עדכונים

סטף קרי הוא קלעי השלשות הגדול בהיסטוריה, ובמשך שנים הוא היה מלך השלשות של הליגה. בעונות שבהן שיחק פחות ג'יימס הארדן וקליי תומפסון גנבו לו את התואר. השנה אנתוני אדוארדס לקח את התואר. מספר הזריקות מהשדה נשאר זהה, אבל אדוארדס זורק 4 שלשות יותר למשחק. אדוארדס יש את הגודל, הכח, האתלטיות להגיע לסל, אבל כבר בגיל צעיר הוא מכיר בכוחה של השלשה. הוא הספיק להדיח מהפלייאוף את קווין דוראנט, ניקולה יוקיץ', לוקה דונצ'יץ' ולברון ג'יימס, עכשיו הוא רוצה לעשות את זה גם לסטף קרי.

מפגשים בעונה הסדירה:

3-1 לווריורס. ארבעה משחקים ששוחקו מתחיל דצמבר ועד אמצע ינואר, לפני שהווריורס עשו את הטרייד על ג'ימי באטלר. מינסוטה ניצחה את המשחק הראשון העונה בין שתי הקבוצות, הווריורס ניצחו את שתי האחרים. מכיוון שהם לא שיחקו עם ההרכב החזק שלהם, לא ברור מה אפשר ללמוד מהמפגשים האלו.

המאצ'אפים והכוכבים:

כנראה ששמעתם בעבר על סטף קרי, ולא צריך להציג לכם אותו. הקלעי הכי טוב בהיסטוריה של הליגה, סקורר נהדר, ושחקן נשמה. היתרון העצום של קרי הוא היכולת שלו לכווץ ולמשוך אליו את ההגנה. למינסוטה יש בדיוק את השחקן המתאים למקרה הזה – ג'יידן מקדניאלס. מקדניאלס שומר על, ארוך מאוד, חזק. בעוד שעם לוקה צריך פחות לרוץ, ולהתמודד עם הכח, עם קרי זה הפוך. קרי לא מפסיק לזוז במהלך המשחק. סביר להניח שג'יידן מקדניאלס יתחיל את ההתקפה על קרי, אבל עם החסימות, הכל יכול לקרות ונראה המון חילופים. בסופו של דבר לווריורס יש מספיק חורים בהתקפה שמהם תגיע העזרה. קרי סיים את הסיבוב הראשון עם 24 נקודות בממוצע למשחק, הכי נמוך שלו מאז האליפות הראשונה. מספר השלשות שהוא זורק כמעט זהה והוא קולע בכמעט 40%. מה שירד זה כמות הזריקות ל-2 ומספר הפעמים שהוא מגיע לקו. בגילו אלו עדיין מספרים מרשימים מאוד. גם אם מורידים את משחק 5 שבו קרי שיחק הרבה פחות מהרגיל, הממוצעים לא עולים משמעותית.

ג'ימי באטלר הביא מימד חדש לווריורס, אבל גם לקח את הריווח ההתקפי צעד אחורה. באטלר הוא עוד שחקן שלוקח אחריות, מוביל את ההתקפה, מוסר ויוצר לעצמו ואחרים. המממוצעים שלו בפלייאוף לא מרשימים, אבל זה בעיקר בגלל הפציעה במשחק 2 ומשחק 5 שנגמר מוקדם. בשאר המשחקים באטלר היה מצויין, והניצחון החשוב במשחק 4 רשום על שמו.

דריימונד גרין ממשיך להיות הלב והנשמה של הקבוצה. הוא מרביץ בלי חשבון ועוצר לבד התקפות.

דו קרב המאמנים:

סטיב קר נחשב לאחד המאמנים הטובים בליגה. הוא הפך את הווריורס למפלצת שהם היו. הוא מנוסה מאוד בלזהות חוזקות וחולשות של היריבות, ולכוון את הגנה של הקבוצה שלו ככה שתשמור נגד החוזקות ותהמר על החולשות (אני מדבר עליך ג'יילן גרין). השמיכה שלו קצרה, ולכן הקבוצה מהמרת המון בהגנה. בסיבוב הראשון הוא נתן לבאדי הילד המון דקות שלא תמיד הגיעו לו, ובמשחק 7 זה השתלם לו כשהילד קולע 33 נקודות. את קאמינגה הוא לא סופר ולא ברור איך זה יושב מול ההנהלה והבעלים שראו בקאמינגה את העתיד של הקבוצה. את קר זה לא מעניין, מי שלא טוב לא משחק. קר מאמן סתגלן ואפשר לראות את זה בסגנון שהווריורס משחקים מסיבוב לסיבוב, כמו גם בדרך שבה הוא בנה משחק התקפה חדש דנדש סביב ג'ימי באטלר, שלא מתאים למשחק המסורתי של הווריורס.

תחזית:

איזה מן אוהד מהמר סדרתית נגד הקבוצה שלו? אוהד פסימי. אולי זה זכרונות העבר הקרוב, אבל הווריורס פשוט לא קבוצה חזקה מספיק. מינסוטה עם הפנים לעתיד ויש לה המון יתרונות על הווריורס. 4-1 לזאבים.