עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.
הקבוצה היום: מילווקי באקס
מאזן בעונה שעברה: 33-49
עזבו: (G) ג'ארד ביילס, (G) גרייביס ואסקז, (G) טיילר אניס, (F) דמיאן אינגליס, (F-C) ג'וני אובראיינט, (G-F) או ג'יי מיאו (מושעה מהליגה)
הגיעו: (F-C) ת'ון מייקר, (G) מלקולם ברוגדון (דראפט); (F) מירזה טלטוביץ', (G) ג'ייסון טרי (שוק חופשי); (G) מת'יו דלבדובה, (F) מייקל ביזלי (טריידים);
אז מה היה לנו שם?
מילווקי הגיעה לפתיחת העונה שעברה עם ציפיות גבוהות. היא הייתה המרעננת הרשמית של הליגה בעונת 14-15, כשסיימה במקום השישי במזרח והצליחה לתת פייט לשיקגו בסיבוב הראשון. בקיץ היא הצליחה לשכנע את גרג מונרו להיות האיש הראשון בהיסטוריה שמעדיף לגור במילווקי במקום בניו יורק, ויחד עם חזרתו המיוחלת של ג'בארי פארקר מפציעה וההתקדמות של הגריק פריק, הם היו אמורים להמשיך לשעוט קדימה.
אבל אז החלו לצוץ בעיות. התברר שזאזא פאצוליה היה חשוב יותר לקבוצה מאשר היה נראה על הניר. מונרו אמנם שחקן התקפה הרבה יותר טוב, אבל הגאורגי היה מי שהחזיק את ההגנה הלוחצת של מילווקי. כשמחליפים אותו בשחקן שלא מסוגל לשמור על עציץ, מקבלים את אחת מקבוצות ההגנה הגרועות בליגה (מקום 22), על אף האורך האינסופי של MCW, מידלטון ויאניס.
גם בצד השני של המגרש דברים לא הלכו כמצופה –במהלך עונת 14-15, הבאקס שלחו את יצרן הנקודות הכי טוב שלהם, ברנדון נייט, בתמורה למייקל קארטר וויליאמס וכמה מחליפים. נייט היה קלעי בחסד, בזמן שקרטר-וויליאמס סובל מפוביה בכל הקשור לזריקות מחוץ לקשת. הוא קלע מהשלוש ב-27.3%, כשהוא עובר משחקים שלמים בהם הוא זורק פעמים בודדות מחוץ לצבע. ביחד עם עזיבתו של ג'ארד דאדלי, מילווקי הפכה לקבוצה חסרת קלעים, שהתקשתה מאוד לייצר נקודות (מקום 24 ביעילות התקפית). הבאקס ייצרו רק 18.6% מהנקודות שלהם משלשות (מקום אחרון בליגה), וההגנות של היריבות התכווצו מאוד והקשו על מילווקי לייצר חדירות. זה גרם לאיבודים רבים לקבוצה שגם כך מאוד צעירה ולא מנוסה (מקום 24 באיבודים).
בפברואר, כשכבר היה ברור שהעונה של מילווקי תיגמר בלוטרי, הגיע שינוי –קיד הזיז את MCW הצידה ויאניס הפך לרכז במשרה מלאה. הוא הפך למיס מאץ' מהלך שעושה הכול על המגרש – הוא רשם את 5 הטריפל דאבלים הראשונים שלו בקריירה בתקופה של חודשים ספורים, והציג מספרים מדהימים ב-30 המשחקים האחרונים של העונה:
קיץ חם:
הקיץ של מילווקי החל בדראפט, שם הם בחרו במקום העשירי עוד פריק אתלטי וארוך במיוחד – ת'ון מייקר.הסיפור של מייקר קצת מסובך. נולד בסודן והגיע לאוסטרליה בגיל 5 כפליט. התחיל לשחק כדורסל בגיל 14 ועבר לארה"ב. המשיך משם לקנדה (מי שגילה אותו באוסטרליה קיבל עבודה כעוזר מאמן בתיכון בקנדה, ומייקר הצטרף אליו). באפריל החליט לצאת לדראפט בלי שעבר במכללות כשהוא נסמך על זה שהוא כבר בן 19. 19? לא בטוח. מסתובבות שמועות שהוא כבר בן 23. שלמעשה כשהגיע לארה"ב היה בן 18 (יש איזה צילום שלו כביכול מסיום תיכון באוסטרליה). לטענת סוכנו של מייקר הוא הפריך את השמועות האלו. מה נכון ומה לא? נחכה ונגלה. מייקר הציג יכולות שלא מאפיינות שחקן בגובה 2.16 כמו קליעה טובה מרחוק, זריזות מפתיעה ושליטה טובה בכדור. מצד שני הוא עשה את זה רק ברמת התיכונים ככה שקשה עדיין לדעת מה יוכל לעשות נגד השחקנים הטובים בעולם.
הקיץ של הבאקס המשיך בהבאת שלושה שחקנים:
הראשון הוא מת'יו דלבדובה, שקיבל חוזה של 38 מיליון דולר ל-4 שנים. בסכום הגיוני מאוד, בטח לנוכח הסכומים האחרים שעפו בקיץ, הבאקס הביאו שומר טוב, שיכול לקלוע משלוש (41% בעונה שעברה), ובעיקר לא צריך את הכדור בידיים שלו כדי לתרום, כך שיאניס יוכל להמשיך לרכז גם כשהוא על המגרש.
השני הוא מירזה טלטוביץ', שקיבל חוזה של 31.5 מיליון לשלוש שנים. טלטוביץ' יתרום קליעה לשלוש גם הוא (39.3% בעונה שעברה), כשייכנס למשבצת שג'ארד דאדלי היה בה לפני שנתיים, בתור סטרץ' 4.
השלישי הוא ג'ייסון טרי. טרי אמנם לא יוכל לתרום הרבה דקות משחק מפאת גילו, אך יתרום הרבה מחוץ למגרש. טרי יהיה מנהיג בחדר ההלבשה – דבר שלא היה לבאקס בעונה שעברה. בתור קבוצה צעירה ולא מנוסה, טרי יכול להתברר כדמות חשובה יותר משנדמה.
מה לא קרה? גרג מונרו נשאר במילווקי. היו המון דיבורים על טרייד למונרו שלא הגיעו לשום דבר. במילווקי הבינו שמונרו לא מתאים למה שהם בונים וחיפשו לו טרייד, אבל לא היו קונים. הם החתימו את מיילס פלאמלי, שאמור להיות סנטר שלישי בלבד על חוזה של 52 מליון דולר, כשיש להם כבר את הנסון ומונרו שמרוויחים מעל 10 מליון לעונה כל אחד. מסתמן שפלאמלי שסיים את העונה הקודמת כסנטר הפותח ימשיך לפתוח, ומונרו, ימשיך לעלות מהספסל.
אחרי הקיץ הסולידי, הגיעה בשורה מרה – קריס מידלטון, הקלעי המוביל של הקבוצה בשנה שעברה, סובל מקרע בשריר הירך האחורי, ולא ישחק בחצי השנה הקרובה. הבאקס הגיבו בשליחת טיילר אניס ליוסטון בתמורה למייקל ביזלי, אך כדי לחפות על חסרונו של מידלטון עוד שחקנים ידרשו לקחת צעד קדימה.
באופן כללי, הקיץ של מילווקי היה טוב – הם הביאו קלעי שלשות, וטרן לחדר ההלבשה ולא הביאו שחקנים שייקחו מהצעירים דקות – אבל הפציעה של מידלטון היא הדבר שייזכר מהקיץ הזה, ויקשה על הבאקס להתקדם.
ועכשיו מה? מה עכשיו?
מידלטון היה הסקורר המוביל של הבאקס, קלע השלשות היחיד בחמישייה שלהם והשומר הטוב בקבוצה. כדי להתחיל לחפות על כל זה, מילווקי צריכים כמה שחקנים שייקחו צעד קדימה, ובראשם מת'יו דלבדובה.
מה שמסתמן כרגע הוא שקרטר-וויליאמס ומונרו יפתחו מהספסל. מי שיתפוס את מקומם בחמישיה הם דלבדובה ופלאמלי. את מידלטון יחליף ראשאד וון שנבחר 17 בדראפט שעבר. בהגנה הכל יעבוד כרגיל. בהתקפה יאניס יתפקד כרכז לכל דבר ועניין וינהל את המשחק של מילווקי כשדלבדובה זז ל2. דלבדובה כבר מכיר את התפקיד הזה, הוא עשה אותו בהצלחה לצד לברון. וון לא ממש קיבל הזדמנות עד עכשיו, והפציעה של מידלטון תשלח אותו לדקות רבות על הפרקט. הוא יצטרך לקלוע בשביל להשאר שם. מלקולם ברוגדון שנבחר בסיבוב השני ימתין על הספסל להזדמנות, ואם וון יפספס, ברוגדון יקודם. גם מידלטון התחיל את הקריירה שלו כבחירת סיבוב שני, ככה שהכל יכול לקרות.
פלאמלי לפני מונרו זה סיפור בפני עצמו. מונרו ממשיך לבסס את עצמו כגבוה שייתן כל משחק דאבל דאבל עם השפעה שלילית על הקבוצה. אחרי 6 עונות בליגה, מונרו עדיין לא ביקר בפלייאוף, וזה מדבר בעד עצמו. מילווקי הייתה קבוצה פלייאוף לפני שהגיע אליה. דטרויט הפכה לקבוצת פלייאוף אחרי שעזב. הליגה מתחילה להסיק מסקנות. מעשית מונרו שחקן של הסטטיסטיקה האישית ולא ממש ממלא את התפקיד שלו בהגנה. הוא שומר טבעת רע, ושומר אישי רע. ברגע שהאמצע פתוח, כל הלחץ שמילווקי מפעילה על מובילי הכדור חסר משמעות. גם זאזא לא היה חוסם ברמה גבוהה, אבל הוא הבין את המשחק ההגנתי, וידיע לשים את הגוף במקום כדי לחסום חדירות או להקשות על קלעים. מונרו לא יודע לעשות את זה, וזאת הסיבה שפלאמלי מועדף על פניו. מונרו יעלה מהספסל לצרכי התקפה. אם וכאשר מילווקי תמצא את הטרייד המיוחד היא תסמך להפרד. אם זה לא יקרה במהלך העונה כנראה שמונרו ינצל את האופציה שלו לצאת מהחוזה בקיץ, והפרידה תגיע.
מירזה טלטוביץ' יקבל דקות ב3 וב4 ויצטרך לעזור לפתוח את הרחבות. בלי קליעה, זה הולך להיות הרבה יותר קשה, יאניס או לא יאניס. יאניס ינהל את ההתקפה של מילווקי, ויצטרך להמשיך להשתדרג כדי להשאיר את ההתקפה של מילווקי ברמה סבירה. ללא איום רציני נוסף בדמות מידלטון, הוא יהיה חייב לנצל כל מאצ' אפ עד תומו כדי ליצור לאחרים. בעונה שעברה ראינו ממנו יכולת טובה, שכללה ניהול משחק מהפוסט והובלת מתפרצות. העובדה שהוא כל כך ורסטילי מאפשרת לו ליצור מהלכים כמו זה שבסרטון למטה, ואם ימשיך להשתפר יוכל להקטין את חסרונו של מידלטון:
המשמעות הרחבה של הפציעה של מידלטון היא שמילווקי הולכת לעוד עונה שתסתיים בלוטרי (אלא אם כן יאניס יהפוך לאחד מ-10 השחקנים הטובים בליגה, ואל תשללו את האופציה הזו כל כך מהר). לצד האכזבה, יש כאן הזדמנות לשחקנים אחרים לעשות טעויות ולהתפתח, כשהם יודעים שהם לא מתמודדים על מקום בפלייאוף.
קיד יוכל לנסות הרכבים ולראות אילו שחקנים משתלבים טוב ביחד, בלי לדאוג מכמות הנצחונות. הוא יוכל לראות מהו השילוב הטוב ביותר מסביב למידלטון, יאניס וג'בארי, ויוכל לתת לצעירים לטעות ולהתפתח.
שחקנים כמו רשאד וון ות'ון מייקר יקבלו הזדמנויות ויוכלו להתפתח, כשג'ון הנסון ומיילס פלאמלי יקבלו יותר דקות (כמו שקרה בסוף העונה שעברה) לאחר שהתברר שגרג מונרו לא יכול להיות בחמישייה. מונרו עצמו יצטרף למועדון של אנס קאנטר ואל ג'פרסון, וינסה לייצר כמה שיותר נקודות בזמן קצר נגד גבוהים מחליפים.
עם קבוצה כל כך ורסטילית כמו מילווקי, קיד יוכל לנסות השנה הרכבים משונים – יכולים להיות הרכבים גבוהים מאוד עם יאניס כרכז, ולצידם הרכבים עם יאניס וג'בארי כשני הגבוהים. האפשרויות הללו, ביחד עם החידה שהיא ת'ון מייקר ועוד כל מיני שאלות קטנות אחרות, הופכות את מילווקי לקבוצה מעניינת למרות שהיא שוב תהיה מחוץ לפלייאוף.
תחזית: 34 נצחונות. שיפור גדול בהתקפה עם יאניס כרכז ועם MCW מעודד מהספסל. הרבה הייליטס של ג'בארי פארקר ובעיקר הגריק פריק.
וגאס חזתה לבאקס 39.5 נצחונות. חושבים שאתם יודעים טוב יותר? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.
אוהבים את הטורים, הכתבות והמשחקים שלנו? עזרו לנו לעלות מדרגה. פרוייקט המימון שלנו במימונה עדיין רץ. גייסנו 10000 ש"ח מתוך 12000. כל תמיכה תתקבל בברכה.