית. הם חייבים שחקן נוסף שיודע לייצר נקודות לצד קייד. כי דורן נעלם נגד אורלנדו. הם פיזיים איתו ונראה שהוא לא ממש יודע איך להתמודד עם זה. ושלא נדבר על הקליעה ל-3 שלא קיימת. חייבים עבודה רצינית בקיץ.
אטלנטה חייבת בעל בית. יש להם שחקנים משלימים מעולים אבל מחסור בגו טו גאי היה בעוכריהם. גם דטרויט וגם אטלנטה צריכים איזה קוואי לנארד כזה.
סיכום ומסקנות מהסדרות במערב?
עמית מאיר: הגיע הזמן שדנבר יגידו להתראות לג'מאל מארי. החוסר יציבות שלו בפלייאוף הורס את השנים הכי טובות של יוקיץ'. זה הצליח פעם אחת ב2023 אבל בכל שאר הפעמים זה רק הורס.
החוסר יכולת של יוסטון לייצר התקפה מתחיל להרגיש כמו אנטי כדורסל אמיתי. יודוקה בסדרה שהיא כולה כישלון אחד גדול. הסדרה הזאת לא היתה אמורה להיות צמודה. אבל מהצד השני, מי יכול להזכיר ללברון שהוא בן 41? מזכיר לכולם שאסור להספיד אותו.
אני מאמין שההדחה של דנבר סללה לאוקייסי את הדרך לתואר נוסף. אבל עונה הבאה הם צריכים להיזהר כי סן אנטוניו מרגישים כמו בולדוזר שבא לדרוס כל דבר שזז.
רענן טאובר: הת׳אנדר והספרס כצפוי לא התקשו יותר מדי בסדרות שלהן וקשה ללמוד הרבה מהסדרות האלה להמשך. שתי הקבוצות הראו יכולת מרשימה לייצר הגנה חזקה מאוד למשך דקות אחרות שסוגרות את היריבות ומאפשרות להן לייצר ריצה התקפית טובה.
הנאגטס הודחו בצורה מבישה מול הוולבס עם סגל חלש מבעבר ופציעות משמעותיות. יוקיץ׳ נתן את סדרת הפלייאוף הכי חלשה שזכורה ממנו זה שנים והנאגטס יצטרכו לעשות הרבה חושבים בקיץ.
הלייקרס מול הרוקטס זו סדרה מאוד לא צפויה. לברון קשישא סייע להעלות ל-3-0 עם תרומות אול אראונד ודווקא אז הרוקטס נזכרו שהם קבוצת הגנה חזקה ועצרו את הלייקרס בשני משחקים רצופים על פחות מ-100.
ניר חבצלת: אוקלהומה סיטי רק השתפרה מהעונה שעברה, מדהים כמה עומק יש בקבוצה הזו. פיניקס ניסתה, אבל פערי הרמות הורגשו.
הספרס מפחידים. וומבי בא "לטרוף" למרות שמדובר בפלייאוף הראשון שלו וגורם לנו לפנטז. פורטלנד עשתה מה שהיא יכולה,באבל ראינו את פערי הרמות הורגשו כשהספרס החליטו פעם אחר פעם שהגיע הזמן שלהם לחזור למשחק ועשו זאת בקלות.
הסדרה הזו יכולה להתברר בעתיד ככתם בקריירה של יוקיץ'. דנבר הייתה חייבת לנצל את הפציעות וכשלה ולא להגיע למצב הזה. אדלמן הביתה.
יוסטון משחקת טוב יותר ללא דוראנט. לברון בשני משחקים פחות טובים שלו, אבל החזרה של ריבס תעזור ללייקרס לנצח את הסדרה בשבעה משחקים.
אריק גנות: אוקייסי הביסה, כצפוי. לספרס הלך מעט קשה יותר מהצפוי, אבל גם הם בסיבוב הבא בלי בעיות מיוחדות. היכולת שלהם לעלות הילוך בהגנה ולמחוק יתרונות גדולים חשובה מאוד ואופיינית לקבוצות גדולות.
הסיפור של דנבר יגיע להיות סדרה בנטפליקס מתישהו. מי היה מאמין שהאלופה של 23, כשכל השחקנים שלה בשיא הקריירה, לא תראה גמר אזורי שלוש שנים ותתפרק בצורה כזו. מינסוטה ניצחו אותם בהאסל, בריבאונד התקפה, ודנבר פשוט שיחקו בהליכה.
הלייקרס לא גמרו את הסיפור מול יוסטון. הם ניצחו את המשחקים הראשונים הרבה על האסל והתעלות, שלא היתה שם בשניים הבאים. אם יוסטון ינצחו גם את משחק 6, הם פייבוריטים במשחק 7.
אורן לוי: המלך עדיין חי. לברון מחזק את הקייס שלו בתור השחקן הטוב בהיסטוריה. בואו לריב איתי בטוויטר אין בי פחד. הת׳אנדר וסן אנטוניו ליגה מעל הליגה. פציעות זה קקה. אני רוצה להגיד דנבר פינישד, ולו רק כדי שאני אוכל לצאת ממערכת היחסים הרעילה הזאת לדרך חדשה. אבל יוקיץ׳ עדיין צעיר מספיק, ואת מארי קברתי מספיק פעמים בעבר בשביל לדעת שזה פשוט המנעד שלו. לא יודע מה לעשות עם הקבוצה הזאת. אה, ודני צריך לדרוש טרייד כי לא נראה לי שהבעלים החדש ירצה לעשות מה שצריך בשביל לשלם לו מה שמגיע לו. סתם תחושה.
תחזית לסדרות המסתמנות במזרח?
אורן לוי: לא רוצה להמר מה יקרה, שום דבר לא ״מסתמן״ בבית משוגעים הזה. ננסה הכל:
נ״י-בוסטון: אני מהמר על האפסייד של בוסטון. הם יצטרכו להתעורר קצת, אבל יש להם כלים שלניקס אין.
נ״י-פילי: מהמר על נ״י כאן. פילי לא אמורה להיות כאן, זה יותר כישלון של בוסטון מאשר הישג שלהם. כלומר… זה גם הישג שלהם והם לא רעים, אבל נ״י. די.
דטרויט-קליבלנד: אני עם דטרויט למרות שלשתי הקבוצות לא מגיע.
דטרויט-טורונטו: דטרויט, שתצטרך להתעלות בשביל לנצח.
קליבלנד-אורלנדו: וואי וואי, נראה לי אורלנדו. שתי האופציות לא וואו.
טורונטו-אורלנדו: אני לא יודע מי תנצח אבל כולנו הפסדנו. שיהיה אורלנדו.
עמית מאיר: נראה שניו יורק הם מאצ' אפ רע לבוסטון. מצד שני, ניו יורק לא מרגישים לי חזקים כמו בשנתיים האחרונות. ואני לא מאמין שמייק בראון הוא מאמן שיכול לקחת קבוצה לריצת פלייאוף משמעותית. אני גם לא חושב שפילדלפיה יכולים לנצח משחק 7 בבוסטון. ולכן תהיה סדרה מאד מעניינת בין בוסטון לניו יורק. כמו עונה שעברה.
מהצד השני של הטבלה, נראה שאנחנו בדרך לסדרה בין קליבלנד לדטרויט. סדרה שאני מאמין שדורן יהיה יותר טוב כי קליבלנד לא פיזיים ואגרסיביים כמו אורלנדו וזה יהיה כמו אוויר לנשימה לקייד. מהצד השני, הארדן ופלייאוף… הקריסה תגיע מתישהו וזה יהיה מכוער. כמו הקיץ שיהיה לקליבלנד.
רענן טאובר: הכל פתוח עדיין במזרח. הפיסטונס לדעתי יודחו כאן וילכו לעשות חושבים בקיץ. לסלטיקס, ניקס וקאבס יש עדיין יתרון ביתיות וצפויות מבחינתי לעלות לשלב הבא.
בחצי הגמר הקאבס ייתקלו במג׳יק כאשר ביחד עם ההתקשות של הקאבס מול הראפטורס זו נראית כמו סדרה שתגיע ל-7 משחקים במה שנראה כיותר מלחמה, פחות כדורסל.
הסלטיקס יתמודדו מול הניקס בשחזור של סדרת חצי הגמר בשנה שעברה כשג׳ייסון טייטום נפצע וחרץ את גורל הסלטיקס בסדרה ההיא. המצ׳אפ המעניין בעיני יהיה דווקא מתחת לסלים. קייטה ווצ׳ביץ׳ לא היו בפלייאוף שעבר מול הניקס והיכולת שלהם להתמודד עם הפיזיות של הניקס תהיה משמעותית כאן.
ניר חבצלת: דטרויט-קליבלנד: דטרויט חטפה כאפה מול אורלנדו והיא תבוא רעבה מול הקאבס כדי להוכיח ש-60 הנצחונות מהעונה הסדירה לא מקריים. מיטשל טרם הגיע לגמר איזורי ואת היכולת של הארדן בפלייאוף אנחנו מכירים, ההגנה של דטרויט נהדרת והיא תקשה מאוד על קליבלנד לייצר נקודות, לדעתי הפיסטונס ינצחו 4:2
בוסטון-ניקס: בוסטון חזקים אבל נראים פגיעים יותר ממה שחשבנו, כשדריק וייט טרם הגיע לפלייאוף מבחינה התקפית. הניקס מקבלים יכולת גבוהה של טאונס ואנונובי וגם ברונסון נכנס לעניינים. בעיניי צפויה הפתעה כשהניקס יעברו את בוסטון בשבעה משחקים.
אריק גנות: עם סיבוב ראשון כל כך שוויוני, איך אפשר לתת תחזית? ננסה בכל זאת.
בוסטון אמורה לעלות לעוד סדרה מול הניקס, שניצחה אותה בשנה שעברה אחרי הפציעה של טייטום. לבוסטון הייתה עונה רגילה טובה יותר ויש לה סגל טוב יותר על הנייר, אבל משהו שם מרגיש חורק, והם מתקשים בסדרה שהם לא אמורים להתקשות בה. אני אסתכן ואלך על הניקס ב-6.
קליבלנד נראים טוב יותר מטורונטו, אמורים לעלות. הם יפגשו שם את המנצחת בין אורלנדו לדטרויט. הקאבס לא יכולים ללחוץ את מובילי הכדור כמו אורלנדו, ולכן לדטרויט יהיה יתרון מולם. את אורלנדו הם אמורים לנצח.
תחזית לסדרות המסתמנות במערב?
אריק גנות: אוקייסי אמורה לנצח כל קבוצה שעומדת מולה, גם בלי ג'יילן וויליאמס, וגם אם הפצועים בצד השני יחזרו. זה נכון ליוסטון, שלא פתרה את הבעיות בהתקפה שהרגו אותה בעונה שעברה, וזה נכון ללייקרס, שכנראה תישאר בלי לוקה גם לסדרה הזו. לברון ענק, ובאמת כותב עוד פרק מפואר בקריירה הבלתי נתפסת שלו, אבל זה ייגמר מול הת'אנדר.
אי אפשר לא להתרשם מההאסל והרצון של מינסוטה, אבל לספרס יש לא פחות האסל, והרבה יותר כישרון. קאסל והארפר יהרגו את קונלי בהתקפה, ורנדל יתקשה מול הידיים הארוכות של וומבי. למרות חוסר הניסיון, הספרס ינצחו גם את הוולבס לקראת גמר קלאסי.
אורן לוי: הת׳אנדר הולכים לנקנק את היריבה הבאה שלהם. זה פחות או יותר ההימור הכי בטוח שלי. ואמן שיוסטון לא תהיה הקבוצה שעושה את ההיסטוריה, ואמן שנקבל את לוקה כי הוא צריך להרגיש את זה על בשרו.
סן אנטוניו הולכים לקבל אתגר קצת יותר רציני מהנגריה של פורטלנד (אחלה דני, ריספקט וכו׳). מינסוטה היא קבוצה עם עליות וירידות של רכבת הרים מהסוג שפקחי בטיחות לא יאשרו בחיים. אבל בפלייאוף כולם מחוברים. אם אנת יחזור יש לזאבים סיכוי להפחיד את וומבי ושות׳. אני מקווה מאוד שס״א מוכנה כבר עכשיו. ועל זה אני מהמר, במיוחד בהתחשב במצבת הפצועים שמנגד.
עמית מאיר: מצד אחד זה די קל. מי תהפוך לקורבן הבא של אוקייסי? הפוטנציאל לסוויפ או 4-1 ג'נטלמני גדול מדי. הת'אנדר פשוט כמה רמות מעל. גם עם לוקה בלייקרס ודוראנט ביוסטון.
בצד שני של הטבלה מתחיל להיות מעניין. סן אנטוניו נגד מינסוטה.
מצד אחד, החייזר בא להשתלט על הליגה. מצד שני, איכשהו מינסוטה מגיעים לגמר מערב שנתיים רצוף.
מצד אחד, סן אנטוניו מרגישים ממש טוב עם הקאמבקים המטורפים שעשו במשחקים 3+4 בפורטלנד. מצד שני, מינסוטה מדיחים את דנבר בלי אדוארדס.
מצד אחד, קבוצה צעירה וסופר כישרונית ומחוברת. מצד שני, שחקנים שמסרבים שיקברו אותם (אני מדבר עליך רודי גובר).
זה יהיה כיף!
רענן טאובר: מהמר שהלייקרס ישכילו לנצח משחק אחד נוסף כדי לעלות על הרוקטס חסרי דוראנט, במיוחד עם החזרה של ריבס.
הת׳אנדר יפגשו לייקרס עם הרבה מוטיבציה אבל יחסית מעט כוח אש. סדרה חד צדדית לחלוטין שעשויה גם להסתיים בטאטוא ללברון.
בסדרה השנייה הספרס שמחים לפגוש את הוולבס המותשים והפצועים במקום הנאגטס. הספרס קבוצה עם סגירה הרמטית של הצבע וביחד עם הפציעות של הוולבס וסגל מאוד קצר שלהם זה אמור להיות טיול בפארק לספרס. כל תוצאה בערך פרט לסוויפ לספרס תהיה פה הפתעה.
ניר חבצלת: אוקלהומה סיטי-לייקרס: אין יותר מדי מה להגיד. דונצ'יץ' ככל הנראה לא ישחק בסדרה הזו והת'אנדר יעברו את הסדרה עם 4:1 קליל.
סן אנטוניו-מינסוטה: הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לספרס. מינסוטה הוכיחה רוח לחימה ואופי מדהים מול דנבר, אבל נגד סגל בריא של סן אנטוניו זה כבר יותר מדי. מצפה לנו דו-קרב סנטרים צרפתיים, אבל העומק של הספרס בעיקר בעמדות הגארד יתן להם את היתרון בסדרה ובסיום הספרס ינצחו 4:2
שחקנים ו\או מאמנים שהתעלו או אכזבו לעומת הציפיות בפלייאוף?
ניר חבצלת: מאכזבים:
ג'יילן דורן: אולסטאר לראשונה בקריירה, מקום שני בתואר השחקן המשתפר והשחקן השני הכי טוב בקבוצה הבכירה במזרח. איך אתה כזה אנמי?
דריק וייט: איפה אתה? שחקן של 32.7% מהשלוש בעונה הסדירה צונח ל-21.2%. אם בוסטון רוצה להגיע רחוק, היא חייבת אותו להמשך.
מתעלים: קא"ט: שיפר את יכולת המסירה, כשבצד ההגנתי מראה מחויבות וקשיחות ויש לו את מדד ה+/- הטוב מבין שחקני הניקס, כשגם הדיפנסיב רייטינג שלו נהדר.
כריס פינץ': גם בלי הפציעות של אנט ודיוינצ'נזו עשה עבודה נהדרת, בעיקר בלגרום ליוקיץ' לנסות לנצח לבד ולהתקשות להכניס את יתר שחקני דנבר לעניינים. יחד עם כל הפציעות, שאפו ענק לפינץ'.
אריק גנות: דנבר אכזבה בענק, וזה הרבה על המאמן. לפני ה-X וה-O's , הקבוצה פשוט לא נראתה מוכנה מנטאלית. אם דנבר תריץ את ההרכב הזה לעוד עונה – וזה אם גדול – מקומות של אדלמן רחוק מלהיות מובטח.
לברון התעלה. איזה משפט מוזר לכתוב, אבל מי האמין שבגילו הוא מסוגל לסחוב קבוצה שבעצם אין לה אף שחקן התקפה נורמלי אחר ליתרון 3-0 וכנראה לסיבוב הבא.
כל משחק של ג'יילן דורן מול אורלנדו אמור לשלוח את הסוכן שלו להערכות מצב ודיונים קשים. אחרי שהגיע לאולסטאר על חוזה רוקי, ואולי גם לחמישיות הליגה, הוא נעלם לחלוטין ונראה שכל משחק שלו עולה לו כמה מיליונים בחוזה הבא.
אורן לוי: שחקנים שהתעלו ואני לא הולך לדבר עליהם: לברון ג׳יימס, רודי גובר, וונדל קרטר ג׳וניור, איו דוסונמו.
שחקנים שהתעלו ואני כן הולך לדבר עליהם: ג׳יידן מקדניאלס. ללא ספק השחקן עם הוייבים הכי מטרידים בליגה, ואם לא די במבט המת-מבפנים שלו, הוא העיז לפתוח ג׳ורה על הקבוצה שאני אוהב. והוא צדק בכל מילה, והוא גיבה את המילים שלו במעשים. ריספקט.
רשימת מאמנים שהתעלו חייבת להתחיל עם ג׳יי ג׳יי רדיק. השחקן שכולם אוהבים לשנוא הפך למאמן שכולם אוהבים לשנוא. ואני מבין למה. אבל יש לו פוטנציאל אמיתי. מנגד, אימה יודוקה עושה לעצמו בושות בכל פעם שהוא פותח את הפה. על הקוים ומחוץ להם.
עמית מאיר: מעל כולם, אימה יודוקה. לא היה אמור להיות משחק 6. לא חושב שעם החסרונות של לוקה וריבס (שחזר במשחק 5), אמור להיות כוחות. ולא. הפציעה של דוראנט לא תירוץ. יוסטון עדיין קבוצה מוכשרת יותר.
ג'יילן דורן הציג כל העונה דומיננטיות פיזית מול כל סנטר ששיחק מולו. ודווקא בסדרה הזאת מול וונדל קרטר מכולם, הוא מתקשה. אם הוא לא מתעורר ומהר, אין לדטרויט מה להציע גם בסיבוב הבא.
בינתיים זה נראה כמו הפלייאוף של ג'יידן מקדניאלס. הוא כל העונה מוכיח שהוא לא רק שחקן הגנה ושלשות בלבד. הוא לא מפסיק לפתח את המשחק שלו והיה שובר השיוויון בסדרה נגד דנבר.
רענן טאובר: מבחינת מאמנים, שווה לציין לטובה את כריס פינץ׳ שהצליח לשבש את תוכנית המשחק של דייויד אדלמן השבלוני והמאכזב. גם מייק בראון לא הבריק בניקס.
מבחינת שחקנים, יוקיץ׳ לא עשה הגנה בפלייאוף הזה וכל זה היה עוד איכשהו נסלח אם היינו רואים את הגאונות שאנחנו רגילים לראות ממנו בהתקפה אבל זה פשוט לא קרה הפעם מול גובר.
לעומתו, שיי ו-וומבי, מתחריו על הMVP, ממשיכים להפגין יכולת גבוהה סך הכל. מבין שחקני המשנה מפתיע ונעים לראות את הקאמבק המרשים של מרקוס סמארט עם התקפה וגם הגנה מרשימה מאוד. ב-2.8 חטיפות למשחק הוא מוביל את החוטפים בפלייאוף ומוסיף על כך 1.6 חסימות למשחק
