פריוויו פלייאוף, גמר המזרח: בוסטון סלטיקס (1) – אינדיאנה פייסרס (6)
לראשונה מזה 10 שנים, הפייסרס סוף סוף חוזרים לגמר המזרח, ובוסטון?
חברה קבועה בגמר המזרח, עם 5 הופעות ב-7 השנים האחרונות, הבעיה שרק פעם אחת הם ניצחו את גמר המזרח והגיעו לגמר הנ.ב.א.
מה למדנו מהסיבובים הקודם?
קודם כל, הדבר הכי חשוב זה עמידות. גם הקאבס וגם הניקס התפרקו פיזית ולא שרדו את האינטנסיביות של הפלייאוף.
במקרה של אינדיאנה זה גם התחבר היטב לסגנון המשחק שלה. אינדיאנה אוהבת לרוץ וזה מוביל אותה ליעילות התקפית חריגה כשהיא מובילה את כולם בפלייאוף עם 121.7, מי נמצאת במקום השני ביעילות ההתקפית ל 100 פוזשנים? בוסטון עם 118.9.
כל מי שצפה במשחק 7 בין הפייסרס לניקס, ראה בבירור שקצב המשחק של הפייסרס פשוט התיש את הניקס שנפלו מהרגליים, אבל כאשר אנחנו מתכוונים לקצב משחק אנחנו מדברים על PACE. באופן מפתיע, ה PACE של הפייסרס לא כזה גבוה עם 93.06, שמעמיד אותם במקום התשיעי בלבד בפלייאוף.
בוסטון באופן מפתיע מדורגת אחרונה בליגה בקצב המשחק שלה עם 91.0 בלבד בפלייאוף עד כה.
אז איפה בדיוק בא לידי משחק הריצה של אינדיאנה? בהתקפות מעבר (transition game).
אינדיאנה מובילה את הליגה עם 25.3 נקודות במשחק בהתקפות מעבר, בוסטון במקום החמישי עם 19.7.
אז אנחנו לא מדמיינים והפייסרס אכן אוהבים לרוץ, בנוסף מה שמאפשר את משחק הריצה הזה, הוא מסירות והרבה מהן.
הפייסרס מובילים בפלייאוף עם 309.7 מסירות שמובילות ל-30.1 אסיסטים במשחק, פער עצום ביחס ל-22.7 אסיסטים שבוסטון מוסרת (אגב, על 263 מסירות במשחק).
הנתון האחרון שבולט מהפלייאוף של אינדיאנה, זו חלוקת הנקודות שמאפשרת ללא פחות מ-7 שחקנים לקלוע יותר מ 10 נקודות למשחק, החל מסיאקם שמוביל את החבורה עם 21.1, האליברטון 18.8, טרנר 17.5 ועד לתרומה אפקטיבית של אובי טופין (11.0) ומקונול מהספסל.
כלומר, הריצה, והמסירות מובילות לכך שאין שחקן ספציפי שצריך לעצור באינדיאנה.
בצד השני, בוסטון לא מאוד שונה בהיבט הזה, כאשר טייטום (24.3), בראון (23.1), וויט (18.2), פורזינגיס (12.3), הולידיי (10.4) הורפורד (8.8) ופריצ'ארד (7.8) מעמידים רוטציה יחסית רחבה. הבעיה שפורזינגיס כאמור נפצע וכרגע מדברים על החמצה של שני משחקים, אבל אני לא אופתע אם זה לא יהיה יותר. עקב כך, ראינו את קורנט משחק הרבה יותר דקות משחק, ולמרות הבלחות פה ושם, זה לא היה החיבור הכי מוצלח.
במילים אחרות, לפני שצוללים למצ'-אפים, כוכבים והתאמות, המפתח הכי חשוב של אינדיאנה בסדרה זה לנסות לרוץ כמה שיותר ולהתיש את בוסטון.
אחרי כל המילים האלו, צריך לזכור עוד נתון אחד – ההגנה.
בוסטון מדורגת במקום השלישי עם 106.1 בזמן שאינדיאנה במקום ה-13 עם 118.1. במילים אחרות, ראינו את אינדיאנה גם רצה מול הניקס ומפסידה את שני המשחקים הראשונים עקב הגנה רעה מאוד, אז מה שלמדנו על בוסטון (ידענו גם לפני כן), זה שהיא משחקת נהדר בשני צידי המגרש.
המצ'אפים
שתי הקבוצות צפויות לשחק בסמול בול, כאשר מצד אחד אל הורפורד יעלה בחמישייה (לפחות עד שפורזינגיס יחלים) עם וויט, הולידיי, בראון וטייטום.
מהצד השני, אינדיאנה תעלה טרנר, סיאקם, טופין, נמבהארד והאליברטון
שני מץ'-אפים עיקריים צפויים להיות בסדרה – האליברטון מול הולידיי וסיאקם מול טייטום.
האליברטון סיים את הסדרה מול הניקס נהדר, אבל אם נהיה קצת יותר הוגנים, היו לו יותר מדי רגעים רעים בפלייאוף הזה. נכון לכתיבת שורות אלו הוא ירד מ-20.1 נקודות בעונה הסדירה ל-18.8 בפלייאוף ובאסיסטים ירד מ-10.9 ל-8.1, וזה לפני שהוא פגש את הולידיי ודריק וויט.
על הולידיי לא צריך להוסיף מילים, אבל וויט גם שומר נהדר ולא זוכה למספיק קרדיט על ההגנה שלו.
שימו לב למהלך ההגנתי האדיר של וויט:
https://TWITTER.com/NBA/status/1788721113536577710
באופן כללי ההגנה של בוסטון תדע להקשות על אינדיאנה, והפתרון הקלאסי של אינדיאנה יהיה אחד מהשניים הבאים:
- ללכת על סיאקם
- למסור במטרה ליצור מיס-מץ'
שני המהלכים האלו יתקלו בקשיים הרבה יותר גדולים מול בוסטון.
מול הניקס, לסיאקם היה יתרון גובה, עקב הפציעות, כאשר השחקן הגבוה ביותר שהוא פגש רוב הזמן היה ג'וש הארט (1.93 או 1.95 תלוי את מי שואלים). מול בוסטון לא יהיה לסיאקם כזה יתרון משמעותי, כי הוא צפוי לפגוש את טייטום שהוא בדיוק באותו גובה ולא פחות חזק (2.03) או את בראון שהוא אמנם 1.98, אבל זה כבר מספיק קרוב.
הגובה עדיין ישחק כיתרון של אינדיאנה, כי בכל זאת טופין 2.06, טרנר 2.11 וכרגע הגבוה המשמעותי העיקרי של בוסטון הוא הורפורד עם 2.06.
מצד שני, בוסטון מאוד נינוחים עם פערי הגובה, מאחר וגם וויט וגם הולידיי שומרים אישיים מאוד חזקים ופיזיים (כמו שראינו בסרטון), וזה מנטרל את משחק המסירות של אינדיאנה. למה?
כי בוסטון פשוט מחליפה בהגנה, כאשר מצד אחד הורפורד מספיק זריז להתמודד עם גארדים והולידיי מספיק חזק להתמודד עם שחקנים גדולים, בנוסף באופן כללי אינדיאנה אוהבת לנצל את משחק המסירות כדי לזרוק מבחוץ, אבל הרגליים הזריזות של בוסטון אמורות להיות מסוגלות להתמודד עם זה לא רע בכלל.
ההגנה של אינדיאנה
בחרתי לתת לזה פסקה נפרדת, כי זו נקודת התורפה הכי גדולה של הפייסרס. אמנם מאז שסיאקם הצטרף לקבוצה, ההגנה השתפרה משמעותית, אבל עדיין הם ספגו 130 נקודות מהניקס ויותר חשוב מזה, בוסטון קלעו 118 נקודות ל-100 פוזשנים כשהם פוגשים 2 הגנות מהטובות בליגה העונה – מיאמי וקליבלנד.
הסמול בול של בוסטון יקשה מאוד על ההגנה של אינדיאנה, מצד אחד טרנר ישמור על הורפורד, אבל הורפורד מבלה המון זמן בפינות מחכה לשלשה חופשית.
מה שאומר שהצבע יחסית פרוץ. בשאר הקצוות, טייטום, בראון, וויט והולידיי פשוט לא נותנים ממש אפשרות להחביא אף שחקן בהגנה, וזו בעיה רצינית מאחר ולצד ההתקפה המרשימה, אינדיאנה מדורגת במקום ה 13 (מתוך 16) בפלייאוף עם דירוג הגנתי של 118.1.
הכוכבים
האליברטון וסיאקם מצד אחד וטייטום פלוס בראון מצד שני.
על הנייר, 2 מול 2, זה מה שהתקשורת רוצה שנדבר עליו.
אבל בפועל, באינדיאנה יש בעיה היררכית רצינית, כרגע לא ברור מי הגו-טו-גאי של הקבוצה הזו. בעונה הסדירה האליברטון היה הקלע המוביל, אבל לאורך הפלייאוף יותר מדי פעמים ראינו אותו נעלם ואפילו לא מאיים על הסל.
סיאקם לקח אחריות בתחילת הפלייאוף, אבל גם הוא קצת נעלם בהרבה משחקים, ואז ראינו הבלחות של טרנר.
בבוסטון ההיררכיה ברורה מאוד וחכמה מאוד.
ג'ייסון טייטום מתנהל כמו ווטרן רציני, כאשר הוא נותן לקבוצה לשחק, כל עוד הוא יכול. לכן בסיבוב הראשון הוא היה רק הקלעי השלישי אחרי וויט ובראון.
בסיבוב השני מול הקאבס, וויט התקשה וטייטום באופן מיידי לקח את המושכות לידיים והשתלט על הסדרה.
הקליעה דווקא לא נכנסה יותר מדי, אבל זו האגרסיביות וההתנהלות על המגרש שאומרת – אני בעל הבית.
כאשר לוקחים את זה בחשבון, יש לפייסרס בעיה רצינית, מאחר וטייטום מאוד נהנה לשחק מול העונה עם 32.5 נקודות, 11.0 ריבאונדים ו-5.8 אסיסטים בארבעת המפגשים של העונה הסדירה.
יתרה מכך, הוא קלע 69.5% של TS%. אז נכון, סיאקם הצטרף וזה חיזק את ההגנה של הפייסרס, אבל נראה שזו הולכת להיות הסדרה של טייטום שבה הוא הולך לאפס כוונות.
קרב המאמנים
מצד אחד ריק קרלייל, שועל קרבות וותיק, לקח כבר אליפות עם דירק נוביצקי, עבר וניצח עשרות קרבות פלייאוף ואולי זה דווקא לא מפתיעה שאינדיאנה הצליחה לייצר סגנון משחק שהביא אותה עד גמר המזרח עם קרלייל.
מצד שני, ג'ו מאזולה מייצג את דור המאמנים החדש, מאזולה רק בן 35, ותיאורטית יש לו פער בניסיון אבל הצוות המקצועי שנמצא סביבו בבוסטון מכסה כל פינה אפשרית. תיאורטית, זה אולי היתרון הכי גדול שיש לאינדיאנה, הניסיון של קרלייל.
יתרה מכך, עד עכשיו מאזולה לא באמת נתקל ביריבה ראויה, ולא היה צריך לעשות יותר מדי התאמות, בנוסף בוסטון כמעט ולא נקלעו למשחקים צמודים או בכלל לא היו עם הגב לקיר, ויתכן מאוד שזה איכשהו יהפוך ליתרון של אינדיאנה.
למרות זאת, אני לא רואה כאן יתרון משמעותי, מכיוון שבוסטון פשוט קבוצה מאומנת שרצה ביחד עם אותו גרעין במשך שנים וכל אחד יודע בדיוק מה התפקיד, מה האחריות ומה הוא צריך לעשות. אולי פה ושם קרלייל יפתיע עם איזו התאמה, אבל לא מעבר.
X פקטור
אינדיאנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל בפועל קטפה 40.9 ריבאונדים בפלייאוף לעומת 44.9 של בוסטון, ככה שזה ממש לא הופך להיות יתרון.
למרות זאת, היתרון של אינדיאנה נמצא בעומק.
טיג'י מקונול נותן עד עכשיו פלייאוף נהדר עם 10.8 נקודות ו-5.3 אסיסטים כאשר הוא משחק 19.4 דקות בלבד. למעשה פר 36 דקות משחק הוא קולע יותר מהאליברטון ומוסר יותר מהאליברטון. הוא היה פקטור משמעותי מאוד בשני הסיבובים הראשונים ויש לי תחושה שהוא יהיה פקטור גם בסדרה הזו.
בנוסף השלשות של טרנר (2.5 למשחק, 45%), ונמבהארד (1.5 למשחק, 48%), אמורות ליצור את הריווח שיאפשר להאליברטון לעשות את מה שהוא אוהב וכבר דיברנו על זה לרוץ ולהניע את הקבוצה.
בצד השני, חזרה של פורזינגס באמצע הפלייאוף בהחלט יכולה להפוך לאקס פקטור, אבל אני חושב שהאקס פקטור צריך להיות דריק וויט.
נגד מיאמי הוא נתן סדרה אדירה וחיפה על קליעה בינונית מאוד של טייטום, כשהוא קולע 22.4 נקודות למשחק. נגד הקאבס הוא התקשה וקלע רק 14 נקודות למשחק עם 38% מהשדה. אם הוא מצליח לנצל את תשומת הלב הרבה שתגיע לטייטום ובראון הוא צריך לקבל מספיק מבטים פנויים כדי להעניש את אינדיאנה.
התחזית
4-1 לבוסטון.
לא משנה אם מסתכלים על הנעת הכדור, הניסיון של קרלייל, או התעלות של מקונול, בסופו של דבר בוסטון טובה יותר בכל עמדה על המגרש.
עד עכשיו אינדיאנה ניצלה פציעות רבות מאוד של היריבות שלה ואני חושב שחלק גדול מההצלחה שלה קשור לזה, הרבה יותר מאשר להתקפה הנהדרת שלהם.
אז למה 4-1 ולא 4-0?
כי איכשהו בוסטון הרגילה אותנו שהיא מפסידה משחק אחד בסדרה, אז ככה יקרה גם הפעם.
