הפעם, אנו נוסעים בזמן עד לעונת 1978-1979 (עוד לפני שהוכנסה קשת ה-3 לליגה!). וכמו בשבוע שעבר, גם הפעם אנו נחקור את אחד המשחקים ההזויים ביותר שלא הכרתם.

הסתכלו על הבוקס-סקור המצורף ממשחק בין ניו ג'רזי לפילדלפיה, אי-שם ב-8 בנובמבר 1978. הסתכלו עליו טוב-טוב. משהו בו שונה מכל בוקס-סקור סטנדרטי שראיתם עד כה. לא, זה לא היעדר האסיסטים והריבאונדים, גם לא היעדר הדקות. אתם רואים את זה עכשיו? כן, אתם לא טועים. ראלף סימפסון, אריק מאני והארווי קאצ'ינגס מופיעים בשתי הקבוצות. איך יתכן ששלושה שחקנים שיחקו עבור שתי הקבוצות – באותו המשחק? היכן נשמע דבר שכזה? העובדה הזו לכשעצמה משונה מאד, אך מה אם אוסיף על כך ואספר לכם, שבמשחק הזה נשרקו 11 עבירות טכניות? ושהבוקס סקור הזה הוא בכלל מה-23 במרץ 1979? ושהמשחק הזה הוא, בעצם… שני משחקים? הרשו לי לעשות לכם סדר בבלאגן:

כמו שהזכרתי מקודם, התאריך הוא ה-8 בנובמבר 1978, וג'וליוס ארווינג והסיקסרס מתארחים אצל הנטס. ניו ג'רזי, האקסית המיתולוגית שעדיין מרגישה נבגדת ע"י הדוקטור, מנסה להוכיח לו שהוא עשה טעות שהוא עזב אותה, כהרגלה בקודש. המשחק, אם כן, אגרסיבי ופיזי כמיטב המסורת של שנות ה-70 ב-NBA. עד אמצע הרבע השלישי, המשחק היה משחק נורמטיבי לחלוטין – אווירה טובה, תוצאה צמודה, הכל "דבש". ואז התנגש ברנרד קינג, כוכבה הגדול של ניו-ג'רזי, בשחקן הסיקסרס סטיב מיקס וספג עבירת תוקף. וכאן, ממש כאן, הכל התחיל.

קינג, שעד לאותה נקודה סבל מערב חלש במיוחד, מתרעם בצעקות על השופט ריצ'י פאוורס וסופג עבירה טכנית. לצערו, זו הייתה כבר הטכנית השנייה שלו במשחק והוא מורחק. קווין לוהרי, מאמן הנטס, מתפרץ למגרש בזעם ומתחיל ללקט בעצמו עבירות טכניות. פאוורס מרחיק אותו גם כן. קינג יורד לחדר ההלבשה, ומרוב זעם בועט בעוצמה בכסא שהעז להיקרות בדרכו. פאוורס מאבד את עשתונותיו ומדביק גם לקינג וגם ללוהרי עבירה טכנית שלישית! הבעיה בשריקה הזו היא, כפי שחלקכם בוודאי יודעים, שבכדורסל אין דבר כזה עבירה טכנית שלישית. ההנהלה של הנטס גם מודעים לנושא הפעוט הזה, ופורצים בזעם אל המגרש במחאה. המחאה בסופו של דבר התקררה והמשחק המשיך, כאשר את לוהרי מחליף על הקווים עוזר המאמן/ השחקן המחליף פיל ג'קסון, במה שיהיה המשחק הראשון (והלא-רשמי) שלו בתור האיש על הקווים. המשחק מגיע להארכה שנייה, ופילדלפיה יוצאת עם ידה על העליונה – 137-133.

אבל קווין לוהרי לא מוכן לקבל את ה"ביזיון" (לדבריו) שהתרחש באותו משחק. לוהרי מגיש עתירה ל-NBA – ולמרבה הפליאה מנצח! הליגה מחליטה שפאוורס הגזים לחלוטין, שאין דבר שכזה עבירה טכנית שלישית בשום מצב, ומשעה אותו לחמישה משחקים ללא תשלום. אבל יותר חשובה הייתה ההחלטה לשחק את המשחק מחדש, החל מ-5:50 דקות לסיום הרבע השלישי – נקודת הזמן בה המשחק המקורי "פוצץ". זוהי החלטה חסרת-תקדים ב-NBA, והליגה קובעת שהרבע וחצי הנ"ל ישוחקו מחדש לפני המשחק הנוסף שהיה אמור להתקיים בין הקבוצות, ב-23 במרץ 1979. צוות השופטים יוחלף, ואת המשחק ישפטו שופטים שונים מהשופטים במשחק המקורי. על פניו, ניו ג'רזי לא יכלה לצפות לחדשות טובות יותר.

אבל האבסורד לא נגמר כאן – ב-7 בפברואר 1979, שתי הקבוצות קיימו ביניהן טרייד שהעביר את אריק מאני ואל סקינר לפילדלפיה, תמורת ראלף סימפסון והארווי קאצ'ינגס שעברו לנטס. סקינר פצוע ולא היה אמור לשחק בשחזור המשחק, אבל כעת נשאלה השאלה – באיזה צד אמורים לשחק מאני, סימפסון וקאצ'ינגס? הליגה דנה בנושא, ולבסוף החליטה שהשחקנים ישחקו בקבוצות החדשות שלהם – משמע, ישחקו למעשה באותו משחק בשתי קבוצות שונות!

סוף כל סוף מגיע ה-23 במרץ, ושחזור המשחק יוצא לדרך. כ-16,000 אוהדים מגיעים לאולם כדי לצפות בהיסטוריה – אבל יותר חשוב מזה, במשחק וחצי במחיר של משחק אחד. גם השחזור נגמר בניצחון פילדלפי, 123-117. אריק מאני קולע בסטטיסטיקה הרשמית 23 נקודות עבור פילדלפיה ו-4 עבור ניו-ג'רזי, סימפסון וקאצ'ינגס גם כן רושמים סטטיסטיקה עבור שתי הקבוצות. פיל ג'קסון, ששימש במשחק המקורי כעוזר מאמן וכמאמן ראשי אחרי הרחקתו של לוהרי, משחק 14 דקות במשחק המשוחזר. בסיום השיחזור השחקנים זכו להפסקה קלה, החליפו לגופיות נקיות ועלו למשחק השני. המשחק הפעם התנהל כראוי, ונגמר גם הוא בניצחון של הסיקסרס בתוצאה 110-98. וכך נגמרה אחת הסאגות המייגעות בתולדות הכדורסל.

אין שידור של המשחק ההוא, אין גם קטעי וידאו שינציחו את המשחק הזה כראוי. השנה הייתה 1979, והליגה הייתה רחוקה שנות אור הפופולריות שלה בימינו אנו. גמר ה-NBA לא היה משודר בשידור ישיר, ומשחקי עונה סדירה בקושי שודרו בפריסה ארצית. אין פלא אם כך שהמשחק הזה נעלם מהתודעה. הוא הפך ללא יותר מפרט טריוויה משעשע – 'אילו שלושה שחקנים היו היחידים לשחק בשתי קבוצות שונות באותו המשחק?', כפי שסיפר רלף סימפסון לפני כמה שנים: "ישבתי בסלון עם כמה חברים, ובטלוויזיה שודר שעשועון טריוויה. השאלה הזו הופיעה על המסך, ולא יכולתי שלא לצחוק ולספר לחבריי ההמומים שאחד השחקנים הללו הוא אני."

אז למקרה שאי-פעם שואלים אתכם את השאלה הזו, תזכרו את השמות – רלף סימפסון, אריק מאני, והארווי קאצ'ינגס.