היו הרבה דברים יפים ומרתקים במפגש הצמרת בין קליבלנד לסאן אנטוניו, אבל אותי מעניין קווין לאב יותר מהכל (כל הזכויות שמורות לשלום חנוך וירדנה).
כל פעם שאני רואה משחק של קליבלנד, קווין לאב מעסיק אותי שוב ושוב, גם בלב וגם במוח.
נתחיל מהלב.
ההתרשמות הסובייקטיבית שלי היא שהוא כמעט ולא מעורב במשחק ההתקפה של הקבוצה.
לברון מכדרר והוא תקוע בפינה. קיירי מכדרר והוא תקוע בפינה.
מדי פעם הוא משתתף איתם באיזה פיק נ'רול ולעיתים רחוקות התרגיל מסתיים בזריקה שלו. פעם אחת הוא עשה תרגיל עם דלבדובה והתרגיל הסתיים בסל קל שלו מקרוב. רוב הזריקות שלו לסל הם ממהלכים לא מתוכננים או אחרי ריבאונד התקפה.
מה לעזאזל מרגיש שחקן שמרוויח כמעט 20 מ' $ בשנה ואינו שותף פעיל במשחק?
מה חש שחקן שעד לא מזמן היה מרכז העניינים והיום הוא בצד?
האם הוא אומר WTF, אני מרוויח כל כך הרבה כסף, אז מה איכפת לי. אני אמשיך לרוץ מצד לצד סתם ככה והכסף ימשיך לזרום.
אולי הוא אומר לעצמו, לא נורא לפחות אני שייך לקבוצת פלייאוף ויש לי סיכוי לצאת מהדבר הזה עם טבעת.
או שאולי הוא כועס וזועם ורותח מבפנים ומת כבר לעזוב למקום אחר.
לפחות מהבחינה החיצונית קשה מאוד לראות איך לאב מרגיש. למעט קצת תגובות של תיסכול אתה לא רואה עליו יותר מדי רגש, מה שגורם לי לחשוב שאולי באמת הוא משלים עם התפקיד שלו כשחקן משלים, שחקן משני לצמד הכוכבים שלידו. תעלומה.
ונעבור לצד המעשי.
יש הרבה דברים משיקים בין ספורט וכלכלה, חוץ מהעובדה הבסיסית שהספורט המקצועני בארה"ב הינו עסק כלכלי לכל דבר ועניין.
בכלכלה מדברים על מיקסום המשאבים של כל ארגון ואותו דבר בספורט.
אני מניח שאם קליבלנד שוכרת את שירותיו של לאב בסכום של 20 מ' $ בעונה, שהוא בין הגבוהים בשוק, היא מצפה לקבל תמורה גבוהה עבור השקעתה. השאלה אם זה מה שהיא מקבלת?
מצפייה במשחק נראה שאין תמורה גבוהה. הלכתי למספרים לחפש שם. ברור שלא ניתן להשוות לעונות במינסוטה, אז ניסיתי להשוות בין שתי העונות בקליבלנד.
להפתעתי כמעט אין הבדלים בין המספרים שלו בין העונה שעברה לעונה הנוכחית. נכון שהעונה אירווינג נעדר מרוב המשחקים אבל גם אשתקד חלק גדול מהשחקנים הדומיננטיים הגיעו בטרייד במהלך העונה (סמית, שאמפארט), כך שנראה לי שהדברים מתאזנים.
המספרים שלו (מעוגלים): 33 דקות, 16 נק', 11 ריב', 13 זריקות, 4 זר' עונשין, 42% מהשדה, 80% מהעונשין, 2 אס', 2 איבודים.
גם אם מבצעים תיקנון ל 36 דקות או ל 100 מהלכים הנתונים בין שתי העונות דומים, עד 10% שינוי בין עונה לעונה.
אז מה הסיפור כאן? האם זה מה שאפשר לקבל עבור 20 מ' $ בעונה?
ברור שאפשר לקבל את אותה תמורה עבור השקעה נמוכה יותר, אבל גם ברור שזה התפקיד שבלאט מייעד לשחקן. לאב שותף לחלק מהתרגילים אולם הם בפירוש לא בנויים עליו ואין ספק שבגלל סגנון המשחק של לברון ואירווינג הם גם לא מסתיימים כמו שהמאמן רוצה. בלאט משתמש בו באופן כמעט זהה כבר עונה שניה ברציפות, גם במשחקים בהם אירווינג לא השתתף, כלומר הוא אפילו לא תעודת ביטוח למקרה של היעדרות עתידית של לברון או קיירי. בקיצור – זה מה יש, ולא התייחסתי ליכולת ההגנתית הבינונית של לאב.
אפשר להתווכח האם היה נכון להחתים אותו או לנסות להביא שחקן אחד או מספר שחקנים אחרים באותו סכום. לדעתי, השיקול הכלכלי פחות משחק תפקיד אצל הבעלים של הקבוצה שהחתים השנה את לאב ותומפסון על חוזי עתק כדי לנסות לזכות באליפות, ומתוך ידיעה שתקרת השכר תעלה בשנים הקרובות. אני מניח שגם ההכנסה מהקבוצה עלתה משמעותית מאז שלברון חזר.
קליבלנד משלמת השנה שכר בסך 109 מ' $, 10 מ' יותר מאוקלהומה שאחריה ו 16 מ' יותר מגולדן סטייט.
בסופו של דבר מבחן התוצאה הוא שיקבע. אם תהיה אליפות אז בלאט הצליח והבעלים גילברט קיבל תמורה עבור השקעתו בקבוצה בכלל ובקווין לאב בפרט, ואם לא…
ואני, מה אני הייתי עושה במקום קווין לאב?
כנראה שעבור 20 מ' $ בשנה וסיכוי גבוה לזכות באליפות הייתי מסכים לוותר על מעמד הכוכב ולהפוך לשחקן משלים. כולנו מתפשרים מדי פעם.
ניתוח ההתקפה של קליבלנד כשהיא במיטבה (מהעונה שעברה):
