בזמן שפלייאוף לא ישנים,

והלילה מיאמי מתפוצצת על בוסטון, מנצחת 128-102 ונמצאת במרחק של משחק אחד מגמר הנ.ב.א.

 

מיאמי היט 128 – בוסטון סלטיקס 102 (3 – 0 למיאמי בסדרה)

מאזולה סוף סוף עושה התאמה הלילה, ומעלה את דריק וויט בחמישייה במקומו של רוברט וויליאמס.

למשך חמש דקות זה נראה אפילו טוב, אבל האמת היא שקווין לאב נפצע מאוד מוקדם במשחק (2.5 דקות לתוך המשחק), מסמן שהוא צריך חילוף, סוחב עוד 2.5 דקות על המגרש ומוחלף.

קיילב מרטין עולה לשחק ומשם רק קבוצה אחת ממשיכה לשחק. מרטין קולע שלשה, מיאמי רצה 21-10, מסיימת את הרבע 30-22, את המחצית 61-46 וברבע השלישי הפער כבר מגיע ל 30 הפרש (93-63).

 

אין ספק שזה לא מה שציפינו לראות במשחק 3 כאשר הכל על השולחן. 

 

מהלך המשחק

אין באמת הרבה מה לתאר, מאחר וזה היה בלואאוט מהדקה החמישית של המשחק, אבל יש הרבה מאוד מהלכים שממחישים את הלך הרוח של הלילה.

כבר מהפתיחה תראו איך מיאמי רצה למתפרצת, מניעה את הכדור ומגיעה לזריקות קלות:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1660447927012061185

בצד השני, באופן לא ברור, זה היה ערב שבו השחקנים של בוסטון פשוט נפלו מהרגליים. לא בקטע "תיאורי", אלא ממש נפילות. ג'יילן בראון נופל בהתקפה שמובילה למתפרצת קלה. בהגנה באם מנסה ללכת לטבעת והשומר שלה פשוט מחליק אחורה. 

כאילו הכל מתחבר לערב של קבוצה אחת בלבד:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1660455388632719361

ג'ימי גם מצטרף לחגיגה ובאופן כללי הערב לא תקף יותר מדי, אבל עדיין עשה מהלכים כמו המהלך הבא:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1660463738703495169

והמהלך הבא מספר אולי יותר מכל מהלך אחר, כמה מוקדם בוסטון וויתרה על המשחק.

שימו לב לירידה שלהם להגנה. וינסנט מריץ מתפרצת, אף אחד לא יוצא אליו, ואם תשימו לב, לא רק הוא חופשי לגמרי, למעשה גם שלושת השחקנים האחרים של מיאמי שרצים למתפרצת חופשיים לגמרי. לא משנה לאן הוא מסתכל, יש שחקן פנוי. וכאן באמת אפשר כבר להפסיק לתאר את מה שהיה:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1660465520066412544

 

כמה נקודות מהמשחק

1. היט קולצ'ר

וינסנט 29 נקודות (11-14 מהשדה, 6-9 מהשלוש)
דאנקן רובינסון 22 נקודות (5-7 מהשלוש)
מרטין 18 (4-7 מהשלוש)
באטלר 16 נקודות, 8 ריבאונדים ו 6 אסיסטים
באם 13 נקודות ב 26 דקות משחק
שטרוס 10, לאורי 7 וזוכרים את לאב ששיחק רק 5 דקות סיים עם 5 נקודות.

באמת שחייבים לתת להיט המון קרדיט על איך שהם משחקים. בשני צידי המגרש.

אז מה זה היט קולצ'ר?

זה לאבד את אולדיפו וטיילר הירו בפתיחת הפלייאוף ועדיין לשחק את הכדורסל הכי טוב שיש, בזמן הכי חשוב שיש (פלייאוף).

זה לקחת שחקן כמו דאנקן רובינסון שכמעט נמחק לחלוטין מהרוטציה ולהחזיר אותו לכושר שיא במהלך הפלייאוף.

זה לקחת שחקן כמו וינסנט שאף אחד לא האמין בו, ולהאמין בו ולא פחות חשוב לגרום לו להאמין בעצמו. מיאמי משחקת כרגע את הכדורסל הכי קבוצתי שיש בנ.ב.א., כל שחקן יודע את המקום שלו, כל שחקן מבין לאן הוא צריך לזוז על המגרש, וכל שחקן משאיר את כל מה שיש לו על המגרש.

זה עובד בהגנה, וכשזה עובד בהגנה זה עובד באופן חלומי גם בהתקפה.

לקט ההיילייטס של וינסנט מהלילה, שימו לב כמה השלשות שלו חופשיות. יש שם שחקן לידו בחלק מהמקרים, אבל אם להיות הוגנים, ברוב המקרים השומר קופץ אחרי שהכדור יוצא מהיד. מאוחר מדי:

https://twitter.com/NBA/status/1660480494578835456

2. באטלר, אדבאיו והשלשות

כאמור, לא ערב גדול של השניים, מהסיבה הפשוטה שלא היה צורך.

רוב הכוכבים בליגה לרוב דואגים לשורת הסטטיסטיקה שלהם, גם במשחק כזה. לא באטלר ולא באם (ולא יוקיץ', אבל זו שיחה אחרת).

זה חלק משמעותי בגדולה של מיאמי, הם משתפים את הכדור ומחפשים את השחקן החם.

זה מוביל ל-19 שלשות ב 54% מהשלוש.

באם זורק רק 5 פעמים מהשדה, באטלר עם 13 זריקות במשחק סולידי ורגוע.

כאמור, האופן שבו הם מאמינים אחד בשני ובקבוצה זה חלק מאוד חשוב במרקם הזה שנוצר שם במיאמי.

אגב באם ורובינסון, ממתי דאנקן רובינסון יודע לכדרר ככה ולמסור לוב לדאנק? וזה כשהמשחק רק ב-9 הפרש, כאמור בוסטון וויתרה על המשחק מאוד מוקדם:

 

3. מאזולה והכוכבים

אחרי המשחק מאזולה התראיין ואמר שזה עליו. הוא איבד את חדר ההלבשה והוא לא ממש בטוח איפה ואיך זה קרה.

זה לא רחוק מהאמת, אבל גם הכוכבים של בוסטון עם כל הכבוד לא יכולים להראות ככה.

ג'ייסון טייטום עם 14 נקודות, 1-7 מהשלוש, 6-18 מהשדה, ג'יילן בראון 12 נקודות, 0-7 מהשלוש. ברוגדון? הכוכב של הספסל, 0 נקודות, 0-3 מהשלוש, 0-6 מהשדה. אל הורפורד ומרכוס סמארט כל אחד עם 8 נקודות.

מי ששיחקו סביר בבוסטון היו השחקנים האחרונים ברוטציה, פריצ'רד (12 נקודות) וקורנט (11 נקודות) שכל אחד שיחק רק 12 דקות. מצד שני, הם עשו את זה עמוק בגארבג' טיים כאשר המשחק היה גמור לחלוטין.

מאזולה החליט ללכת הלילה עם דריק וויט בחמישייה, וויט קלע 9 נקודות, אבל גם היה רע.

 

קצת קשה לשים את האצבע, אבל בוסטון לא נראית מחוברת, או רוצה. בדקות הראשונות היה נדמה שהם כן רוצים, והיה אפילו איזה דאנק של טייטום, אבל מקבוצה של כמעט 40% מהשלוש בסיבוב הקודם לעוד משחק של 26% (11 שלשות מ 42 ניסיונות), זה כבר נראה כאילו הם איבדו לחלוטין אמון ביכולת שלהם לעשות משהו.

 

גם בהגנה, השחקנים של מיאמי היו חופשיים כמעט מהדקה הראשונה, כמעט בכל מהלך.

השחקנים של בוסטון נראים מבולבלים ולא מתואמים, ולא מזכירים בשום צורה את הקבוצה שהגיע לגמר המזרח.

 

אני לא חושב שיש סכנה למשרה של מאזולה, בכל זאת עונה ראשונה שלו והוא בגמר המזרח.

הבעיה כאמור, זה התחושה שהוא איבד את חדר ההלבשה, והוא גם מדבר על זה בכל רם.

 

יש התאמה אחת שהייתי מצפה ממנו לעשות למשחק 4, לעלות עם גרנט וויליאמס בחמישייה.

וויט נמוך מדי לסמול בול של מיאמי, ורוברט וויליאמס איטי מדי ביציאה לשלשות. הנקודה הזו עלתה עוד לפני שבכלל הסדרה התחילה. לא ברור למה מאזולה מתעקש לא לנסות משהו שכולם מצפים ממנו.

 

בצד המנטלי, הוא צריך לכוון את הקבוצה שלו להסתכל רק על המשחק הבא, לא על המרחק שהם צריכים לקפוץ.

לדבר על הכבוד, ועל זה שהם רוצים להמנע מסוויפ.

בהנחה שיצליחו, הם חוזרים הבייתה, שוב לדבר רק על משחק מספר 5 ועל להפרד מהקהל בניצחון גדול. משם זה כבר סיפור אחר.

מצד שני, אף קבוצה בהיסטוריה של הנ.ב.א. לא עשתה את זה עדיין, קשה להאמין שבוסטון שכל כך מפורקת תצליח.

 

 

עוד קצת היילייטס מהלילה:

היסטוריה קטנה של דאנקן רובינסון

https://twitter.com/NBA/status/1660477493604761600

המספרים של בראון בסדרה

https://twitter.com/StepBackPascal/status/1660481484225134593

 

הטופ 5 היומי