בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-23 בדצמבר נתחיל לגלות.

לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

 

הקבוצה היום: מינסוטה טימברוולבס

לדף הקבוצה:

נשארו: קארל־אנתוני טאונס, דאנג'לו ראסל, מאליק ביזלי (הוחתם מחדש), חואנצ'ו הרננגומז (הוחתם מחדש), ג'ארט קולבר, ג'ייק ליימן, ג'וש אוקוגי, ג'יילן נואל, נאז ריד, ג'ראד ואנדרבילט

עזבו: ג'יימס ג'ונסון (דאלאס), עומארי ספלמאן (ניקס), ג'ייקוב אוונס (ניקס)

הגיעו: אד דיוויס, ריקי רוביו, אנתוני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס

מתנדנדים: ג'ורדן מקלוקלין (חופשי־מוגבל, עדיין לא חתם על חוזה), רונדה הוליס ג'פרסון (חוזה למחנה אימונים), טיילר קוקו (חוזה למחנה אימונים), אדה מארקי (חוזה למחנה אימונים)

חמישייה משוערת: דאנג'לו ראסל, מאליק ביזלי, ג'וש אוקוגי, חואנצ'ו הרננגומז, קארל־אנתוני טאונס

ספסל:  ג'ארט קולבר, ג'ייק ליימן, ג'יילן נואל, נאז ריד, ג'ראד ואנדרבילט, ריקי רוביו, אד דיוויס, אנתוני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס

המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:

אז מה היה לנו שם?

לאחר עוד עונה בדמדומי הפלייאוף, הייתה אופטימיות זהירה כי עונה מלאה בהובלת המאמן החדש, ריאן סונדרס, לצד שיפור מיוחל מאנדרו וויגינס,שהגיע אחרי פרה־סיזן מצוין, תביא את הקבוצה מעבר לגבעה. לאחר 18 משחקים, האופטימיות כבר הייתה הרבה יותר ברורה – מאזן של 8-10 חיובי, דירוג הגנתי של 108 נק' ל-100 פוזשנים (מקום 12 בליגה!), חלוקת זריקות מודרנית ששמה דגש על שלשות וזריקות בצבע, ו- 25 נק' ב-47 אחוז בממוצע של וויגינס, שמו את הקבוצה במקום ה-7 בקונפרנס, ועכשיו נותר רק לפנטז על המצ'אפים האפשריים.

או שלא – חודש דצמבר הנורא שבא מיד לאחר מכן טמן בחובו לא פחות מ-11 הפסדים רצופים ולאחר 7 הראשונים, גם את איבודו של קארל־אנתוני טאונס לפציעה טורדנית ברגלו. ההגנה הטובה על הטבעת (58 אחוז בשבועות הראשונים של העונה), הידרדרה לתחתית הליגה (67 אחוז), חלוקת הזריקות – או יותר נכון, ההחטאות – נותרה מודרנית, והקבוצה כולה נכנסה לסחרור. זה המשיך בעקביות דומה גם עם חזרתו של טאונס בחודש ינואר, שליווה את הקבוצה בעוד 13 הפסדים רצופים. עוד עונה אבודה, והרבה היילייטים מוכרים

גרסון רוזאס, ה-GM החדש של הקבוצה, ניצל את אובדן הכיוון של הקבוצה כדי ליישם את מה שלמד בבית גידולו, ביוסטון רוקטס, והיה אגרסיבי בטרייד דדליין כדי באמת להתאים את הקבוצה לפילוסופיה המודרנית יותר שלו. רוברט קובינגטון הועבר בתמורה לבחירות סיבוב ראשון ולשחקנים החופשיים־מוגבלים מאליק ביזלי וחואנצ'ו הרננגומז. וויגינס, סמל הכישלון של הוולבס בשנים האחרונות שחזר לסור בשארית העונה במדי הוולבס עם 21 נק' ב-43 אחוז, פינה את מקומו (בצירוף בחירת סיבוב ראשון) לדאנג'לו ראסל, חברו הטוב של קא"ט, שהקבוצה ניסתה להחתים בקיץ הקודם. טאונס וראסל הספיקו לשתף פעולה במשחק אחד, שאחריו הסנטר הושבת לשארית העונה, בעוד הטימברוולבס ממשיכים בשיפור עמדות אל הלוטרי, בהובלת דאנג'לו ראסל (22 נק' ב-43 אחוז) וביזלי (21 ב-47 אחוז).

קיץ חם

ושיפור העמדות בהחלט הצליח, כשהוולבס ניצלו את עמדתם כאחת משלוש הקבוצות עם הסיכויים הגבוהים ביותר לבחירה הראשונה בדראפט כדי לזכות בה. אך בדראפט שטוח ככזה, זה התברר אולי כיותר כקללה מברכה. ניסיונות להעביר את הבחירה עלו בתוהו, והוולבס לקחו את אנתוני אדוארדס, סווינגמן 1.98, חזק ואתלטי, שהיה הפרוספקט המוביל בדראפט לאורך רוב העונה החולפת ו-ודאי הפרוספקט שהתאים בצורה הטובה ביותר לקבוצה הנוכחית. סימני השאלה סביב אדוארדס, שבלאו הכי היו סביב דמותו ולא כישוריו המקצועיים, התעצמו לאחר ראיון כמה ימים לפני הדראפט בו הודה כי הוא "לא צופה בכדורסל", הוולבס יקוו כי ישנה את הרגליו. בבחירה ה-28 הקבוצה לקחה את ג'יידן מקדניאלס, שהוא גם פרוספקט מלא באתלטיות וכלים פיזיים, שאיבד תעופה בדראפט כשלא הצליח להראות גם את היכולת להבין את המשחק ברמה טובה, אבל מלא באפסייד.

רוסאס המשיך להיות פעלתן בליל הדראפט, והחזיר את ריקי רוביו הביתה, בתמורה לג'יימס ג'ונסון ובחירת סיבוב ראשון. ללא הספק הטרייד המתוק ביותר באוף-סיזן האחרון

רוסאס סגר גם את שני הקצוות הפתוחים מהטרייד, והחתים את שני השחקנים החופשיים־מוגבלים אשר קיבל בטרייד במהלך העונה. חואנצ'ו הרננגומז חתם על 21 מיל' ל-3 שנים (שנה אחרונה לא מובטחחת), ומאליק ביזלי זכה ל-60 מיל' ל-4 שנים (שנה אחרונה לא מובטחת). מלבדם נוספו גם אד דיוויס בטרייד מהניקס (בתמורה לבחירת סיבוב שני), ורונדה הוליס־ג'פרסון (חוזה מובטח למחנה האימונים), כדי להוסיף עומק בעמדות הפנים. הקבוצה עדיין מנסה להגיע להסכם עם ג'ורדן מקלוקלין, רכז הקבוצה אשר נתן עונת רוקי פרודוקטיבית (10 נק' ו-5 אסיסטים ב-15 המשחקים האחרונים), עוד שחקן חופשי מוגבל, אך הצדדים עדיין לא הגיעו להסכמה כיוון שהוולבס יכולים להציע רק חוזה מינימום, מבלי לחרוג מתקרת המס.

ועם כל זה, לצערם של הוולבס, חלק משחקני הקבוצה עברו קיץ מלא תהפוכות ללא קשר למגרש. מאליק ביזלי נעצר ומואשם באחזקת סמים ואיום באלימות כלפי עוברי אורח, וצפוי לספוג השעיה לכמה משחקים, ללא קשר למה שיקרה בהליך המשפטי. כוכב הקבוצה, קארל־אנתוני טאונס, איבד את אימו שנפטרה מוירוס הקורונה. סיפור קורע לב אשר ללא ספק משפיע וישפיע על מצבו הנפשי של השחקן, והקבוצה בכלל.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

קודם כל, להבין מה בכלל יש פה. רוסאס השלים את מלאכתו – טאונס וג'וש אוקוגי הם השרידים היחידים מתקופתו של טום ת'יבודו בקבוצה. זוהי קבוצה חדשה לחלוטין עם היררכיה  לא ברורה. ריקי רוביו כבר הצהיר שהמטרה הגדולה היא פלייאוף, אך סונדרס יצטרך קודם כל לבנות את החמישייה הפותחת שלו.

הקבוצה שמה דגש על עיבוי הקו האחורי. בין אם זה מתוך כוונה או מתוך מחויבות לעלות שקועה (רוסאס לא ידע שיהיה לו את אנתוני אדוארדס מהדראפט כשהביא את ביזלי בטרייד במהלך העונה), היא עדיין משלמת כמעט 60 מיל' דולר לשלושה שחקנים בקו האחורי של הקבוצה. דאנג'לו ראסל הוא ללא ספק היהלום שבכתר – הקבוצה שילמה מחיר אדיר להביאו (בחירת הסיבוב הראשון של הקבוצה בשנה הבאה). חברותו הקרובה עם טאונס הייתה חלק מזה, אך בעיקר משחק הפיקנרול שלו עם טאונס. עיקר הביקורת על ג'ף טיג, קודמו בתפקיד, הייתה על הססנות ויכולת יצירת נקודות מוגבלת, אשר גרמה למשחק הבין־שניים שלו ושל טאונס להיות פחות אפקטיבי. זה כמובן לא עומד להיות המצב עם דילו – רכז דומיננטי (30 אחוז יוסג'), שלא חושש מהשלכות (9 זריקות לשלוש לאורך העונות האחרונות). שחקן קו אחורי דינמי יותר יאפשר לטאונס מעט יותר מרווח כדי לאפשר לו את היכולת לתקוף מאצ'אפים בצורה נוחה יותר.

אך הרעיון שהקבוצה לא עומדת להוציא את הכדור מהיד של ראסל קצת עומד בסתירה לרעיון של לשלם לריקי רוביו 17 מיל' דולר לשנתיים הקרובות. אין ספק שיש גם ניסיון לעשות זאת, וזה לא רע. ראסל אמנם עוד לא שימש ככזה לאורך קריירת ה-NBA שלו, אך הוא קלעי מצוין שהגיע לליגה עם הכותרת של שחקן שיכול לשחק על הכדור ולידו. הוולבס ינסו למקסם גם את הצד הזה שלו. רוסאס בבירור ויתר על בחירתו של לאמלו בול בדראפט, שחקן שנחשב לאחד עם תקרה גבוהה יותר מאדוארדס, בעיקר בשל התאמתו עם ראסל. הרבה מזה בצד ההגנתי, אבל גם כי הוא רכז שלא יכול לשחק ללא הכדור. הבאתו של רוביו מאפשרת לקבוצה בדיוק את הורסטיליות הזו, מבלי לבזבז על זה את הבחירה הראשונה בדראפט ועם התאמה הגנתית. גם ראסל וגם רוביו אומרים כעת את כל הדברים הנכונים, שראסל אומר שזה יהיה נהדר לשחק לצידו של עוד מוביל כדור ברגעי קלאץ', על כך שהוא לא שיחק לצד רכז שכזה אף פעם בקריירת ה-NBA שלו, וגם שדווין בוקר כבר אמר לו עד כמה זה כיף לשחק לצידו של רוביו עצמו. האם זה יתרגם בצורה טובה גם למשחק עצמו?

חשוב להדגיש כי ההתמקדות בחיזוק הקו האחורי באה על חשבון חיזוק הקו הקדמי. חוזהו הגדול של ג'יימס ג'ונסון (15 מיל') ששימש להבאתו בטרייד של רוביו, יכול היה לשמש גם להבאתו של שחקן פנים משמעותי (אם כי אפשר לטעון גם שלא היה כזה בשוק). כרגע עומק הקבוצה בעמדה 4 הוא דליל למדי, כאשר סונדרס אומר שישנה תחרות פתוחה בין ג'ייק ליימן (חוזר אחרי עונה אבודה אשתקד), חואנצ'ו הרננגומז ואפילו ג'וש אוקוגי (סונדרס לא ציין את הוליס־ג'פרסון, כנראה כי הוא על חוזה למחנה האימונים בלבד כרגע). ליימן והרננגומז הם שניהם קלעים מצוינים שאמורים להשלים את טאונס באופן אידיאלי בצד ההתקפי, אך ללא עוגן הגנתי ברור באף עמדה אחרת במגרש, הקבוצה זקוקה לשחקן יותר משמעותי בצד הזה. הוולבס סיימו במקום ה-26 בליגה בתדירות הזריקות שהם איפשרו מתחת לטבעת, דבר המנבא בדר"כ קשיים הגנתיים, והם רק שינמכו את ההגנה בקו האחורי.

אנתוני אדוארדס ומאליק ביזלי הם עוד שני נעלמים. ביזלי כמובן מגיע אחרי עונה מצוינת מבחינת אישית, כאמור, והשאלה האם הוא יוכל לשחזר אותה – במיוחד לאחר אוף-סיזן מסויטת – עומדת בעינה. לצד זה, הציוות עם ראסל היה נהדר מבחינה התקפית (116 נק' ל-100 פוזשנים), אך הוא עדיין היה עם נט־רייטינג שלילי, אחרי שהצוות גם ספג 118 נק' ל-100 פוזשנים (על מרחב מדגם של 600 פוזשנים). ביזלי לא סומן אף פעם כמגן אדיר, וזו חלק מהסיבה שהנאגטס העדיפו להעבירו, אך הוא יהיה חייב להתאמץ יותר בצד הזה.

אדוארדס הוא כמעט אניגמה. טוב לראות שמועדון בפוסט־טראומה מאנדרו וויגינס שש לבחור שחקן עם כ"כ הרבה מאפיינים התנהגותיים שמזכירים את הקנדי, מבחינה התשוקה למשחק ודרייב לא עקבי לאורך כל דקות המשחק. ואפשר לומר שהמועדון בהחלט רצה לבצע את הבחירה הזו. למרות שמועות הטרייד, הדיווחים הם על כך שהוולבס ויתרו על הצעות מאוד משמעותיות כדי לבצע את הבחירה באדוארדס. האם אפשר להסיק מזה שבמועדון בחנו את הדגלים האדומים סביבו והחליטו שהשד לא נורא כ"כ? אולי. אדוארדס – שלא שיחק כדורסל עד גיל יחסית מאוחר, ועדיין מגדיר את הפוטבול כספורט "שלו" – נראה כעת הרבה יותר נינוח ומלא תשוקה לשיפור עצמי בראיונות. הוא מגיע לסיטואציה נוחה להתפתחות אישית, כשבסבירות גבוהה יעלה מהספסל בתחילת השנה, והמיקום שלו בהיררכיה כאופציה שלישית יאפשר לו להגיע לטבעת בקלות יחסית. יחד עם זאת, יצטרך להוכיח את יכולת הקליעה, הפליימייקינג וההגנה העקבית כדי שיוכל לשתף פעולה עם טאונס וראסל בחמישייה.

גם אם לא ישתף פעולה בחמישייה הפותחת, זה עדיין אומר שהוולבס שיפרו בצורה אדירה עוד בעיה שהייתה להם בשנה שעברה – עומק הספסל, בדגש על יכולת היצירה ללא טאונס על המגרש. למרות התקפה נהדרת של הקבוצה עם טאונס על המגרש (אחוזון 90 לאורך השנים האחרונות), הקבוצה לא הגיעה לטופ 10 ההתקפי, בעיקר הם לא הצליחו להיות אפילו סבירים כשהסנטר הצעיר ירד לנוח (אחוזון 8). זה לא אמור להיות המצב השנה, עם כמה כוחות התקפיים משמעותיים שיעלו לשחק כשהוא יירד לנוח.

ובסופו של יום, כל העונה הזו עדיין סובבת סביב טאונס. גרסון רוסאס טען שהוא לא מעוניין לנצח ביום #1, אלא ביום #400, אך קשה לקבל שזה באמת מה שהוא מתכנן מהמהלכים שעשה. ללא בחירה ב-2021, הוא הלך אול-אין על היכולת של טאונס להוביל אותם קדימה. וזה הגיוני, כשיש לך שחקן בקאליבר התקפי שאולי לא נראה עד כה בליגה. הקבוצה הזו היא כל מה שטאונס חלם עליו מבחינה התקפית, אבל היא גם תחייב אותו לעשות את הקפיצה ההגנתית, כי אין בקבוצה הזו שום דרך שהוא יכול להתחבא בצד הזה.

האם הוא יכול לעשות את זה? אף אחד לא יאשים אותו אם אחרי חצי שנה כ"כ סיוטית, הוא בכלל לא ירצה. אחרי שמאבדים אימא, אחרי שראה "הרבה ארונות קבורה ב-7-8 חודשים האחרונים" – גם מקום בפלייאוף מרגיש חסר משמעות. טאונס הודה כי אחד הדברים המרכזיים שגורמים לו להנות מלשחק כדורסל הוא היכולת שלו לראות את בני משפחתו נהנים לראותו משחק משחק שהוא טוב בו. "נהניתי שגרמתי לאמא שלי להנות ביציע. זה יהיה קשה לשחק השנה. זה לא יהיה תרפויטי עבורי לשחק כדורסל השנה. אני לא חושב שזה יהיה תרפויטי אי פעם. הכדורסל יעזור לי לשחזר זכרונות טובים מפעם, אבל הוא לא הולך לרפא את הכאב".

תחזית: התקפה דינמית יכולה להביא אותך מספיק קרוב – 34 ניצחונות ומאבק על הפלייאוף.