מרשים. ערב אחד מביסים את מילווקי (מקום ראשון במזרח) בחוץ, למחרת את אינדיאנה (מקום שלישי במזרח) בבית, ועוד בלי קוואי לנארד. לאורי חזר. 12 נק' 8 אס' סחט שתי עברות תוקף.

על מנת לכסות על לנארד בהתקפה היו לטורנטו 8 ! שחקנים במספרים כפולים. גרין 15 נק', סיאקם 12 נק' ו 10 רב' איבקה עם משחק ענק של 18 נק' והגנה מעולה ון-וליט עם 12 ו 8' אס' נורמן פאוול 23 נק' דלון רייט 10 נק'  וגרג מונרו המכונה "מוס" עם 11.

52 נק' מהספסל, אנרגיות, כאילו לא שיחקו ערב קודם מול הקבוצה הטובה בליגה. ניצחו בכל רבע ונראה היה שהם שולטים בכל אספקט במגרש בצורה מוחלטת. מידי פעם אינדיאנה התקרבה, אבל אז מישהו שם הכריז על לחיצת דוושה בהגנה ופשוט  אימללו את אינדיאנה.

אינדיאנה לא שיחקה רע בכלל, טורנטו איבדה יותר כדורים ואינדיאנה לקחה יותר ריבאונדים, ועם זה נראה היה שהיא  פסיעה אחת אחרי הקבוצה הביתית. סביר, שמול רוב הקבוצות בליגה היכולת הזאת הייתה מספיקה להם. אולדיפו אמנם רחוק משיאו אבל בכל זאת קלע 16 נק' בוגדנוביץ', המניה הבטוחה של אינדיאנה בשבועות אחרונים עם 21 נק' וגם סבוניס עשה את שלו עם 16 נק' ו 11 רב'. אפילו המחליף אוקווין עם 9 נק' ו 7 רב' והגנה לא רעה. אבל כל זה פשוט היה לא מספיק מול הדומיננטיות של אינדיאנה,, במיוחד בכל הנוגע לספסל שכאמור ניצח 52 – 27 בנוק אאוט חד.

הרבע הראשון עוד היה גישושים של וכולם ציפו לראות אם לטורנטו יש את האנרגיות לתת ערב אחרי ערב אותה רמה של אינטנסטיביות. אז היה לה. החל מהרבע השני התפתחה שליטה של הקבוצה הביתית במשחק. אינדיאנה לא היתה רחוקה, לפחות עד תחילת הרבע הרביעי אבל לא הצליחה באמת לסכן את הרפטורס במהלך כל המשחק.
כל הזמן נראה היה שאינדיאנה מתקרבת, אבל ללאורי ושות' היו תשובות. נורמן פאול נתן משחק יוצא מהכלל מהספסל והיווה למעשה את ההבדל בין שתי הקבוצות. חשוב לשים לב לסיאקם, כבר נכתב הרבה על ההתקדמות שלו השנה, אולי יצחקו עלי, אבל יותר מהכול הוא מזכיר את…  הגריק פריק. בדרך שבה הוא נכנס לסל, בדרך שבה הוא מתערב בהגנה. אמנם פחות חזק ומאיים כמובן (שזה עושה את כל ההבדל), אבל הגובה והסגנון דומים למרות שהיכולת שלו לקלוע שלשות דורשת מהשומרים שלו להתקרב אליו ומאפשר לו לעשות את הצעד הראשון.

טורנטו מצליחה להיראות טוב גם בלי לנארד וגם בלי לאורי.

121-105 לרפטורס.