בזמן שפלייאוף לא ישנים,
והלילה דאלאס מנצחת במינסוטה ועולה לגמר המערב לראשונה מאז 2011, מאז שדירק נוביצקי הוביל אותם.
https://TWITTER.com/NBA/status/1796408328983343482
מינסוטה טימברוולבס 103 – דאלאס מאבריקס 124 (דאלאס מנצחת ועולה לגמר)
* דני אייזיקוביץ
במשחק מספר 4 מינסוטה הגיעה עם הגב לקיר ומוכנה לעצור את דאלאס בכל מחיר. דאלאס הגיעה קצת מנומנמת, הלילה קיבלנו תמונת מראה כאשר דאלאס הסתערה על המשחק מדקת הפתיחה, ניצחה 35-19 את הרבע הראשון, 69-40 במחצית וקיבלנו מחצית שנייה של גארבג' טיים.
דאלאס ממש חגגה על המגרש, לוקה עם 36 נקודות, 10 ריבאונדים, 5 אסיסטים, קיירי עם 36, וושינגטון עם 12, גאפורד עם 11 ולייבלי חזר מהפציעה עלה מהספסל והוסיף 9.
בצד של מינסוטה, זה לא היה הערב שלהם, התפרקות מוחלטת בהגנה, טאונס אמנם מסיים עם 28 נקודות, אבל הפעם 1-6 מהשלוש, אדוארדס עם 28 נקודות, 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, וחוץ מהם אף אחד אחר לא קלע בספרות כפולות. גובר 9, מקדניאלס 8, קונלי 7.
סיכום סדרה הצד של מינסוטה
מאחר ואנחנו נפרדים אחרי עונה נהדרת, בחרתי להתחיל דווקא איתה.
אנתו'ני אדוארדס
קשה היה שלא להשוות, מכל פינה בגלובוס דיברו על המנטליות של הילד. איך שהוא טרף את דנבר, איך שהוא מכניס את החברים שלו לטירוף, אדוארדס בסה"כ בן 22 והוא מסיים עם 27.6 נקודות למשחק, 7 ריבאונדים ו-6.5 אסיסטים. הוא מסיים גם פלייאוף נהדר עם 25.9 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-5.1 אסיסטים, אבל אולי נעצור שניה עם ההשוואות למייקל ג'ורדן?
יותר מדי ציטוטים והשוואות היו לפני הסדרה הזו, תזכורות שמייקל לא קלע מהשלוש ואדוארדס כן קולע (אז אולי הוא טוב יותר?), אחרי המשחק הקודם שמענו שאדוארדס ראה שהם עוד שנייה בסוויפ אז הוא "לקח את זה אישית".
בנ.ב.א. ממש מחפשים את הג'ורדן הבא, את מי להמליך, בייחוד שכרגע הטריו המוביל הוא לא אמריקאי (יוקיץ', דונצ'יץ' ויאניס), אבל עם כל האהבה לאדוארדס יש עוד זמן. מצד שני, ברמה המנטלית כיף לשמוע אותו מדבר כבר על העונה הבאה:
https://TWITTER.com/NBA/status/1796400196647325731
קארל אנטוני טאונס
אין מה לומר, בנ.ב.א. אתה טוב בדיוק כמו המשחק האחרון ששיחקת. כולם מדברים על טרייד שצריך לעשות על טאונס כדי לחזק את המץ'-אפ מול דאלאס וכבר הספיקו לשכוח כמה טאונס היה קריטי בסדרה מול דנבר.
אז לכל מי שהספיק לשלוח אותו בטרייד תמורת ברנדון אינגרם או זאק לאבין, למזלם של אוהדי הזאבים, זה לא הולך לקרות.
טאונס אמנם סיים סדרת פלייאוף לא טובה עם 24% מהשלוש (1.6 למשחק) אבל קלע 19.6 והוריד 8.4 ריבאונדים.
איכשהו נוח להאשים אותו בהפסד של מינסוטה, אבל במקום לעשות את זה, אולי ננסה לזכור איזו סדרה נהדרת הייתה לו מול יוקיץ' ובכלל, אתם בטוחים שזה היה כל כך שונה? מול דנבר הוא קלע 18.6 נקודות, 1.9 שלשות ועשה את זה ב-39% למשחק. כלומר אם היה קולע עוד שלשה לערב היה פתאום גיבור כמו שהיה נגד דנבר? אז האמת לא כאן ולא כאן, דאלאס עשו התאמות, הורידו את האחוזים שלו משלוש ומינסוטה צריכה לחשוב איך למצות אותו טוב יותר שנה הבאה. זה הכל.
בינתיים, אני רוצה להפרד מהעונה שלו ושל אדוארדס עם לקט אדיר שלהם מהראיונות לאורך הפלייאוף, יש שם רגע אחד שאני לא אשכח כנראה:
טאונס עונה לכתב – כמה עוד אנחנו צריכים להפסיד? הפסדנו שנה שעברה, הפסדנו לפני שנתיים, תן לנו לנצח קצת.
Anthony Edwards and Karl-Anthony Towns gave us some of the best soundbites this postseasonpic.twitter.com/nIq0crGvgU
— Oh No He Didn't (@ohnohedidnt24) May 31, 2024
הצוות המסייע של מינסוטה
גם במקרה שלהם, במקום לזרוק רפש על גובר שלא עצר את השלשה של דונצ'יץ', מציע לאוהדים להנות מזה שהם עצרו את דנבר.
גובר, קונלי ומקדניאלס עשו את שלהם, ובייחוד הפכו את מינסוטה לקבוצת הגנה מאוד מפחידה. זה פשוט לא עניין ממש את לוקה וקיירי שמצאו את הדרך להתמודד באופן יוצא מהכלל.
גם נאז ריד מסיים פלייאוף נהדר, בסדרה הזו קלע 12.6 נקודות מהספסל, הפך למכונת שלשות ואם יש דבר אחד שמינסוטה צריכה לחשוב עליו לקראת העונה הבאה זה איך מוצאים עוד גארד סקורר אחד שיעלה מהספסל וקצת יוריד את העומס מאדוארדס.
קונלי סה"כ סיים סדרה לא רעה בכלל עם 12.2 נקודות ו-4.2 אסיסטים ב-30 דקות משחק.
והסטטיסטיקה מראה שכאשר הוא ירד לנוח, גארזה ואלכסנדר עשו דקות טובות (הפלוס מינוס שלהם חיובי), אבל אם להיות הוגנים שניהם לא מספיק דומיננטיים כדי שהצוות המקצועי יסמוך עליהם מספיק. צריך לזכור שקונלי גם יהיה בן 37 בעונה הבאה.
אז מינסוטה לא צריכה לשלוח אף אחד מהשחקנים הצעירים בטרייד, היא צריכה עוד גארד זריז מהספסל, שיכול לעלות ולשנות מומנטום של משחק ואולי של סדרה.
מספיק שהיה שחקן כזה שלא מפחד לזרוק בסיום של משחק מספר 2, או שמסוגל לסחוט עבירה, להגיע לקו ולקבור 2 נקודות, הסדרה הולכת לשיוויון 1-1, וכל הטור הנוכחי נראה אחרת לגמרי.
סיכום סדרה הצד של דאלאס
לוקה דונצ'יץ' וקיירי אירווינג
מה אפשר לומר? באמת. לפני שהסדרה התחילה כולם דיברו על הדמיון בין אדוארדס לג'ורדן, אז מה נגיע על לוקה?
קיירי היה כינור שני נהדר, אבל לוקה פשוט היה משהו אחר.
הדומיננטיות של לוקה מזכירה לי מאוד את זה שלו יוקיץ' בשנה שעברה, עם הבדל אחד משמעותי. יוקיץ' פשוט גדול על השומרים שלו, לוקה הוא סוג של מג'יק ג'ונסון עם קליעה של לארי בירד וטווח של סטף קארי.
אז כמובן שלוקה מסיים בתור ה MVP של סדרת הגמר, עם מספרים מדהימים, העניין שזה לא רק הנקודות, זה גם האחוזים.
לוקה קולע 43% מהשלוש, חלק מהזריקות מטר וחצי מהשלוש עם יד בפנים. קיירי גם קלע 37% והנתון הנוסף שבטוח אף אחד לא שם לב אליו, לוקה מסיים עם 2.2 חטיפות למשחק. הכי הרבה בשתי הקבוצות.
בבוסטון בטוח כבר מתכוננים אליו, ומנסים לחשוב איך לעצור אותו.
הולידיי יקבל את קיירי וזה אומר שבראון וטייטום יאלצו להלחם בלוקה ובכושר שהוא משחק כרגע, באמת שקשה לראות איך עוצרים אותו, וגם יש את נושא העבירות. לוקה עשוי לסבך את בראון ואת טייטום בבעיית עבירות וזה הופך להיות מפתח רציני לסדרה מול בוסטון.
https://TWITTER.com/NBA/status/1796399484047602063
וושינגטון, גאפורד, דריק ג'ונס
המהלך של העונה היה הטרייד שהביא את שניהם לקבוצה. שניהם השתלבו מיידית בחמישייה של דאלאס והפכו לחלק מאוד חשוב גם בהגנה וגם בהתקפה.
אנחנו לא נותנים מספיק קרדיט להשפעה ההגנתית שלהם.
גאפורד מסיים את הסדרה עם 2.6 חסימות למשחק, הוא הפך לגורם סופר משמעותי מתחת לסלים, והנוכחות של פורזינגיס תהיה קריטית. בלי פורזינגיס לדאלאס יהיה יתרון גובה משמעותי מאוד (בוסטון משחקת המון סמול בול עם טייטום ב-4, ובלי פורזינגיס זה הורפורד ב-5, נזכיר שהורפורד הוא 2.06, כמו לוקה).
גם וושינגטון היה נהדר לאורך כל הפלייאוף, בסדרה הזו מינסוטה מצאה את הדרך לעצור את השלשות שלו, אחרי שקלע 47% מול הת'אנדר (3.8 שלשות למשחק), הוא ירד ל-25% מול מינסוטה (1.6 למשחק). אבל ההשפעה שלו בהגנה הייתה אדירה, וביחד עם גאפורד וג'ונס פתאום לוקה וקיירי נראים שומרים נהדרים.
זה מאוד חשוב, כי בזמן שטייטום ובראון יצטרכו להלחם בשני צדדי המגרש, לוקה ישמור על השחקן הפחות מאיים (הורפורד?) ושלושת הבולדוגים ההגנתיים של דאלאס יאפשרו לו לשמור כוחות להתקפה.
בחזרה להתקפה, הטריו המדובר הגיע להמון דאנקים, והסיבה היא הניידות הבלתי פוסקת שלהם. בסיקור למטה (מהלך המשחק), אפשר לראות איך לוקה מנצל את הדאבל טים שכל הזמן מגיע אחרי חסימה כדי להרים לדאנקים, כאשר לשחקן יש זמן לחתוך מקו השלוש ולוקה מסוגל למסור מהחצי ולמצוא אותו.
באמת שחייבים לפרגן לוושינגטון וגאפורד, לא להאמין שלפני כמה חודשים הם היו בתחתית הליגה:
https://TWITTER.com/NationMffl/status/1796383869068800051
דריק לייבלי
אתם זוכרים שהילד בעונת הרוקי שלו?
לייבלי היה נהדר בסדרה הזו, איכשהו הכל הלך לו, הוא מסיים עם 16-16 מהשדה, 9.5 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים ו-1.5 חסימות ב-22 דקות משחק לערב. בתרגום ל-36 דקות משחק היינו מקבלים כאן מפלצת אדירה, אבל העניין הוא שלייבלי וגאפורד מקבלים כל אחד 20-25 דקות משחק לערב וזה מאפשר לשניהם לטרוף את המגרש באנרגיה של 200%.
זה לא מקרי שבמשחק שלייבלי היה חסר דאלאס נראתה חסרת אנרגיה למרות שגאפורד היה לא רע בכלל, היא הייתה חסרת אנרגיה כי הרוטציה הזו, היא חלק חשוב מאוד בדינמיקה שלהם. אז הלילה לייבלי חזר לשחק, ובלי שנשים לב דאלאס עם הרכב מלא לקראת סדרת הגמר.
ואם כבר לייבלי, אז הרגע הזה בין דונצ'יץ' לדריק לייבלי, מספר הרבה מהסיפור של הקבוצה הזו. מצד אחד לוקה עם קרח בוורידים, ומצד שני הוא לא לוקח שום דבר ברצינות, הוא פשוט נהנה מהמשחק. אחרי שנים שבהן ראינו את לברון רודף אחרי ג'ורדן, שניהם עם הרצינות התהומית הזו, פתאום לראות את לוקה עושה חיים על ומחוץ למגרש, נותן פרספקטיבה מרעננת וגם די נחמדה:
https://TWITTER.com/TheHoopCentral/status/1796380488380363253
הדומיננטיות בצבע
דאלאס קלעה נהדר מכל הטווחים, אבל יותר מזה צריך לשים לב לדומיננטיות שלה מתחת לסלים בשני צידי המגרש.
לפעמים תמונה אחת מספרת לנו 1,000 מילים, וזו התמונה:
מהלך המשחק בקטנה
ממש בקטנה, רשמתי דאלאס, אבל זה לא מדוייק, לוקה דונצ'יץ' פתח את הרבע הראשון עם 20 נקודות, 8-11 מהשדה, 4-6 מהשלוש ומספיק לראות את שני המהלכים האלו כדי להבין את כל מה שקרה שם הלילה:
https://TWITTER.com/dallasmavs/status/1796345317463613895?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1796345317463613895%7Ctwgr%5Ec8680a2d118d69c8922ca24176d96fa91763e13a%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fmavericks-vs-timberwolves-score-luka-doncic-kyrie-irving-lead-dallas-to-nba-finals-with-game-5-blowout-win%2Flive%2F
אגב לוקה, ומינסוטה, משהו פשוט השתחרר שם, באמת שאי אפשר להסביר את זה.
תראו באיזו קלות דונצי'ץ' מרים לדאנק כשהוא נמצא כמעט בחצי, מזהה את החיתוך של וושינגטון (התנועה שלו מתחילה בקו השלוש) ומוסר מסירה שאסור לאף אחד למסור, אלא אם קוראים לך דונצ'יץ', שמרים בקלות להאלי הופ, סטייל משחק אימון:
https://TWITTER.com/dallasmavs/status/1796361988437627383