בזמן שפלייאוף והלילה הנאגטס חוזרים מפיגור 15 במחצית לניצחון ענק והעפלה ראשונה בהיסטוריה לגמר ה-NBA.

 

 

לוס אנג'לס לייקרס: 111- דנבר נאגטס 113 (הנאגטס משלימים 4:0 ועולים לגמר)

מזל טוב לעולה הראשונה לגמר ה-NBA דנבר נאגטס. הלילה הנאגטס כבר היו בפיגור 15 במחצית אבל רבע שלישי נהדר בו ניצחו 36:16 החזיר אותם לתמונה והשיג להם את ההובלה. ברבע האחרון המשחק היה צמוד והמשחק הגיע לשוויון 3 פעמים כולל תיקו 111 51.7 שניות לסוף. סל ענק של יוקיץ' תוך כדי שהוא מנער מעליו את דיוויס העלה את הנאגטס ל-113:111.

 

ללייקרס נותר כדור אחרון 4 שניות לסיום, לברון ניסה לחדור לטבעת אבל נחסם והנאגטס מנצחים ומעפילים לגמר NBA ראשון בהיסטוריה של המועדון. לברון ניסה למנוע סוויפ וסיים משחק ענק עם 40 נקודות, כולל 31 במחצית הראשונה, 10 ריבאונדים ו-9 אסיסטים אבל זה לא הספיק אל מול עוד ערב דומיננטי של הנאגטס ויוקיץ'.

זה רק סימלי שביום בו אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הנאגטס פורש (כרמלו אנתוני), דנבר תעפיל לגמר הליגה הראשון שלה אי פעם. היא עשתה זאת בזכות השחקן שלובש את מספר 15, שהיה שייך גם למלו בתקופתו בנאגטס, ניקולה יוקיץ'.

 

הסנטר הסרבי סיים עם טריפל דאבל של 30 נקודות, 13 אסיסטים, 14 ריבאונדים בתוספת של 3 בלוקים וחטיפה, ושבר את שיאו של ווילט צ'מברליין כשחקן עם הכי הרבה טריפל דאבל בפלייאוף אחד עם 8 כאלו. כמובן שיוקיץ' זכה בפרס MVP של גמר המערב על שם מג'יק ג'ונסון לאחר שסיפק בסדרה 27.8 נקודות, 11.8 אסיסטים, 14.5 ריבאונדים, 1.3 חטיפות ו-1.3 גגות

 

הנאגטס הראו דומיננטיות בכל הסדרה ועל אף שהלייקרס הצליחו להקשות על יוקיץ' וכפו משחקים צמודים, זה בכל זאת נגמר בסוויפ מרשים (הסדרה נגמרה בהפרש כולל של 24 נקודות, לשם השוואה משחק 3 של ההיט נגד הסלטיקס נגמר ב-26 הפרש). הג'וקר ידע להתעלות גם בימי קליעה רעים והוא תמיד הצליח לערב את כל הקבוצה במשחק. בנוסף הוא תמיד הצליח להתעלות במאני טיים של משחקים כמו במשחק 3 בו הוא היה יחסית חלש אך קלע 15 נקודות ברבע האחרון או אפילו הלילה עם כמה מהלכים גדולים כולל סל הניצחון. בגמר הוא יקבל מאצ' אפ קל יותר מדיוויס וההגנה של הלייקרס אך מאידך כנראה יפגוש מאמן חכם בדמות ספולסטרה שינסה להוציא אותו מאיזון. יהיה מרתק לראות את השחקן הטוב בעולם מתמודד מול מה שאחד המאמנים הטובים בעולם ינסה לשלוף מולו.

כוכב המשנה של הנאגטס, ג'מאל מארי, סיפק נגד הלייקרס את הסדרה הטובה שלו בפלייאוף ונדמה כי הוא סוף סוף מצליח לשחזר את היכולת שלו מלפני הפציעה בצורה עקבית. מה שבעיקר יזכרו מהסדרה הזאת זה את משחק מספר 2 הנהדר שלו, בו הוא התפוצץ עם 23 נקודות ברבע האחרון והוביל את הנאגטס לניצחון במשחק שהלייקרס שלטו. אבל מארי היה דומיננטי בכל הסדרה הזאת עם 32.5 נקודות ב-52.7% מהשדה כולל 40% מהשלוש בתוספת 6.3 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים ו-2.8 חטיפות. מעבר לפיק אנד רול המושלם שלו ושל יוקיץ', בסדרה הזאת הם גם ההנדאוף בינהם עבד נפלא. ההגנה של הלייקרס לא הצליחה להתמודד עם מארי כי הוא הצליח להוציא לפועל ברמה גבוהה. גם כשהלייקרס הלכו לדרופ של דיוויס במטרה שגמ'אל זה שיקח את הזריקות, הוא הראה שהוא לא מפחד מהמעמד ומסוגל לקלוע אותן בעקביות. יהיה מעניין לראות את רמת היציבות שלו בגמר אך יתכן שהנאגטס הרוויחו בסדרה הזאת את האולסטאר השני שלהם.

לנאגטס אין שחקן שלישי מובהק אבל יש לה רבעייה תומכת נהדרת לשני הסטארים. בסדרה הזאת כל משחק אחד אחר מהם התעלה אבל כולם היו טובים למשך כל הסדרה. MPJ היה נפלא במשחק 3 וסיים את הסדרה עם 15 נקודות ב-42.4% לשלוש והיה הקלעי השלישי בטיבו של הנאגטס בסדרה. KCP שניצל את העובדה שראסל שמר עליו והתפוצץ במשחק הראשון וכמובן סיפק הגנה נהדרת ושלשות חשובות לאורך כל הסדרה. אארון גורודןן שהצליח להתמודד בגבורה מול לברון ג'יימס ועזר המון על דיוויס בצבע, סיפק הלילה את המשחק ההתקפי הטוב ביותר שלו בסדרה עם 22 נקודות (וסוף סוף קלע שלשות ראשונות בסדרה). ברוס בראון שממשיך להיות אולר שוויצרי איכותי שעושה קצת מכל דבר הראה מדוע הוא כנראה השחקן השישי הטוב בפלייאוף. בניגוד לרוב הפלייאוף, בסדרה הזאת הוא הצליח לקלוע מבחוץ את הזריקות החופשיות שנתנו לו והוא סיים עם שלשה למשחק ב-36.4%. לנאגטס אמנם אין הרבה עומק אבל יש להם שישייה חזקה מאד ומאוזנת שמשלימה אחד את השני והולמת את היכולות של הכוכבים.

אי אפשר לדבר על הנאגטס מבלי להזכיר את מייקל מאלון. המאמן שכבר צצו שמועות שהוא מועמד לפיטורין אם יכשל בפלייאוף העונה, הראה בכל סדרה שהוא יודע להגיב נהדר ולבצע התאמות תוך כדי משחק. הוא בנה חבורה שלא נשברת מנטלית ושהמחק שלה משתפר משלב לשלב בפלייאוף הזה. האיש שנתן ליוקיץ' את המפתחות לפני 6 שנים עכשיו קוצר את הפירות

 

מהצד של הלייקרס יכולים להיות ממש מרוצים העונה. על אף הסוויפ הם בסה"כ נראו טוב בכל המשחקים. האם בפלייאוף הראשון שלו נראה כשייך למעמד, ידע לבצע התאמות בכל סדרה, ידע לשלוף שפנים מהספסל ולא היה מחוייב לרוטציה מסויימת. גם בסדרה הזאת הוא התמודד לא רע בכלל מול השחקן הטוב בעולם אבל יש גבול עד כמה אפשר להכיל את יוקיץ'. אמנם זה לא ב-DNA של הלייקרס אבל הגעה לגמר המערב זה הישג מרשים שאף אחד לא חלם עליו בפתיחת העונה, בטח לאחר שהתחילו אותה ב-2:10 שלילי. מצד שני ראינו שוב ושוב כיצד ההתקפה של הלייקרס מתקשה במשחק העומד ובעיקר שלברון לא מסוגל להוביל את הקבוצה התקפית למשך משחק שלם. הוא כבר מתעייף והוא צריך סיוע. בפלייאוף הזה הם הרוויחו את הצלע השלישית שלהם, אוסטין ריבס, שהולך לקבל הרבה מאד כסף כשחקן חופשי מוגבל. רוב הסיכויים שהלייקרס ישאירו אותו לצד לברון ודיוויס אבל הם יצטרכו לעשות חושבים מה עושים עם שאר השחקנים. מאליק ביזלי לא היה פקטור בפלייאוף ויש ללייקרס אופציית קבוצה עליו. דיאנג'לו ראסל היה חסר יציבות רוב הפלייאוף אבל בגמר המערב זה החריף והוא היה חלש בכל ארבעת המשחקים והוא הופך לשחקן חפשי בקיץ. האם הלייקרס צריכים לוותר עליו או שעדיך להם להשאיר אותו כי אין להם דרכים אחרות להתחזק? הקבוצה מלוס אנג'לס סוף סוך נראית מאוזנת ומחוברת אך מאידך היא לא מספיק חזקה כדי באמת לאיים על אליפות. יהיה מעניין מה הקיץ יביא איתו לעיר המלאכים (קיירי?).

 

הטופ 5 היומי