בעולם אוטופי היינו מקבלים עכשיו סדרת גמר מצויינת, קרב אדיר בין 2 מהשחקנים הכי טובים בפלייאוף האחרון – קוואי לנארד וקווין דוראנט. בשיא הבריאות, בשיא הכושר. במציאות קווין דוראנט שיחק 12 דקות בגמר, קוואי שיחק פצוע מאז הסדרה נגד פילדלפיה. ועדיין קיבלנו סדרת גמר מצויינת. איכשהו אנחנו תמיד רוצים לשפץ את המציאות. לשפר עוד משהו קטן, שינוי קטנטן יהפוך הכל למושלם. זה לא יקרה. תמיד יהיה עוד משהו. בסופו של דבר המציאות סבבה כמו שהיא.

אלופים!

הרשתות החברתיות כבר גועשות עם כוכביות, ופוסטים שטוענים שטורונטו היא האלופה הכי חלשה ב-10\15\20 השנים האחרונות.כנראה שצריך להזכיר לאנשים את חוקי הפורמט של משחק הכדורסל. במשחק כדורסל המטרה של קבוצה היא לעלות על הפרקט ולנצח את השחקנים שהקבוצה השניה מעלה נגדה. הם לא צריכים לנצח את השחקנים שעל הפרקט + תפוקה של שחקנים שנפצעו. הם לא צריכים לנצח את האלופה של 2012, או 2014. הם צריכים לנצח רק את מי שעל הפרקט מולם. יש עוד כל מיני כללים וטורונטו עמדו בכולם והם אלופים.

אבל אבל אבל…. גולדן סטייט איבדה את דוראנט וקליי. נכון, זה קרה. הבעיה היא שאם נתחיל לשים כוכביות על אליפויות לא ישארו אליפויות שאין עליהם כוכבית. תמיד יש פציעה, תמיד יש חוסר, תמיד יש שחקן שנעלם. ג'אמיר נלסון חזר פצוע לגמר הליגה ב-2009. אז האליפות של הלייקרס באותה עונה עם כוכבית? ב-2012 מיאמי התמודדה מול ווסטברוק-דוראנט-הארדן-איבקה הרבה לפני השיא. שימו גם שם כוכבית. ב-2013 פופ השאיר את טימי בחוץ במהלך מכריע. פופוביץ' אף פעם לא טועה. שווה כוכבית. ב-2014 ווסטברוק נפצע בסיבוב הראשון בפלייאוף. שימו כוכבית גם על האליפות של הספרס. על 2015 יש כל כך הרבה כוכביות שאני לא רוצה להתחיל עם זה. 2016 עם ההרחקה של גרין, קרי ששיחק לא בכשירות מלאה וכו'. תמיד יש כוכביות. גם מייקל התמודד באליפות הראשונה שלו עם לייקרס פצועה ומבוגרת. אין אליפויות טובות יותר ואליפויות טובות פחות. חוקי הפורמט זוכרים? ניצחתם 16 משחקים בפלייאוף – אתם אלופים.

אז הראפטורס עלו על הפרקט ונצחו את הקבוצה שמולם. אבל אבל אבל זה היה צמוד יותר ממה שזה היה צריך להיות. עם דוראנט לא היה להם סיכוי. אז דבר ראשון תקראו שוב את הפסקה הקודמת. דבר שני אפשר לטעון נגד. מזכיר לכם שלטורונטו היה מאץ' אפ מצויין עם גולדן סטייט גם עם דוראנט. FVV\לאורי על קרי, גרין על קליי, סיאקם על דריימונד. זה אחלה מאץ' אפ למה שהיה. ראוי להזכיר ששני הנשארים היו DPOY בעבר. אין חורים בהגנה. מאז שFVV התחיל לקלוע, ללאורי הפסיקו לרעוד הביצים, וסיאקם הפך למה שהוא גם בהתקפה אין יותר מדי חורים (במשחקים שגרין קלע הנצחונות היו יותר מובהקים). איך זה היה נגמר? לא נדע לעולם. הצהרות אפשר להצהיר בלי סוף. אפשר לעשות את זה ב-280 תווים ושכל העולם יתפוצץ. אפשר ב-2500 מילה מנומק עד רמת הפסיק. לא זה אמת מוחלטת ולא זה. אין ולא תהיה תשובה אחת. רוצים רק להתווכח, תהנו. בעיני שאלות של מה היה אילו הם הכי מיותרות בעולם. כמו שכתבתי בהתחלה, המציאות דיי סבבה.

הפציעות עבדו לטובת הראפטורס. על כך אין מחלוקת.

אבל אבל אבל הם לא ישחזרו את זה עוד פעם. כנראה שלא, בטח אם קוואי עוזב. אז מה? אל תבלבלו חד פעמיות עם חולשה. יש השוואות לדאלאס של 2011 ולא במקרה. דאלאס דיי התפרקה אחרי אותה אליפות מרגשת, אבל תוך כדי פלייאוף זה היה יציב כמו סלע. יכול להיות שגם טורונטו תתפרק. זה לא מקטין את ההישג שלהם העונה. ברור לי שאליפות נוספת תעצים את הנרטיב, היא לא תשנה את הקבוצה שהייתה על הפרקט.

אוהדי הראפטורס יספרו לכם שהם זכו לזלזול רבתי מאז ומעולם. אולי כן ואולי לא. כנראה שכן. הם בטוח זכו לזלזול גם בפלייאוף האחרון. עבדכם הנאמן לא חף מפשע. אחרי משחק 3 בסדרה נגד מילווקי הקלטנו פודקאסט שכבר התחיל לנתח את הגמר בין הווריורס ומילווקי. אף אחד לא ספר אותם לפני הגמר. כי אלה הווריורס, ואלה הראפטורס. שזה שזה זלזול באינטליגנציה של צופי הליגה. עכשיו הם זוכים לזלזול ששמור רק לאלופות. אגב, מנסיון, כאוהד קבוצה שעברה את המקלחת הזאת ב-2015, אני יכול להגיד לכם שזה לא הזיז לי את הביצה השמאלית. הייתי שיכור מדי.

לטורונטו היה כוכב על. ללא ספק השחקן הכי טוב בפלייאוף הנוכחי, ובעיני משהו קצת ג'ורדני. כתבתי את זה גם בטור הקודם. לברון עשה פלייאופים טובים יותר עם מספרים טובים יותר. אבל משהו אצל קוואי היה אחר שמתחבר לי יותר למורשת של הגדול מכולם. מייקל היה דואג שהקבוצה תהיה איתו כל הזמן. הוא סחב אותם על הגב, אבל נתן להם גם לסחוב והשתלט איפה שצריך. לברון פשוט משתלט. היכולת הזאת להגדיל אחרים, לתת להם הזדמנות לזרוח, ועדיין לשמור את היד על הדופק הופכת קבוצה טובה לקבוצה מצויינת. וזה הערך המוסף שקוואי הביא.

לטורונטו היה אקס פקטור מרשים מאז מילווקי. FVV – כן ירבה זרעך כל פלייאוף. לטורונטו יש והיה מנהיג שהתעלה על עצמו – לאורי עם כמה משחקי פלייאוף מרשימים. היציאה שלו היום לדרך מלוע תותח סימנה את הכיוון. לטורונטו היה צעיר שנגע בפוטנציאל שלו, פוטנציאל שאף אחד לא ראה. פסקל סיאקם זה גניבה רצינית בבחירה ה-28. שאפו לראפטורס.את כל זה הם עטפו בשחקנים הנכונים במקומות הנכונים עם המאמן הנכון. קראתי לפני כמה ימים שניק נרס לא מקבל מספיק קרדיט. כולם מדברים עליו. כמה קרדיט עוד אפשר לתת? עונת רוקי מדהימה.

וכבוד למסאי יוג'ירי. אומרים שהיריב הכי גדול של הטוב הוא הטוב יותר. אז מסאי יוג'ירי לא הסתפק בטוב, ורצה מצויין. בגלל זה הוא פיטר את קייסי, והסתכן בטרייד על קוואי. עם תוצאות אי אפשר להתווכח. לטורונטו היה מזל של אלופים – לכל האלופות יש. אחרת היו קוראים לזה מזל של לא אלופים.

ולאלופה היוצאת

עוצמת הרגשות והדיון שהוציאה הפציעה של קווין דוראנט הפתיעה אותי מאוד. זה לא סוד שדוראנט הוא אחד השחקנים השנואים בליגה, מואשם באובדן התחרותיות, טרמפיסטיות, בזבוז זמן בטוויטר, וכנראה בגרעון הכלכלי האמריקאי. הופתעתי שהפציעה שלו הזיזה קצת את המחט שם. יכול להיות שזה סתם ההייטרים מפחדים לרקוד לו על הדם עכשיו. ועדיין.הנרטיב הוא שדוראנט הקריב את עצמו למען הקבוצה. לא מעט פרשנים מאשימים את הווריורס בפציעה. הנה השנקל שלי.

קווין דוראנט לא הקריב את עצמו. הוא בא לעבודה. עבודה שמשלמים לו עליה 30 מליון דולר בשנה. בין אם הקבוצה לחצה עליו או לא, בין אם התקשורת לחצה עליו או לא, בסופו של דבר זו הייתה ההחלטה שלו לעלות לשחק. סביר להניח שאם לא היה עולה היו קוראים לו רכרוכי ועוד כל מיני שמות נוראיים, אבל האכילס שלו היה נשאר שלם. אולי היה אובדן אמון עם הקבוצה, אבל לא שנה בחוץ. יכול להיות שהייתה שם רשלנות רפואית, אבל אני מתקשה להאמין שהקבוצה הסתירה ממנו מידע (מה גם שהיו רופאים של דוראנט במיקס, שלא קשורים לקבוצה). הוא לא עלה ב-100% כשירות, אבל התוצאה של מה שקרה לא הייתה צפויה (למרות שכולכם ידעתם כי יש לכם מסך 65 אינץ' עם 4K ופוטנציאל להיות רופאים כי ראיתם 8 עונות של האוס). לא נראה לי שדוראנט לקח אותה בחשבון כשהוא עלה לשחק. בגלל זה גם לא הייתה הקרבה. חייל שיוצא לאיזור לחימה לוקח בחשבון שאחת התוצאות יכולה להיות מוות. הוא עדיין יוצא. זו הקרבה. אף שחקן לא חושב על פציעה כשהוא עולה על הפרקט.

גולדן סטייט התמוטטה כמו מגדל קלפים. בפלייאוף שעבר הבעיה הכי גדולה שלה הייתה בעומק של שחקני הכנף. בקיץ לא היה לה יותר מדי כלים לתקן. הכלי העיקרי היה המיני מיד לוול. היא העדיפה להשקיע אותו בקאזינס במקום מקגי ופאצוליה. זה היה מיותר. בכנפיים הם הסתפקו בג'ייקוב אוונס הרוקי שלא שיחק כמעט. זה יצר עומס עצום על קליי, דוראנט, איגי. דוראנט קרס והגדיל את העומס על קליי ואיגי. הווריורס ידעו לחלק עומס על איגודלה, עד שקליי קרס, ויחד איתו הווריורס. זו לא ביקורת בדיעבד. גם בזמן אמת חשבתי שזו טעות להביא את קאזינס. גם בטור פתיחת העונה ציינתי פציעות כסיבה לאי זכיה באליפות העונה. אני לא אומר את זה כדי לטפוח לעצמי על השכם. אני בסך הכל רוצה להגיד שזה בהחלט היה משהו שאפשר היה לצפות אותו, ולכן אני חושב שבוב מאיירס והנהלת הווריורס עשו עבודה רעה בקיץ האחרון.

סופו של עידן. סופה של שושלת. גולדן סטייט עוברת בעונה הבאה לצ'ייס סנטר. היא ציפתה לעשות זאת כאלופה. היא ציפתה לעשות זאת עם קווין דוראנט, סטף קרי וקליי תומפסון. העונה הבאה כבר דיי אבודה. דוראנט וקליי יצטרכו שיקום של 9-12 חודשים (לא פורסמו טבלאות זמנים) וסיכוי סביר של  יחזרו כמו שהיו. לעונה הבאה זה כבר יהיה מאוחר מדי. אחריה איגודלה כנראה כבר יפרוש, קרי ודוראנט יהיו בני 33, דוראנט אחרי פציעה שמשנה קריירה של שחקנים. אני מתקשה לראות אותם חוזרים. כל זאת בהנחה שהווריורס מחתימים את דוראנט וקליי.

אני מניח שהשמועות יתחילו לזרום מהר מאוד. כרגע הדיבור בליגה הוא שדוראנט עדיין יקבל הצעות לחוזה מקסימום, ולאור הפציעה סביר שירצה חוזה ארוך כמה שניתן. הדיבור הוא שהווריורס יתנו לו את החוזה הזה בחפץ לב. יש עוד שבועיים עד תחילת הפרי אייג'נסי והרבה יכול לקרות. קבוצות עלולת להזכר שהם ישלמו לדוראנט על שנה בחוץ, ואין להם מושג מה הם יקבלו בחזרה, ומתי בדיוק. עם סנטימנטים לא הולכים למכולת. עם סנטימנטים והקרבה הולכים לשחק בדנבר על חוזה מינימום. תשאלו את אייזיה תומאס.

הפציעה של קליי קרתה רק עכשיו והליגה עוד לא עיכלה אותה. אבל גם זה משפיע על ההחלטות של הווריורס ושאר הליגה. אני לא חושב שגולדן סטייט ירצו לפתוח את הצ'ייס סנטר עם קבוצת קצה פלייאוף. זה מה שהם עם קרי ודריימונד מוקפים באלפונזו מקיני-ים. אני לא חושב שגולדן סטייט ירצו לשלם 300+ מליון דולר על קבוצה כזו. זו תהיה העלות במידה ויחתימו מחדש את קליי ודוראנט עם מס מותרות. והמשמעות שהם לא יוכלו לצרף לסגל יותר משחקני מינימום.

בוב מאיירס בכה מול העיתונאים. אבל בסופו של דבר בהחלטות הווריורס הם אול ביזנס. אין להם בעיה להיפרד מאוקלנד ולעבור לסן פרנסיסקו. הפרידה הזו התחילה כבר ב-2016. כשהם יכלו לדרוש ולקבל 250 דולר על הכיסא הכי גרוע בבית. האם הם ימלאו את הצ'ייס סנטר עם קבוצת קצה פלייאוף? במחירים שהם לוקחים כרגע, האוהדים באולם הם לרוב עשירי סן פרנסיסקו. אלה באים לראות את ההצגה הכי טובה בעולם. אם זו לא ההצגה הכי טובה בעולם, הם לא יבואו. מחירי הכרטיסים ירדו. הווריורס יתחילו להפסיד כסף. לא יודע אם הם ילכו בדרך הזו. עוד חזון למועד.

וסטף קרי? אין מה להתרגש. קרי שחקן היסטורי. האינטרנט יתמלא בויכוחים האם הוא נחנק או לא. הנרטיב של ההחנקות יועצם. אי אפשר לקחת ממנו את ההישגים שלו. אי אפשר לקחת ממנו את איך שהוא השפיע על המשחק. אי אפשר לקחת ממנו את הגרביטי שלו תוך כדי משחק. טופ 50, טופ 30, טופ 10. זה לא סבב הATP. אין דירוג רשמי. אולי עדיף שיחתימו את קליי ודוראנט והוא יוכל לנצל את העונה הבאה לחזור לימי דוידזון הטובים ולקלוע 35 נקודות למשחק. אני בטוח שהוא היה מעדיף להתמודד על אליפות, אבל מבחינת ההייטרים זה איכשהו יעלה את ערכו.