מכבי תל אביב 73 – דרושפקה 84
אחרי שבוע קשה שהתחיל בהפסד לאשדוד והמשיך בפיטורים של גיא גודס, מכבי הגיעה למשחק של "להיות או לחדול" מבחינתה, ולראשונה מזה המון זמן – מכבי חדלה דווקא כשהיא עם הגב לקיר.
אפשר לנסות לתאר במילים של כדורסל את מה שהלך אתמול בהיכל, אבל זה פשוט לא יהיה נכון.
לא ברור מה השתנה בתרבות הארגונית של מכבי, אבל קשה להזכר במצב שבו מכבי מגיעה למשחק מכריע בשלב כל כך מוקדם של העונה, ובלי מאמן בכיר על הקווים. אבי אבן אמנם אימן בעבר בליגות נמוכות, אבל זה פשוט לא אותו הדבר. בפסקי הזמן הוא היה עסוק בעיקר בלעודד את השחקנים ופחות בלאמן אותם.אולי זו הייתה הדרך שלו לא לקחת אחריות, לא ברור. מה שברור זה שמכבי בצרות צרורות.
מהלך המשחק:
בפתיחת המשחק נראה היה שמשהו השתנה במכבי. הצהובים עלו עם המון אנרגיות ולחצו את הטורקים לא מעט. המומנטום היה צהוב, למרות שהיכולת הייתה ירוקה. מכבי הובילה את רוב המחצית הראשונה ואפילו הייתה תחושה שהיא בורחת לטורקים אחרי שעלתה ליתרון 37-32 מחטיפה של פארמר ודאנק של בריאן רנדל שהרים את ההיכל. המחצית הסתיימה ביתרון 39-37, אחרי שרוצ'סטי עשה אולי מהלך שמתאר יותר טוב מהכל את מה שעובר על מכבי. על השעון נותרו 15 שניות, רוצ'סטי מוריד את השעון (כמו שצריך) ואז חודר לסל. כל ההגנה של דרושפקה מתכווצת עליו מה שמאפשר לו להוציא לשלשה חופשייה לאחד משני שחקנים שמחכים בפינות. רוצ'סטי עושה בדיוק מה שאמור לעשות שחקן בקבוצה לא מאומנת – עולה לסל וחוטף גג כשהוא נמצא בין 4 ירוקים במקום לנצל את היתרון המספרי שהחדירה שלו יצרה.
קצת יותר חיבור ואמון בין השחקנים והמהלך האחרון של המחצית היה מסתיים בשלשה של לנדסברג שעומד בזווית מצויינת למסירה של רוצ'סטי ולא מצליח להבין למה הכדור לא הגיע אליו.
המחצית השנייה הזכירה מאוד את הראשונה בהבדל אחד יחיד – האנרגיות שמכבי עלתה איתן נגמרו. קשה מאוד לספר על כדורסל במחצית השנייה מכיוון ששום דבר לא ממש היה נראה כמו כדורסל מתוכנן, אלא יותר כמו קבוצה שנמצאת בלחץ היסטרי (מכבי) ואין לה את הכלים להתמודד איתו נגד קבוצה מאומנת אבל פחות מוכשרת (דרושפקה). אז מכבי לחצה על מגרש שלם כמעט כל המשחק, הצליחה להתיש את השחקנים שלה ולייצר אינסוף טעויות מקצועיות, כמו למשל עבירה על שחקן שנמצא כמעט בחצי כשיש רק עוד 2 שניות על השעון ואין בכלל מצב לזריקה סבירה.
הטורקים ברחו ל 66-53, מכבי ניסתה עוד קצת להלחם ופשוט העבירה הילוך בהשתוללות שלה. אבי אבן לקח עוד פסק שבו הוא לא העביר הערות מקצועיות, אלא בעיקר ניסה לדרבן את השחקנים שלו שזה עדיין לא נגמר. אז ההשתוללות הסתיימה בריצה של בריאן רנדל למתפרצת כשהכדור בכלל אצל הטורקים. למזלה של מכבי הכדור יצא החוצה וניסו להריץ מהר לרנדל. המסירה לא הייתה טובה, רנדל נלחם על הכדור ונפצע בעין, פציעה שתגרום לו להיעדר בין 5 ל 10 ימים.
שום דבר לא הלך במכבי וזה לא מפתיע. מכיוון שכאשר קבוצה היא לא מאומנת, אז הדברים הקטנים הופכים להיות גדולים. פתאום זריקות העונשין נעשות קשות (12-19), פתאום ריבאונדים שנופלים לידיים מוצאים את עצמם בדרך החוצה, פתאום לא ברור למי למסור ומי אמור לקחת אחריות לא בהגנה ולא בהתקפה.
בסיום 84-73 לדרושפקה.
תקציר המשחק:
מה הלאה?
אי אפשר לסיים את הטור בלי לדבר על מה שצפוי למכבי תל אביב בסיבוב השני ומה ההשלכות של אי העפלה לטופ 16.
למכבי נשארו 5 משחקים, צסק"א בבית, מלאגה בחוץ, ססארי בחוץ, במברג בבית ודרושפקה בחוץ. כדי להעפיל לשלב הבא אפשר לומר שיספיקו לה 3 ניצחונות בסיבוב השני ואז גם יהיו סימני שאלה על ההפרשים מול במברג (11-) ומול דרושפקה (11-). קשה להאמין שמכבי תנצח את צסק"א או את מלאגה בכושרה הנוכחי, ולצערה גם אין לה זמן לתיקונים (נס ציונה בשבת, מכבי ראשון בשני). במילים אחרות, 3 המשחקים האחרונים של הסיבוב יקבעו את גורלה של מכבי, והיא צריכה לנצח את כולם ועדיף בהפרשים גדולים יותר מאלו שהפסידה בהם.
המשמעות הכלכלית מדברת על כ 20 מיליון ש"ח נזק במידה ומכבי לא תעפיל לשלב הבא. בהחלט יתכן שהמספרים קצת מנופחים מאחר ומכבי אמורה להמשיך את דרכה ביורוליג ומכיוון שמקומה לעונה הבאה גם אמור להיות מובטח (על זה בטור אחר בהמשך השבוע). במידה ואכן מדובר ב 20 מיליון ש"ח, יתכן מאוד שבמכבי יאלצו לצמצם את החגורה גם בשנים הבאות. בכל מקרה, מדובר במשמעויות כלכליות נרחבות ואין ספק שזה לא מה שחשבו שיקרה כשהחתימו את פארמר, רוצ'סטי, סמית' ורנדל בקיץ האחרון.
נסיים בסימן שאלה מאוד גדול סביב ההחלטה של ההנהלה לפטר את המאמן שלהם בשבוע כל כך גורלי ולהגיע למשחק כל כך גורלי בלי מאמן חלופי.
משהו השתנה במכבי וזה לא קשור רק לצוות האימון, משהו השתנה בשדרה הכי חזקה שלה – צוות הניהול.
