סיבוב ראשון במזרח נגמר דיי כצפוי (אולי קצת יותר מהר מהצפוי) עם 4 הגדולות של המזרח בחצי הגמר.

לפני שמתחילים, הייתי שמח לדבר על דיונים וויכוחים. אחרי הטור הקודם כתבו לי בתגובות שאין סיכוי שבוסטון מנצחת בסוויפ, ושאוקלהומה סיטי בחיים לא מפסידה לפורטלנד, או דברים דומים. בוסטון ניצחו בסוויפ, ופורטלנד נצחו בקלות גדולה יותר אפילו ממה שאני חשבתי. הכל בסדר. אלא שאם אתם תוקפים רק את המסקנה, אין לנו יכולת להתווכח. אני שוטח בטור הזה את ההגיון הפנימי שמוביל אותי להימור. לפעמים אני צודק, לפעמים אני צודק יותר. זה לא האישו מבחינתי. אני אשמח אם בתגובות תתקפו את ההגיון הפנימי, תראו לי איפה התורה מתמוטטת, ולא רק את המסקנה הסופית.

מילווקי (1) – בוסטון (4)

קרב הירוקים הגדול. בצד אחד הקבוצה הכי טובה בליגה בעונה הרגילה, עם השחקן הכי טוב בליגה. בצד השני מי שהיו כאלה שחשבו שתהיה הקבוצה הכי טובה בליגה בעונה הרגילה (אני בינהם), עם השחקן הכי טוב בליגה במצבי קלאץ'.

מה למדנו מהסיבוב הראשון?

מילווקי באה לעבודה בכל רגע בכל דקה. היא מוכנה מנטלית. הנה הדוגמא הטובה ביותר – תראו את הביצוע, תראו את המוכנות לרגע הגדול

וקצת יותר ברצינות, זה מהלך שמעיד בעיני על המוכנות שהצוות המקצועי הגיע איתה לפלייאוף, וזה עובר גם לשחקנים. תראו את ההפסדים של טורונטו ופילדלפיה בתחילת הפלייאוף. תראו את ההסתבכות של הווריורס עם הקליפרס. אצל מילווקי השנה זה לא קרה, ולא רק כי הפיסטונס חלשים יותר משאר הקבוצות, זה בגלל הפוקוס שמילווקי הגיעו איתו לפלייאוף.

לבוסטון יש יותר מהילוך אחד. נגד אינדיאנה ראינו את בוסטון מעלה הילוך ברבע השלישי והרביעי, ותוך כמה דקות טובות מחסלת את היריבה שלה. הבעיה היא שמה שהספיק נגד אינדיאנה (כמה דקות טובות), לא יספיק נגד מילווקי. נגד הבאקס בוסטון יצטרכו לשחק בהילוך גבוה 48 דקות.

הסדרה

למילווקי הייתה את ההגנה הכי טובה בליגה בעונה הרגילה. היא הפקירה את המיד ריינג', נתנה ליריבות לזרוק שלשות, ושמרה חזק מתחת לטבעת. בוסטון מתאימה בול לסגנון הזה. היא לא חודרת לטבעת, זורקת המון שלשות ולוקחת את מה שהיריבות נותנות לה מהמיד ריינג' – המסקנה הברורה היא שבודנהולזר מכיר את הסיפור הזה, ואני ספק אם בסדרה של 7 משחקים מול בוסטון הוא ייפול למלכודת הזו. יהיו התאמות משני הצדדים, וסביר שכבר במשחק הראשון נראה מהקבוצות דברים שלא ראינו בעונה הרגילה.

אין ספק שלבוסטון יש עומק מרשים, שיכול לעזור לה התמודד עם יאניס. אני מאמין שיאניס יראה שומר חדש כל כמה דקות, כשהטוב ביותר, אל הורפורד, ישמר לרבע הרביעי. בוסטון תרצה להתיש את יאניס, ואז לזרוק עליו את השומר הכי טוב שלה. בוסטון תנסה על יאניס את הפורוורדים שלה, את הגארדים שלה וגם את הסנטרים שלה. השאלה העיקרית היא כמה זה יאט אותו, וכמה הם יגיעו לרבע האחרון כשהמשחק עוד חי.

הבאקס מצידם מכירים את השחקנים היריבים ויודעים מה לתת ומה לו. כמו שבעונה הרגילה ידעו למי לתת חופש על קו השלוש, ולמי לא לתת חופש על קו השלוש, אני מאמין שהם יכירו את שחקני הסלטיקס וידעו מה לתת להם ומה לו. ההגנה ששמרו במהלך העונה הרגילה לא תעבוד פה, כי לבוסטון אין בעיה להעלות הרכבים עם חמישה קלעים. אני מאמין שנראה את מילווקי בשמירה יותר חזקה על קשת השלוש, כשהם קצת פותחים את הצבע. עדיין עם יאניס בגיבוי, זה לא הרבה אור.

ההתקפה של מילווקי תמשיך עם הריווח ולתת ליאניס מרווח עבודה בצבע. בוסטון תצטרך להוכיח שהיא יכולה לעצור את יאניס בשביל שבודנהולזר ישנה. יהיה מעניין לראות את ההתקפה של הסלטיקס. נגד אינדיאנה ראינו סוג של היררכיה, לפחות בתוך המשחקים עצמם. נגד מילווקי זה פרופיל אחר, ויהיה מעניין לראות אם בעיות הכימיה מהעונה הרגילה יצוצו שוב.

אני רק שאלה: האם בודנהולזר מסוגל לעשות שינויים ולהסתגל תוך כדי סדרה ליריבה?

3 תחזיות לא קשורות:

1. יאניס יקבל 3 שריקות לעבירות תוקף במשחק אחד, באחד המשחקים בבוסטון.

2. מרכוס מוריס יקלע סל בקלאץ', יחגוג יותר מדי, ואז יקבל פוסטר מיאניס.

3. ברוק לופז יסיים עם 3 שלשות בממוצע למשחק.

תחזית: אני חושב שמילווקי נמצאת במוד פלייאוף, למרות חוסר הנסיון. הפוקוס, הכשרון, ובודנהולזר יחפו על יתרון הנסיון של הסלטיקס. אני חושב שמילווקי יבואו לתת הצהרה, ובגלל זה אני מהמר על 4 – 1 למילווקי.

טורונטו (2) – פילדלפיה (3)

ל-2 הקבוצות יש שחקנים שמסיימים חוזים בקיץ הקרוב, ושתיהן רוצות הצלחה כאן ועכשיו.

מה למדנו מהסיבוב הראשון?

טורונטו אולי העבירה את דמאר דרוזן בטרייד, אבל חלק מהשדים שרדפו אותה בפלייאופים הקודמים עדיין פה. קייל לאורי עדיין השחקן הכי חשוב בקבוצה, גם אם לא רואים את זה במספרים האישיים שלו, וזה לא הכי טוב לטורונטו.

פילדפיה יכולה להסתדר בלי אמביד, אבל בלעדיו זה קבוצה שונה לגמרי. כשהוא על המגרש ובריא, הוא הופך למרכז הקבוצה. הוא עושה הכל בשני צידי המגרש. כשהוא לא, השחקנים האחרים נזכרים לשחק טוב יותר. בראון לא מצא דרך לגרום לכל 4 הכוכבים שלו להצליח ביחד, וכקבוצה, פילי קטנה מסכום החלקים שלה.

הסדרה

בניגוד לנטס, לראפטורס יש גוף גדול לזרוק על אמביד – מארק גאסול. גאסול לא יכול להתמודד עם האתלטיות של אמביד, אבל חוסר האתלטיות שלו לא הפריע לו להיות אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה. בשביל הסדרה הזו טורונטו הביאה אותו והיא תצטרך אותו בשיאו. גאסול יצטרך את כל החוכמה והנסיון שהוא צבר לאורך השנים בשביל להאט את אמביד. לפילדלפיה יש עוד לא מעט נקודות תורפה, כשהגדולה שבהם היא חוסר הקליעה של סימונס וחוסר הרצון שלו לזרוק בכלל. הנטס לא ניסו האק א סימונס, אבל זו אסטרטגיה ואלידית ביותר כדי לעצור את פילדלפיה כשצריך.

בצד השני לפילי יש שומרים לזרוק על קוואי לנארד (ג'ימי באטלר, האריס, סקוט), אבל קוואי כבר הוכיח שהוא רמה בפני עצמו, וכמו שראינו בחלקים גדולים של העונה, קייל לאורי הוא ברומטר יותר גדול לטורונטו, ואיתו באטלר יכול להתמודד.  פילדלפיה צריכה להתמקד בשאר השחקנים של טורונטו ולתת לקוואי את המרחב שלו. קוואי מצויין אבל לא מסוגל לנצח סדרה לבדו.

אני רק שאלה: סימונס, שלשה, נראה? שאלנו כבר בסיבוב הקודם

תחזיות לא קשורות:

1. ג'י ג'י רדיק ייתן משחק אחד גדול של 9 שלשות.

2. קוואי ייתן משחק של 50 נקודות.

3. 2 עימותים לפחות לאורך הסדרה בין גאסול ואמביד.

תחזית: סדרה צמודה שיכולה ליפול לכל אחד מהצדדים. ההימור המרכזי שלי הוא שבעה משחקים. לגבי המנצחת, אין לי מחשבות חזקות לכאן או לכאן, ולכן אלך עם פילדלפיה, ולו רק כדי לראות גמר מזרח בין יאניס ואמביד.