"מה הלאה?" הוא ההקדמה של הכדור הכתום לעונת המלפפונים של ה-NBA. ננסה להעריך עד יום הדראפט איך כל הקבוצות הליגה רואות את עתידן ואילו מהלכים הן ינסו לבצע כדי להתקדם לשם. נתחיל מהגרועה לטובה לפי המאזן בעונה הרגילה, והיום – קליבלנד קבאלירס.
מה היה לנו
קליבלנד פתחה את עונת 19/20 עם תקווה מסוימות להיות קבוצה תחרותית. אחרי שקווין לאב החמיץ את רוב 18/19 עקב פציעות, הם חשבו שהוא עשוי לחזור להיות השחקן המוביל שהיה במינסוטה אם רק יישאר בריא. אל קולין סקסטון הצטרף בקו האחורי דריוס גרלנד שהגיע מהדראפט עם השוואות מחמיאות לקיירי אירווינג. לארי נאנס אמור היה להשתלט על ההגנה, ויחד עם טריסטן תומפסון הניחו שם שיוכלו לגרד את ה-30 נצחונות.
ובכן. למרות שלאב הצליח להישאר בריא, הוא עשה לא פחות נזק בהגנה מהתועלת שהביא בהתקפה. סקסטון הצליח להתפתח כסקורר, והגיע ל-20 נק' למשחק באחוזים יפים, אבל לא הצליח לייצר שום דבר לאחרים עם 3 אס' למשחק. גרלנד לא עושה סימנים של קיירי, והוביל את הקבוצה עם ארבעה אסיסטים מסכנים למשחק – הגרוע ביותר ביי פאר מבין מוסרי האסיסטים המצטיינים בקבוצתם. נאנס ותומפסון לא הצליחו לייצב את ההגנה, שדורגה 29 מתוך 30 קבוצות בליגה בדיפנסיב רייטינג.מי שכן הראה ניצוצות זה קווין פורטר ג'וניור, שנתן רצף של משחקים טובים לפני שנפל גם הוא קורבן לחוסר יעילות.
הקאבס ביצעו שני מהלכים משמעותיים במהלך העונה, שבמיטב המסורת של הקאבס מצביעים על שני כיוונים שונים לבניין הקבוצה. הם העבירו את ג'ורדן קלארקסון, סקורר ותיק ויעיל ומוסר גרוע (מוכר?) בשביל דנטה אקסום, שומר טוב וסקורר רע שהיה פצוע ברוב קריירת ה-NBA שלו, אבל הוא צעיר ואולי מוכשר. אפשר היה לחשוב שהם הולכים לבניה מחדש, אבל אז הגיע אנדרה דראמונד בשביל ברנדון נייט וג'ון הנסון. אולי מישהו שם חשב שקבוצה שאי אפשר לקחת לה ריבאונד עשוי להצליח. על כל פנים, זה לא עבד ובשמונת המשחקים עם דראמונד קליבלנד ניצחה שלושה.
התוכנית
לקליבלנד יש שני כיוונים אפשריים – או לנסות לבנות משהו סביב הטאלנט שיש כרגע, בפרט לקוות שהצמד דראמונד – לאב יוכל להצליח גם מחוץ לשנות ה-90'; או לנסות להיפטר מכל מה שאינו שחקן צעיר וזול בתקווה לפגוע או בבחירת דראפט או בהחתמה מבריקה. רוב האנשים היו אומרים שהאפשרות הראשונה לא רצינית, ושמהסלע הזה כבר לא יצאו מים – אבל קליבלנד מהססת כבר שנתיים מללכת לבניה מחדש, ולא נראה שמישהו שם מקבל החלטה אחרת.
לאנדרה דראמונד יש אופציית שחקן על 28 מיליון דולר, שסביר להניח שייקח אותה. זה, והמשבר הכלכלי של הליגה בעקבות הקורונה, יפגעו באפשרות להתחזק. בעונה רגילה תקרת השכר היתה עולה, והיתה מאפשרת לקאבס להציע חוזה גדול בקיץ לשחקן חופשי. העונה זה לא יקרה, והיכולת של הקאבס להתחזק תהיה מוגבלת.
יש להם את הבחירה החמישית בדראפט, והיסטוריה לא מחמיאה של בחירות – נכון, הם הצליחו לא לטעות עם לברון (אף אחד לא היה בוחר אחרת) וקיירי, אבל גם לבחור בטריסטן תומפסון רביעי – מעל קמבה, קליי, קוואי והאחים מוריס, וכמובן בחרו את בחירת הדראפט הגרועה בכל הזמנים עם אנתוני בנט. בכל מקרה, לא נראה שיש שם.
הנהלה אחראית היתה הולכת לבניה מחדש. לא ברור שיש לקאבס הנהגה כזו.
מהלכים אפשריים
דראמונד, גרלנד ופורטר ג'וניור לשארלוט עבור פי ג'יי וושינגטון, הבחירה השלישית בדראפט, בחירת סיבוב ראשון עתידית מוגנת והחוזה הנגמר של ניקולה באטום. הקאבס פחות קשורים רגשית לדראמונד מאשר ללאב, וישמחו לקבל שלושה פרוספקטים על שני פרוספקטים, בפרט אם הם מאמינים שיש כישרון אמיתי בשלוש הבחירות הראשונות השנה. שארלוט רעבים לשחקן שמישהו ירצה לראות משחק, ועשויים להאמין שגרלנד יפרח יותר ליד רוזייר מאשר ליד סקסטון.
אבל אם קליבלנד מוכנים לפרק את החבילה, המהלך המתבקש הוא טרייד על לאב.הקאבס ירצו בחירת לוטרי, אבל לא יקבלו אחת, ויסתפקו בטרייד שבו אורלנדו מקבלת את לאב ונאנס ונותנת את גורדון, אמינו, במבה ובחירת הדראפט שלה מהעונה.
סיכונים
בגדול, העתיד של הקאבס כל כך קודר שאין מה לדבר על סיכונים. כמעט כל דבר שהם ינסו לא צפוי להצליח. כרגע נראה שחוץ מפירוק הקבוצה בתקווה להביא מתישהו את הלברון הבא אין מהלך שיביא אותם קרוב לפלייאוף בחמש השנים הקרובות.
