בזמן שישנתם הוא טור יומי שמסקר את משחקי הפלייאוף מהלילה האחרון.

 

קליבלנד קאבלירס (1) 106 – דטרויט פיסטונס (0) 101

 

דווקא מהסדרה בין המקום הראשון לשמיני הגיע המשחק המעניין של הלילה. הוא היה מעניין לא רק כי 90% מאיתנו מייחלים למעידה של קליבלנד, וגם לא רק בגלל שקיבלנו רמז לפלייאוף לברון; הוא היה משחק מצוין ורב תהפוכות בין שתי קבוצות מאוד שונות.

https://twitter.com/TheNBACentral/status/721856360938221568

כבר מפתיחת המשחק היה ברור שלברון ולאב הגיעו לעבוד. לברון היה בכל מקום, ניהל את המשחק בפועל וסיים מתפרצות על ימין ועל שמאל כשההגנה והשופטים נותנים לו כבוד. כצופה (ובעיקר ישראלי) הכבוד הזה מיותר מבחינתי; מצד שני אף פעם לא נאלצתי לשמור על מפלצת כמו ג'יימס, ואני מקווה שלעולם לא אאלץ. לאב פגע מבחוץ, הלך גם פנימה, ולשמחת הקהל המקומי הפגין מסירות והקרבה בהגנה כולל כמה השתטחויות על הפרקט להצלת כדורים תועים. הוא סיים את הערב עם 28 נק' ב22 זריקות כולל 4-8 לשלוש ו13 ריב'. ולא פחות חשוב – הוא היה לא רע בהגנה. דקות ארוכות לאב שמר על דראמונד, וכשסטן ואן גאנדי יראה את המשחק שוב אני מקווה בשבילו שהוא יבין שלהבא הוא צריך מיד ללכת לפיק אנד רול כשזה קורה; הלילה זה חסר לפיסטונס כמה וכמה פעמים. תראה, סטן, כמה זה יעיל:

לעומת לברון ולאב קיירי ותומפסון פתחו חלש. קיירי פינה את הבמה ללברון בהובלת ההתקפה ברבע הראשון, ותומפסון לא הוסיף שום דבר שלא היה לקליבלנד בלעדיו. ההתקפה שנשענה על לברון ולאב עבדה לא רע, אבל ההגנה נראתה רע. עדיין אני לא מבין מה בדיוק תכנן טיירון לו או מה השחקנים שלו לא הבינו בצורה שבה הם שמרו בפתיחה. מלבד הקנטות להגנת הקאבס מגיעות גם מחמאות להתקפה של הפיסטונס. רג'י ג'קסון ניהל את המשחק נהדר במשך 3 וחצי רבעים (17 נק' ו7 ריב') עד שאיבד את הריכוז והעשתונות בסיום, קולדוול-פופ ומוריס נעו וקלעו (21, 20 נק' בהתאמה, 7-15 משותפים לשלוש), והמשחק נע מצד לצד בריצות. ההובלה עברה בין הקבוצות 18 פעמים לאורך המשחק, ורק חבל שבדקות הסיום לא היה כבר ספק מה תהיה זהות המנצחת. די מדהים שהפיסטונס עמדו בקצב גם כשקיירי התעורר; אחרי פתיחה שקטה הוא סיים כקלע המוביל עם 31 נק', 5 ריב', 6 אס', ו5-10 לשלוש. לברון סיים עם 22 נק', 11 אס', 6 ריב', 2 חט' ו2 חסימות, ולולא עבודה מרשימה מאוד של הרוקי סטנלי ג'ונסון בהגנה עליו היה מסיים עם שורה סטטיסטית מנופחת יותר. 

לקליבלנד יש את הביג 3, שהגיעו לבסוף שלושתם לעבוד אתמול. הפיסטונס נראים כמו קבוצה, אבל שני הכוכבים שלהם לא היו שם להוביל בדקות ההכרעה. יש שטוענים שבפלייאוף מנצחת הקבוצה בה משחק השחקן הכי טוב בסדרה. ג'יימס לצערו כבר הוכיח בכמה סדרות גמר שהמשפט הזה לא מדויק, אבל זה לא אומר שהוא ריק מתוכן. ג'קסון ודראמונד עוד לא מוכנים לקחת קבוצה על הגב בדקות המכריעות. ג'קסון התעסק יותר מדי בכדרור ובשיפוט ונתן לכל דבר להגיע לו מתחת לעור, ודראמונד שלא היה מספיק פעיל במשחק (13 נק' ו11 ריב') נשכח על הספסל. יכול להיות ש35% העונתיים שלו מהעונשין ביחד עם האיומים של לו להאק-א-דראמונד עזרו לקאבס. בהגנה הפיסטונס היו לא רעים, אבל בסופו של דבר לא מצאו פתרונות נקודתיים לכל אחד מ3 הגדולים של קליבלנד, ועוד יותר הקשתה עליהם הנעת הכדור כשהיא היתה שם. תראו את המהלך הנפלא הזה של קליבלנד, שנראה כאילו נלקח מספר התרגילים של גרג פופוביץ':

למרות ערב ענק של השלישייה המובילה של הקאבס הם היו בפיגור יותר מדי פעמים ולאורך יותר מדי זמן. לברון היה לברון, אבל הוא עדיין מתחמם וברור שהוא יכול לתת יותר. השאלה היא אם קליבלנד רוצה שהוא יגיע לשיא כבר בסדרה הזו. 5 הפרש משקף לא רע את הפערים במשחק הזה בין הקבוצות, וכשהסדרה תגיע לדטרויט ושחקני הפיסטונס יתרגשו עוד פחות מהמעמד (רק לג'קסון יש נסיון פלייאוף מבין צעירי הפיסטונס), אפשר לצפות לכמה משחקים צמודים אבל כנראה לא ליותר מזה. דטרויט מרוויחה נסיון חשוב, ולקאבס יש ניסוי כלים שהוא אולי קשה יותר ממה שהם ציפו לו. 

 

סיכום המשחק באתר הNBA

 

מיאמי היט (1) 123 – שארלוט הורנטס (0) 91

חדש מול ישן, 3 מול הצבע, צעירים מול ותיקים, 2 קבוצות במאזן זהה שאמורות לספק לנו סדרה מהנה לפחות כמו העונה שעברה עליהן. מיאמי ניצלה הלילה את הביתיות שזכתה בה ואת הנסיון העדיף שלה ודרסה מהרגע הראשון. היתרונות האלה מאפשרים למיאמי לקבוע איך תיראה הסדרה, ובמשחק הראשון היא בחרה דווקא לרוץ. בקצב משחק גבוה צפוי שיהיה יתרון דווקא לקבוצה הצעירה יותר; מצד שני – צעירים נוטים להתבלבל כשנדרשות החלטות מהירות. יתכן ששארלוט פשוט לא צפתה את הטקטיקה הזו והופתעה, כך או כך מיאמי לא עצרה להרהר ואחרי עליה ליתרון זריז של 11-3 היא… הגבירה את הקצב בדרך ל41 נקודות (!) ברבע הראשון, מול 22 בלבד של ההורנטס.

המהלך איתו ההיט פתחו את המשחק היה תנועה קבוצתית והנעת כדור כדי למצוא את דאנג פנוי בפינה. דאנג התחמם בשניה, ולא הפסיק לקלוע כל הערב. הוא סיים עם 31 נק' ב11-13 (4-6 משלוש) והוסיף לאלה 7 ריב' והגנה מצוינת כהרגלו. ווייד עם 16 נק' ו7 אס' היה שם בכל פעם שמיאמי היתה צריכה (מדהים מה שהוא עושה לבאטום בפוסט אפ בחיסרון גובה ניכר) וחסן ווייטסייד השלים שלישייה מובילה בכושר טוב עם 21 (9-11 מהשדה), 10 ריב' ו3 חסימות. דראגיץ' (10 אס'), ג'ונסון וסטודמאייר (11 כל אחד) תיפקדו גם הם, וכשרייט, ווינסלו וריצ'רדסון מוסיפים 8 כל אחד מהספסל, ומיאמי קולעת ב57% מהשדה ו50% בדיוק מהשלוש – קשה לה להפסיד. הכול עבד בשביל ההיט הלילה, ופחות בשביל ההורנטס.

באטום היה היחיד שבא לעבוד ולא נשבר מהיתרון המוקדם של מיאמי. הוא סיים את המשחק עם 24 נק' ב40 ד' משחק, והיה היחיד בשארלוט שלא נראה כאילו נמאס לו מזמן מהמשחק הזה והוא כבר מת ללכת לשטוף את הבושה במלתחות. ווקר קלע 19 ב6-13, ושארלוט צריכה ממנו יותר. בעיקר כשל19 האלה ווקר הוסיף אסיסט בודד. במסגרת ערב ה-כלום-לא-הולך שארלוט הצליחה לחבר רק 11 אסיסטים לעומת 27 של מיאמי, נתון שמעיד על השליטה המוחלטת של מיאמי בצורת המשחק, וההוצאה לפועל של תוכנית התקפה יחד עם שיבוש זו של היריבה. גם מתחת לסלים מיאמי שלטה באופן מוחלט כשאספה 14 כדורים חוזרים בהתקפה בדרך לנצחון מוחץ 42-28 בקטגוריית הריבאונדים. ג'פרסון ולין לא הצליחו להביא לשינוי ממשי כשעלו מהספסל לדקות משמעותיות (13 ו5 ריב' לג'פרסון, 9 ו3 אס' ללין), ושארלוט צריכה להתמודד בהמשך הסדרה לא רק עם המחסור בנסיון ובביתיות, אלא גם עם התבוסה מהמשחק הזה. למזלה, לצעירים יש זיכרון קצר יותר, ויש לי תחושה שבשארלוט המאץ' אפ הזה יראה אחרת. אבל לפני כן יש את משחק מספר 2 במיאמי בו שארלוט צריכה לפחות לתת הצהרת כוונות ולהודיע שהיא מוכנה להתחיל את הפלייאוף הזה, הלילה זה לא נראה ככה.

 

סיכום המשחק באתר הNBA

 

לוס אנג'לס קליפרס (1) 115 – פורטלנד טריילבלייזרס 95 (0)

 

הקליפרס שלחו הצהרת כוונות הלילה במה שאמורה להיות הסדרה הצמודה היחידה במערב. המשחק דווקא נפתח בצורה שקולה יחסית, כשלילארד מצליח לענות לכל יתרון שהקליפרס מנסה לייצר. אבל היתה כל הזמן תחושה שהנה תיכף הקליפרס בורחים, ובסופו של דבר זה אכן קרה.

 

https://twitter.com/NBA/status/721915119358341120

החלק החלש באופן מסורתי בקבוצה מלוס אנג'לס הוא הספסל, ולמרות שחוזק השנה משמעותית הוא עדיין לא נראה טוב מספיק לריצת פלייאוף ארוכה במערב. את היתרון שהצליחה החמישייה של הקליפרס לסדר ברבע הראשון הצליחו קול אולדריג' וג'ף גרין לאבד בשני. אבל לריברס היו שני כלים יציבים במצבים כאלה: הראשון הוא ג'מאל קרופורד, שגם בערב קליעה לא מדהים (6-12 מהשדה, 1-4 מהשלוש) מצליח לחצוב נקודות מהסלע כאילו הוא לבד על המגרש, לטובה ולרעה. הכלי השני הוא הפתרון הברור – להחזיר את החמישייה ולתת לה לרוץ. דיאנדרה ג'ורדן חזר ונתן 18, 12 ו4 חסימות (5-7 מהשדה, אבל 8-18 מהעונשין), גריפין 19, 12, ו6 אס', רדיק 17 ב8-12 מהשדה, פול עשה הכול וסיים עם 28, 11 אס', 6 ריב' ו2 חטיפות, ומדד +- של 28+. סוגר לקליפרס את החמישייה הבלם האחורי (אולי שוער?!) מ'בה א-מוטה שסיים את המשחק עם 5 ריב'. ואסיסט. 0-0 משלוש, 0-0 מהשדה, 0-0 מהעונשין. אז נכון שגרין, פירס וקרופורד נוגסים לו בדקות המשחק, ונכון גם שכל שאר החמישייה זורקים הרבה, אבל זה פשוט הופך את משחק המחשבה של המאמן היריב לקל יותר כשיש לך שחקן על המגרש שמשחק רק בהגנה.

https://twitter.com/NBAonTNT/status/721893179910324224

מצד שני, ספרו לטרי סטוטס שהעבודה שלו בסדרה הזו קלה. ספרו לו איך לעצור את הפיק אנד רול של פול עם גבוהי הקליפרס, או איך להפסיק את התנועה של הסביבון ששמו רדיק, שבכל שניה ומכל תנועה תמיד מוכן לקבל כדור לעצור ולקבור את הכדור. ספרו לו גם איך להרים את הקבוצה שעברה הכי הרבה שינויים משמעותיים בקיץ האחרון בחזרה לסדרה אחרי ערב שבו היא שיחקה רק מחצית אחת, וקיבלה כל כך מעט מיותר מדי שחקנים חשובים. 6 נק' ב3-11 ממקולום, 4 ב1-6 מפלאמלי, 6 מאלן קראב. חשבתם כבר מה תגידו לסטוטס? יופי, תשמרו את זה לעצמכם כי מאמן הבלייזרס הוא אחד המאמנים המבריקים בליגה, ואם חשבתם להרים ידיים מהסדרה הזאת אז אני מזמין אתכם לחשוב שוב ולו רק כדי לראות מה ההתאמות שיעשה סטוטס. עוד סיבות? לילארד (21, 8 אס') וג'ראלד הנדרסון (16 מהספסל) שלא הפסיקו להאמין גם כשההפרש גדל, ולפרקים התעללו בהגנת הקליפרס. כידוע לילארד גם מסוגל להרבה יותר, ויש לי תחושה שנראה ממנו כמה הצגות לפני שהבלייזרס יישלחו להתכונן לעונה הבאה.

https://twitter.com/World_Wide_Wob/status/721918585614901248

אחרי השבת הסדר על כנו בסוף הרבע השני על ידי חמישיית הקליפרס היתרון רק הלך וצמח במחצית השניה, וכשהגיע ל15-20 הפרש המשחק למעשה נגמר, והקליפרס לא נתנו לפורטלנד לחשוב שהוא עלול להיפתח שוב אפילו לרגע. לקהל נשאר רק לסבול מהעונשין של דיאנדרה, אבל ליהנות מהתקפת הקליפרס הנהדרת ומלא מעט האלי הופס – לוב סיטי סטייל.

https://twitter.com/SLAMonline/status/721897713776898048

סיכום המשחק באתר הNBA

 

סן אנטוניו ספרס (1) 106 – ממפיס גריזליס (0) 74

 

לעומת פורטלנד שהובילה פעם אחת ברבע הראשון, ממפיס נכנסה למינוס מוקדם, וכמו ישראלי ממוצע הגדילה את האובר דראפט עם הזמן. אבל כשאתה משחק נגד קבוצה הסטורית כמו הספרס קשה לבוא אליך בטענות – פופ פשוט הוציא תוכנית משחק טובה לפועל; לא משהו גרנדיוזי, לא דריסה מהפתיחה, ולא ריצה משוגעת לפער של 20 נקודות בסוף הרבע הראשון. משחק שוטף, יעיל בשני צידי המגרש, חילופים מתוזמנים היטב, כשכל אלה התחברו בסוף לנצחון ב32 הפרש.

גם עם גאסול וקונלי לא היה לממפיס מה למכור נגד הספרס, אבל בלעדיהם זה פשוט קל מדי. פתיחה הירואית של קרטר (16 נק' ב19 דקות ב6-7 מהשדה, 2-3 לשלוש) עוד החזיקה את ממפיס יחסית קרוב רוב המחצית הראשונה אבל מלבד סטפסנסון (14 ב6-11, 2-4 לשלוש) שתרם מהספסל אף גריזלי אחר לא קלע מעל 7 נקודות! תסתכלו על החמישייה איתה ממפיס פתחה, ואז תיזכרו שהם משחקים בסדרת פלייאוף מול הספרס, עכשיו תסתכלו על השמות שעלו מהספסל של דייב ייגר שנראה אומלל במחצית השניה, ושוב תיזכרו כמה הספרס היו טובים העונה. לא הייתם מתחלפים איתם.

ממפיס נגד הספרס 180416

 

הספרס נהנו מערב גדול (כרגיל) של לנארד שסיים עם 20 נק' והגנה מופלאה (4 חט' ו3 חסימות שממש לא מספרות את כל הסיפור), מ17 נק' של אולדריג', 15 ו6 אס' של פארקר שנראה צעיר ב5 שנים מגילו ו15 של מילס המצוין ב19 ד' מהספסל. גרין מצא פתרון לבעיית האחוזים שלו העונה וקלע ב100% הלילה (1-1 מהשלוש). פופ פיזר את הדקות שלו בין 13 שחקנים שונים, כשכולם מקבלים בין 8 ל28 דקות, לא יותר ולא פחות. הספרס מחממים מנועים בעדינות לריצת פלייאוף ארוכה. 

סיכום המשחק באתר הNBA

 

טופ 10 מלילה של 4 משחקים בלבד. מומלץ: