עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.
הקבוצה היום: לוס אנג'לס לייקרס
מאזן בעונה שעברה: 17-65
עזבו: (G) קובי ברייאנט (פרש), (C) רוי היברט,(F) ברנדון באס, (C) רוברט סאקרה, (F) ראיין קלי.
הצטרפו: (F) ברנדון אינגראם, (C) איביצ'ה זובאץ' (דראפט), (F) לואל דנג, (C) טימופי מוזגוב, (F) יי ג'יאנליאן, (F) תומאס רובינסון (שוק חופשי), (G) חוזה קלדרון (טרייד)
אז מה היה לנו שם? העונה האחרונה הייתה רובה ככולה פסטיבל הפרישה של קובי ברייאנט. אחרי 20 עונות במועדון, השחקן החליט לתלות את הנעליים. ההודעה על הפרישה הצפויה הגיעה בדצמבר, והמשך העונה היה סחיטת כמה עשרות מליוני דולרים מהפרישה של ברייאנט, על חשבון קידום הצעירים של המועדון. את זה לא אני אמרתי, את זה אמר מיטץ' קופצ'ק, הGM של המועדון.הוא אמנם לא אמר זאת במילים האלו, אבל הבהיר שמה שהיה חשוב בעונה הקודמת היה קודם כל קובי, אחר כך העתיד. בכל משחק חוץ ברייאנט קיבל כבוד מלכים, וקהל שלא התבייש להריע לו. שיא הפסטיבל הגיע במשחק האחרון של העונה. יוטה ג'אז הגיע לסטייפלס סנטר בלי סיכוי להגיע לפלייאוף (נאבקה עם יוסטון על המקום האחרון, אבל אחרי שיוסטון נצחה משחק שנגמר מוקדם יותר, לג'אז לא היה סיכוי), ועמדה והסתכלה על קובי נותן משחק פרישה לפנתאון עם 60 נקודות. זה לא היה שונה מאוד מהמסורת של הג'אז להביט במייקל וקובי נותנים הצגות כדורסל על חשבונם, אלא שלהבדיל, הפעם לאף אחד לא היה אכפת. הלייקרס רשמו עוד עונה נוראית, אבל כולם יזכרו ממנה את משחק הפרידה של קובי ברייאנט ו60 הנקודות שלו. העובדה שהמשחק הזה לא שינה כלום לאף אחד, ושהג'אז לא ממש התאמצו לא תשנה כלום לאף אחד.
מעבר לפסטיבל קובי, הלייקרס לא ממש הצליחו לעשות שום דבר מיוחד. ביירון סקוט הירבה להתנצח עם צעירי הקבוצה דרך התקשורת, אבל לא ממש לימד אותם שום דבר על המגרש. ג'וליוס ראנדל סיים 60 משחקים עם ממוצע דאבל דאבל שזה מצויין, וג'ורדן קלארקסון המשיך בעונתו השניה את עונת הרוקי המוצלחת שלו. דיאנג'לו ראסל היה אמור להיות הכוכב הבא של הקבוצה כשנבחר שני בדראפט 2015, אולם עונת הרוקי שלו לא הבטיחה רבות. הוא קלע 13.2 נקודות באחוזים רעים, ומסר 3.3 אסיסטים על 2.5 איבודים. זה ממש לא הציפיה מהרכז המוביל שלך. השיא הגיע לאחר שסרטון שבו ראסל צילם את ניק יאנג מודה שבגד בארוסתו הופץ ברשת. כל עולם הכדורסל נרעש, לא על הבגידה של יאנג ח"ו, כי אם על העובדה שראסל הפר את הברו קוד, ופגע בחדר ההלבשה. זה הגיע למצב שהלייקרס אפילו שקלו לסחור בראסל. הוא עדיין שם, וגם ניק יאנג.
לפחות מרסלו הוארטס עשה שמח ולימד את הליגה מהלכים חדשים כמו זה (HIDE & STILL)
וכמובן שהיו לו מהלכים כמו זה:
קיץ חם: המהלך הגדול של הקיץ הגיע מעבר לקווים. לוק וולטון היה המאמן המבוקש של הקיץ. וולטון קודם רק לפני קיץ להיות העוזר הראשי בצוות האימון של גולדן סטייט. קר לא יכל לפתוח את העונה, ווולטון תפקד כמאמן ראשי לכל דבר ועניין. הוא החזיר לקר את המפתחות במאזן 39-4, והיה ברור שבקיץ הוא יהיה מחוזר. את רוב הקריירה שלו וולטון עשה בלוס אנג'לס (בUCLA ובלייקרס) וזה רק טבעי שיחזור לשם. מצד שני כמות הכשרון שיש לו בלייקרס, קטנה בהרבה מזו שממנה נהנה בגולדן סטייט, וספק אם נראה אותו חוזר על פתיחה של 24-0. יהיה מעניין לראות את האימפקט של וולטון על הלייקרס. הנחמה היחידה של האוהדים היא שיותר גרוע מסקוט זה לא יכול להיות.
בשוק השחקנים החופשיים דברים הלכו פחות חלק. בעבר הלייקרס היו זוכים בשחקנים הכי מבוקשים, הקיץ קווין דוראנט אפילו לא שקל פגישה. ועדיין הלייקרס היו אחראים לסיכום הראשון של הקיץ. מהר יותר ממה שתצליחו להגיד 64 מליון דולר, הלייקרס מצאו מחליף לרוברט סאקרה ורוי היברט שעזבו, והביאו לקבוצה את טימופי מוזגוב. אין אף פרשן כדורסל ביקום שמסוגל להצדיק את המהלך הזה והסכום הזה. מוזגוב התדרדר מחוץ לרוטציה של קליבלנד בעונה האחרונה, ובכדורסל שהולך לכיוון של סמול בול היה נראה שסנטרים גדולים וכבדים כמו מוזגוב הם זן נכחד. הלייקרס לא חושבים ככה, ישלמו למוזגוב 16 מליון דולר בכל אחת מ4 העונות הבאות. אחרי סנטרים ענקים כמו ג'ורג' מיקאן, קארים עבדול ג'אבר, ווילט צ'יימברליין ושאקיל אוניל, הלייקרס פותחים במסורת סנטרים הרבה פחות מחמיאה עם דוויט הווארד, רוי היברט וטימופי מוזגוב. השם ה"גדול" השני שהגיע מהשוק החופשי היה לואל דנג שהגיע אחרי 2 עונות במיאמי. דנג מעבר לשיא, אבל הרשים מאוד בפלייאוף האחרון ומגיע ללייקרס על תקן מורה ומנהיג. דנג יצטרך ללמד את אינגראם את רזי התפקיד ומתוקף הותק שלו בליגה להיות המנהיג של הקבוצה הצעירה הזו.
מעבר לשני השמות הלייקרס השאירו את ג'ורדן קלארקסון שהיה מבוקש בכמה קבוצות תמורת 50 מליון דולר. מחיר מציאה לעומת מה שהלך בשוק החופשי, אבל זה גם בגלל הותק של קלארקסון בליגה שלא ממש איפשר לו להשיג הרבה יותר מזה. לקראת המחנה הם החתימו מחדש את מטה וורלד פיס, וגם את תומאס רובינסון על חוזה לא מובטח. פעם בחירה חמישית בדראפט, והיום נווד תמידי שמחפש עדיין את דרכו בליגה. מעבר להחתמה של מוזגוב, אירוע נוסף שמעיד על הנפילה שעוברת על הלייקרס הוא הטרייד שהביא להם את חוזה קלדרון. הלייקרס עוזרים לקבוצה אחרת להוריד שכר מהגג. פעם זה לא היה קורה.
בדראפט הלייקרס שוב קיבלו את הבחירה השניה, ואת פרס הניחומים לדראפט 2016, ברנדון אינגראם. אינגראם פורוורד רזה שקיבל השוואות מחמיאות לקווין דוראנט. יש לו עוד הרבה דרך לעשות כדי להגיע לשם. בסיבוב השני הקבוצה בחרה את איביצ'ה זובאץ' שקיבל חוזה מובטח בקבוצה.
ועכשיו מה, מה עכשיו? לוק וולטון הגיע לקבוצה צעירה, ודבר ראשון הוא מחלק תשבוחות לכולם. בניגוד לביירון סקוט שהעביר ביקורת דרך התקשורת, וולטון משבח את השחקנים בתקשורת על ימין ושמאל. את הביקורות שלו הוא מעביר ב4 עיניים. המשפט לוק וולטון משבח היה משפט נפוץ בקיץ, והוא נאמר על רוב שחקני הלייקרס. המאמן מחפש להעלות לשחקניו את הבטחון, וגם להתחיל את העבודה איתם ברגל ימין. בסה"כ ללייקרס יש כשרון בוסרי בקבוצה, ואף אחד לא מצפה שזה יתפרץ כבר בעונה הקרובה. מן הסתם זה ייקח עוד 2-3 עונות, ועוד בחירת טופ 3 בעונה הקרובה תתקבל בברכה (או תתקבל בפילדלפיה).
וולטון אמר שהוא מאמין שראסל יכול להיות רכז על בליגה. זה לא פשוט עם איכות וכמות הרכזים הטובים שיש היום. לפי וולטון ראסל הראה לו 3 דברים, שהוא רוצה להיות גדול, שהוא רוצה לנצח, ושהוא רוצה להנהיג. אלה בדיוק הדברים שוולטון רוצה לקבל מהרכז שלו. המקרה של אינגראם קצת שונה. ראסל עבר את טבילת האש בליגה, ואת אינגראם וולטון רוצה להכניס לעניינים לאט. כנראה שזו אחת הסיבות שהביאו את לואל דנג שמשחק על אותה משבצת. אינגראם יעלה מהספסל בתחילת העונה, ויצטרך להוכיח שהוא יכול לעמוד במשימה של דקות משחק נרחבות. זה לא שוולטון לא סומך על הרוקי שלו, הוא פשוט חושב שהמעבר מהקולג' ל-82 משחקים בעונה הוא לא קל, ורוצה לעזור לרוקי להכנס לעניינים לאט.
לוולטון יש גם את ג'ורדן קלארקסון, ג'וליוס ראנדל, לו וויליאמס, וכמובן מוזגוב. יהיה מעניין לראות איך וולטון ישתמש במוזגוב. האם האיש שאימן את הקבוצה שהחזירה את הסמול בול לעניינים יודע גם איך לנטרל אותו? מוזגוב היה מצויין התקפית בגמר שעבר, אבל לא היה לו על מי לשמור נגד הסמול בול של גולדן סטייט. וולטון יצטרך למצוא פתרונות.
בסגל הנוכחי הלייקרס כאמור הולכים לעוד עונת לוטרי. הבחירה שלהם מוגנת טופ 3, אחרת תעבור לפילדלפיה. את הפריצה של הסגל אפשר לשמור לעונה הבאה, אז הבחירה לא מוגנת, ואין טעם להשאר בלוטרי. כמובן שיש אופציה נוספת שכל מה שכתבנו כאן יבוטל על ידי הנהלת הלייקרס, אם יצליחו להשיג לעצמם סופר סטאר. דמרכוס קאזינס יברח מסקרמנטו בקיץ, ואולי הקינגס יעדיפו לשלוח אותו בטרייד לפני שיעזוב בלי שום תמורה. המחיר שלו יורד ככל שהעונה מתקדמת. הלייקרס מצד שני יהיו כנראה מוכנים לשלם אותו. גם ראסל ווסטברוק לא יורד מהשולחן. פתיחה רעה של אוקלהומה סיטי, ושמועות הטרייד כנראה יצופו שוב. בכל מקרה זה לא יפליא אף אחד אם הלייקרס יפוצצו את הכשרון שיש להם כדי להשיג סופרסטאר עכשיו.
תחזית: לא נראה לי שמישהו מצפה מוולטון להגיע לפלייאוף כבר העונה, ואם כבר לוטרי אז לפחות לשמור על הבחירה. התקדמות של הצעירים ועוד בחירת טופ 3 יתקבלו בברכה (כמובן אלא אם כן קאזינס מגיע).
וגאס חזתה ללייקרס 24.5 נצחונות. חושבים שאתם יודעים טוב יותר? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.
אוהבים את הטורים, הכתבות והמשחקים שלנו? עזרו לנו לעלות מדרגה. פרוייקט המימון שלנו במימונה עדיין רץ. גייסנו 7600 ש"ח מתוך 12000. כל תמיכה תתקבל בברכה.
