סדרת חצי הגמר האזורי בין סן אנטוניו לאוקלהומה הפתיעה רבים מאוהדי הNBA. סן אנטוניו של העונה הסדירה הייתה היחידה שהצליחה לתת פייט לגולדן סטייט, ונראה היה שגמר המערב יפגיש בין השתיים ובו תקבע זהות האלופה. לכן, ההדחה המוקדמת של הספרס הפתיעה רבים. ההפתעה הגדולה יותר הגיעה למי שצפה במשחקים וראה את סן אנטוניו, ששברה קבוצות עם הנעת הכדור היפהפייה שלה, מציגה התקפה גמלונית ללא המשחק הקבוצתי שהיינו רגילים לראות.
כדי להבין איך סן אנטוניו הפסידה, צריך לחזור לקיץ 2015, אז הספרס ניצחו את הפרי אייג'נסי – למרקוס אולדריג' חתם, והספרס עדיין הצליחו להשאיר את קוואי לנארד ודני גרין, כאשר דיוויד ווסט הגיע בתמורה לגרושים במקומו של טיאגו ספליטר. הספרס הוציאו מים מן הסלע, אבל איבדו את מרקו בלינלי וקורי ג'וזף בלי להביא להם מחליפים, כשהם מקווים שקייל אנדרסון ופטי מילס יוכלו לקחת על עצמם תפקיד גדול יותר, ושקוואי ישחק יותר דקות.
לראשונה מזה שנים, סן אנטוניו מצאה את עצמה עם רוטציה קצרה. היא אמנם סיימה את הקיץ כקבוצה מצוינת, אך הייתה צריכה לוותר על אספקט שאפיין אותה מאוד בשנים האחרונות. הימים שבהם הם סיימו את העונה הסדירה בלי אף שחקן שמשחק יותר מ-30 דקות בממוצע עברו, וקוואי ואולדריג' קיבלו תפקיד גדול. למרות זאת, ואולי כתוצאה מכך, סן אנטוניו סיימה עם המאזן הטוב ביותר בתולדות הפרנצ'ייז – 67-15.
חמישה משחקים לתוך הפלייאוף, הספרס כבר היו אחרי סוויפ על ממפיס וניצחון מוחץ על הת'אנדר. נראה היה שכל הדרכים מובילות לגמר המערב, אבל אז החלו להתגלות הבעיות של סן אנטוניו. קודם כל, היא התקשתה להתמודד בהגנה עם שני שחקנים מצוינים לאורך הרבה משחקים – מצב שלא היו בו בעונה הסדירה. בהיעדר מחליפים שיכולים לשמור על דוראנט ו-ווסטברוק לזמן ממושך (כמו שהיה לספרס בעבר בדמות קורי ג'וזף), לנארד וגרין נאלצו להשקיע הרבה אנרגיה בהגנה. התוצאה הייתה שגרין, וקוואי במיוחד, התקשו בהתקפה והגיעו מותשים לרבע הרביעי. לאורך הסדרה אוקלהומה הפעילה את דוראנט יותר ויותר, וכך קוואי התעייף עוד יותר, עד שפתח את משחק 6 כשהוא שומר על אנדרה רוברסון.
נוסף על כך, שלושת הגבוהים של אוקלהומה סיטי – איבקה, אדאמס וקאנטר – הצליחו לנטרל את היתרון שדאנקן (31.3% מהשדה במשחקים 2-6), ווסט (39.4%) ודיאו (38.9%) יצרו לספרס ברוב העונה. הם עשו זאת כשהם נעזרים בעובדה שקלעי השלשות של הספרס לא תיפקדו – במשחקים 2-6, קוואי קלע ב-26.3% מהשלוש ופטי מילס קלע ב-27.3%. כאן התבטא החיסרון של הספרס בשחקן ספסל אחד או שניים שיוכל לתרום שלשות מהירות (כמו בלינלי), משום שסימונס, מרטין וקייל אנדרסון לא מתאימים לרמות האלו.
כאשר מצד אחד קוואי וגרין מתעייפים ומצד שני הגבוהים וקלעי השלשות לא מתפקדים, ההתקפה של הספרס הפכה לחד גונית. היא החלה להיות תלויה יותר ויותר בבידודים של לנארד ואולדריג', שסיימו משחקים כיחידים שקלעו בספרות כפולות. לנארד, כאמור, התקשה לייצר נקודות לבד בסיום המשחק, ולכן כדי לנצח הספרס היו צריכים משחק ענק של למרקוס (משחק 1 ומשחק 2 אותו הפסידו בנקודה) או התעלות של טוני פארקר (משחק 3).
עכשיו, אחרי שהכול נגמר, צריך לשאול מה הספרס היו יכולים לעשות אחרת? הרוטציה הקצרה התנקמה בה בשלב שבו בדרך כלל הצטיינה, אבל החוסר ברוטציה הוא תוצאה של תהליך גדול הרבה יותר שקורה בספרס. הקיץ הזה היה בסימן חילופי דורות בסן אנטוניו, כשקוואי ואולדריג' חתמו על חוזים ארוכי טווח, בעוד דאנקן וג'ינובילי חותמים על חוזים נמוכים לשנתיים עם אופציית שחקן לעונה השנייה (מישהו אמר פרישה?). החילוף הזה מבטיח את הישארותה של סן אנטוניו כשקבוצת צמרת לעוד 4 שנים לפחות, אבל הוא עוד לא הושלם. נשאר עוד שחקן אחד שנשאר באמצע – טוני פארקר.
פארקר יהיה השבוע בן 34. בניגוד לג'ינובילי בן ה-38 ודאנקן בן ה-40, לפארקר עוד יש כמה שנים לתת, בטח בסביבה כמו סן אנטוניו שבה אפשר להמשיך לתרום גם בגיל 40. הבעיה היא, שפארקר לא מקבל יחס של שחקן בן 34. על אף הדעיכה המתמשכת שלו, הוא עדיין נשאר בתפקיד הרכז הפותח, עם חוזה של 14 מיליון דולר לעונה. ישנה בעיה גדולה בכך המערכת נשענת יותר מדי על שחקן שדועך לאיטו, וכבר עכשיו לא מספיק טוב בשביל לקבל חלק כל כך מרכזי. אמנם, כמו שראינו בסדרה, פארקר יכול להתעלות מדי פעם ולהיות האקס פקטור, אבל הבעיה היא שהמשחקים האלו הולכים ומתמעטים. האמת היא שפארקר כבר לא יכול להיות הרכז הפותח של קבוצה שמגיעה לגמר. עד עכשיו החוזה הגדול שלו כבל את סן אנטוניו ולא אפשר לה לייצר מעבר חלק לתפקיד משני כמו דאנקן, אבל הקיץ הזה טומן בחובו הזדמנות – תקרת השכר קופצת ומשחררת מקום להחתמת שחקן חופשי מן השורה הראשונה. כבר יש שמועות על מייק קונלי, וזו עשויה להיות התאמה מושלמת. קונלי ככל הנראה יעזוב את ממפיס בקיץ, וקל לדמיין אותו משתלב במערכת של הספרס. מייק קונלי יכול להיות החלק המושלם לסיום הרכבת הביג 3 הבא של הספרס, וביחד אתו הם יהיו קונטנדרים רציניים מאוד לשנים הבאות.
