מה עשו השבוע הישראליות באירופה? יש לישראל 3 נציגות, וכאן אנחנו נסכם את השבוע שלהן.

 

נובו מסטו 79 – מכבי ראשון לציון 76

דני אייזיקוביץ'

 

נובו מסטו לא נחשבת לאחת הקבוצות החזקות בבית למרות שסיימה את הסיבוב הראשון שלה במאזן 4-2. ביום רביעי האחרון היא אירחה את מכבי ראשון לציון וניצלה מהפסד ביתי קצת בזכות שיפוט ביתי והרבה בזכות אלת המזל שחייכה אליה. כריס רייט, הזר המצטיין של ראשון שקולע 12.1 נק' למשחק נפצע בכתף כבר לאחר 10 דקות משחק. בראשון ששחררו את רומרו אוסבי נאלצו להשאר עם 2 זרים בלבד לאורך רוב שלבי המשחק.

 

למרות זאת, ראשון הייתה הראשונה לברוח עם 14 נק' של מארק ליונס ברבע הראשון שהוריד אותה ביתרון 23-20. 
ברבע השני המשחק נשאר צמוד אבל ראשון עדיין הצליחה לשמור את ידה על העליונה וירדה למחצית ביתרון 44-42.
ברבע השלישי החיסרון של רייט הורגש, אבל דוסון לקח אחריות ושמר את ראשון בתמונה כששתי הקבוצות התקשו לשים את הכדור בטבעת וסיימו את הרבע בניצחון קטן לנובו מסטו 17-15, שהשאיר את הרבע האחרון פתוח לחלוטין כשהתוצאה על הלוח היא 59-59. 

 

ברבע האחרון המהפך של נובו מסטו הושלם כשהם לקחו את היתרון וההובלה ועלו עד 70-66 3:36 לסיום המשחק. 
המשחק נעשה קצת פיזי, וזה עבד דווקא לטובתם של המקומיים שברחו עד 75-69, 2:20 לסיום. 
דווקא אז, הסלובנים החטיאו שלשה חופשית לחלוטין, מונרו בצד השני עם סל ועבירה צמצם את התוצאה ל 75-72 והכל עדיין פתוח. 

הסלובנים יצאו אולי להתקפה הכי חשובה שלהם במשחק כשהם משחקים פיק אנד רול שמטרתו להוציא את מונרו מהמשחק.
מונרו עושה טעות קריטית ויוצא גבוה מדי אחרי החסימה בניסיון למנוע את היתרון שנותן הפיק אנד רול, מה שמאפשר לסלובנים להניע כדור ולחדור על מונרו שמנסה לחזור למקום שלו במרכז ההגנה. התוצאה עבירה חמישית של מונרו שיוצא החוצה, ולאחר שתי קליעות עונשין מוצלחות התוצאה 77-72. 

בראשון לא מוותרים ושתי זריקות עונשין מוצלחות של דוסון מורידות את ההפרש ל 77-74. 
הגנה טובה של ראשון מצליחה לעצור את הסלובנים והם יוצאים להתקפה אחרונה 20 שניות לסיום. 
ליונס מזהה פרצה והולך מהר מאוד עד לטבעת, מצפה לשריקה שלא מגיעה, מחטיא מתחת לסל והמשחק הולך לנובו מסטו. 

 

עם הפנים קדימה, בראשון בישרו היום על נחיתתו של הזר החדש טיילור בראון, וביחד עם החלמה של כריס רייט אפשר לראות את ההפסד כמכה קטנה בכנף, בדרך ל 16 הגדולות במפעל.

סטפן סינובץ' הוביל את הסלובנים עם 17 נק' (7 ריב' ו 6 אס'), יארו לאליץ' קלע 16 (7 ריב') לוקה ארפוניק 13 ומטאי רויץ' 12 ו 5 אס'. 

אצל ראשון מארק ליונס קלע 22 נקודות, דריל מונרו קלע 17 נק', הוסיף 10 ריב' ו 4 אס', שון דוסון עם 17, בן שימול וזלמנסון עם 6 כ"א, יאנגר 3 וחנוכי עם 2. 

למי שמעוניין בקצת יותר סטטיסטיקות ומידע על מפעל היורופקאפ בעמוד הרשמי של פיבא.

המשחק המלא בערוץ של פיבא ביוטיוב.

 

וולגוגראד 74 – הפועל ירושלים 95 

דני אייזיקוביץ'

 

אחרי תקופה לא פשוטה ביורוקאפ הפועל ירושלים התאוששה במשחקים האחרונים, וביום רביעי האחרון רשמה ניצחון שלישי רצוף ואיזה ניצחון – 21 נקודות על וולגוגראד במשחק חוץ. יש לציין שהיריבה נחשבה לקבוצה החלשה בבית ולמרות זאת היא הגיעה למשחק צמוד בירושלים בסיבוב הקודם, לפני שהפסידה.

הסיבות לניצחונות הכל כך מוצלחים של ירושלים בסיום הסיבוב הראשון היו ההחלמה והחזרה לפורמה של ליאור אליהו (גם הלפרין חזר ונתייחס אליו בהמשך). 
גם ברביעי האחרון זה לא היה שונה במיוחד כשאליהו קולע 16 נק' מוריד 9 ריב' ומוסר 6 אס'. גם דיאור פישר היה מצויין עם 18 נק'. 

למרות הניצחון הגדול לירושלים היה לא מעט מזל ועזרה מניז'ני נובגורוד שניצחה את גלאטסראי ומנעה בית משולש בינה, לבין ירושלים וא.א.ק. ובצעם שלחה את ירושלים לסיבוב הבא של 32 הגדולות ביורוקאפ:

 

המשחק עצמו היה בשליטה של ירושלים מהדקה הראשונה, מול אולם כמעט ריק.

האווירה באולם הייתה של משחק אימון קליל, ירושלים עלתה ליתרון דו ספרתי כבר בתחילת הרבע השלישי ולמרות קצת צלילים של חזרה
למשחק מצידם של הרוסים בפתיחת הרבע הרביעי תוצאת הסיום לא הוטלה בספק לאורך כל המשחק והתחושה היא שוולגוגראד לא באמת שייכת לליגה הזו.

 

אז למרות הברכות צריך לשים את ההישג של ירושלים בפרופורציות הנכונות, ירושלים בסה"כ עלתה לשלב 24 הגדולות ביורוקאפ. עוד 8 קבוצות יגיעו מהיורוליג וביחד ישחקו 32 קבוצות בסיבוב הבא. 
הדירוג של ירושלים מגלגל אותה לבית מורכב שיכלול את גראן קנריה הספרדית, סראטוב הרוסית, וקבוצה אחת מהבית המסובך של ריאל מדריד ביורוליג (המאבק הוא בין שטרסבורג, טלקום בלגרד, ביירן מינכן וריאל מדריד). 
אין ספק שמדובר כבר עכשיו בבית המוות ביורוקאפ. 

גראן קנריה סיימה ראשונה בבית שלה עם 8 ניצחונות ו 2 הפסדים, וזה כשהשחקן הטוב ביותר שלה (קייל קוריץ') שיחק רק 3 משחקים בסיבוב הראשון. גם סראטוב הרוסית לא פרייארית בכלל וסיימה את הסיבוב הראשון במאזן 7 ניצחונות ו 3 הפסדים. התוספת של שטרסבורג או ריאל מדריד בכלל תהפוך את הבית הזה לסיוט עבור ירושלים. 

 

למרות זאת, בירושלים יודעים שכל תוצאה שלא כוללת העפלה לשלב 16 הגדולות תהיה אכזבה מבחינתם וזו הסיבה שכבר יש קצת קולות שמדברים על חיזוק. 
בינתיים העמדה החלשה של ירושלים נמצאת בעמדת הגארד השני, או יותר נכון הגארד הישראלי (מאט ג'ניניגס מספק את הסחורה).  

יותם הלפרין אמנם היה פצוע ברוב הסיבוב הראשון ובכל זאת הוא מנפק העונה מספרים שאנחנו לא רגילים ממנו, 3.3 נק' ו 1.1 אס' ב 18 דקות משחק (8 משחקים). גם בר טימור שהחליף אותו לא נתן מספיק ניצוצות עם 3.9 נק' ו 0.9 אס' ב 16 דקות משחק. כך יוצא שקבוצה שמחזיקה 3 שחקנים סופר דומיננטיים ועם מדדים מהגבוהים ביורוליג (רולאנד רביעי ביורקאפ עם 20.1, דונט'ה סמית' שביעי ודיאור פישר מדורג 17) עדיין נראית בינונית למדי.

מצד שני, החזרה של ליאור אליהו ו 3 הניצחונות הרצופים מוכיחים שירושלים בהחלט יכולה וצריכה להראות הרבה יותר טוב ממה שראינו ממנה בסיבוב הראשון, וההגרלה נגד קבוצות חזקות צריכה לחזק אותה אם היא חושבת על קצת יותר מלעלות לשלב הבא. 

 

תקציר המשחק:

 

דרושפקה 66 – מכבי תל אביב 70

דניאל גפן

 

לפני המשחק הקובע אתמול, הרבה התעסקו ב"רוח המועדון" וביכולתו לחולל ניסים. שמות כמו בדאלונה, ז'לגיריס ומילאנו הוזכרו בדיון, אך נשכח בו דבר אחד חשוב – בכל הניסים הללו, הייתה קבוצה שידעה לקחת את מה ש"רוח המועדון" נתנה לה. גם אתמול בטורקיה "רוח המועדון" ביצעה את חלקה בעסקה – היא הציבה נגד מכבי קבוצה שהגיעה לסוף הרבע השלישי עם 49 נקודות בלבד ב-38.7% מהשדה, 33.3% מהשלוש (מה שלא מנע ממנה להטיח 21 כאלו), ולא הגיעה לקו העונשין אפילו פעם אחת עד לרבע הרביעי. בשלושת הרבעים הראשונים דרושפאקה איבדה 10 כדורים, על אף 3 חטיפות בלבד של שחקני מכבי, כשהיא מציגה שלל מסירות החוצה ועבירות תוקף.

 

הקבוצה, לעומת זאת, הייתה הבעיה המרכזית – היא אמנם פתחה נכון, כששיחקה פיק אנד רול עם השחקן של סמיח ארדן (שקלע 16 נקודות במפגש הקודם), ובכך הוציאה אותו מהמשחק (סיים עם שתי נקודות), אבל פתחה עם 0-4 מהשלוש, וטעויות מיותרות שלה אפשרו לדרושפאקה לעלות ליתרון 17-11 (בפועל פיגור של 17). שלשות של פניני ולנדסברג כפו שוויון 19-19 בסיום הרבע הראשון.

 

טבק הכניס את פארמר ברבע הראשון, בידיעה שהוא יצטרך אותו כדי לנצח בהפרש הרצוי. פארמר החזיר עם תשע נקודות ברבע השני, כולל שתי שלשות. עם זאת, הבעיה הישנה חזרה – רוצ'סטי ופארמר בקו האחורי מאפשרים טיולים לצבע בכל התקפה, כששאר הקבוצה הצטרפה והציעה אחד פלוס אחד – כנס לצבע וקבל ריבאונד התקפה חינם. בשלב מסוים הטורקים הורידו 5 ריבאונדים בהתקפה בשתי התקפות, שהיו רק חלק מ-10 בכל המחצית הראשונה. בארבע הדקות האחרונות של המחצית ראינו מחזה שהזכיר אולם קט סל (ואולי רמז על סיום המשחק), כששתי הקבוצות לא הצליחו לקלוע נקודה, והיו עסוקות בעיקר בהחטאות (9 החטאות משני הצדדים) ואיבודים (4 איבודים משני הצדדים).

הטורקים הצליחו לשמור על היתרון הקטן שלהם (שבעצם היה יתרון גדול) עד המחצית, אך בפתיחת המחצית השנייה מכבי עלתה ליתרון. השיא היה כשרוצ'סטי עלה לשלשה פנויה ביתרון 4 (בעצם פיגור 7), אך הוא החטיא אותה, והטורקים שמרו על הפיגור הזה עד לסוף הרבע, וברבע הרביעי יצאו לריצת 17-3 בחמש הדקות הראשונות של הרבע. הכול היה נראה אבוד, אז מכבי זרקה את הכלים ההתקפיים שלה על המגרש וקיוותה לטוב. שתי דקות לסיום היא הצליחה למזער את הפיגור ל-2 (למרות שהוא בעצם היה 13), והגיעה למסקנה שעדיף להגיע להארכה ולקבל 5 דקות לעלות ליתרון 11 מאשר 2 דקות. כאן החל הפיאסקו, כשפארמר ורוצ'סטי החטיאו זריקות עונשין בכוונה, ומכבי גמרה את שעון ה-24 מבלי לעשות כלום בהתקפה.

בדקת הסיום, בשוויון 65 הטורקים יצאו להתקפה ורג'י רדינג הגיע לקו. רדינג קלע את הזריקה הראשונה והחטיא את השנייה בכוונה, ומכבי נתקלו במצב אבסורדי שבו הם צריכים לייצר נקודה אחת בלבד. הטורקים לא עשו עבירה ורוצ'סטי קלע שלשה. הטורקים איבדו את הכדור, ופניני הוציא חוץ שתי שניות לסיום ביתרון 2 למכבי (פיגור 9). גור שלף הכריז שסל עצמי יגרור עבירה טכנית ולא יחשב, ופניני סימן לפארמר עם הראש לנסות אחד כזה, אבל פארמר ויתר על התענוג, והמשחק נגמר בניצחון 4 למכבי, שכולו הפסד.

 

מכבי (ניצחה אבל) הפסידה את המשחק בגלל כמה דברים.

הראשון הוא איבודים – מלבד האיבוד שנרשם על בזבוז שעון ה-24 בניסיון להגיע להארכה, מכבי איבדה 12 כדורים, על אף 4 חטיפות בלבד של הטורקים. כמו שציינתי למעלה, גם דרושפאקה איבדה הרבה כדורים ללא סיבה, אבל העובדה שמכבי נגררה לרמה הזו לא מוצדקת.

הגורם הבא הוא שלשות.

מכבי שלשות

כמו שאפשר לראות בגרף, במשחקים האחרונים מכבי הפכה לקבוצת שלשות, כשלמעט משחק אחד בליגה היא קולעת יותר לפחות 12 שלשות בכל אחד משבעת המשחקים האחרונים. אפשר לראות בגרף שזה שינוי שהחל עם כניסתו של ז'אן טבק לתפקיד (מסומן ע"י הקו האדום). היה חשש שהסטטיסטיקה תתיישר, אבל למעשה, הקבוצה שנבנתה הייתה אמורה להיות קבוצת קליעה – שני הרכשים הגדולים, רוצ'סטי ופארמר, הם קלעים, ולכן השינוי היה מתבקש. במשחק אתמול השלשות לא נכנסו, כשמכבי קלעה רק 7-24.

כשאין שלשות, מכבי הלכה על אונואקו, שנתן 8 נקודות בפוסט, לנדסברג שניסה להוריד שומרים קטנים ממנו לפוסט, אבל באופן כללי משחק ההתקפה היה נרפה. סערת השלשות במשחקים האחרונים הסתירה את העובדה שבמכבי עדיין אין מי שייקח את המשחק על עצמו. רוצ'סטי סיים עם 4-15 מהשדה, כולל 2-9 מהשלוש. הוא לא חדר מספיק ולא לקח על עצמו את ההתקפה. דווין סמית' סיים עם 2 נקודות ב-1-10 מהשדה, ופארמר, למרות משחק סולידי של 13 נקודות באחוזים טובים, כבר איבד את הביטחון לגמרי בשבועות האחרונים.

כשההתקפה הצליחה לחבר כמה התקפות מוצלחות שנגמרו בסל, ההגנה לא הצליחה לחבר שתי עצירות רצופות, ואפשרה לטורקים לשמור על יתרונם.

מכבי אכן נראתה רע אתמול, אבל אולי דווקא בגלל שהיא לא הצליחה לקחת את ההזדמנות שקיבלה בשתי ידיים, תגרום להבנה במועדון שיש בעיה גדולה יותר ממה שנדמה. בינתיים מכבי תשחק ביורוקאפ, ולא כדאי לצפות לחיים קלים שם – מכבי תפגוש את ניז'ני, שניצחה את ירושלים פעמיים (ירושלים ניצחה את מכבי ובאופן כללי היא קבוצה יותר טובה). המסעות לפינות הנידחות של מזרח אירופה שיכללו קונקשנים ונסיעות ארוכות יקשו על השחקנים.

כל זה כבר לא כל כך משנה למכבי הנוכחית, שלא הצליחה להתברג בין 16 הראשונות ביורוליג לראשונה מאז שהמפעל הוקם. הציוץ הזה אולי מסכם את הערב יותר מכול:

תקציר המשחק: