טור שינסה לסכם נקודות מעניינות ולהאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן שיטת מספור.

כל הנתונים נכונים ליום שישי.

PG המירוץ ל-MVP

למרות הכותרת, אין הכוונה לקטע שיסביר למה פול ג'ורג' ראוי ל-MVP. הוא אכן מועמד, ולתקופה קצרה הוא נראה השחקן הטוב בליגה. אבל זו הייתה תקופה קצרה. כרגע המירוץ הוא ללא ספק דו ראשי, עם כמה כוכבים שמתחרים על המקום השלישי. העובדה שאלו שמתחרים על המקום השלישי, נתנו עונה מרשימה, רק מעצימה את העונה של השניים הבכירים במירוץ. אז נשאיר את הטובים ביותר לסוף ונעבור באמת על מי המתמודדים על המקום השלישי:

פול ג'ורג'

28 נקודות, 8.2 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים, 2.2 חטיפות ו-2.7 איבודים ב-36.8 דקות למשחק. דירוג PIPM 6 (מקום רביעי בליגה).

הקבוצה שלו במאזן 45 – 33.  

אז כן, לתקופה קצרה פול ג'ורג' נראה כמו השחקן הכי טוב בליגה. זה השתנה במרץ, אז כל הקבוצה חוותה נסיגה כולל פול ג'ורג'. ראסל ווסטברוק, לעומת זאת, השתפר ונראה טוב יותר. האם יש קשר? כנראה. מראש דובר על כך שפול ג'ורג' משגשג כי ווסטברוק נותן לו ולוקח צעד אחורה. אלא שווסטברוק מריח פלייאוף, ויש מנהגים שקשה להשתחרר מהם. לצערו של PG גם תואר שחקן ההגנה בורח ממנו, לאחר שגם שם חלה אצלו ירידה יחד עם חזרה מטורפת של גובר לקדמת הבמה. "יאלץ להסתפק" בחמישיית העונה כנראה.

ניקולה יוקיץ'

20.1 נקודות, 10.8 ריבאונדים, 7.4 אסיסטים, 1.3 חטיפות ו-3.1 איבודים ב-31.4 דקות למשחק. דירוג PIPM 3.6 (מקום 17 בליגה).

הקבוצה שלו במאזן 52 – 26.

אם תשימו לב תוכלו לראות שבמשחקים של דנבר, לא מעט פעמים מייקל מאלון לא טורח לקרוא לתרגילים. אחד הכתבים המסקרים את הנאגטס הסביר, שיוקיץ' קיבל מנדט מלא לשנות ולקרוא לתרגילים וסטים על המגרש. דנבר חוותה תקופה עתירת פציעות. תקופה בה הסגל של דנבר כלל את יוקיץ' ושחקני ספסל בעיקר. העובדה הזו לא הפריעה ליוקיץ׳ להשאיר את דנבר במקום הראשון בליגה בתקופה זו.

סטפן קרי

27.4 נקודות, 5.4 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 1.4 חטיפות ו-2.8 אסיסטים ב-34.2 דקות למשחק. דירוג PIPM 6.8 (מקום שני בליגה).

הקבוצה שלו במאזן 54 – 24.

השחקן הכי חשוב בקבוצה החזקה בליגה, על זה אין ספק. בניגוד לאחרים שמועמדותם עלתה כשחבריהם לקבוצה נפצעו, במקרה של סטף, ערכו נראה דווקא כשהוא נפצע. בחודשים הראשונים של 2019 נדמה היה שהוא דווקא נחלש, או סתם שומר כוחות. השבוע התבשרנו שהוא בכלל לא ראה טוב והוא שם עדשות, ומאז הכל יותר טוב. אם הצלף הכי מסוכן בליגה עשה זאת כשהוא רואה מטושטש, מה יהיה עכשיו?

ג'ואל אמביד

27.6 נקודות, 13.7 ריבאונדים, 3.6 אסיסטים, 1.9 חסימות ו-3.6 איבודים ב-33.8 דקות למשחק. דירוג PIPM 5.8 (מקום חמישי בליגה).

הקבוצה שלו במאזן 49 – 30.

חייב להודות, פחות מבין מה הוא עושה כאן. הוא טוב מאוד. כנראה מתחרה על תואר הסנטר הטוב בליגה ועשוי להחזיר עטרה ליושנה, אבל איתו בסגל יש עוד כוכבים, יש לו עוד המון עזרה בחמישיה, כנראה יותר מכל אחד אחר כאן שהוא לא קרי, רק שהוא מביא אותם לפחות הישגים. ראיתי את השם שלו בכמה רשימות אז חשתי צורך להוסיף אותו גם. פרט טריוויה לא טריוויאלי בכלל: פר דקה הוא סוחט יותר עבירות מהארדן!

הקרב האמיתי על התואר:

https://twitter.com/MarkJonesESPN/status/1114149054374666240

ג'יימס הארדן

36.3 נקודות, 6.5 ריבאונדים, 7.5 אסיסטים, 2.1 חטיפות ו-5 איבודים ב-37 דקות למשחק. דירוג PIPM 5.3 (מקום שמיני בליגה).

הקבוצה שלו במאזן 51 – 28.

בחודש ינואר נפצע שותפו לקו האחורי כריס פול וקצת לאחר מכן גם קלינט קאפלה נטש את הפארקט עם פציעה. מה הארדן עשה? הוא העלה כמה וכמה הילוכים וסיפק עונה היסטורית. אחד הטיעונים לגבי הארדן הוא שבעוד ששחקנים אחרים צריכים שיטה או שחקנים מסויימים שישחקו איתם, כמו למשל, לברון, שצריך קלעים שישחקו לצידו, את הארדן ניתן להצניח בכל סיטואציה, עם כל מיני שחקנים שיהיו איתו והוא יעשה את התרגילים שלו ויקלע המון. וזה נכון, אבל רק חלקית. בקיץ הוא פיתח את הסטפ בק לרמת שלמות. רק כדי שתבינו כמה זה מדהים, העקרונות הבסיסיים של קליעה נכונה היא להיות עם הגוף כלפי הסל, ובתנועה לכיוון הסל. שימו לב שגם כששחקנים קופצים לשלוש הם נוחתים בתוך הקשת. הסטפ בק יוצר מצב הפוך, של תנועה לכיוון ההופכי לסל כשהגוף לכיוון כלשהו, וזה נכנס. הרבה יותר משנכנסות קליעות "נכונות" להרבה שחקנים אחרים. בחצי השני של העונה הארדן הפך לנשק ההתקפי הטוב ביותר בליגה. יותר מלברון ויותר מקרי, וזה אומר המון. גם בהגנה הוא השתפר. הוא עדיין לא שומר טוב או אפילו לא שומר בינוני פלוס, אבל הוא מתאמץ הרבה יותר. ג'ף בזדליק חזר ליוסטון ובנה סכמות הגנתיות שמותאמות להארדן יותר.

יאניס אדטוקומבו

27.7 נקודות, 12.5 ריבאונדים, 5.9 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 1.5 חסימות ו-3.8 איבודים ב-32.9 דקות. דירוג PIPM 7.4 (מקום ראשון בליגה).

הקבוצה שלו במאזן 59 – 20.

השחקן הטוב ביותר בקבוצה עם המאזן הטוב ביותר. בדר"כ זה אמור להספיק ל-MVP, אבל העונה הזו היא לא עונת בדר"כ. ליאניס בנו קבוצת קלעים סביבו שמשחקת בסגנון הפוך משהו. בעוד שבדר"כ תפקיד הקלעים הוא לרווח עבור השחקנים כדי שיחדרו לצבע, במקרה של מילווקי העונה, יאניס מושך אליו את ההגנה כדי שהקלעים יתפנו. בניגוד לשאר המועמדים שהם אינם פול ג'ורג' או אמביד, יאניס משחק גם הגנה ברמה גבוהה מאוד, ובהחלט מועמד לשחקן ההגנה של העונה. זהו יתרון מהותי כי למנוע מהיריב לקלוע 2 נקודות תורם לנצחון בדיוק כמו לקלוע עוד 2 נקודות, ואכן ברוב המדדים המצרפיים שמנסים לסכום תרומה הגנתית והתקפית יחד, יאניס ראשון בליגה (מלבד RPM ממה שראיתי, ועליו בפעם אחרת).

 

לסיכום או האם יש זוכה?

המדדים פה מנורמלים פר 48 דקות כך שניתן לראות בגדול פר דקה כל שחקן. ההשוואה הזו נעשתה באתר הזה למי שמעוניין לשחק. PIPM נלקח מהאתר הזה, ומי שדיבר איתי יודע שבגדול אני נגד "מדדי על" שמנסים לתת מספר אחד שיסביר הכל (בטח הגנתית), זה כרגע נראה המדד הכי לא בעייתי.

נקודות מעניינות שניתן לראות בטבלאות: כמות זריקות העונשין של אמביד לעומת הארדן וכמות העבירות המועטה שמבצע פול ג'ורג', אחד השומרים הטובים בליגה, יחסית לשחקן הממוצע בעמדה שלו.

לסיכום אגיד שהארדן שחקן מצוין שנתן עונה מדהימה, בכך אין ספק, אבל הטיעון שאם נשים את הארדן בכל מקום ובכל שיטה הוא תמיד יצליח לא מדויק. לראיה, תחילת העונה של יוסטון עם מלו ומייקל קרטר וויליאמס לידו. בנוסף, יש להזכיר שחלק מהשיפור שיוסטון עשתה נבע גם מההגעה של בזדליק ששינה את ההגנה והצעדים וההחתמות שעשה דריל מורי ואל תשכחו שעד אמצע דצמבר, שזה חודשיים מהעונה, הרוקטס היו בכלל במאזן שלילי. אם נותנים להארדן קרדיט על ההצלחה של יוסטון בסוף העונה, אי אפשר שלא תהיה לו אחריות על החודשיים בהם יוסטון היתה במאזן שלילי. גם הטיעון של הנצחונות הוא מאוד חשוב. נכון שיאניס היה צריך מאמן שהוא לא פח אשפה כדי לפרוץ, אז מה? אם נותנים לבודנהולזר את מאמן העונה אז זה מוריד מיאניס? ההבדל בין הארדן ליאניס הוא שיאניס שיחק מצוין בשני צידי המגרש וגם עשה זאת על פני עונה שלמה. מאמצע אוקטובר, לא מאמצע דצמבר. אז אני הולך עם יאניס לתואר. לפני שנתיים, אגב, חשבתי שהארדן צריך לזכות ולא ווסטברוק, בדיוק מאותן סיבות.

SG דירוג הרוקיז!

דירוג הרוקיז האחרון והסופי לעונה. נתחיל עם הגרף שנעדר קצת לאחרונה

נזכיר ככל שהשחקן ימינה יותר על גבי הגרף הוא יעיל יותר התקפית, ככל שהוא למעלה יותר הוא יעיל הגנתית, קו האלכסון הוא תרומה כוללת ומי שמעליו בסה"כ נותן תפוקה חיובית, ומי שמתחתיו נותן תפוקה כוללת שלילית. (והגרף הזה נותן כיוון כללי טוב) וכאן ניתן לראות יעילות ביחס לדקות משחק

מי שעוקב יודע שהדירוג שלי מכיל קריטריונים מחמירים, במטרה לכלול רק רוקיז שבאמת משפיעים ורלוונטים לקבוצה שלהם:
1. לפחות 20 דקות למשחק בממוצע.
2. לפחות 10 נקודות פלוס הפגנת יכולת נוספת ברמה גבוהה מאוד. אם אין כזו אז לפחות 15 נקודות למשחק.

להלן הדירוג:

1. לוקה דונצ'יץ'

21.2 נקודות, 7.7 ריבאונדים, 5.9 אסיסטים, 1 חטיפה ו-3.4 איבודים ב-32.2 דקות למשחק.

כן, לוקה במקום הראשון. טריי יאנג מדהים. לוקה פשוט טוב יותר. אמנם מאז פברואר טריי יאנג מרשים ואפילו לפרקים נראה כמו מפלצת התקפית, יש 2 דברים שחשוב לציין: הראשון, לתואר קוראים רוקי העונה ולא רוקי חצי העונה. לפעמים נדמה לי שמי שבעד יאנג פשוט פספס את החצי הראשון של העונה. נכון לכרגע הם די חופפים עם יתרון קל בהתקפה של יאנג ויתרון עצום בהגנה של לוקה (וזה לא שהוא שומר מדהים, כן?) אז גם עונה מלאה מול פחות מחצי עונה וגם משחק בשני צידי המגרש לעומת יעילות מדהימה בצד אחד וחסרון אדיר לא פחות בצד השני. לדונצ'יץ' שליטה מדהימה בכדור, שינויי מהירות שבעתיד יכולים להתפתח למה שהארדן עושה, הוא עושה הכל ובצורה חכמה. רוקי העונה שלי הוא לוקה דונצ'יץ'.

2. טריי יאנג

19 נקודות, 3.7 ריבאונדים, 8.1 אסיסטים ו-3.8 איבודים ב-30.9 דקות למשחק.

פעמיים ציינתי את יכולת החדירה המצויינת של יאנג, יחד עם הקליעה לשלוש (שבמשחקים האחרונים חזרה וירדה אל מתחת ל-30 אחוז) הוא אמור להיות הנשק ההתקפי המושלם. זה שיעשה תצוגות קליעה מטורפות ויגרום הרבה כאב ראש למאמנים שמנגד. יחד עם זאת, הוא עושה למאמן שלו חתיכת מיגרנה בשל היכולת ההגנתית החלשה שלו. הוא שני הכי גרוע בליגה ב-DPIPM שזה מדד ששם דגש על אחריות ישירה לזריקות של היריב, כלומר הרבה יותר דגש על שמירה גרועה. אני מניח שאטלנטה ימצאו את הפתרונות, גם אם זה יהיה פשוט לקלוע יותר מהיריבה. בעולם ללא לוקה הוא היה זוכה ברוקי העונה כנראה. אבל לשמחתנו זה עולם עם לוקה.

3. דיאנדרה אייטון

16.3 נקודות, 10.3 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 0.9 חטיפות, 0.9 חסימות ו-1.8 איבודים ב-30.7 דקות למשחק.

מצד אחד אייטון מעמיד ממוצעים של 16-10 בקבוצה ללא רכז. ונותר רק לחשוב מה היה עושה בקבוצה עם רכז טוב. מצד שני בקבוצה כל כך גרועה הוא עדיין נון פקטור. אייטון טוב אבל לא מספיק טוב כדי להצדיק את הבחירה הראשונה בדראפט. מצד שני הוא ממש לא באסט ומראה המון פוטנציאל. בקיץ בתקווה שפניקס תביא רכז טוב בין אם בדראפט ובין אם בשוק החופשי, והעתיד של אייטון יראה טוב יותר. הוא התחיל לעבוד על קליעה מבחוץ ורואים שיש עקומת למידה.

4. מרווין בגלי

14.8 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 1 אסיסט, 1 חסימה ו-1.6 איבודים ב-25.1 דקות למשחק.

ואם דיברנו על עקומת למידה אז בגלי הראה עקומת למידה מאוד מרשימה. בתחילת העונה נראה היה שהחלטת ייגר להשאירו על הספסל מוצדקת והמשיך עם יכולות ותצוגות מרשימות. הקשיים בהגנה הצטמצמו וההתקפה נראתה כמו מה שהבטיחו. אתלטיות יש וגם הקליעה מראה שיפור. הוא יהיה בעוד 2-3 שנים תפלצת.

5. שיי גילגאוס אלכסנדר

10.7 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים, 1.2 חטיפות ו-1.8 איבודים ב-26.4 דקות למשחק.

אם היינו הולכים רק על נצחונות כנראה שהוא היה לוקח רוקי העונה. כי הוא נמצא בקבוצה שהכי מנצחת. מבין כל מי שבדירוג הוא היחיד שפותח בקבוצת פלייאוף. אלא שהוא לא משחק הרבה והוא לא באמת כזה משמעותי. בעתיד כנראה שיתנו לו הרבה יותר קרדיט. בטח לאור העובדה שיש לו גם יכולות הגנתיות טובות בנוסף להתקפה וראיית משחק. נמצא פה רק כי לא משחק מספיק.

6. קולין סקסטון

16.6 נקודות, 3 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים ו-2.2 איבודים ב-31.5 דקות למשחק.

סקסטון התחיל רע מאוד את העונה. משחק מאוד אגואיסטי ולא יעיל. אלא שמתישהו הביאו לו את מת'יו דלבדובה ולפי מה שסיפרו מיד הצמידו את האוסטרלי לרוקי וביקשו ממנו שילמד אותו להיות רכז. וזה אכן קרה. סקסטון עדיין לא רכז יעיל או טוב ובעיקר הולך לבד, אבל רואים שיפור. אני רק מקווה שקליבלנד לא תבחר את בארט בדראפט.

השניים שהיו צריכים להיות כאן

וונדל קרטר ג'וניור וג'ארן (מבטאים כמו air) ג'קסון ג'וניור. שני ביגמנים חכמים ויעילים בשני צידי המגרש. וונדל קרטר, שחקן חכם שיכול לעשות המון כולל לקלוע מבחוץ, נשלח, משום מה, לבצע פוסט אפ על ידי בוילן. אני אוהב שחקנים שיעילים בשני צידי המגרש. העובדה שהם לא בדירוג רק כי נפצעו באמצע העונה מצערת.

אהבתי אותם אבל לא נמצאים בדירוג כי לא עומדים בקריטריונים

מיטשל רובינסון סנטר יעיל ומדהים. מיקל ברידגס שחקן כנף מצויין עם פוטנציאל 3&D שלא מקבל מספיק את הכדור מסיבות שונות ושומר טוב. לאנדרי שאמט שבעיקר קלעי וחלק מהעתיד הזוהר של הקליפרס, למרות שפחות בטוח כמה יצא ממנו משהו מעבר לקלעי סטייל רדיק\קורבר.

וכמו קודם נתונים פר 48 דקות. הוספתי גם את הנספחים. שימו לב שוונדל קרטר היה שם ארוך מדי אז קיצרו אותו קצת.

SF Carpe Diem

הפירוש המילולי של קרפה דיאם מלטינית זה "לתפוס את היום" כשהכוונה כמובן לחיות את הרגע. ב-23 בפברואר קארל אנת'וני טאונס עבר תאונת דרכים, ולראשונה בקריירת הכדורסל הקצרה שלו הפסיד משחקים. על פי הדיווח משאית סמי טריילר התנגשה במכוניתו, המשאית נסעה במהירות כזאת שהוא לא נפצע משמעותית, אבל יצא עם זעזוע מח. כך או כך זו חווייה מפחידה, ואכן כמה ימים לאחר התאונה התראיין קא"ט ואמר שזה שינה אותו. ובכן, אלה נתוני הקריירה של קא"ט:

ואלה הנתונים של קא"ט מאז התאונה:

רוב הנתונים לא השתנו משמעותית. אלא שרואים עליה קלה באגרסיביות. קא"ט הולך יותר לסל, זורק יותר מהשדה ומהעונשין וגם קולע יותר נקודות. האם התאונה שיחררה אצלו משהו?

PF ג'וש ג'קסון מפתח זריקה

ג'וש ג'קסון מפניקס ידוע כשומר ואתלט טוב, אבל מאלה שלא ממש יכולים לקלוע מחוץ לצבע. ובכן, כך נראית התפלגות הנתונים שלו במשחקים האחרונים. שימו לב לאחוזי השלוש:

אמנם ג'קסון לא זורק הרבה, כך שזה עדיין לא נחשב יותר מדי איום, אך אם הוא יצליח לשמור על יציבות ולהשאיר את הנתונים הללו להמשך הוא עשוי להתפתח למה שציפו ממנו. איגור קוקושקוב הובא לפניקס על מנת לפתח שחקנים ויתכן והוא יצליח לעשות זאת.

C לו וויל והארל

לא מעט מילים כבר נכתבו על הצמד שרץ יחדיו לתואר השחקן השישי של העונה, כולל טור מצויין של זאק לואו שהתפרסם אצלנו בעמוד הפייסבוק. רק אוסיף בקטנה דבר אחד: לו וויליאמס מקום שלישי בליגה בכמות נקודות בפיקנרול כמוביל כדור עם 10.7 נקודות למשחק. מונטרז הארל מקום 8 בליגה בנקודות בפיקנרול כחוסם עם 4.4 נקודות למשחק. וכן לא מעט מהפיקנרול שלהם זה ביחד. אז מסתמן שהם אכן רצים יחד וככל הנראה לא רק שקטלניים בנפרד, הם גם יעילים כצמד.