בעלים: לסלי אלכסנדר
ג'נרל מנג'ר: דריל מורי (עוזר GM החל מאפריל 2006, מונה לג'נרל מנג'ר במאי 2007)
“אני לא מודאג מדריל מורי. הוא אחד מהאדיוטים האלה שמאמינים באנליטיקס. תמיד האמנתי שאנליטיקס זה חרא…ה-NBA זה על כשרון." זה ציטוט קצרצר מראנט של 4 דקות של צ'ארלס בארקלי על יוסטון רוקטס. זה קרה במהלך גמר 2015. הנה כמה עובדות שצ'ארלס בארקלי חייב להכיר על דריל מורי ויוסטון רוקטס: מאז שמורי ביוסטון, לא הייתה להם עונה מפסידה. המאזן הגרוע ביותר של הרוקטס בתקופת מורי היה בעונת 2015-16 והיה 41 -41. יותר מזה, בזמן שמורי היה אחראי על הרוקטס, יש להם את המאזן השלישי בליגה אחרי דאלאס וסן אנטוניו. רק 4 קבוצות הופיעו בפלייאוף יותר מהם בתקופה הזו.
המינוי של דריל מורי לג'נרל מנג'ר של הרוקטס היה מהפכה של ממש. פעם ראשונה שמגיע אדם מחוץ לעולם הכדורסל, אדם שהמומחיות שלו היא מודלים ומקבל שליטה מלאה על קבוצת כדורסל. לבעלים של הרוקטס, לסלי אלכסנדר נמאס מהאינסטינקטים של מומחי הכדורסל שלו. "קבלת ההחלטות לא הייתה טובה. זה לא היה מדויק. עכשיו יש לנו את כל המידע, ויש לנו מחשבים שיכולים לנתח את המידע. רציתי להשתמש במידע הזה בדרך מתקדמת. שכרתי את דריל בגלל שרציתי מישהו שיסתכל על השחקנים בדרך אחרת." ככל ששכר השחקנים עלה, טעויות עלו יותר ביוקר. אלכסנדר חשב שהגישה האנליטית של מורי תיתן לו את היתרון על השוק בזיהוי כשרון ולא היה אכפת לו מהביקורות. טוב שכך, כי היו הרבה בזמן המינוי, גם ביוסטון, וגם בעולם ה-NBA.
נחזור קצת אחורה כדי לנסות להסביר את האיש. בשנת 1987 מורי אהד את הקליבלנד אינדיאנס. ספורטס אילוסטרייטד הכריז על הקבוצה בתחילת העונה כקבוצה הטובה בליגה. היא סיימה את העונה עם המאזן הגרוע בליגה. אז הכתה במורי ההכרה שהמומחים לא יודעים על מה הם מדברים. שנה מאוחר יותר הוא קרא את הספר של ביל ג'יימס 'אבסטרקט היסטורי לבייסבול', ספר שעודד את הגישה הסטטיסטית לקבלת החלטות, מה שבעזרת האוקלנד אתלטיקס הפך למאניבול. עד אז מורי לא חשב שמומחים למספרים יכולים לנהל קבוצות ספורט מקצועניות. כבר כילד מורי ניסה לבסס את החלטות שלו על מספרים כתחביב, והספר שלח אותו לשים יעד לנהל קבוצת ספורט מקצוענית.
עדיין יד המקרה הייתה צריכה להתערב כדי שיגיע לשם. החברה שבה מורי עבד יעצה לקבוצה שניסתה לקנות את הבוסטון רד סוקס. הם נכשלו, ובהמשך קנו במקום את הבוסטון סלטיקס. ב-2001 הם ביקשו ממורי שיבוא לעבוד בשביל הסלטיקס. בתחילה הוא עזר בגיוס הנהלה, מחירי כרטיסים ודברים נוספים. בסופו של דבר זה הגיע גם להערכת כשרון של שחקנים. בחברת היעוץ מורי היה צריך להעריך את מחיר הנפט בעתיד. מבחינתו לא היה הבדל בשאלה איך שחקן בן 19 יתפקד בעתיד ב-NBA. הוא לא התיימר לחזות עתידות וידע לומר שאין לו תשובה ודאית לאף אחת מהשאלות, אבל מודל סטטיסטי יכול לתת תשובה שתהיה קצת יותר טובה מניחוש ואינסטקטים. היה לו מודל סטטיסטי גס להערכת כשרון של שחקנים חובבים שהוא בנה כבר קודם. ב2003 הסלטיקס עודדו אותו להשתמש במודל בשביל לבחור שחקן בקצה הדראפט. ברנדון האנטר, פאוור פורוורד שלא ממש הצליח בליגה (אבל הצליח באירופה), הוא השחקן הראשון שנבחר על ידי משוואה, והבחירה הראשונה של דריל מורי.
באפריל 2006 מורי עבר ליוסטון ובשנה הראשונה שם שימש כעוזר GM.המהלך הגדול הראשון שלו היה טרייד שבו שלח את רודי גיי, הבחירה השמינית בדראפט, לממפיס, בתמורה לשיין באטיה. זה נראה מהלך מוזר אז. גיי, רוקי מבטיח בתמורה לשחקן שלא תורם המון בתיבת הסטטיסטיקה. זה סימן את העתיד של מורי, והיום זה נראה מהלך גאוני. גיי הפך לסקורר לא יעיל שהתרומה הכי גדולה שלו לקבוצות בהן שיחק היה ערך הטרייד שלו. באטיה הוא שחקן דבק קבוצתי שהתרומה שלו פשוט לא נראית בתיבה הסטטיסטית (הכי קרוב לתואר נדב הנפלד של ה-NBA). מורי אמר במה שסימן את ההמשך: המצרך הכי נדיר בליגה הוא השחקן שמרוויח פחות ממה שמגיע לו.
במאי 2007 מונה להיות הג'נרל מנג'ר של הקבוצה. הוא הפך למלך החנונים של הכדורסל. הוא מונה לתפקיד כדי להחליף את מערכת קבלת ההחלטות. לא היה לו עבר במשחק, והוא לא ניסה להציג את עצמו כאינסיידר. הוא היה מה שהוא – איש של מספרים. דראפט 2007 היה הראשון שבו הוא החליט החלטות. יוסטון בחרה את ארון ברוקס בבחירה ה26, ואת קארל לאנדרי בבחירה ה31. לפי המודל של מורי הסיכוי לבחור שחקני רוטציה בבחירות האלה הוא 8% ו-5% בהתאמה. הסיכוי לבחור שחקני חמישיה הוא אחד למאה. שניהם היו בשלב זה או אחר של הקריירה שלהם שחקני חמישיה. אבל הסיפור המעניין הוא לא השחקנים שהוא בחר, כי אם השחקן שהוא לא בחר.
המודל של מורי מאוד אהב את מארק גאסול שנבחר על ידי הלייקרס בבחירה ה-48 (הועבר בהמשך לממפיס). אלא שאחרי שהסקאוטרים שלו נתקלו בתמונה של גאסול הצעיר ללא חולצה הם הדביקו לו את הכינוי MAN BOOBS (ציצים של גבר). "זה היה הדראפט הראשון שלי ולא הייתי כל כך אמיץ." הוא הרשה לגיחוך מהתמונה להטביע את התחזית של המודל ויוסטון לא בחרה בגאסול. הסיכוי להשיג אולסטאר בבחירה ה-48 בדראפט היא הרבה מתחת 1 ל-100. מאז מורי אוסר על להשתמש בכינויים לשחקנים שמוערכים על ידי הצוות.
אחת השאלות שמורי שואל בכל ראיון עבודה לסקאוט חדש היא איזה שחקן הוא פספס. התשובה האישית שלו היא לא גאסול, כי אם דיאנדרה ג'ורדן. ב-2008 לרוקטס הייתה את הבחירה ה-32 בדראפט (אחרי טרייד) ועל פי המודל שלו האיש המושלם היה לא אחר מאשר ג'ואי דורסי. דורסי מעולם לא הצליח בליגה, ומורי היה בשוק מכשלון המודל. יותר מזה, בבחירה ה-35 נבחר דיאנדרה ג'ורדן, אחד הסנטרים הטובים בליגה כיום. המודל של מורי סימן אותו כבאסט מוחלט. מורי שיפר את המודל ככה שהאטרקטיביות של דורסי ירדה פלאים (למשל הגדלת המשקל של הגיל במודל), אבל לא הצליח לשפר את המודל כדי לחזות את ההצלחה של ג'ורדן. ג'ורדן לא רצה ללכת לקולג', ושיחק עבור מאמן שהוא לא אהב. המודל לא יכל לשקלל את זה. סקאוטר אחד רצה לבחור את ג'ורדן ומורי הבין שהוא חייב לכלול גם את הדעות של אנשי הכדורסל ולא להסתמך לחלוטין על המודל.
ב-2011 בזמן השביתה מורי הלך ללמוד בהארוורד קורס בכלכלה התנהגותית. את הלקחים הוא יישם בדראפט באותה שנה. טורונטו הציעה ליוסטון בחירת סיבוב ראשון בתמורה לקייל לאורי, אז רכז מחליף ברוקטס. הבחירה הייתה צפויה להיות גבוהה. הם כבר היו על סף דחיית ההצעה, כשמורי התחיל לחשוב על זה מכיוון אחר. אם טורונטו היו מציעים את קייל לאורי ליוסטון בתמורה לבחירת סיבוב ראשון, הם אפילו לא היו שוקלים את זה. מורי ניתח את זה כמו שלמד בכלכלה התנהגותית. הערך של הבחירה שהראפטורס הציעו היה גדול מהערך של רכז מחליף, אבל עצם זה שקייל לאורי היה שחקן שלהם גרמה להם להעריך אותו יתר על המידה. הם הבינו (כמו כל מנג'ר גרוע בפאנטזי, מדבר בעיקר על עצמי) שהנטיה היא להעריך את השחקנים שלהם יתר על המידה. הטרייד בוצע, לאורי פרח בטורונטו, אבל הבחירה של הראפטורס הייתה חלק גדול מהעסקה שהנחיתה את הארדן ביוסטון. ללא ספק טרייד שהיה נצחון ל-2 הקבוצות. כמו שתוכלו לראות למטה מכמות הטריידים של הרוקטס, הלקח הזה נלמד ושונן היטב.
הרבה ממה שיוסטון עשו נשמע פשוט וברור עכשיו. זה ממש לא היה פשוט וברור כשמורי התחיל ב-2007. מורי העשיר את עולם הכדורסל בראיה אחרת. אין הרבה ג'נרל מנג'רים שאפשר לומר עליהם שהם שינו את הNBA. בדרך כלל כשמדברים על אנשי הנהלה מדברים על השחקנים שהם הביאו, על השחקנים שהם ויתרו עליהם. אצל דריל מורי מדברים על האיך ולא על המה. מדברים על השיטה. השמות הרבה פחות חשובים.השיטה הביאה גם את פילדלפיה, את התהליך. סם הינקי הגיע לפילדלפיה מיוסטון. מורי היה תומך נלהב של העבודה של הינקי בפילדלפיה, הגם שהוא עצמו מעולם לא רשם עונה מפסידה ביוסטון.
יובל עוז כתב בעבר על מורי ועל הרנדומליות של הדברים. יוסטון לא הייתה באותו מקום היום אם סם פרסטי לא היה מוכן לשלוח את ג'יימס הארדן בטרייד תמורת הנכסים של יוסטון. בלי הטרייד הזה יוסטון הייתה נראית רע מאוד היום. מה שאנשים אולי לא זוכרים הוא שבזמן הטרייד ההערכות על הארדן היו חלוקות.מורי בעצמו אמר לפני כמה שבועות כשנשאל האם חשב שהארדן יהיה כל כך טוב: "F לא. חשבנו שהוא טוב מאוד, והערכנו אותו יותר מקבוצות אחרות, אבל לא טופ חמש, נניח טופ 3 שאנחנו חושבים שהוא היום". עדיין מורי ידע שהארדן הוא סופרסטאר. תקשיבו לו בסרטון למעלה מתוך כתבה שעשו על אנליטיקס ב60 דקות. מורי אומר שם שהארדן היה 3 סטיות תקן מעל ממוצע הליגה ביכולת שלו ליצר נקודות בחדירה (בין אם בנקודות או סחיטת עבירה). בחנונית זה הכי סופרסטאר שיכול להיות. ההסכמה של פרסטי היא אולי מזל, אבל אם תסתכלו למטה תראו שמורי יוצא מנצח כמעט מכל טרייד. ואם לא, הוא לא ידבוק בשחקנים, אלא ידאג לשלוח אותם הלאה כדי לצאת מנצח. ככה זה כשרואים רק מספרים.
מורי לא יישם את האנליטיקס רק בהערכת כשרון ובהחלטות הנהלה, הוא יישם אותו גם על הפרקט, הוא שינה את המשחק, ולא רק את הניהול שלו. המוריבול (פראפרזה על מוניבול) הוא השם שקיבלה השיטה של יוסטון, שיטה שמונעת מאנליטיקס. המטרה היא שכל הזריקות של הקבוצה יהיו בתוך הצבע או משלוש. יעילות היא שם המשחק.הארדן הוא השחקן המושלם למשחק הזה, כיוון שאלה בדיוק התחומים שבהם הוא מצויין.מורי עבד בעבר עם מקהייל כיוון שזה היה מוכן לישם את השיטה שלו, אבל אחרי העונה הנוכחית, האיחוד עם מייק דאנטוני נראה כל כך טריוואלי ולא ברור למה לקח להם כל כך הרבה זמן למצוא אחד את השני. מורי אמר שהחזון שלו, והכדורסל של דאנתוני אחד הם. ביחד עם הנחישות של הארדן הם הפכו את יוסטון לחזון של האנליטיקס. זה כדורסל מצויין לעונה הרגילה, והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם אפשר לקחת אליפות ככה. כל אחד מצלעות המשולש (מורי, דאנטוני והארדן) לא הצליח בנפרד, וגם ביחד עדיין לא לוקחים אותם ברצינות. חסר שם משהו שיאזן את ההגנה (גם מבחינת סטטיסטיקה, וגם על המגרש). זה אולי ההבדל הגדול בין הווריורס לרוקטס. הווריורס עשו חצי צעד כשהוכיחו שאפשר לזכות באליפות עם שלשות (והגנה! בדגש על הגנה!). אם יוסטון יצליחו לזכות באליפות, זה יהיה תשובה מוחצת לצ'ארלס בארקלי, שכמו עם הווריורס, ימשיך לטעון שהוא צודק והם טועים, ככה זה עם פרשנים. בארקלי יטען שזה הכשרון של הארדן, לא השיטה שהביאה אותו ובנתה את הקבוצה סביבו. זה הכדורסל. מורי ישאר מלך החנונים וכל השאר יתעלמו ממנו.
נוסיף אנקדוטה קטנה על דוויט הווארד שהיה חלק מהרוקטס 3 עונות. הווארד, כמו בקבוצות אחרות רצה לקחת חלק גדול יותר במשחק, ואפילו הלך למורי לדבר על זה. בקבוצות אחרות המרמור שלו לא עזר. באורלנדו פיטרו מאמן בגללו. אצל מורי זה נגמר אחרת. הנה הציטוט של הווארד: "הרגשתי שהתפקיד שלי צומצם. הלכתי לדריל ואמרת 'אני רוצה להיות מעורב יותר'. דאריל ענה 'לא, אנחנו לא רוצים שתהיה מעורב יותר'." הווארד כמובן הגיב בשוק ועלבון, אבל זה דאריל מורי, הולך לאן שהמספרים לוקחים אותו. את אורלנדו הווארד מוטט כשעזב, את הלייקרס השאיר בלי נכסים. העזיבה שלו את יוסטון הייתה ברכה, כי יוסטון לא נכנעה לדרישות שלו. הכשרון העצום של דוויט יכול להטעות המון אנשים שמבינים המון בכדורסל, אבל הוא לא יכול להטעות מי שמבין במספרים. יוסטון פלטה את הווארד מחוץ למשוואה וזה הפך אותה לקבוצה טובה יותר.
כשמורי הגיע לרוקטס, כולם ביקרו אותו. היום קבוצות רבות בליגה משתמשות בכלים ובמודלים שמורי הביא. התקשורת הפכה ליותר אנליטית, וגם השחקנים מתחילים לעשות צעדים בכיוון (ראו בסרטון את שיין באטיה וצ'אנדלר פארסונס). הכדורסל עשה צעדים גדולים לכיוון של מוריבול. יש הרבה אוהדים, פרשנים וגם שחקנים שלא אוהבים את זה. כדורסל הוא משחק פשוט, ומורי הפך אותו למשוואה מסובכת. הוא מגביל את היצירתיות של השחקנים ומכתיב להם תנאים. הוא הפך את המשחק לתחרות קליעות. הוא הפך את הניהול למשחק פאנטזי. הוא הביא תופעות כמו התהליך של פילדלפיה. מורי בסך הכל רוצה לקבל החלטות טובות יותר, ולצורך כך משתמש בכלים שהוא מכיר. אם הכלים לא היו טובים, קבוצות אחרות לא היו מאמצות אותן. וזה אולי ההישג הכי גדול של מורי, כי בסופו של דבר חיקוי, הוא המחמאה הכי גדולה למקור.
נקודה לזכותם: שינו את פני הליגה, ועשו את זה תוך כדי השגת מאזן מרשים.
נקודה לרעתם: לא כולם אוהבים את השינוי, ואמנם מורי בנה קבוצה מנצחת אחרי קבוצה מנצחת, אבל אליפות עדיין אין.
אם זה לא הספיק לכם הנה עוד חומר:
קטע מהספר From The Undoing Project: A Friendship That Changed Our Minds שגם הטור הזה מתבסס עליה. בלינק תוכלו למצוא את כל האנקדוטות שהועלו פה ועוד באריכות רבה.
תקציר למתקשים פה.
ומי שרוצה מוזמן לשמוע את מורי בפודקאסט של זאק לואו, פודקאסט שהוקלט לפני שבוע בועידת סלואן, ועידה אותה מורי מנהל שותף. הלינק הוא לרשימה הכללית בESPN, חפשו באפליקציה
מהלכים משמעותיים:
יוני 2008 – בחר בדראפט את ניקולאס באטום (בחירה 25) ושלח אותו לפורטלנד בתמורה לדונטה גרין (בחירה 28), ג'ואי דורסי (בחירה 32) ובחירת סיבוב שני ב2009 (סם יאנג).
אוגוסט 2008 – שלח את דונטה גרין ובחירת סיבוב ראשון ב2009 (עמרי כספי) לסקרמנטו בתמורה לרון ארטסט.
פברואר 2009 – שלח את ראפר אלסטון לאורלנדו, בתמורה לקייל לאורי ובריאן קוק.
יוני 2009 – בחר את צ'ייס באדינגר בסיבוב השני.
יולי 2009 – החתים את טרבור אריזה כשחקן חופשי.
פברואר 2010 – שלח את ג'ואי דורסי וקארל לאנדרי לסקרמנטו, את טרייסי מקגריידי (כבר בסוף הקריירה) לניו יורק, בתמורה לקווין מרטין, ג'ורדן היל, ג'ארד ג'פריס, הילטון ארמסטרונג ובחירת סיבוב ראשון (רויס וייט).
אוגוסט 2011 – שלח את טרבור אריזה לניו אורלינס בתמורה לקורטני לי.
פברואר 2011 – שלח את ארון ברוקס לפיניקס בתמורה לגוראן דראגיץ'.
יולי 2012 – שלח את קייל לאורי לטורונטו בתמורה לגארי פורבס ובחירת סיבוב ראשון (סטיבן אדאמס).
החתים את ג'רמי לין ועומר אשיק על גלולת רעל (חוזים שקופצים משמעותית בשנה השלישית והרביעית בשביל למנוע השוואה של הקבוצות להם יש זכות להשוות, ניו יורק ושיקגו במקרה הזה).
אוקטובר 2012 – שלח את קווין מרטין, ג'רמי לאמב, הבחירה של טורונטו (סטיבן אדאמס), בחירת סיבוב שני (אלכס אברינס) ובחירת סיבוב ראשון נוספת (מיטץ' מקגרי) בתמורה לג'יימס הארדן, דקואן קוק, קול אולדריץ', ולאזאר הייוורד.
ינואר 2013 – החתים את פטריק בברלי כשחקן חופשי.
יולי 2013 – החתים את דוויט הווארד כשחקן חופשי.
החתים את עמרי כספי כשחקן חופשי.
יוני 2014 – בחר את קלינט קאפלה בדראפט (בחירה 25)
יולי 2014 – שלח את עומר אשיק ועמרי כספי לניו אורלינס בתמורה לטרבור אריזה (S&T מוושינגטון), אלונזו גי ובחירת סיבוב ראשון (סם דקר).
דצמבר 2014 – השיג את קורי ברואר בתמורה להרבה כלום.
החתים את ג'וש סמית' ששוחרר מדטרויט.
יוני 2016 – החתים את מייק דאנטוני כמאמן ראשי.
יולי 2016 – החתים את ריאן אנדרסון ואריק גורדון כשחקנים חופשיים.
פברואר 2017 – שלח את קורי ברואר ובחירת סיבוב ראשון בתמורה ללו וויליאמס.