בזמן שגמר הוא טור שמסכם את אירועי הגמר מהלילה האחרון בNBA (כי בגמר,לא ישנים).

 

אתמול דניאל גפן כתב טור שבו הוא מסביר שזה לא כוחות. אז גם הלילה זה לא היה כוחות, אבל לא מהכיוון שציפינו לו. קליבלנד עולה לשחק הלילה בלי קווין לאב, אבל עם תחושת שליחות, הגנה מצויינת ודקות אדירות של 2 הטנורים – לברון ג'יימס, קיירי אירווינג, כשגם ג'יי אר סמית' מגיע לסדרה, וטריסטאן תומפסון שולט ברחבות. קליבלנד מתפוצצת מהרגע הראשון, גולדן סטייט עשתה קצת קולות של חזרה ברבע השני, אבל בסופו של דבר זה היה הלילה של קליבלנד ולברון ג'יימס שדורסת את גולדן סטייט 120-90. יש לנו סדרת גמר, ועכשיו אתם לא רוצים לפספס את משחק 4 שיערך בשישי בלילה.

 

קליבלנד קאבלירס 120 – גולדן סטייט ווריירס 90 (2-1 לגולדן סטייט בסדרה) 

 

השמועות אומרות שקווין לאב רצה לשחק הלילה, אבל בקליבלנד העדיפו שהוא לא יסכן את עצמו. כנראה שהם ידעו משהו שאנחנו לא ידענו, כי קליבלנד פתחה את המשחק מצויין בשני צידי המגרש והסתערה עליו מהרגע הראשון. לברון פתח את המשחק עם אסיסט מצויין לקיירי אירווינג שנתן רבע ראשון פנטסטי (16 נק'):

 

במהלך הבא קיירי מלהטט בהגנה של גולדן סטייט ומוצא את ג'פרסון לשלשה פנויה לחלוטין:

קיירי ממשיך ללהטט בהגנה ונראה בלתי ניתן לעצירה:

זה לא ממש משנה מי שומר עליו, סטף או קליי, קיירי פשוט שובר קרסוליים:

בסוף הרבע הראשון קליבלנד יורדת ביתרון מבטיח של 17 נק', 33-16. קיירי היה מדהים עם 16 נק' באחוזים מטריפים וכך נראה השוט צ'ארט שלו מהרבע הראשון:

הרבע השני היה כבר יותר מוכר. גולדן סטייט עולה עם החמישייה השניה שלה ובהנהגתו של ליווינגסטון היא מתחילה לנגוס בפער של קליבלנד:

 

לא רק ליווינגסטון, גם ברבוסה נכנס טוב למשחק ומוצא את בארנס שמוריד את הפער ל 9 בלבד:

בקליבלנד לא נבהלים, לברון וקיירי חוזרים לשחק וטריסטן תומפסון שגם היה מצויין הלילה מסיים עם נקודות קלות כדי לשמור את קליבלנד במרחק ביטחון סביר:

 

אלו עדיין הדקות של גולדן סטייט ומי אם לא שון ליווינגסטון קולע את סל השדה האחרון שמסיים את הרבע ומוריד את הקבוצות בפער סביר של 8 נק', 51-43 לקליבלנד (הייתה אח"כ נקודה נוספת של קליבלנד מהקו):

 

הרבע השלישי נראה בדיוק כמו הרבע הראשון. קיירי אירווינג מייצר לעצמו מצבי קליעה קלים וקליבלנד שוב בורחת:

בינתיים סטף קארי עומד על 2 נק' בלבד. הוא לא מצליח לייצר נקודות ולא מצליח להיכנס למשחק. המהלך היחידי שאפשר לספר עליו בשלב הזה הוא ההסתבכות המוזרה של לברון וקארי:

 

לברון מצידו נותן את הרבע החזק שלו ברבע השלישי ואפילו קולע שלשה במתפרצת שמעלה את קליבלנד ליתרון 70-48. קצת לאחר מכן קארי סוף סוף קולע את השלשה הראשונה שלו כשגולדן סטייט מנסה לתת תשובה:

סטיב קר מעלה את ליווינגסטון בניסיון לצמצם את הפער ויש תחושה של קצת מלחמה מצד גולדן סטייט, אבל לא הלילה. ג'יי אר סמית' גם מחמם את הידית ולברון ג'יימס מראה שהלילה קליבלנד הגיעה להלחם כשהוא מריץ מתפרצת, נופל ובסוף מרים את הקהל:

אלו הדקות שבהן קארי משיג את רוב הנקודות שלו, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי כשהמומנטום כולו שייך לקליבלנד שיורדת ביתרון 89-69 למרות המהלך הבא של קארי:

הרבע הרביעי נפתח עם שתי שלשות מהירות של ג'יי אר סמית' ושאמפרט והקבוצות הולכות לגארבג' מתמשך שמסתיים בניצחון ענק של קליבלנד.

 

כמה תובנות מהמשחק:

1. הגנה, ריבאונד ושוב הגנה

אם בשני המשחקים הראשונים דיברנו על היציאה הנרפית של שחקני קליבלנד לזריקות של גולדן סטייט, אז מסתבר שהם יכולים גם אחרת:

קליבלנד אמנם קלעה 120 נק', אבל מה שהכניס אותה לקצב הייתה הגנה אגרסיבית ומאבק על כל פוזשן התקפי או הגנתי. 

המאבקים של קליבלנד על כל פוזשן התקפי או הגנתי הביאו לכך שטריסטן תומפסון היה עם 7 ריב' התקפה במחצית לעומת 3 בלבד של גולדן סטייט כולה. 

קליבלנד מנצחת 52-32 מתחת לסלים שמתורגמים ל 91 זריקות מהשדה לעומת 76 בלבד של גולדן סטייט. 15 זריקות יותר!!!

 

לברון הוביל את קליבלנד עם 32 נק', 11 ריב' ו 6 אס'. קיירי קלע 30 נק' עם 8 אס', ג'יי אר סמית' הוסיף 20 נק', טריסטן תומפסון היה מצויין עם 14 נק' ו 13 ריב' וריצ'רד ג'פרסון השלים חמישייה חזקה עם 9 נק' ו 8 ריב'. מהספסל לא היו ניצוצות מיוחדים מלבד הגנה טובה של שאמפרט (דלבדובה רק 7 דקות בהן סיים עם מדד פלוס מינוס הכי נמוך בקבוצה 10- ). 

 

בגולדן סטייט קארי מסיים עם 19 נק' (6-13 מהשדה, 3-9 מהשלוש), בארנס עם 18 נק' ו 8 ריב', איגואדלה עם 11 נק', קליי עם 10 נק' ודריימונד גרין עם 6 נק' ו 7 אס'.

 

2. ביתיות 

ידענו שקליבלנד קבוצה ביתית וזה גם בלט מאוד מול טורונטו. מצד שני, אף אחד לא ציפה שקיירי אירווינג יהפוך משחקן של 18 נק' ב 33% לשחקן של 30 נק' ב 48%, שג'יי אר סמית' שקלע בממוצע 2 שלשות למשחק עם 28% יקפיץ את המספרים שלו ל 5 שלשות ב 50% ושלברון…. בעצם מלברון כן ציפינו. 

קליבלנד קבוצה ביתית מובהקת, ואם למישהו היה ספק לגבי זה אז הלילה הוא קיבל את התשובה המוחצת שלו.

 

3. קווין לאב 

הציניקנים יטענו שקליבלנד טובה יותר בלעדיו ועובדה – הם ניצחו הלילה. מצד שני, משחק הכדורסל מורכב יותר משחור ולבן. קליבלנד הגיעה למשחק של להיות או לחדול. קיירי אירווינג נתן את משחק הפלייאוף הטוב ביותר שלו ואלו פרמטרים שלא קשורים או תלויים בקווין לאב. אם אתם שייכים לקבוצה שחושבת שקווין לאב לא צריך לפתוח במשחק הבא, אתם מוזמנים להצביע בסקר של ESPN:

 

4. סטף קארי וקליי תומפסון 

הם אמנם סיימו עם 29 נקודות משותפות, אבל קרי היה עם 2 נקודות בזמן שהמשחק היה חי. ברבע השלישי הוא ניסה לקחת על עצמו, אבל זה היה כשקליבלנד כבר היו ב20 הפרש, והדבר היחיד שזה שינה זה שזה עזר לו להגיע ל19 נקודות. קליי עם 10 נקודות ברבע השני אבל פתיחה נוראית כשהוא לא מצליח לקלוע משום מקום כולל העונשין. גם אחרי הרבע השני הוא לא עשה כלום. 29 נק' ביחד זו בדר"כ התפוקה של אחד מהם. זה המשחק השלישי ברציפות שהשחקן הטוב ביותר של גולדן סטייט הוא מישהו אחר, הלילה זה היה האריסון בארנס עם 18 נק', 8 ריב' ו 3 אס' ב 7-11 מהשדה.גולדן סטייט צריכה את הספלאש ברודרס ולא יכולה להמשיך להשען על שחקני המשנה. דריימונד גרין שהבליח לרגע במשחק הקודם חזר לגודלו האמיתי.

השאלה האמיתית היא האם קליבלנד באמת מצאה את הנוסחא לעצור את קליי וסטף או שפשוט מסיבה לא ברורה גולדן סטייט לא תוקפת איתם מספיק. שניהם זרקו הלילה 13 זריקות בלבד (ושיחקו גם 30 דקות בלבד). בסופו של יום גולדן סטייט הקבוצה הכי מאוזנת בליגה ועדיין היא צריכה את הכוכבים שלה. 

המשחק הבא צריך להיות רשום על אחד משניהם.

 

5. שון ליווינגסטון 

עוד משחק שליווינגסטון עולה מהספסל ומשנה מומנטום. הקולות מסביב טוענים שליווינגסטון צריך לשחק יותר דקות, השאלה היא על חשבון מי?

ליווינגסטון הוא גארד בגוף של סמול פורוורד. הוא יכול לשחק בעמדות 1-3, אבל אלו העמדות שבהן הקבוצה הכי עמוסה. 

איגואדלה ובארנס חשובים מאוד בשביל המץ'-אפ ההגנתי מול לברון. סטף וקליי ימשיכו לשחק את הדקות שלהם ועכשיו סטיב קר צריך למצוא את הדרך להשתמש ביתרונות של ליווינגסטון ומצד שני לשמור את הקלפים החזקים שלו על המגרש. 

 

לתקציר המשחק באתר ה NBA.

 

טופ 5 מהלילה:

בלילה שכולו קליבלנד, גולדן סטייט הצליחה לדחוף מהלך אחד, ובטופ אין הפתעה, לברון ג'יימס