Long Time No Write. עבר יותר מדי זמן מאז הפעם האחרונה שבה אני והמקלדת נפגשנו לסשן ארוך של שטויות מסביב לעולם ה-NBA. בזמן הזה ראינו טרייד דד-ליין שאף אחד מאיתנו לא יזכור עם שחקנים שכולנו נשכח. בזמן הזה ראינו את דיון ווייטרס עושה לעצמו פדיחות מול האקסית באחת מהופעות הכדורסל המחרידות שנראו על פרקט בשנים האחרונות. בזמן הזה הצטברו עוד ועוד סיפורים, וזה הזמן לעשות סיבוב קצר בליגה ולבדוק מה קורה עם הסיפורים הללו.
1. הדברים הקטנים שהופכים את גולדן סטייט לגולדן סטייט
כל ילד בגן יודע שגולדן סטייט היא הקבוצה הכי טובה בעולם, ושהיא אף מאיימת לשבור את שיא הניצחונות לעונה של שיקאגו. כל ילד ביסודי יודע שהקליעה של סטף קרי, הורסטיליות של דריימונד גרין וההגנה המתחלפת של הווריורס הם הגורמים העיקריים להצלחה של הקבוצה, אבל הגדולה האמיתית של הווריורס היא בדברים הקטנים. זה מה שהופך אותם מקבוצה טובה לקבוצה מעולה, אפילו היסטורית. העובדה שהם לא מסתפקים בכך שיש להם את הקליעה האבסולוטית של קרי או את השחרור המהיר של קליי תומפסון או את ההגנה הפנטסטית של דריימונד, אלא שהם משתמשים ביכולות הללו כדי למקסם את הפוטנציאל שלהם.
תסתכלו על המהלך פה למעלה. זה מהלך שכולו מבוסס על הפרנויה של ההגנה של מיאמי משלשה של קרי או תומפסון, מה שמוביל לליי-אפ קל לקרי. אלו סוג המהלכים שלא היו בווריורס בתקופת מארק ג'קסון, ולכל מי ששואל איך זה שהווריורס כל כך הרבה יותר טובים היום ממה שהם היו לפני שנתיים, עם ג'קסון על הקווים, המהלכים הללו הם חלק מהתשובה. היכולת של סטיב קר לנצל את המשאבים של הקבוצה שלו ביחס לאיך שג'קסון השתמש בהם צריכה להילמד בקורסים בכלכלה. ג'קסון השתמש במשאבים הללו מבלי ליצור אפקט משנה. קר ממנף את המשאבים הללו כדי להפוך כל פוזשן לקל יותר עבור הקבוצה שלו.
כמובן שהשיפור העצום של קרי בניהול המשחק וההשתדרגות הלא הגיונית של דריימונד גרין (11 טריפל דאבלים העונה!) וההכנסה של האריסון בארנס לחמישייה היו קטליזטורים לא פחות גדולים מכך לשינוי, אבל כשמסתכלים על מהלכים כמו זה שבסרטון למעלה, אי אפשר שלא להסכים עם ההחלטה השנויה במחלוקת בזמנו של ג'ו לייקוב להיפרד ממארק ג'קסון.
2. טרי סטוטס – מאמן העונה?
אם כבר במאמנים עסקינן, זה הזמן לדבר על אחד המועמדים הבולטים לתואר מאמן העונה. פורטלנד לא אמורה הייתה להיות איפה שהיא נמצאת היום, עם מאזן 27-30, במקום השישי במערב, עם ה-Net Rating הטוב בליגה בעשרת המשחקים האחרונים (10.9+) ועם הניצחון הכי מרשים העונה על הקבוצה הכי טובה בליגה. פורטלנד לא הייתה אמורה להיות במקום הזה לא רק כי מבחינת כשרון ברוסטר היא נחותה ביחס ליוסטון ויוטה וסקרמנטו וניו אורלינס (כאשר כולם בריאים), אלא כי לא היה אמור להיות לה תמריץ להיות במקום הזה. בחירת הדראפט של הבלייזרס שייכת לדנבר אם הם מגיעים לפלייאוף, כך שלבלייזרס יכול היה להיות משתלם לדשדש קצת בתחתית המערב העונה.
אלא שתהליך ההחלמה מהעזיבה של למרקוס אולדריג' בקיץ עבר אקסלרציה בחודשים האחרונים, ועם כמה שאני רוצה לשייך את ההצלחה הזו לציוות המדהים של דמיאן לילארד וסי.ג'יי מקולום, המון קרדיט מגיע לטרי סטוטס.
לפורטלנד אין יותר מדי נשקים בארסנל. הם קבוצת שלשות טובה (מדורגים 7 בליגה), אבל לא מדהימה (קולעים ב-35.9%). אין להם כמעט איום מתחת לסל (מקום 26 בליגה בנק' פר פוזשן של פוסט-אפ) והם לא קולעים יותר מדי במתפרצות (מקום 17 בליגה בנק' ממתפרצות). למעשה, לבלייזרס יש נשק אחד עיקרי ברמה של קבוצת פלייאוף, וזה הפיק-אנד-רול של לילארד/מקולום עם אחד הגבוהים. לילארד ומקולום מדורגים בטופ 6 בליגה בכמות הנק' שהם מייצרים מפיק-אנד-רול וגם בנק' פר פוזשן שניהם בטופ 15 (0.92 נק' פר פוזשן) כך שאין מה להאשים את סטוטס בכך שהוא הולך למהלך הזה שוב ושוב, כי הוא מוכח כיעיל.
מה שיפה אצל סטוטס זה שהוא מוצא כל מיני וריאציות להפוך את המהלך הזה למהלך שהוא מעבר לעוד פיק אנד רול צפוי. העובדה שההגנות חייבות לכבד את הקליעה של לילארד ומקולום מוציאה גם את ההגנות הטובות ביותר מאיזון ומאפשרת לשחקנים כמו מייסון פלמלי את הרבע שנייה שהם צריכים כדי להשיג יתרון בדרך לסל.
יכול להיות שאני סתם נותן יותר מדי קרדיט לסטוטס ושזה באמת הכל לילארד ומקולום, אבל איכשהו, יש תחושה של יד מכוונת בפורטלנד. יש תחושה ששחקנים כמו אלן קראב ומו הארקלס ואד דייוויס ופלמלי ואפילו מקולום לא היו מוצאים את עצמם כל כך בטבעיות וכל כך מהר במקום אחר תחת מאמן אחר. יש תחושה שכל מאמן אחר היה משתמש בתירוץ המובן מאליו של "לקחו לי ארבעה שחקני חמישייה בקיץ והפכו לי 90% מהרוסטר" כדי להצדיק למה הקבוצה שלו נראית רע. סטוטס איכשהו הצליח לקחת את החבורה האקלקטית הזו שניל אולשיי קיבץ עבורו בקיץ והוא בדרך הנכונה להוביל אותם בדיוק לאן שהבלייזרס הגיעו בעונה שעברה עם אולדריג' וניק באטום ורובין לופז, לסיבוב הראשון של הפלייאוף.
אלא שעם הסגל הנוכחי, שהגיל הממוצע שלו הוא בערך 9 וכאשר יש להם מספיק מקום בקיץ להחתים שחקן על חוזה מקסימום (בהנחה שלילארד יקבל חוזה מקסימום ושאחד מבין אלן קראב ומאיירס לאונרד לא יחתום מחדש), העתיד נראה הרבה יותר ורוד באורגון מאשר הוא היה בעונה שעברה.
זה בערך השלב בו, מסורתית, אחד הכוכבים שלהם קורע את הרצועה.
3. מה הסוד של בוסטון?
איך זה הגיוני שקבוצה שנמצאת בבוטום 10 באחוזים מהשדה, בבוטום 5 באחוזים מהשלוש ושה-eFG% שלה נמוך יותר מזה של מילווקי יושבת טוב מאוד במקום השלישי במזרח וסביר להניח תגיע עם יתרון ביתיות לסיבוב הראשון של הפלייאוף?
תחשבו על זה. אם הייתי אומר לכם לפני שנה שהחמישייה הפותחת של הקבוצה שלכם תהיה מורכבת מאייזיאה תומאס, אייברי בראדלי, ג'יי קראודר, ג'ארד סאלינג'ר ואמיר ג'ונסון, הייתם בטח אומרים שמדובר בקבוצה שבמקרה הכי טוב תילחם על מקום בפלייאוף. אז איך זה הגיוני שהקבוצה הזו מדורגת מעל שיקאגו, מיאמי, וושינגטון, אטלנטה ואינדיאנה?
לכאורה, זה לא הגיוני, אבל אז נזכרים בבראד סטיבנס. המאמן של בוסטון ממשיך את מוטיב המאמנים בפוסט הנוכחי ומוכיח משחק אחרי משחק שמדובר באחד המוחות המבריקים בליגה. מה שהכי מרשים אותי בסטיבנס הוא היכולת שלו גם במאקרו וגם במיקרו. מצד אחד, הוא סיגל לקבוצה שלו סגנון משחק שמחביא את כל החסרונות שלה ומבליט את כל היתרונות שלה. מצד שני, כאשר הקבוצה שלו זקוקה לסל, הוא תמיד ממציא איזשהו תרגיל מבריק שמביא את השחקנים שלו לזריקה נוחה.
שני הסרטונים הבאים הם פשוט ההתגלמות של בוסטון תחת סטיבנס.
הראשון הוא אולי המהלך הכי בוסטוני שיכול להיות. הם חוטפים את הכדור (הם 2 בליגה בחטיפות אחרי יוסטון) ומתחילים לשעוט לכיוון הטבעת (3 בליגה בנק' מאיבודים של היריבה), אלא שאז הם מסתבכים, כמעט מאבדים את ההזדמנות אבל לבסוף מוצאים את הסל. זו בוסטון בצורה הטהורה ביותר.
הסרטון השני הוא פשוט עוד דוגמא למהלך מצוין של בוסטון ביציאה מטיים אאוט.
בראד סטיבנס הוא הדבר האמיתי, ואם וכאשר בוסטון באמת תצליח להמיר את כל הנכסים שלה לעוד חתיכה איכותית בפאזל, טוב לדעת שיש מישהו על הקווים במסצ'וסטס שידע מה לעשות עם כל הטוב הזה.
4. מי הולך לקבל כסף – טייק 2
באחת הכתבות הקודמות של המדור דיברתי על מי הולכים להיות הנהנים העיקריים מהקפיצה הצפויה בתקרת השכר בקיץ. ובכן, היו כמה שמות שהשמטתי, וזה בדיוק הזמן להזכיר אותם:
- קנת' בייזמור – טיימינג זה הכל בחיים. בייזמור הוא לא שחקן שאמור לקבל חוזה של 8 ספרות. הוא לא ממש טוב בשום אספקט של המשחק. הוא קולע סבבה והוא נחמד בהגנה, אבל הוא לא מילא את הנעליים הריקות שדמארה קארול השאיר באטלנטה והוא לא ישנה את העתיד של אף קבוצה. עם זאת, הוא הופך להיות שחקן חופשי בדיוק ברגע הנכון, ברגע בו ליותר מחצי מקבוצות הליגה יהיה יותר כסף ממה שהן יוכלו לבזבז וכאשר קבוצות מחפשות שחקני כנף יותר משאנשים מחפשים חניה בתל אביב. בייזמור הולך להיות נער הפוסטר של הפרי אייג'נסי הקרב ובא. הוא ההתגלמות של השחקנים שהולכים לקבל חוזים גבוהים למרות שלא מגיע להם, פשוט כי הם יהפכו לשחקנים חופשיים בזמן הנכון.
- יאן מהימני – בשבעת המשחקים האחרונים, ב-157 דקות שההרכב של מהימני, פול ג'ורג', מונטה אליס, ג'ורג' היל ומיילס פאקינג טרנר שיחק ביחד, הפייסרס מעמידים Net Rating של 15.0+. נכון, פול ג'ורג' הוא שחקן אדיר וג'ורג' היל הוא אנדרייטד ומיילס טרנר הוא העתיד, אבל גם למהימני מגיע לא מעט קרדיט על הנתון הזה. העונה הסנטר הצרפתי פתח בכל 48 המשחקים שבהם שיחק, אחרי שבכל הקריירה שלו עד כה (7 עונות) פתח רק ב-21 משחקים, ולא פחות מרשים מכך, הוא נותן תפוקה כאשר הוא על המגרש. מהימני נותן מספרי קריירה בנק', ריב', אחוזים מהשדה וחסימות ובשבוע שעבר הוא הרשים מול הקו הקדמי הפיזי של אוקלהומה סיטי עם דאבל-דאבל איכותי של 19 נק' ו-11 ריב' בניצחון המפתיע של הפייסרס. אמנם הביקוש לסנטרים גמלוניים שלא מסוגלים לקלוע מבחוץ הוא לא מה שהיה פעם, בלשון המעטה, אבל תהיה קבוצה שתיתן למהימני חוזה יפה. סביר להניח שזו תהיה אינדיאנה, אחרי שהיא תסיים לרדוף ללא הצלחה אחרי שחקנים חופשיים אחרים.
5. קובי ברייאנט לא יודע להיפרד
בעשרת המשחקים האחרונים השחקן עם ה-Usage הכי גבוה בליגה הוא קובי ברייאנט. יותר מדמארקוס קאזינס, יותר מסטף קרי, יותר מראסל ווסטברוק. 35.4% מהפוזשנים של הלייקרס עברו דרך הממבה. זו נראה לי הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה לשחקן יש אחוזי Usage גבוהים יותר מהאחוזים שלו מהשדה (35.0%).
סיבוב הפרידה של קובי הוא נחמד ומהנה, אבל מה שהכי חשוב זה שהוא שינה את הנרטיב מ"כמה נורא קובי בעונה האחרונה שלו" ל"איזה נחמד לראות את הזקן הזה בפעם האחרונה". הבעיה היא שעם כל כך הרבה פוזשנים וכל כך מעט יעילות, אפילו הנרטיב הזה מתחיל להישחק טיפה.
LOS ANGELES, CA – NOVEMBER 14: Kobe Bryant #24 of the Los Angeles Lakers waits for a foul shot against the Detroit Pistons on November 14, 2008 at Staples Center in Los Angeles, California. The Pistons won 106-95. NOTE TO USER: User expressly acknowledges and agrees that, by downloading and/or using this Photograph, user is consenting to the terms and conditions of the Getty Images License Agreement. (Photo by Stephen Dunn/Getty Images)
