מדי שלישי נעלה פה טור לסיכום השבוע שהיה ב-NBA.
גולדן סטייט וקליבלנד לא שומרות
לא מעט פרשנים חזו שגולדן סטייט תעבור את 67 הנצחונות, ואפילו בקלות. זה היה האובר\אנדר של וגאס לווריורס, ואם הימרתם על אובר, אתם יכולים להתחיל לחשוש. גולדן סטייט פותחת את העונה עם 3 הפסדים בשבעת המשחקים הראשונים, וגם בנצחונות היא לא נראית טוב. בצד השני של היבשת, קליבלנד חוטפת בראש מקבוצות כמו אורלנדו (דווקא טובה העונה), ניו יורק (ממש לא), ניו אורלינס (איפשהו באמצע) וברוקלין (הפסד קטן, אבל לקבוצה רעה). מה לעזאזל קורה פה?
מבט על הדירוג ההגנתי של שתי הקבוצות מסביר את הבעיה. גולדן סטייט במקום 26 בליגה עם 108.4, קליבלנד במקום 27 עם 109.8.
במקרה של הווריורס, זו הפתעה לרעה. כולנו קראנו ושמענו על ההתקפה הנפלאה של הווריורס, פחות קראנו ושמענו על ההגנה העוד יותר נפלאה שלהם. ההגנה שלהם בשלוש העונות האחרונות הייתה טופ 3 בליגה, וזה מה שהפך אותה לקבוצה כל כך דומיננטית. היו קבוצות התקפה גדולות אחרות בהיסטוריה (פיניקס למשל) אבל הן לא הגיעו רחוק בגלל ההגנה. גולדן סטייט הפכה לקבוצה היסטורית כי הייתה לה גם הגנה. ההתקפה של הווריורס עדיין מדורגת ראשונה בליגה עם 115.6 נקודות, 4.6 לפני ההתקפה של אורלנדו, אבל זה לא עוזר לה, וזו כנראה הדוגמא הכי טובה ללמה הגנה כל כך חשובה, ואיך הגנה עושה את ההבדל בין קבוצה נחמדה, לקבוצה היסטורית. גולדן סטייט מדורגת נמוך בכל מדד אפשרי: אחוזי שדה של היריבות, אחוזי עונשין של היריבות, ריבאונד התקפה של היריבות, איבודים של היריבות. אין כאן איזה חור שמצאו בהגנה של הווריורס, זה פשוט עניין של פוקוס, ושחקני גולדן סטייט מאבדים אותו בקלות רבה מדי.
ב-3 השנים האחרונות, בעונה הסדירה, גולדן סטייט שיחקה בצורה סבירה חלק גדול מהמשחק, אבל היו לה דקות של כדורסל טוטאלי שבהן היא הייתה מסוגלת לרוץ 20-0 בתוך דקות מעטות ולסגור משחקים. אחרי הריצות היא הייתה שומרת מרחק סביר מהיריבה. העונה הווריורס פותחים יתרון בכדורסל טוב, ואז מאבדים עניין במשחק. זה קרה נגד טורונטו, ואחרי שהובילה ב-8 ברבע הרביעי, הם פתאום הפסיקו לשחק, ורק 10-0 בדקה וחצי האחרונות השאירו אצלה את הנצחון. זה קרה גם נגד וושינגטון, והווריורס התעוררו רק כשהוויזארדס הובילו ב-16 הפרש. זה קרה נגד דטרויט, שיתרון 11 של גולדן סטייט בסיום הרבע השלישי הפך לחסרון דו ספרתי באמצע הרבע הרביעי. גם במשחק הזה ראינו נסיון לקאמבק, אבל דווקא הפיסטונס שמרו על המשחק ולא נשברו מהריצה של האלופה. לגולדן סטייט יש יותר מדי דקות רעות, ומעט מדי דקות מצויינות. עם הכדורסל הזה הם לא יעברו סיבוב ראשון. מצד שני, למי שלא שם לב, אנחנו עדיין באוקטובר, והעונה הסדירה עדיין ארוכה מאוד. גולדן סטייט לא מחפשת לשבור שיאים, רק להגיע לפלייאוף עם יתרון ביתיות. סביר שזה עדיין יקרה. חפשו אותם בינואר.
בצד של קליבלנד הבעיה קצת יותר גדולה. זה המשך ישיר של מה שקרה בחצי השני של העונה שעברה. זו בעיה פרסונלית. תראו את הקלות שבה קריסטאפס פורזינגיס קולע על לאב
זה יותר קל מאימון. לאב לא יכול לשחק סנטר בשום מצב. הוא הולך לאיבוד בפיק אנד רול והשמירה על הטבעת מזעזעת. ההבדל בין לאב על הפרקט ללאב על הספסל בדירוג הגנתי הוא 15 (!) נקודות. ומילא אם לאב משמש כסנטר כשלפניו יש שומרים סבירים ומעלה. אבל כשלפניו יש את דרק רוז, ג'י אר סמית' בלי חשק ודווין וייד, זה מתכון לאסון. הבעיה של לו היא שטריסטאן תומפסון בכושר נוראי ואלה שני הסנטרים שיש לקליבלנד. אחרי שניסו את לברון כרכז, אולי זה הזמן לנסות אותו כסנטר.
בעונה שעברה קליבלנד סיימה שניה במזרח בזכות חצי ראשון טוב של העונה. החצי השני היה מזעזע. העונה הבעיות מתחילות מהמשחק הראשון, וזה אומר שקליבלנד עלולה למצוא את עצמה בלי יתרון ביתיות החל מהסיבוב הראשון (אני ממש לא ארחיק לכת ואומר מחוץ לפלייאוף. לא סביר שזה יקרה). הם הוכיחו שהפלייאוף הוא סיפור אחר לגמרי, האם גם השנה זו המטרה? טיירון לו חייב להתחיל למצוא פתרונות לבעיות שלו בהגנה.
ועדיין יש קבוצה אחרת עם ההגנה הכי רעה בליגה
אז ההגנה של הווריורס נראית לא טוב, וזה לא אופייני. ההגנה של קליבלנד נראית רע וזה לא הפריע לה בפלייאוף האחרון. זה עדיין יותר טוב ממה שקורה בצד הזה של המגרש אצל מיניסוטה: ההגנה של הזאבים לא נראית, וזה מאוד אופייני והמשך ישיר לבעיה שהייתה שם בעונה שעברה. ג'ף טיג בעייתי, וויגינס לא יציב, אבל הבעיה הגדולה היא קארל אנתוני טאונס, אחד הצעירים המבטיחים בליגה. לפני תחילת העונה הוא נבחר במשאל המנג'רים כשחקן שהיו מתחילים איתו קבוצה. כנראה שצריך לעשות על השאלה הזו חשיבה מחדש, כי אפילו גרג מונרו נראה לידו כמו שומר ענק.
Hide your eyes: Through 5 games, the Wolves have given up nearly 120 per 100 with KAT on the floor.
— Jason Patt (@Bulls_Jay) October 26, 2017
זה לא רק המספרים, זה גם, ובכן, איך שהוא נראה על המגרש:
Karl Anthony Towns defense thread- I have no idea what he's doing here. Is he scared of contact? pic.twitter.com/gE1XjUhiIR
— AQ (@Abdiqalis) October 26, 2017
ועוד אחד:
My eyes pic.twitter.com/VvZ90cem5O
— AQ (@Abdiqalis) October 26, 2017
וזה לא נגמר
did this man really put his hands away to not block pg?? Halp pic.twitter.com/J0a5h7gdjK
— AQ (@Abdiqalis) October 26, 2017
זה כבר ממש מביך
It's really a bummer that this is how Karl-Anthony Towns defends. pic.twitter.com/Ie7XyAOnLN
— Dane Moore (@DaneMooreNBA) October 23, 2017
וכאן דוגמא לשמירה רעה של קא"ט אבל לא רק שלו
lmfao who's mans is this dancing on the court pic.twitter.com/wDzn6cFgal
— AQ (@Abdiqalis) October 26, 2017
מיניסוטה מדורגת אחרונה בדירוג הגנתי עם 114.3 נקודות. אחרי דאלאס, אחרי ברוקלין, אפילו, רחמנא ליצלן, אחרי קליבלנד וגולדן סטייט. העניין הוא שבניגוד לקבוצות האחרות למיניסוטה יש את כל מה שצריך בשביל להיות קבוצת הגנה הרבה יותר טובה: וטרנים שאמורים להנהיג את הקבוצה בצד הזה של המגרש (באטלר, גיבסון), צעירים אתלטיים (וויגינס, קא"ט), והכי חשוב, מי שנחשב בעבר למאמן ההגנתי מספר אחת ב-NBA, ואחד שלא נותן שימרחו אותו. מה לעזאזל קרה לתום תיבודו ואיך הוא מקבל את החרא הזה מהשחקנים שלו? לא ברור.
מיניסוטה בינתיים במאזן 3-3 עם 2 נצחונות צמודים על אוקלהומה סיטי (שזה סימן שאלה בפני עצמו) ו-2 תבוסות לקבוצות מזרח שעל הנייר אמורות להיות פחות טובות ממנה (אינדיאנה ודטרויט). זה בכלל לא מפליא שג'ימי באטלר לא שיחק ב-2 התבוסות, ועדיין זה לא היה צריך לקרות. הטימברוולבס חייבים להתחיל להתאפס על ההגנה שלהם, אחרת גם העונה הם יראו את הפלייאוף מהבית. אין להם את הקרדיט של קליבלנד וגולדן סטייט. הם לא נחשבים לקבוצת לוטרי כמו ברוקלין ודאלאס. הם לא אמורים להיות בצד הזה של הדירוג ההגנתי.
יוסטון מצליחה לזרוק יותר שלשות
לא חשבנו שזה אפשרי, אבל יוסטון הצליחה לעלות במספר השלשות שהיא זורקת. בעונה שעברה היא זרקה 40 שלשות, מתוך 87 זריקות. העונה היא עלתה ל-43 שלשות מתוך 82 זריקות. חצינו את גבול 50%. לצערם של דאנטוני ומורי היא קולעת באחוז רע מאוד – 31.1%. גולדן סטייט זורקת 9 שלשות פחות, וקולעת אותה כמות שלשות כמו יוסטון.
מעניין אם זה היה נראה אחרת עם פול בריא. בנצחון על שארלוט יוסטון זרקה 57 שלשות לעומת 28 זריקות ל-2. בקרוב יאסרו על שחקנים ביוסטון להכנס לצבע עם הכדור.
החיים אחרי ראסל
אם מסתכלים על המספרים של ויקטור אולדיפו ופול ג'ורג', לא בטוח שהם באמת החליפו קבוצות. הנה המספרים של שניהם בעונה שעברה והעונה:
ויקטור אולדיפו:
עונה | משחקים | min | FGM | FGA | FG% | 3PA | 3PM | 3P% | EFG% | FTM | FTA | FT% | OR | DR | TR | AST | STL | BLK | TO | PTS |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2016-17 | 67 | 33.2 | 6.1 | 13.9 | 44.2% | 1.9 | 5.3 | 36.1% | 51.0% | 1.7 | 2.3 | 75.3% | 0.6 | 3.8 | 4.3 | 2.6 | 1.2 | 0.3 | 1.8 | 15.9 |
2017-18 | 6 | 31.3 | 8.3 | 16.7 | 50.0% | 2.5 | 5.3 | 46.9% | 57.5% | 6.3 | 7.2 | 88.4% | 0.3 | 4.2 | 4.5 | 3.2 | 1.8 | 0.7 | 3.5 | 25.5 |
פול ג'ורג':
עונה | משחקים | min | FGM | FGA | FG% | 3PA | 3PM | 3P% | EFG% | FTM | FTA | FT% | OR | DR | TR | AST | STL | BLK | TO | PTS |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2016-17 | 75 | 35.9 | 8.3 | 18.0 | .46.1% | 2.6 | 6.6 | .39.3% | .53.4% | 4.5 | 5.0 | .89.8% | 0.8 | 5.8 | 6.6 | 3.3 | 1.6 | 0.4 | 2.9 | 23.7 |
2017-18 | 6 | 33.3 | 7.2 | 16.8 | .42.6% | 2.8 | 7.3 | .38.6% | 51.0% | 2.3 | 2.5 | .93.3% | 0.5 | 4.2 | 4.7 | 2.5 | 2.7 | 0.5 | 2.5 | 19.5 |
שני השחקנים ירדו בדקות. ועדיין אולדיפו עושה הרבה יותר, בזמן שג'ורג' ירד בכל הקטגוריות, כולל כאלו שלא מושפעות מכמות הדקות, למעט חטיפות. זה קשור לבטחון של שחקן, ולנגיעות בכדור. ליד ווסטברוק היו דקות ארוכות שאולדיפו פשוט לא נגע בכדור. כשהכדור כבר הגיע אליו הוא הכריח מהלכים ביעילות נמוכה מעצם העובדה שהוא פשוט לא ידע מתי יקבל את הכדור בפעם הבאה. זה פגע לו משמעותית ביעילות. באינדיאנה (בטח בלי מיילס טרנר) הוא השחקן המרכזי בהתקפה, ולידו יש רכז שהוא מנהל משחק ומחפש פחות את הקליעה של עצמו. זה נותן לו המון בטחון במשחק של עצמו ומאפשר לו להכנס למשחק הרבה יותר טוב.
ג'ורג' מגלה את הבעיה ההפוכה. אמנם בתחילת העונה ווסטברוק הרבה פחות זורק והרבה יותר מחפש את החברים. ההגעה של כרמלו עשתה את ההיפך וג'ורג' חזר למצב שבו הוא לא יודע מתי יקבל את הכדור הבא, והבטחון יורד.
שישה משחקים זה עדיין מדגם קטן מאוד. אנחנו נמשיך לעקוב. עוד שתי מילים על כרמלו וסבוניס.
כרמלו יכול לדבר על זה שהוא שלישי בהיררכיה, אבל בפועל זה לא קורה. כרמלו לוקח 18.8 זריקות במשחק, בדיוק (על העשירית) כמו שלקח בניקס בעונה שעברה. כרמלו לא ויתר על זריקות. הוא קולע באחוז טוב יותר, כי יותר זריקות מגיעות ממהלכים קבוצתיים ופחות מבידודים. הוא מקבל פחות דאבל טימים ויש לו יותר מקום לפעול. עדיין, הוא לא ירד מהמעמד שלו ולא מתכנן. בהפסד הראשון למיניסוטה הוא לקח את השלשה שכמעט נצחה את המשחק. זו הייתה זריקה מצויינת. לגבי הזריקה שהוא לקח במשחק השני, הרבה פחות טובה.
הזריקה האחרונה של כרמלו נגד מיניסוטה. במשחק הראשון זה היה מצויין. במשחק הזה קצת פחות טוב. הוא לא בא להיות ניצב בהצגה. pic.twitter.com/912PqFzjjV
— The orange ball IL (@sagirefael) October 30, 2017
כרמלו לא בא להיות ניצב. אין שום מהלך ושום תכנון. הוא רץ לווסטברוק לקבל את הכדור, ומרגע שקיבל אותו הוא מסתכל רק על הסל. ככה לא נראה שחקן שמוותר על האגו שלו.
סבוניס נראה מצויין בינתיים באינדיאנה. זה שילוב של שנה שניה בליגה, כמו גם משחק ליד רכז מוסר. הוא עובד קשה על המגרש ורושם דאבל דאבל מרשים של 13-10. זה לא רק שיפור של דקות משחק, גם בנרמול ל-36 דקות הוא עלה בצורה משמעותית. עדיין OKC היא קבוצה שתתקדם בפלייאוף ואינדיאנה תתקשה להגיע אליו. לאינדיאנה יש התקפה נפלאה והגנה מזעזעת. בינתיים היא עומדת בציפיות מטור פתיחת העונה: היא שומרת על מעמדה כ-EVEN STEVEN (תמיד יוצאת מאוזנת) בליגה, ושומרת על בינוניות. אם החברה שם יתחילו לשמור, הם בוודאות יגיעו לפלייאוף. עם ההתקפה שיש שם כרגע, הם יכולים עדיין להגיע, למרות ההגנה ובגלל חולשת המזרח.